פסקי דין על יוסף אסעד | פסקי דין על אימאן סעד | פסקי דין על סלאח אבו עסלה | פסקי דין על יוסף קבלאן- ראש המועצה המקומית בית ג'ן | פסקי דין על מועצה מקומית בית ג'אן | פסקי דין על ועדת הפיטורין הסטטורית במו"מ בית ג'אן ואח' |

51/05 בשא     28/02/2006




בשא 51/05 יוסף אסעד, אימאן סעד, סלאח אבו עסלה נ' יוסף קבלאן- ראש המועצה המקומית בית ג'ן, מועצה מקומית בית ג'אן, ועדת הפיטורין הסטטורית במו"מ בית ג'אן ואח'




בעניין:

1



בתי הדין לעבודה


בית הדין האזורי לעבודה – חיפה
עב 000069/05 בשא 51/05
עב 78/05


בשא 74/05
עב 168/05 בשא 179/05

בפני

סגן שופט ראשי - א. קציר


28/02/2006




בעניין:
1. יוסף אסעד

2. אימאן סעד
3. סלאח אבו עסלה
התובעים


- נ ג ד -


1 . יוסף קבלאן- ראש המועצה המקומית בית ג'ן

2 . מועצה מקומית
בית ג'אן
3 . ועדת הפיטורין הסטטורית במו"מ בית ג'אן
4 . משרד הפנים - מדינת ישראל
5 . רוסלאן קבלאן (בתיק עב' 69/05)
6. מעדא עזה (בתיק עב' 78/05)
7. עלי דבור (בתיק עב' 168/05)





הנתבעים


פסק דין

זוהי תביעה לצו עשה להורות על החזרתם של התובעים לעבודתם ולהצהיר כי ההחלטות על פיטורי התובעים מעבודתם – בטלות ומבוטלות מעיקרן.
הבקשות לצו הזמני אוחדו ע"י התביעות העיקריות.
היות ולא היו שאלות עובדתיות, במחלוקת סוכם עם ב"כ הצדדים כי יוגשו סיכומים בכתב ללא שמיעת ראיות בתיק, וכך אמנם נעשה.

מבוא:

1.
התביעות הוגשו לבית הדין בתאריך 11/1/05, ביחד עם בקשות לצווי מניעה זמניים לבטל את הודעות הפיטורים הואיל והמועצה הפרה את ההסכם עם ההסתדרות שלפיו לא יפוטרו עובדים, והפיטורים לא יכנסו לתוקף, כל עוד ולא נחתם הסכם הבראה בר תוקף עם ההסתדרות.

2.
עובר להגשת הבקשות בתיקים אלה לסעדים הזמניים, ההסתדרות הגישה בקשת צד לסכסוך קיבוצי נגד הנתבעים וטענה, כי המועצה -
הנתבעת מס' 2 הוציאה לפועל הודעות פיטורים בניגוד למוסכם וטרם חתימתו של הסכם הבראה, באופן חד צדדי בניגוד להסכמים הקיבוציים ובניגוד למוסכם על ידי הצדדים. סכסוך קיבוצי זה נידון בפני
כב' השופט מיכאל שפיצר, אשר קבע בהחלטת ביניים כי אם יתברר שהפיטורים לא היו מוצדקים, יחשבו כלל העובדים שפוטרו כשוהים בחופשה על חשבון המועצה והצדדים חוייבו לסיים את המשא ומתן ביניהם בהקדם.

3.
לאור ההחלטה בסכסוך הקיבוצי נדונו גם הסעדים הזמניים של התובעים בפני
כב' השופט מ. שפיצר. בהחלטה מיום 23/1/05 אשר כב' השופט שפיצר את הסדר שהוחל במסגרת הסכסוך הקיבוצי כהחלטה מחייבת גם בסעדים הזמניים. בתיקים אלה מאז אותה החלטה ועד היום נותרו התובעים עם הסעד הזמני שניתן במסגרת ההליך הקיבוצי. ההליך הקיבוצי בתיק ס"ק 13/05 נמחק בגין ההעדר התייצבות של הצדדים לדיון. כך
נותרו התובעים כשמצבם המשפטי לא ברור, האם הם בגדר מפוטרים או לאו. התובעים לא הגישו תביעות לדמי אבטלה למוסד לביטוח לאומי, והם מצאו את עצמם במשך למעלה משנה ללא מקורות מחיה.

4.
עד למועד חתימת פסה"ד - לא הצלחתי
לקבל תשובה ברורה מהנתבעים וממשרד הפנים ביחס להסכם ההבראה האם נחתם או לאו, למרות החלטות בית הדין מתאריכים 20/11/05', 3/1/06.

רקע עובדתי:

5.
נתבעת מס' 2 – המועצה המקומית בית ג'אן (להלן – "המועצה") נמצאת בתהליך הבראה. תהליך זה החל בשנת 2004 על פי החלטת הממשלה מיום 8/2/2004. מכתב בנדון נשלח למועצה
מטעם משרד הפנים ע"י מר יגאל שחר הממונה על המחוז – ביום 29/3/04.

(ראה מסמך 1 שצורף לסיכומי ב"כ התובעים).

6.
בתאריך 1/3/04 נערכה ישיבה במשרד הפנים עם החשב המלווה של המועצה וניתנו הוראות לביטול משרות, לקיצוצי שכר, לפיטורי עובדים במסגרת מו"מ לתכנית הבראה.

7.
לצורך תכנית ההבראה הנ"ל, הוכן במועצה דו"ח חריגות בעלויות שכר בשנת התקציב 2003, לפיו אחוז החריגות בעלויות השכר עפ"י הנחיות משרד הפנים הגיע לכדי24%. אחוז החריגה מהתקציב השוטף המאושר היה כ – 10%, שהינו אחוז חריגה גבוה מאוד לדעת החשב המלווה.

8.
לאור הנחיות משרד הפנים בדבר הכנת תוכנית ההבראה והצורך המיידי בצמצום הוצאות השכר, החלה המועצה בהפעלת ועדת פיטורים שהוקמה על בסיס הוראות סע' 144א לצו המועצות המקומיות (א), תוך קביעת קריטריונים לפיטורי העובדים, שבמרכזם יישום הנחיות משרד הפנים ביחס למועד קבלת העובד לעבודה במועצה עפ"י העיקרון "אחרון נכנס ראשון יוצא", מידת חיוניות העובד למערכת ומצבו הסוציו-אקונומי של העובד.

