פסקי דין על ויאצ'סלב מדלר | פסקי דין על אורבונד תעשיות גבס בע"מ

1696/02 דמ     13/02/2003




דמ 1696/02 ויאצ'סלב מדלר נ' אורבונד תעשיות גבס בע"מ




1
בית הדין לעבודה
ד"מ 1696/02

בית הדין האזורי לעבודה בנצרת
השופט, חיים ארמון

נציג ציבור (עובדים): מר אריה ביתן
נציג ציבור (מעבידים): מר בני ויזאן

בפני
:

ויאצ'סלב מדלר

בענין:
התובע
ע"י עו"ד איגור גלידר
נ ג ד
אורבונד תעשיות גבס בע"מ
הנתבעת
ע"י עו"ד חגי שמואלי

פ ס ק ד י ן
1. בכתב התביעה, עתר התובע לחייב את הנתבעת לשלם לו פיצויי פיטורים, בטענה שהוא התפטר מעבודתו אצלה כדי להתגייס למשטרת ישראל. התובע ציין בכתב התביעה כי היתה הפסקה בת 3 חודשים במהלך תקופת עבודתו אצל הנתבעת, אך לטענת התובע - הפסקה זו איננה מפסיקה את רציפות העבודה לצורך פיצויי פיטורים, לאור הוראות סעיף 2(9) לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963 (שייקרא להלן: "החוק").

2. בכתב ההגנה, הודתה הנתבעת כי התובע התפטר מעבודתו עקב התגייסותו למשטרת ישראל, אך לטענתה - הוא איננו זכאי לפיצויי פיטורים, מאחר שההפסקה בעבודתו היתה בת למעלה מ-3 חודשים, ותקופת העבודה שלאחר ההפסקה - לא היתה מספקת לשם צבירת הזכאות לפיצויי פיטורים.
3. מאחר שהמחלוקת בין הצדדים היא משפטית בלבד, בדבר פרשנות סעיף 2(9) לחוק, הסכימו ב"כ הצדדים שהתובענה תועבר למתן

פסק דין
על סמך כתבי הטענות וטיעוני ב"כ הצדדים.
אלה עובדות המקרה:

4. התובע החל לעבוד אצל הנתבעת בחודש מרץ 1994, וממועד זה עבד אצל הנתבעת ברציפות עד ליום 31/3/95.

5. שבוע העבודה הרגיל אצל הנתבעת הוא בן 5 ימי עבודה (מיום א' עד יום ה').

6. ביום 31/3/95 (שהיה יום ששי) הופסקה עבודתו של התובע (כנראה עקב התפטרות), ונותקו יחסי עובד-מעביד בין הצדדים.

5. ביום 2/7/95 (שהיה יום ראשון), שב התובע לעבוד אצל הנתבעת.

6. ביום 10/7/95, שלחה הנתבעת מכתב לתובע, שבו נאמר כך:
"הנדון: קבלה לעבודה
הנך מתקבל לעבודה במפעלנו החל מתאריך 2/7/95.
בכדי להסיר ספק לאחר שהתפטרת מעבודתך במפעלנו ב-31/3/95 לא נשמרות לך זכויות כל שהם מהתקופה הקודמת של עבודתך במפעלנו." (השגיאות - במקור).

לטענת הנתבעת, תוכנו של המכתב הוסבר לתובע וסוכם עמו עוד טרם שובו לעבודה, אך טענה זו איננה נראית לנו כחלק מהעובדות המוסכמות, ואנו נמנעים מלקבוע אותה כעובדה.
5. ביום 16/4/96 התפטר התובע מעבודתו, במטרה להתגייס למשטרת ישראל. במועד התפטרותו, חתם התובע על מסמך שבו נרשם:
"התפטרתי מעבודתי באורבונד בתאריך 16/4/96 ואין לי כל תביעות מאורבונד, פרט למה שמגיע לי בהתאם לחוק!!".

6. הנתבעת ביטחה את התובע בקרן הפנסיה המקיפה של "מבטחים", ולאחר התפטרותו היא שחררה בעבורו את כל הכספים שהצטברו לזכותו שם. סך של 174.28 ₪ מתוך סכום זה, היה על חשבון פיצויי פיטורים.

7. שכרו החודשי הקובע של התובע לצורך חישוב פיצויי פיטורים, עמד בחודש אפריל 1996 על הסך 1,921 ₪.

8. התובע אכן התגייס למשטרת ישראל, כבר למחרת התפטרותו, כלומר - ביום 17/4/96 והמשיך לשרת במשטרה לפחות עד ליום 31/12/96 (ראו בענין זה את נתוני "ימי העבודה" בטופס 106 של משטרת ישראל).
הוראות רלוונטיות בחיקוקים

9. בסעיף 2 לחוק, נאמר:
"... יראו רציפות בעבודה אפילו חלה בה הפסקה מחמת -
(1) ...
(9) הפסקה ארעית ללא ניתוק יחסי עובד ומעביד או הפסקה תוך ניתוק יחסי עובד ומעביד שאינה עולה על שלושה חדשים ...".

