פסקי דין על צורדקר אליעזר | פסקי דין על קודקוד אבטחה ורפואה בע"מ

5827/06 דמ     24/06/2007




דמ 5827/06 צורדקר אליעזר נ' קודקוד אבטחה ורפואה בע"מ




בעניין:

1



בתי הדין לעבודה


בית הדין האזורי לעבודה ת"א – יפו
דמ 005827/06

בפני
:
כב' השופטת אהובה עציון
תאריך:
24/06/2007



בעניין
:
צורדקר אליעזר



ע"י ב"כ עו"ד
ורד עמית
התובע

נ
ג
ד


קודקוד אבטחה ורפואה בע"מ





הנתבעת

פסק דין

התובע, שהועסק כמאבטח בחברת השמירה קודקוד אבטחה ורפואה בע"מ
(
להלן:"הנתבעת"
) תובע מהנתבעת לאחר סיום העסקתו תשלום של 10,470.50 ₪ בגין תשלום שכר עבודה, שעות נוספות, הפרשות לגמל, פדיון ימי חופשה, דמי חגים, דמי הודעה מוקדמת, ופיצוי עבור עוגמת נפש.

הנתבעת מכחישה את זכאותו לקבלת רכיב מרכיבי התביעה.

הרקע העובדתי
התובע עבד בנתבעת כמאבטח בגן ילדים החל מיום 01.09.05 ועד ל 26.05.06.
התובע התפטר מעבודתו, ללא מתן הודעה מוקדמת לנתבעת, לטענתו עקב התנכלויות רבות מצידה של הנתבעת. ביום 24.05.2006 נמצא כשל בתפקודו של התובע, כאשר הנשק שברשותו נמצא כמעט ללא כדורים. מנספח א' לכתב ההגנה עולה כי ביום 09.05.06 בוצעה ביקורת בגני מרבד הקסמים, מתחם הגנים בהם הועסק התובע, והתובע לא עמד בביקורת זו של קב"ט מוסדות החינוך. נספח א' לכתב התביעה, מיום 27.05.2006, הינו מכתב ההתפטרות של התובע.
הסכם העבודה המחייב בין הצדדים הוגש וסומן נ/1.

ההליך
ביום 13.05.2007 התקיים לפני דיון. בדיון נחקרו התובע, מנכ"ל הנתבעת ומר משה ויגדור, מפקח גזרת רחובות בנתבעת
(שאינו עובד כיום בנתבעת).

דיון והכרעה
ראשית, לא שוכנעתי כי מי מעובדי הנתבעת התנכל לתובע מתוך כוונה להעזיבו בסמוך לתום שנת עבודתו הראשונה, כפי שהוא טוען בכתב התביעה. התובע עזב את מקום עבודתו ללא הודעה מוקדמת כמתחייב, הן מהחוק והן מהסכם העבודה שנכרת עימו, וכיוון שכדבריו בעדותו לפני, לא התאים לו לשמוע דברים מסוימים

(ר' עמ' 7 לפרוטוקול הדיון, שורות 24-19).
הדברים שנאמרו לתובע באשר לתפקודו, ככל שאכן נאמרו, לא נאמרו על מנת להתנכל לו, אלא באו בעקבות התנהלותו
הכושלת של התובע בעבודתו. לטעמי התנהלותה של הנתבעת לא עלתה כדי אותו יחס משפיל וקשה לו טוען התובע.
לפיכך, ומשהתפטר, נדחות תביעותיו לדמי הודעה מוקדמת ולעוגמת נפש שנגרמה לו.

לגבי תביעותיו של התובע להשלמת שכר עבודה, הרי שנטל ההוכחה בעניין זה מוטל על כתפיו של התובע, וזה לא הורם בעניינו.
בחקירתו נמצאו סתירות ואי התאמות לגרסה שהועלתה על ידו בכתב התביעה לגבי שעות עבודה שביצע
(ר' עמ' 5 לפרוטוקול הדיון, שורות 23-18, עמ' 6 לפרוטוקול הדיון, שורות 17-1).
היומן שהוגש וסומן ת/1, אשר נרשם ע"י התובע עצמו ולא נטען כי הוגש ו/או דווח למי מהנתבעת בזמן אמת, אינו יכול להוות ראיה לעבדותו בשעות מסוימות ולזכאותו לתוספת שכר, משלא הוכח לפנינו בבירור מה היה סיכום העבודה עם הנתבעת, וכיצד דיווח התובע על שעות העבודה שביצע בפועל. כך, נדחית גם תביעתו לגמול שעות נוספות, בהיותה תביעת ממון מובהקת אשר צריכה הוכחה ברורה ודווקנית, אשר לא הונחה לפני בתביעה זו
(ר' פסיקה לעניין אי קבלת דפי נוכחות של עובד כראיה להוכחת שעות עבודתו, דב"ע נב/ 136-3 מתנ"ס מורשה נ' מאיר לוי, עבודה ארצי, א (2) 283).