9.
ביום 15.4.04 נערך דיון בלשכת הממונה על מחוז הצפון במשרד הפנים, בעניינה של המועצה. בדיון צוין כי המועצה נמצאת בקטגוריית ,,רשויות לתוכניות הבראה". הגרעון המצטבר שלה בתקציב הרגיל לשנת 2003 היה כ – 14.1 מיליון ₪. גרעון סופי כ – 11.1 מיליון ₪. סה"כ כ – 27 מיליון ₪ (מצטבר + פיתוח) – דבר שיוביל את הרשות ל,,הסדר נושים". כמו כן היו קיימות תביעות משפטיות בהיקף כספי לא ידוע. משרד הפנים קבע את הנושאים שבהם הנתבעת מס' 2 צריכה היתה לבצע שינויים וכן להעביר את תוכנית ההבראה לאישור עקרוני של מליאת המועצה.

10.
ועדת הפיטורים התכנסה בשני מועדים בתאריכים – 13/4/04 ו- 10/5/04 וערכה שימועים ל- 70 עובדים. הוחלט על הפסקת עבודתם של 13 עובדים המאיישים 10.4 משרות. לגבי עובדים אחרים אשר הוזמנו לשימוע הוחלט על הוצאתם לפנסיה במידה ויתקבל אישור משרד הפנים לכך.

11.
ביום 15/6/04 נערך דיון בלשכת מנכ"ל משרד הפנים. המועצה
הגישה תוכנית הבראה לשנים 2004/5 שכללה פיטורי עובדים, עידוד פרישה מרצון, הפחתות שכר כלל העובדים, צמצום ההוצאות לפעולות והעמקת הגבייה.

מנכ"ל משרד הפנים אישר עקרונית את תוכנית ההבראה בכפוף לאישורה על ידי מליאת המועצה. כן נקבע עידוד פרישת עובדים בגילאי 40 – 50 אך לא בהסדר פנסיה תקציבית שתטיל עומס כבד על המועצה אלא באמצעות פיצויים חד פעמיים שאינם מהווים היוון של כלל תשלומי הפנסיה.

12.
ביחד עם אישור תוכנית ההבראה על ידי משרד הפנים ביום 19/7/04, הוסיף משרד הפנים תיקון נספח 5 א' לתכנית ההבראה, המהווה חלק בלתי נפרד מתוכנית ההבראה, והמגדיר את היעדים העיקריים לתוכנית ההבראה. היעד הראשון היה פיטורי 45 משרות תקן ממצבת כוח האדם של המועצה עד ליום 31/12/04, וצמצום היקפי משרות של חלק מהעובדים.

להלן נוסח אישור תוכנית ההבראה ע"י מר גורדון בר-לב - המנהל הכללי:


"הנדון: אישור תוכנית הבראה למ.מ. בית ג'אן.


לבקשתכם מיום 14.7.04 אשר אושרה במועצה בתאריך 30.9.04 בחן משרד הפנים פעם נוספת את תוכנית ההבראה שהוגשה על ידכם. לאחר שזו נבדקה ואושרה בשנית, החליט משרד הפנים, ע"פ הוראות סע' 31 ו (1) לחוק יסודות התקציב (תיקון מס' 31 והוראת שעה) התשס"ד-2004 (להלן: "החוק") לאשר תוכנית זו.


לתוכנית נוסף נספח המצ"ב למכתב זה, אשר מהווה חלק בלתי נפרד מתכנית ההבראה ומגדיר יעדים עיקריים לתוכנית ההבראה כנדרש בסעיף 31 ז' (ז) לחוק. יעדים אלה יהוו את הבסיס לקביעת ביצוע תוכנית ההבראה על פי סע' 31 ז' (ז) לחוק ועל פי סעיף 3 לתקנות העיריות (כללים למינוי ועדה למילוי תפקיד ראש הרשות המקומית והמועצה) התשס"ד-2004.

נוכח אישור התוכנית ע"י משרד הפנים ונוכח העובדה שמונה לרשות המקומית שהנך עומד בראשה חשב מלווה והרשות הביעה את רצונה לכך, יחולו עליה הוראות החוק החל מהיום."

13.
מליאת המועצה בישיבתה מיום 22/7/04 , לא אישרה את תוכנית ההבראה ואת הצעת התקציב לשנת 2004. משרד הפנים נקט הליך שימוע, שבעקבותיו החליט שר הפנים, ביום 12/8/04, לפזר את המועצה ולהעביר את ראש המועצה מתפקידו.

14.
בעקבותיו עתירה לבג"צ כנגד החלטת שר הפנים, ניתן ביום 12/9/04 צו על תנאי המתלה את החלטת שר הפנים עד להכרעה בעתירה.

15.
הפעם מליאת המועצה המקומית בית ג'אן, אישרה בישיבתה מיום 30/9/04, את הצעת התקציב לשנת 2004 ואת תוכנית ההבראה של המועצה. בעקבות אישור זה הודיע שר הפנים לבג"צ כי הוא חוזר בו מהחלטתו לפזר את המועצה, לכן, בית המשפט העליון מחק את העתירה.

16.
בעקבות אישור תוכנית ההבראה במועצה – אישר גם משרד הפנים את תוכנית ההבראה ביום 27/10/04.

הקריטריונים לפיטורי עובדים:

17.
המועצה קבעה בתחילה לעצמה קריטריונים לפיטורי עובדים במסגרת תוכנית ההבראה,
ובמסגרת אותם קריטריונים זומנו העובדים לשימועים שהיו באפריל ומאי 2004.


הקריטריונים היו:

א.
הוראות משרד הפנים לעובדים שנקלטו בשנים 2002 ו- 2003, בכלל זה תוספות שכר ודרגות שניתנו בתקופה זו.
ב.
ביטול כל חריגות בתקן כח האדם במערכת החינוך, ובכלל זה במערך הלוגיטי בחינוך, מזכירות שרתים וכו'.

ג.
מיזוג או צמצום מחלקות במועצה וכן ביטול תוספות שכר וקצובת הנסיעה.

ד.
הפסקת עבודת עובדים בלתי יעלים במערכת.

ה.
מימוש העיקרון המנחה אחרון נכנס ראשון יוצא ככל שזה מעשי וסביר.

ראה בנדון את תיק עב' 1776/04 ותיק בשא 1700/04 ביה"ד לעבודה בחיפה שם פוטרו ו/או צומצמו כמעט 40 משרות של עובדים.