10. בסעיף 10 לחוק הפרשנות, התשמ"א-1981, נאמר:
"(א) מקום שנקבעה תקופה קצובה במספר ימים או שבועות מיום פלוני, אותו יום לא יבוא במנין.
(ב) תקופה קצובה במספר חדשים או שנים לאחר אירוע פלוני תסתיים בחדשה האחרון ביום שמספרו בחודש כמספר יום האירוע, ואם היה החודש חסר אותו יום - ביום האחרון של החודש.
(ג) במנין ימי תקופה יבואו גם ימי מנוחה, פגרה או שבתון שעל פי חיקוק, זולת אם הם הימים האחרונים שבתקופה.".

המחלוקת וההכרעה בה

11. לטענת התובע, לפי הוראות חוק הפרשנות, יש לראות את תקופת הפסקת העבודה כאילו היא לא עלתה על שלושה חודשים, כך שבהתאם לסעיף 2(9) לחוק - יש לראות את תקופת העבודה כרצופה.

לטענת הנתבעת, הפסקת העבודה היתה בת למעלה מ-3 חודשים, כך שנותקה הרציפות בעבודה.

12. ראשית - נעיר כי לדעתנו, אין משמעות לעובדה ששבוע העבודה הרגיל של התובע היה בן 5 ימים ולא בן 6 ימים. העובדה שיום ששי לא היה יום עבודה רגיל אצל הנתבעת, איננה הופכת את יום ששי ליום "מנוחה, פגרה או שבתון שעל פי חיקוק" כמשמעות מונח זה בסעיף 10(ג) לחוק הפרשנות. לפיכך, לשם ההכרעה במחלוקת שבין הצדדים, אין כל משקל לשאלת משך שבוע העבודה של התובע.

13. שנית - נבהיר כי אין אנו מקבלים את טענת ב"כ הנתבעת, המשתמעת מסעיף 3 להודעה שהגיש ביום 9/10/02, שלפיה, כביכול, יש לבחור אם להחיל על תקופה מסויימת את ס"ק (ב) או את ס"ק (ג) לסעיף 10 לחוק הפרשנות, וכביכול שתי ההוראות האמורות אינן יכולות לדור בכפיפה אחת. לדעתנו, ההוראה האמורה בסעיף 10(ג) לחוק הפרשנות חלה גם על תקופה הקצובה במספר חודשים (כלומר - זו הנדונה בס"ק (ב) של אותו סעיף), ולא רק על תקופה הנקובה במספר ימים (אחרת - היה ניתן לכלול את ס"ק (ג) בתוך ס"ק (א) של סעיף 10 לחוק הפרשנות).

14. שלישית - נביע את דעתנו כי את תקופת שלושת החודשים האמורה בסעיף 2(9) לחוק, יש למנות החל מהמועד שבו כבר לא היו יחסי עובד-מעביד בין הצדדים, ולא החל מיום העבודה האחרון של העובד בטרם ההפסקה. נסביר; סעיף 2(9) לחוק עוסק בהפסקות ביחסי העבודה. כאשר ההפסקה היא תוך ניתוק יחסי עובד-מעביד, יש לבדוק אם היא עלתה על 3 חודשים. כלומר - מה שיש למנות על פי הסעיף, זה משך ההפסקה.

התוצאה מהאמור לעיל היא שאת תקופת שלושת החודשים האמורה בסעיף 2(9) לחוק, יש לבחון, לגבי התובע, רק החל מיום 1/4/95 - כלומר - החל מהיום הראשון שבו לא היו יחסי עובד-מעביד בין הצדדים, ולא החל מיום 31/3/95, מועד שבו הסתיימו יחסי עובד-מעביד של תקופת העבודה הראשונה.

15. לאור האמור לעיל, ובשל הוראת סעיף 10(ב) לחוק הפרשנות, הרי שתקופת שלושת החודשים של ההפסקה בעבודה, שהחלה ביום 1/4/95, הסתיימה ביום 1/7/95.

16. יום 1/7/95 חל בשבת, ועל כן - לפי הוראת סעיף 10(ג) לחוק הפרשנות, אין להביא אותו במנין ימי תקופת שלושת החודשים, כך שאת התקופה הנמנית של שלושה חודשים האמורה בסעיף 2(9) לחוק, יש לראות כאילו הסתיימה ביום 2/7/95.

17. מאחר שביום 2/7/95 שבו והתחדשו יחסי עובד-מעביד בין הצדדים, הרי שתקופת ההפסקה ביחסי עובד-מעביד לא עלתה על שלושה חודשים, ועל כן - בהתאם להוראות סעיף 2(9) לחוק, אין לראות את הרציפות בעבודה כאילו הופסקה.