הנתבעת אינה מכחישה כי התובע זכאי לתשלום עבור ימי חופשה וחגים בתקופת העסקתו
(זאת, מבלי להודות בסכומים הנטענים)
, אך טוענת לקיזוז שיכלה הייתה לבצע כיוון שהתובע התפטר ללא מתן הודעה מוקדמת, ולאור חוב שהיה קיים לתובע בעקבות קבלת הלוואה מהנתבעת שלא נפרעה. בנוסף, קיימת הודאת בעל דין בדבר חוב בסך 1,500 ₪ בגין הלוואה שקיבל מהנתבעת וטרם החזיר
(ר' עמ' 11 לפרוטוקול הדיון, שורות 26-22, סעיפים 15 – 14 לכתב ההגנה וכן עמ' 4 לפרוטוקול הדיון, שורה 4).

תביעתו של התובע עבור רכיבים אלו מסתכמת בסך של 2,186 ₪. כאמור, הנתבעת טוענת לאפשרות קיזוז של 1,500 ₪ דמי הודעה מוקדמת על פי חוק, ולניכוי מפרעה בסך
1,500 ₪.

לפי צו ההרחבה החל בענף השמירה והאבטחה ואשר חל על התובע, מדובר בעובד בניסיון, אשר תקופת העסקתו בניסיון הוארכה בהסכמה מפורשת
(ר' סעיף 3 ב' להסכם)
מתקופה של חצי שנה לשנה. אפשרות הארכת תקופת הניסיון לשנה מוסדרת בסעיף ד' לצו הההרחבה. כך, בהתאם לסעיף י"א 2 לצו ההרחבה, אם חלים ימי חג בשלושת החודשים הראשונים של תקופת הניסיון, לא יהא זכאי העובד לתשלום בגין ימי חג אלו, אלא אם יישאר העובד לעבוד לאחר תקופת הניסיון. התובע, בענייננו, הגם שהיה עובד יומי ועל כן בשונה מעובד חודשי הינו זכאי באופן עקרוני לקבלת דמי חגים לאור הרציונל שבתשלום דמי חגים לעובדים יומיים שאינם עובדים בחגים וניזוקים מכך
(ר' ע"ע 300360/98 נחום צמח נ' ש.א.ש קרל זינגר צפון (1986) בע"מ, פס"ד מיום 30.4.2002)
לא עבד משך כל תקופת הניסיון ובוודאי שלא נשאר לעבוד אחריה, ועל כן אין לקבל את תביעתו לימי חגים, משלא כומתה כראוי, וכאשר לא ברור עבור אילו ימי חג תובע התובע את הסכומים הנתבעים בתביעתו.
לפיכך, ועל אף שהנתבעת הודתה באי תשלום דמי חופשה כמתחייב, הרי שתביעתו זו של התובע מתאיינת אל מול זכותה של הנתבעת לקזז את סכום המפרעה שהתובע הודה בקיומה, ואת סכום דמי ההודעה המוקדמת שלא ניתנו לה על ידו בהתאם להסכם העבודה
(וזאת אף אם נחשב רק אם הימים אשר היה אמור התובע ליתן לפי חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, תשס"א – 2001, ולא לפי הכתוב בסעיף 3ד' בהסכם שמאריךבהסכמה בין הצדדים את תקופת ההודעה המוקדמת ל 30 יום).

תביעתו של התובע להפרשה לגמל נדחית, משחובת הפרשה זו מוטלת על המעביד לאחר תום תקופת הניסיון.
בענייננו, כאמור, תקופת הניסיון של התובע הוארכה לשנה בהסכם, ולא מקובלת עלינו טענת התובע לפיה לא קרא את ההסכם, מאחר וכדבריו: "זה רוטינה"
(ר' עמ' 6 לפרוטוקול הדיון, שורות 23-18).
אף אם לא קרא את ההסכם לפני שחתם, הרי שאין לו להלין אלא על עצמו שעה שחתם על ההסכם מבלי לקראו ומבלי להבין את תנאי העסקתו.

סוף דבר
תביעתו של התובע נדחית על כל ראשיה.
התובע יישא בהוצאותיה של הנתבעת בניהול הליך זה בסך מופחת של 750 ₪ בלבד, על אף שדחיתי את תביעתו במלואה, וזאתמתוך התחשבות במצבו.


ניתן ביום 24 ביוני, 2007 (ח' בתמוז תשס"ז) בהעדר הצדדים.

אהובה עציון
, שופטת
מירב







דמ בית דין אזורי לעבודה 5827/06 צורדקר אליעזר נ' קודקוד אבטחה ורפואה בע"מ (פורסם ב-ֽ 24/06/2007)