18.
לאחר אישור תוכנית ההבראה ע"י משרד הפנים ב- 27.10.04 קבעה המועצה קריטריונים אחרים לגמרי, שיפורטו להלן:


א.
עיקרון "אחרון נכנס ראשון יוצא".


ב.
מידת חיונית העובד למערכת.


ג.
מצב סוציו-אקונומי ובכלל זה עובדים שהם פנסיונרים ממקומות עבודה אחרים.

19.
על סמך הקריטריונים שנערכו לעיל ערכה ועדת ההנהלה של המועצה רשימה שמית של 52 העובדים המועמדים לפיטורים, במגמה ליישם את הוראות תכנית ההבראה, דהיינו פיטורי 45.2 משרות תקן ממצבת כח האדם של המועצה עד ליום 31/12/04. (ראה נספח ז' לסיכומי הנתבעת).

20.
ביום 7.12.04 הוצא זימון לעובדים המופיעים ברשימה השמית כמועמדים להפסקת עבודה, עפ"י תוכנית ההבראה, להתייצב לשימוע בפני
וועדת הפיטורים.

21.
עפ"י תיקון 31 לחוק יסודות התקציב (הוראת שעה) תשס"ד-2004 נקבע הרכב סטטוטורי לועדת הפיטורים.


הרכב הועדה מנה את עו"ד אבי גולדהמר – היועץ המשפטי של המועצה, מר מיכה נשר – גזבר המועצה ומזכירת המועצה גב' פדויה דבור.

הן עו"ד גולדהמר והן מר נשר היו אנשים חיצוניים שאינם נימנים על תושבי בית ג'אן.

נציג ועד העובדים נכח בעת עריכת השימוע לעובדים.

22.
הסמכות להחליט ולפטר עובד עברה לידי ועדת הפיטורים הנ"ל ונלקחה מידי ראש המועצה.


ראש המועצה אמנם נכח בישיבת השימוע אך תפקידו התמצה רק בהצגת העובדים, ובזמן קבלת ההחלטות הוא לא נכח בחדר ולא השתתף בישיבה.

23.
ביום 13/12/04 התכנסה וועדת הפיטורים הסטטוטורית. לישיבה הוזמנו יו"ר ועד העובדים , החשב המלווה של המועצה וראש המועצה, מתוקף תפקידו, כמי שאמור להציג את עמדת המועצה.

ועדת הפיטורים ערכה באותו מועד שימוע ל – 28 עובדים.

24.
חלק מהעובדים לא התייצבו לישיבה מיום 13/12/04, לאחר שהציגו תעודות מחלה.
ועדת הפיטורים החליטה לזמן 15 עובדים נוספים לישיבה ביום 20/12/04, אשר לא התקיימה בעקבות צו המניעה שהוצא על ידי כב' השופטת מ. פיקרסקי
ביום 19/12/04 בתיק בשא 4374/04.

25.
בעקבות ביטול צו המניעה כונסה ועדת הפיטורים לצורכי שימוע בתאריכים: 29/12/04,
3/1/05, 9/1/05.


ועדת הפיטורים החליטה ביחס לחלק מהעובדים לפטר, לחלקם למצם את היקף המשרה, חלק להוציא לגמלה.

26.
לאור החלטות ועדת הפיטורים ובשל הצורך בעמידה ביעדי תוכנית ההבראה, שלחה
המועצה מכתבי פיטורים לכל העובדים שוועדת הפיטורים החליטה על פיטוריהם, כשביניהם נמנים שלושת התובעים בתיקים אלה.

התובע מס' 1 - יוסף אסעד
27.
התובע מס' 1 התקבל לעבודה במועצה בשנת 1984 ועבד בה עד ינואר 1985. התובע חזר לעבוד במועצה ביוני 1985 וקבל כתב מינוי ב- 16.6.85.

28.
מחלקת ההנדסה צומצמה במסגרת תוכנית ההבראה. משרת ההנדסאי בוטלה, והמשרות היחידות שנותרו הן מהנדס המועצה ומנהל עבודה אחד.


התובע מס' 1 הוזמן לשימוע ביום 7.4.04, וועדת השימוע המליצה על הוצאתו לפנסיה בכפוף לאישור משרד הפנים.
מאז ועד היום לא נתקבל כל אישור ממשרד הפנים להוצאתו לפנסיה.

29.
לאור ביטול משרתו של התובע, ומאחר ולא התבצעו פרויקטים במועצה, ולמעשה התובע מס' 1 היה מחוסר בעבודה בפועל, לכן החליטה המועצה לזמנו לשימוע נוסף ביום 13.12.04.

30.
ביום השימוע ב- 13.12.04
הגיע התובע למשרדי המועצה ומסר למזכירת הלשכה תעודת מחלה,
ועזב את
בנין המועצה לפני ישיבת ועדת הפיטורים.

התובע, לא נכנס לישיבת ועדת הפיטורין למרות ששהה פיזית במקום ולא טרח לבקש בע"פ את
דחיית מועד השימוע. לאור התנהגותו החליטה ועדת הפיטורים
לא לדחות את הישיבה ולדון באותו מועד בעניננו של התובע. הועדה שמעה את נימוקי ראש המועצה אשר טען, כי מדובר בעובד שאינו תורם למערכת והחליטה לפטרו מהעבודה.

31.
ביום 29.12.04 התקיים שימוע נוסף לעובדים שלא התייצבו לשימוע ביום 20.12.04. לשימוע ב- 29.12.04. התובע לא זומן לטענתו לישיבה הנ"ל.

32.
הודעת הפיטורים נמסרה לתובע מס' 1 ביום 30/12/04, וכי הפסקת עבודתו תהיה מיום 31.12.04, וכי כל הזכויות המגיעות לתובע בגין תקופת עבודתו במועצה תהיינה שמורות עפ"י ההסכם הקיבוצי מ- 5/97.

33.
למרות ההחלטה מיום 13.12.04 החליטה ועדת הפיטורים לתת לתובע מס' 1 את ההזדמנות להופיע לשימוע והוא זומן לישיבה ביום 21/2/05. במועד הנ"ל נערכה ישיבת השימוע לתובע מס' 1 ולעובד נוסף.

34.
בשימוע טען ראש המועצה כי כיום אין צורך בהנדסאי ועפ"י החוק המועצה מחוייבת להעסיק רק מהנדס.