18. התוצאה היא, שיש לצרף את תקופת העבודה השניה אל תקופת העבודה הראשונה, כך שהתפטרותו של התובע שנעשתה ביום 16/4/96 - עקב גיוסו למשטרת ישראל, מזכה אותו בפיצויי פיטורים (ראו סעיף 11א לחוק).

19. אנו מודעים לעובדה שהנתבעת שלחה לתובע את מכתבה מיום 10/7/95 שבו היא הודיעה לו כי לא נשמרות לו זכויות מתקופת העבודה הראשונה, אולם הודעה זו של הנתבעת, איננה יכולה - לדעתנו - לשנות את המצב המשפטי שלפיו - כפי שהראינו לעיל, אין לראות את ההפסקה בעבודה ככזו שעלתה על 3 חודשים ואין לנתק את הרציפות לצורך הזכאות לפיצויי הפיטורים.

נבהיר עוד כי ברור שחתימתו של התובע על המסמך שבו אישר כי אין לו טענות כלפי הנתבעת מלבד מה שמגיע לו לפי החוק, איננה יכולה לגרוע מזכויותיו של התובע לפי החוק.

פיצויי הפיטורים המגיעים לתובע

20. תקופת עבודתו הראשונה של התובע - עד ליום 31/3/95, היתה בת למעלה מ-12 חודשים (המועד המדוייק של תחילת העבודה בחודש מרץ 1994 לא הוברר, ולצרכי הדיון נראה את התובע כאילו החל לעבוד באמצע חודש מרץ 1994. לפיכך, נראה את תקופת העבודה הראשונה כאילו היתה בת 121/2 חודשים.

תקופת העבודה השניה של התובע, החל מיום 2/7/95 ועד ליום 16/4/96 היתה בת 91/2 חודשים.

על כן, המשך הכולל של תקופות עבודתו של התובע אצל הנתבעת, הגיע ל-22 חודשים.

21. כאמור לעיל, השכר החודשי הקובע של התובע הוא בסך 1,921 ₪. לפיכך, סכום קרן פיצויי הפיטורים שהגיע לתובע היה בסך 3,521.83 ₪.

מתוך סכום זה, קיבל התובע סך של 174.28 ₪, על חשבון פיצויי הפיטורים, מאת "מבטחים". על כן, יתרת פיצויי הפיטורים שהתובע היה זכאי לה, היתה בסך 3,347.55 ₪.

22. התובע לא היה זכאי לכך שפיצויי הפיטורים ישולמו לו מייד עם התפטרותו. שכן, סעיף 11א לחוק קובע תנאים חלופיים שונים לצורך הזכאות לפיצויים, ובעניינו של התובע, התנאי הרלוונטי הוא שירות של 6 חודשים במשטרת ישראל. לאור העובדה שהתובע התגייס למשטרת ישראל ביום 17/4/96, הרי שהוא לא היה זכאי לפיצויי פיטורים טרם יום 17/10/96 (ראו בענין זה גם את האמור בסעיף 20(א)(5) לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958).

23. התוצאה מהאמור לעיל היא שאת יתרת פיצויי הפיטורים, בסך 3,347.55 ₪, יש לשערך החל מיום 18/10/96 ולא ממועד מוקדם יותר.
ל ס י כ ו ם

24. אנו מקבלים את התביעה, ומחייבים את הנתבעת לשלם לתובע את יתרת פיצויי הפיטורים, בסך 3,347.55 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 18/10/96 ועד התשלום בפועל.

25. בהתחשב בעובדה שאנו סבורים שהנתבעת נהגה בתום לב, שכן האמינה בכנות שזכויותיו של התובע מתקופת העבודה הראשונה אינן נצברות לו, ואף הודיעה לו על כך מראש, בהתחשב בעובדה שתום הלב של הנתבעת נלמד גם מעצם העובדה שהיא שחררה לזכותו את אשר נצבר לזכותו ב"מבטחים", ובהתחשב גם בסכום ההוצאות שהנתבעת חוייבה בו בהחלטתה של כב' הרשמת (כתוארה אז) איצקוביץ, מיום 1/10/02, אנו סבורים כי יהיה מוצדק להסתפק בהוצאות שנפסקו לזכות התובע ביום 1/10/02, ואין אנו מחייבים את הנתבעת בהוצאות משפט נוספות.

26. כל אחד מהצדדים זכאי לבקש, בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, רשות לערער על

פסק דין
זה, תוך 15 ימים מיום שפסק הדין יומצא לו.
ניתן היום, י"א באדר א' תשס"ג, 13 בפברואר 2003, בהעדר הצדדים.
_______________ ________________ _________________
חיים ארמון
, שופט נציג ציבור (עובדים) נציג ציבור (מעבידים)









דמ בית דין אזורי לעבודה 1696/02 ויאצ'סלב מדלר נ' אורבונד תעשיות גבס בע"מ (פורסם ב-ֽ 13/02/2003)