כן נטען כי התובע עובד כקבלן המבצע פרוייקטים ללא אישור המועצה.


התובע מס' 1 לא הכחיש את דבר העבודה הנוספת והגיב על כך בזו הלשון:

"יוסף אסעד
:
אחרי סיום יום עבודתי במועצה אני יכול לעבוד בכל עבודה כדי לחיות בכבוד. אני עובד עצמאי ויש לי תיאום מס ופנקס רישום.

עו"ד אבי:
האם יש לך אישור מהמועצה לעסוק בעבודה נוספת?

יוסף אסעד
:
לדעתי לאחר סיום יום העבודה אני לא חייב לקבל אישור המועצה לעבודה נוספת."

35.
במהלך השימוע טען התובע, כי במקום לפטרו מהעבודה יש להפסיק את עבודתו של רוסלאן קבלאן – מנהל עבודה שהתקבל לעבודה במועצה לאחר התובע. טענתו הנ"ל נדחתה ע"י ועדת הפיטורים היות ותפקיד הנדסאי שונה במהותו מתפקיד מנהל עבודה וההכשרה והכישורים המקצועיים הנדרשים שונים.

36.
כן קבעה ועדת הפיטורים, כי לאור העדר נחיצות משרתו של התובע ולאור מיעוט הפרויקטים המבוצעים ע"י המועצה די בעבודת מהנדס המועצה כדי למלא אחר הפונקציה של הפיקוח מטעם המועצה על הפרויקטים השונים.


ועדת הפיטורים החליטה לפטר את התובע מעבודתו בשל העדר חיוניות ונחיצות המשרה למועצה.

התובעת מס' 2 – גב' אימאן סעד
37.
התובעת עבדה במועצה מ- 1.5.94 ועד סוף יולי 1995.
החל מחודש אוגוסט 95 ועד דצמבר 97, עברה לעבוד במתנ"ס.

בחודש ינואר 98 חזרה לעבוד במועצה ועבדה ועד חודש יולי 98.
מחודש יולי 98 ועד חודש נובמבר 99, לא נתקיימו יחסי עובד מעביד בין התובעת לבין המועצה, והתובעת לא עבדה במועצה.
התובעת שבה לעבוד במועצה רק בחודש נובמבר 99, ומאז עובדת במועצה כספרנית בביה"ד היסודי בבית ג'אן.

38.
כחלק מביצוע תוכנית ההבראה החליטה המועצה לבטל את משרת הספרניות בבתי הספר

היסודיים היות ומשרה זו אינה מתוקצבת על ידי משרד החינוך. משרד החינוך מתקצב משרת ספרנים רק בחטיבת הביניים ובבית הספר התיכון, כשמדובר במשרה אחת ל- 25 כיתות. (ראה
בנדון מכתב משרד החינוך מיום 6.9.04 והמצורף לכתב התביעה כנספח
"32").

היות ומשרתה של התובעת מס' 2 אינה מתוקצבת ע"י משרד החינוך, החליטה המועצה לבטלה.

39.
התובעת הוזמנה לשימוע 3 פעמים, לזימון הראשון ב- 13.12.04 המציאה תעודת מחלה.
לזימון השני ב- 20.12.04 סרב בנה לקבל את המכתב. לזימון השלישי ב- 29.12.04 – נסעה לאילת.

לזימון ביום 3.1.05 היה צריך לטלפן אליה למקום עבודתה ולחייבה מיד להתייצב לשימוע, והיא אכן התייצבה הפעם כנדרש בפני
ועדת הפיטורים.

40.
במהלך השימוע, הציגה המועצה את טענותיה בדבר מועד תחילת העסקת התובעת, ב- 11.99 בעוד הנ"ל טענה, כי החלה לעבוד כבר בשנת 1994 וכי הקימה את הספריה בביה"ס הנ"ל.


ועדת הפיטורים קבעה, כי היות ורצף עבודתה של תובעת מס' 2 נקטע לכן הוותק שלה נחשב רק מ- 11.99.

התובעת טענה, כי יש לפטר במקומה עובדת אחרת ששמה נוהאל מראד, אשר לטענת התובעת נקלטה אחריה,
אך התברר כי העובדת הנ"ל נקלטה בעבודה עוד בשנת 1993 – לפני התובעת, וזאת לאחר שהועדה עיינה גם בתיקה האישי של נוהאל מראד כדי לבדוק את טענות התובעת
מס' 2,
וטענתה הופרכה כאמור.

41.
ועדת הפיטורים החליטה לפטר את התובעת מס' 2 עפ"י העקרון ראשון נכנס ואחרון יוצא וכן בהעדר
נחיצות משרה.

גם פיטורי התובעת מס' 2 נכנסו לתוקף ביום 5.1.05.

התובע מס' 3 - סאלח אבו עסלה
42.
התובע מס' 3
בן 50, אב למשפחה ברוכת ילדים, עובד במועצה משנת 1992, תחילה עבד במחלקת התחזוקה והחל מ- 1.9.99 מילא התובע את תפקיד מנהל מחלקת התחזוקה במועצה. (ראה מסמך 22 לסיכומי ב"כ התובע).

במהלך שנת 2004 מחלקת התחזוקה חוסלה ולא נותרו בה עובדים למעט התובע שהיה מנהל מהמחלקה, ולמועצה לא היה צורך יותר בתפקיד הנ"ל.


ביום ה- 13.4.04 הוזמן התובע לשימוע בדבר קיצוץ/הפסקה/הוצאה פנסיה, ועדת השימוע שהוקמה דאז – עובר לכניסת תיקון 31 לחוק יסודות התקציב – החליטה להמליץ על הוצאת התובע לפנסיה בכפוף לאישור משרד הפנים.
האישור של משרד הפנים לא התקבל עד היום.

43.
ביום 3.1.05, הוזמן התובע לשימוע נוסף בפני
ועדת הפיטורין הסטטוטורית בענין פיטוריו. ועדת הפיטורים הציעה לתובע לעבור לעבוד במועצה כפועל כללי.




תחילה סרב התובע מס' 3 לקבל עבודה כעובד כללי.

התובע דרש לקבל עבודה המקבילה לעבודה שלו כמנהל מחלקה. כן ציין כי אם יקבל תנאים לפנסיה מוקדמת אין לו בעיה לפרוש. לדבריו - אם לא תהיה פגיעה בשכרו הוא מסכים לעבוד בבית ספר כאיש תחזוקה. כשהוברר לתובע, כי אין צורך בעובדים בבתי הספר השיב כי אינו מסכים לעבוד כעובד כללי.

44.
מן הראוי לציין כי עו"ד גולדהמר הבהיר לתובע מס' 3 במהלך השימוע, כי אם לא יסכים לעבור לעבוד כעובד כללי התוצאה עלולה להיות שהוא יפוטר והציע לו לשקול פעם נוספת את עמדתו. התובע סירב להצעה ודרש לקבל עבודה אחרת רק עפ"י התנאים שהציב, אך היה מוכן לקבל את ההצעה לפרוש מהעבודה בתנאי שיקבל 70% פנסיה, דבר שהמועצה לא היה מסוגלת לאשר לו, שכן תקופת עבודתו במועצה עומדת על 12 שנים בלבד.

45.
לאחר השימוע קיבל התובע מס' 3 הודעת פיטורים שנכנסה לתוקף ביום 5.1.05. ועדת הפיטורים החליטה לפטרו לאור נימוקי ראש המועצה, כי משרת התובע אינה נחוצה.

לאור כל האמור לעיל אני קובעת כדלקמן:

המצב המשפטי
46.
על הצדדים חלים ההסכמים הקיבוציים שיפורטו להלן:


א.
חוקת העבודה לעובדי הרשויות המקומיות.


ב.
הסכם קיבוצי בדבר פיטורים רוחביים מיום 4/8/03 (להלן: "ההסכם").

ג.
זיכרון הדברים מיום 22/9/04 (להלן: "זכרון הדברים").

ד.
הסכם עקרונות להבראת הרשויות המקומיות מיום 11/11/04 (להלן: "הסכם העקרונות").


עפ"י הסכם העקרונות, הליך פיטורי התובעים חייב להתבצע על פי כללי הפיטורים הקבועים בחוקת העבודה לעובדי הרשויות המקומיות, דהיינו בהסכמה עם ועד העובדים, ובהעדר הסכמה – בהליכים הקבועים באותה חוקה,
ובלוח זמנים מקוצר.

47.
מן הראוי לציין כי בתאריך 22/9/04 ניתנה החלטה על ידי בית הדין הארצי בתיק ס"ק 1019/04 – 1016, לפיה נקבע, בין היתר, כי על המדינה לגרום לכך שכל עובדי הרשויות המקומיות יקבלו את מלוא השכר במועד שנקבע לכך בהחלטה. כן הורה בית הדין הארצי להסתדרות לגרום להפסקת השביתה במועצות המקומיות, ולפעול לפי התחייבותה במסלול השני שננקב על ידי בית הדין הארצי, להגיע להסכמי הבראה ברשויות המקומיות.


בנוסף, במסגרת ההליכים בפני
בית הדין הארצי בתיק הנ"ל, נחתם גם ביום 22.9.04 זיכרון דברים בין נציגי הסתדרות מעו"ף, מרכז השלטון המקומי והממונה על השכר באוצר, בעניין אופן קידום תכניות ההבראה ברשויות המקומיות (להלן: "זיכרון הדברים").
בזיכרון הדברים נקבע כדלקמן:

"היום, 22.9.2004, הועברו על ידי משרד הפנים ליו"ר הסתדרות המעו"ף מר ליאון מורוזובסקי עותקי כל תוכניות ההבראה שאושרו על ידי משרד הפנים.

תוך שבוע ימים מיום שיגיע לידי מר מורוזובסקי העתק מהסכם שנחתם על ידי ועד עובדים ו/או מועצת פועלים ו/או מרחב שעניינו יישום תוכנית הבראה שאושרה על ידי משרד הפנים, יבחון מר מורוזובסקי, או מי מטעמו, הסכמים אלה במגמה להוסיף את חתימתו להסכמים. עקרונות הסכם המסגרת יחולו גם על ההסכמים הנ"ל, למעט אותן הוראות אשר יקבע בהסכם המסגרת שאינן חלות על תוכניות שאושרו בעבר.

בהקדם האפשרי ולא יאוחר מיום 14.10.2004 ייחתם הסכם מסגרת קיבוצי כללי, בעניין הסכמים שעניינם תוכניות הבראה מקומיות, בין מרכז השלטון המקומי לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה, בכפוף לקבלת כל האישורים הדרושים.

ככל שיוותרו נושאים במחלוקת, חילוקי הדעות יוכרעו בין יו"ר האגף לאיגוד מקצועי או מי מטעמו, לבין מנכ"ל מרכז השלטון המקומי או מי מטעמו. לא הגיעו הצדדים להסכמה עד ליום 13.10.2004 יובא העניין בפני
נשיא בית הדין הארצי במטרה להביא ליישוב המחלוקת.

לאחר החתימה על הסכם המסגרת הקיבוצי הכללי ועד ליום 15.11.2004 יחתמו ההסכמים המקומיים (קיבוציים).

ככל שיוותרו חילוקי דעות לאחר יום 15.11.2004 הנוגעים לחתימה על הסכמים קיבוציים מקומיים הם ימצאו את פתרונם באמצעות מנגנון הכרעה הקבוע בחוקת העבודה לעובדי הרשויות מקומיות בשינויים שיפורטו להלן:

א.
משא ומתן בין ההנהלה לוועד יתנהל במשך 7 ימים.

ב.
חלפו 7 הימים שצויינו בעיף א' לעיל, יתקיים דיון בוועדה פריטטית של נציג מטעם מרכז השטון המקומי ונציג מטעם מרכז הסתדרות המעו"ף. יתנהל במשך 7 ימים.

ג.
חלפו 7 הימים שצוינו בסעיף ב' לעיל ונותרו חילוקי דעות העניין יוכרע אצל בורר מוסכם על ידי הצדדים בהליך שלא ימשך יותר מ- 7 ימים.

סך כל המנגנון ליישוב חילוקי דעות לא ימשך יותר מ- 21 ימים.

על אף האמור ולמען הסר ספק מובהר כי בכל מקרה הנושא שבמחלוקת לא יוצא לפועל כל עוד לא הסתיים לגביו הליך ישוב חילוקי הדעות".


כלומר נקבע מנגנון קצר מאוד ליישוב חילוקי הדעות בין המועצות המקומיות להסתדרות המעו"ף. בנוסף הודגש במפורש, כי בכל מקרה עד שלא יסתיים הליך יישוב חילוקי הדעות הנושא שבמחלוקת כלומר פיטורי עובדים, לא יוצא לפועל עד לסיום ההליך.

48.

בתאריך 11/11/04 נחתם בפני
כב' הנשיא ס' אדלר הסכם עקרונות להבראת הרשויות המקומיות, אשר אימץ את הכללים שנקבעו בזיכרון הדברים ליישוב חילוקי דעות, אשר פרטיו כדלקמן:

"שלב א - הרשות בתאום עם משרד הפנים תקבע את היקף הפיטורים הנגזר מתוכנית ההבראה. להודעה שתימסר להסתדרות על היקף הפיטורים האמור תצורף רשימת כל עובדיה השכירים של הרשות, לרבות המועסקים על פי חוזה עבודה אישי, עובדים במשרות סטטוטוריות ונבחרים.


שלב ב - יוצע לעובדי הרשות הסדר פרישה מרצון. עם זאת, הרשות שומרת לעצמה את הזכות שלא להיעתר לבקשתו של עובד לפרישה מוקדמת, בהתאם לצורכי הרשות.


שלב ג - מספר המפוטרים בשלב זה יעמוד על היקף המפוטרים שנקבע בשלב א' בהפחתת מספר העובדים אשר בקשתם לפרישה מרצון לפי שלב ב' לעיל נענתה בחיוב. העובדים שנקלטו אחרונים יהיו המועמדים הראשונים לפיטורים והכל תוך התחשבות בקריטריונים הקבועים בחוקת העבודה לעובדי הרשויות המקומיות.

שלב ד
- תוקם ועדה פריטטית ברשות סמנכ"ל מרכז השלטון המקומי ויו"ר הסתדרות המעו"ף כדי להכריע בחילוקי דעות באשר לזהות המפוטרים ככל שחברי הוועדה לא יגיעו להסכמה בתוך 7 ימים... יפעלו כאמור בסעיף [ג] לסיכום הדברים מיום 22.9.2004 כדלקמן: "חלפו 7 ימים...
ונותרו חילוקי דעות העניין יוכרע אצל בורר מוסכם על ידי הצדדים בהליך שלא ימשך יותר מ- 7 ימים". הבורר יהא הממונה האזורי על יחסי העבודה או בורר אחר שיוסכם על הצדדים...".


49.
עפ"י מכתבים של שונים מהאיגוד המקצועי בהסתדרות החדשה המועצה לא הגיעה להסכמות עם ההסתדרות המעו"ף ביחס לפיטורי העובדים במועצה. ההסתדרות הסכימה לקיום הליכי שימוע אך לא לקבל החלטות בשלב זה. כך למשל בתאריך 27/12/04 כתב מר נימר מולא יו"ר המרחב מכתב בזו הלשון:



"הנדון: תוכנית הבראה מועצה מקומית בית ג'אן


הנני לאשר, כי בישיבה האחרונה בבניין המועצה, בנושא תוכנית ההבראה ובנוכחות החבר סאלח סאעד, מנהל חטיבת רשויות מקומיות בהסתדרות המעו"ף, וחברי ועד העובדים, הוחלט על קיום שימוע ולא לקבל שום החלטה לגבי העובדים אלא לאחר חתימה על תוכנית ההבראה על ידי המרחב והסתדרות המעו"ף".


גם בתאריך 1/12/2005 לא ניתנה עדיין הסכמת ההסתדרות לפיטורי עובדים, וכך כתב מר פארס חיר, מזכיר האיגוד המקצועי בהסתדרות, מרחב מרכז הגליל בזו הלשון:
"עדיין אין סיכום
על תוכנית הבראה במועצה המקומית בית ג'אן ובמהלך המשא ומתן לא הסכמנו על פיטורי העובדים:


1. סאלח אבו עסלה.

2. והיב חרב.

3. יוסף אסעד
.

כמו-כן אין לנו התנגדות שהעובדים המוזכרים לעיל ימשיכו לעבוד במועצה.



בתאריך 8/1/06 כתב שוב מר מולא לראש המועצה מר קבלאן בזו הלשון:

"הנני מבקש להבהיר לכבודך כי העובדים הרשומים מטה מעמדתם כמעמד שאר עובדי המועצה עד לגמר החתימה על תוכנית ההבראה ובהתאם לפסק הדין של כב' בית הדין האזורי לעבודה בחיפה, ובזה מתנגדים בתוקף לכל שינוי או פיטורים, ולהלן הרשימה:


1. והיב חרב.

2. סאלח אבו עסלה

3. נואל דיב

4. דאליה עטילה

5. יוסף אסעד


6. אימאן סעד
".

50.
מתוך תצהירי הצדדים וטענותיהם בסיכומים עולה כי בעקבות קיצוצים בתקציב של הנתבעת נקלעה הנתבעת לגירעונות כבדים אשר מנעו ממנה את תשלום שכר העובדים כסדרו. כפועל יוצא מכך הוכנה, בתיאום עם משרד הפנים, תוכנית הבראה לנתבעת אשר בה נקבעו יעדים תקציביים שהמועצה היתה אמורה לעמוד בהם, הכרוכים בין היתר בצמצום תקציב השכר של המועצה, וכן הקטנת מצבת כח האדם.

51.
המועצה נמצאת כיום בתהליך הבראה אשר אושר על ידי משרד הפנים, אך עדיין המועצה לא הגיעה להסכמות עם הסתדרות המעו"ף ולא חתמה על הסכם הבראה עמה. ועדת הפיטורים הסטטוטורית
ביצעה שימועים והחליטה על פיטורי חלק מהעובדים, כשביניהם שלושת התובעים. המועצה לא המתינה לחתימה על תוכנית ההבראה עם הסתדרות המעו"ף וביצעה מיד את פיטורי התובעים, וזאת בטרם הגיעה להסכמות סופיות עם הסתדרות המעו"ף.

52.
החל מתאריך 5/1/05 שלושת התובעים אינם עובדים במועצה לאור פיטוריהם, למרות שהפיטורים היו ללא הסכמת הסתדרות המעו"ף ומבלי שנחתם הסכם עמה. התובעים גם לא קיבלו שכר ולטענת בא כוחם הינם שוהים בחופשה על חשבון המועצה כפי שסוכם בסכסוך הקיבוצי שנדון בפני
כב' השופט מ' שפיצר בהחלטתו מיום 23/1/05.

53.
מן הראוי לציין, כי בכל הליכי השימוע בפני
ועדת הפיטורים הסטטוטורית, נכח בדיונים נציג מטעם ועד העובדים במועצה, אשר חתם על הפרוטוקול, אם כי לטענת נציגי ההסתדרות, הנוכחות הנ"ל אינה מהווה הסכמה לרשימת המפוטרים ואינה באה במקום המשא ומתן בין המועצה לבין ההסתדרות לחתימת הסכם הבראה.

54.

מן הראוי לציין כי למעשה כבר בתאריך 27/7/05 הסכימה הסתדרות המעו"ף לתוכנית הבראה של המועצה, אם כי הפרטים הסופיים טרם סוכמו. כך למשל כתב מר סאלח סאעד מנהל חטיבת עובדי הרשויות המקומיות למר אוסקר אבו ראזק מנכ"ל משרד הפנים בירושלים בזו הלשון:
"הריני להודיעך בזאת, כי מתקיים משא ומתן מרתוני עם מועצה מקומית בית ג'אן
בעניין תוכנית ההבראה.

בימים הקרובים תיחתם תוכנית ההבראה בינינו לבין המועצה המקומית בית ג'אן.
כך שמבחינת ההסתדרות תוכנית ההבראה כפי שהוצגה בישיבה בינינו בתאריך 26/7/05
מאושרת ותיחתם בימים הקרובים".



בפועל, כאמור, תוכנית ההבראה לא נחתמה עד היום.


55.
המועצה טוענת, כי הסתדרות המעו"ף לא הביעה כל הסתייגות להפסקת עבודתם של התובעים ששמותיהם הוצעו על ידי ועדת הפיטורים הסטטוטורית לצורך פיטוריהם במסגרת תוכנית ההבראה, אך היא חולקת על צורת הפיטורים ודורשת את הוצאתם לפנסיה לפחות של התובעים מס' 1 ו- 3.

ב"כ התובעים לעומת זאת טוען, כי התובעים לא הסכימו מעולם לפיטוריהם וגם לא להוצאתם לפנסיה ומבקשים לחזור לעבודתם.

56.
ככלל, תוכנית ההבראה היא מכלול אחד ולא ניתן להפעילה בשלבים כל עוד לא הושלמו כל פרטיה בהסכמה.

57.

המועצה הוציאה מכתבי פיטורים בניגוד מוחלט לסיכום שהיה עם הסתדרות המרחב, שלפיו לא תוציא המועצה לפועל כל החלטה בדבר פיטורי עובדים עד שלא ייחתם הסכם הבראה בתיאום עם הסתדרות המעו"ף והמרחב. הסכם כזה עד לרגע זה כאמור טרם נחתם.

58.
לאור העדר ההסכמה של ההסתדרות לפיטורי העובדים והעובדה, כי ההסכם טרם נחתם עם ההסתדרות, על כן פיטורי התובעים היו שלא כדין.
בעקבות ההסכמות של באי כח הצדדים בסק 13/05 ו- 14/05 בפני
כב' השופט שפיצר בזו הלשון:


"ג.
בשלב זה לא ייכנסו הפיטורים לתוקף, אולם העובדים
לא ישובו לעבודה בפועל, והם יימצאו בחופשה לפחות עד לדיון הקבוע ליום 19/1/05 (ובמהלכו יוחלט על ההמשך). במידה והפיטורים יבוטלו יחושבו הימים שממועד הפיטורים ועד לחזרה לעבודה כימי חופשה בתשלום על חשבון המעביד, ובמידה והפיטורים יישארו בתוקפם, הרי שכניסתם לתוקף, בכפוף לכל זכות אחרת שיש לעובדים, תהיה על פי האמור במכתבי הפיטורים".


ב"כ הנתבעת הצהיר בישיבת ביה"ד ביום 19/12/05, כי למרות שהסכסוך הקיבוצי 13/05
נמחק סוכם עם ההסתדרות לא לבטל את ההסכמות שהיו במסגרת ההליך הקיבוצי הנ"ל, ולכן מחיקת ההליך לא שינתה את מצבם המשפטי של מי מהעובדים.


בנסיבות אלה - אני מורה על החזרתם של התובעים לעבודה בפועל.
אם אין כל אפשרות להחזרתם לעבודה במועצה, אזי התובעים ימשיכו להיות בחופשה על חשבון המועצה, כפי שהוסכם בין הצדדים, וזאת עד לחתימת הסכם ההבראה עם הסתדרות המעו"ף.

59.
אין הנתבעת יכולה להלין על התמשכות ההליכים לחתימת הסכם ההבראה, וזאת לאור הוראותיו המפורשות של הסכם העקרונות אשר קבע מנגנון למיצוי המחלוקות בין הצדדים.

60.
אי לכך - על המועצה לפעול מיד בכל הנוגע לחתימה על הסכם קיבוצי מקומי עם הסתדרות המעו"ף באמצעות מנגנון ההכרעה הקבוע בחוקת העבודה לעובדי הרשויות המקומיות, וזאת בהתאם לכללים שנקבעו בזיכרון הדברים על ידי בית הדין הארצי לעבודה בתיק סק 1019/04 - 1016, ובהסכם העקרונות להבראת הרשויות המקומיות, לצורך יישוב חלוקי דעות, וזאת לפי לוח זמנים שיקבע להלן:

שלב א.
על המועצה לנהל משא ומתן עם ועד העובדים במשך 7 ימים מהיום.

שלב ב.
חלפו 7 הימים שצוינו בסעיף א' לעיל, תוקם ועדה פריטטית ברשות סמנכ"ל מרכז השלטון המקומי ויו"ר הסתדרות המעו"ף כדי להכריע בחילוקי הדעות באשר לזהות המפוטרים וזכויותיהם, כאשר גם הליך זה לא ימשך יותר מ- 7 ימים.

שלב ג.
חלפו 7 הימים שצוינו בסעיף ב' לעיל ונותרו חילוקי דעות העניין יוכרע
אצל בורר מוסכם על ידי הצדדים בהליך שלא ימשך יותר מ- 7 ימים נוספים. הבורר יהא הממונה האזורי על יחסי העבודה או בורר אחר שיוסכם על הצדדים.

סך כל המנגנון ליישוב חילוקי דעות לא ימשך יותר מ- 21 יום ממועד קבלת פסה"ד.

61.
עד למועד חתימת הסכם הבראה עם הסתדרות המעו"ף, כאמור לעיל, ייחשבו התובעים כעובדי המועצה וימשיכו לקבל את שכרם מהמועצה.


על המועצה לשלם לכל התובעים את שכרם החל מיום 1/1/2005 ועד למועד חתימת הסכם ההבראה עם ההסתדרות. יש לשלם לכל התובעים את שכרם תוך 30 יום מהיום, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק בגין כל חודש בנפרד.

מכסת העובדים המפוטרים
62.
ב"כ התובעים טען בסיכומיו כי המועצה עמדה בתנאים שנקבעו בתוכנית ההבראה המחייבת פיטורי 49 עובדים (45.2 משרות) עד ליום 31/12/04, כשהמועד הקובע לצורך חישוב מכסת הפיטורים הוא 1/1/04, לכן לא היה צורך בפיטורים התובעים מעבודתם וכי מדובר בפיטורים מעבר למכסה הנדרשת.


לעומתו - טען ב"כ הנתבעים כי מצבת כח האדם במועצה היתה מנופחת מעבר לכל שיעור וללא כל הצדקה. עשרות עובדים מונו שלא כדין ללא אישור נחיצות משרה ו/או הליכי מכרז. לכן עפ"י הנחיות משרד הפנים היתה חייבת המועצה לפעול ולצמצם באופן מיידי את הוצאות השכר של המועצה, וזו הסיבה להפעלת ועדת הפיטורים ופיטורי התובעים.

63.
אין מחלוקת בין הצדדים, כי המועצה היתה חייבת לפועל מיד ליישום תכנית ההבראה עפ"י דרישות משרד הפנים, אחרת משרד הפנים לא היה מזרים לה כספים. תפקידו של ועד העובדים וכן של הסתדרות המעו"ף לבדוק כי לא יפוטרו עובדים במועצה מעבר למכסות הנדרשות. יחד עם זאת, משרות שלא היו בתקן ו/או בוטלו - כמו המשרות של שלושת התובעים - ספק רק בעיני אם קיימת הצדקה משפטית להמשך העסקתם באותם תפקידים כדרישת ב"כ התובעים.

ניתן להמשיך ולהעסיק את התובעים במועצה רק אם יימצא להם תפקיד אחר, פנוי ההולם את כישוריהם המקצועיים.

החלפת התובעים במועמדים אחרים לפיטורים
64.
ב"כ התובעים דרש, כי המועצה תפטר עובדים במקומם של התובעים ואף נקב בשמם. אין זה מתפקידו של ביה"ד "לבחור מועמדים אחרים לפיטורים" במקום התובעים - כדרישת ב"כ התובעים.


מיותר לציין, כי ביה"ד בודק את פעולות המועצה מבחינת המשפט המינהלי והאם שיקול הדעת היה סביר והופעל כיאות, אך אין ביה"ד נכנס בנעלי המועצה ומחליט במקומה. כך גם לגבי ועדת הפיטורים. מחובת המועצה לנהל מו"מ עם ועד העובדים וההסתדרות ולהגיע עמם להסכמות ביחס לרשימות העובדים שיפוטרו ו/או יוצאו לפנסיה.



הליך השימוע
65.
ב"כ התובעים טען כי לא נערך לתובעים שימוע כנדרש וכי פיטורי כל התובעים נעשו ממניעים ומשיקולים זרים ובעיקרם פוליטיים. לטענתו - יו"ר המועצה התערב בעבודת ועדת הפיטורים הסטטוטורית.


לא הוכח בביה"ד כי שיקולים זרים הנחו
ו/או השפיעו על קבלת ההחלטות של חברי ועדת הפיטורים הסטטוטורית. שניים מבין חברי הועדה - עו"ד גולדהמר - המשמש כיועץ המשפטי של המועצה, ומר מיכה נשר, גזבר המועצה - אינם תושבי המועצה, כך שהיריבויות הפוליטיות הקיימות בין תושבי המועצה אינם מנת חלקם.


היחידה מבין חברי ועדת הפיטורים גב' פדיה דבור - מזכירת המועצה שהינה תושבת המקום והיא רק אחת מבין 3 חברי הועדה. מדובר בועדה שהרכבה נקבע סטטוטורית במטרה הברורה והידועה לכל - למנוע הפעלת לחצים פוליטיים של תושבי המקום על חברי הועדה.


חברי הועדה בדקו את טענות התובעים כולל את "הצעות" התובעים לפטר עובדים אחרים במקומם. הם התייחסו במפורש לעובדים האחרים שאוזכרו לאחר שבדקו את טענות התובעים לגביהם. הדבר מראה בעליל, כי חברי הועדה שקלו ודנו בכובד-ראש בכל טענות התובעים כנדרש, והם לא היו "נעולים מראש" בעמדתם.


מעבר לכך - עו"ד גולדהמר אף הציע לתובע מס' 3 לשקול פעם נוספת צעדיו ביחס לסירובו לעבור לעבוד בתפקיד עובד כללי, והזהירו כי סירובו עלול לגרום לפיטוריו - התנהגות זו מראה בעליל כי לתובע מס' 3 למשל ניתנה האפשרות להמשיך ולעבוד אך הוא העדיף להכתיב תנאים ודרישות מוגזמות לועדת הפיטורים, ולכן לא הותיר אפשרויות רבות לחברי הועדה.


בנסיבות העניין - לא הוכח כי שיקולים זרים ו/או פוליטיים עמדו בבסיס ההחלטה של פיטורי התובעים אלא להיפך. השיקול המכריע היה העדר נחיצות המשרה.

לסיכום:
66.
על המועצה המקומית בית ג'אן לשלם לכל אחד מהתובעים הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך של 2,000 ש"ח + מע"מ, תוך 30 יום מהיום.

67.
התביעות נגד שאר הנתבעים נדחות בזאת.

68.
הדיון התקיים בפני
כדן יחיד.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.
ניתן היום ל' בשבט, תשס"ו (28 בפברואר 2006) בהעדר הצדדים.

סגן שופט ראשי – א. קציר

000069/05עב 710 לימור לוי






בשא בית דין אזורי לעבודה 51/05 יוסף אסעד, אימאן סעד, סלאח אבו עסלה נ' יוסף קבלאן- ראש המועצה המקומית בית ג'ן, מועצה מקומית בית ג'אן, ועדת הפיטורין הסטטורית במו"מ בית ג'אן ואח' (פורסם ב-ֽ 28/02/2006)