Google

מירווה בת סאלח בסול., לילה בת עומר בסול, מחמוד בן עומר בסול ואח' - המוסד לביטוח לאומי

פסקי דין על מירווה בת סאלח בסול. | פסקי דין על לילה בת עומר בסול | פסקי דין על מחמוד בן עומר בסול ואח' | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

2230/06 בל     13/05/2007




בל 2230/06 מירווה בת סאלח בסול., לילה בת עומר בסול, מחמוד בן עומר בסול ואח' נ' המוסד לביטוח לאומי




בעניין:

1



בתי הדין לעבודה


בית הדין האזורי לעבודה בנצרת

בל 002230/06

בפני
:
כב' השופטת אורית יעקבס


13/05/2007



בעניין
:
1. מירווה בת סאלח בסול.

2. לילה בת עומר בסול
(קטינה)

3. מחמוד בן עומר בסול (קטין)
4. ח'ליל בן עומר בסול (קטין)
5. עלי בן עומר בסול (קטין)


ע"י ב"כ עוה"ד
אמיר מרג'יה

התובעים


- נגד -



המוסד לביטוח לאומי


ע"י ב"כ עוה"ד
עדי עינב-גולן
הנתבעת


החלטה

1.

ביום 27/2/07 התקיים בתיק דיון מוקדם במסגרתו התבקש הנתבע להעביר לתובעים העתק מהמסמכים המצויים בתיקו של בעל התובעת (להלן:"החייב" או "המבוטח").

2.

בקצרה יצויין כי מדובר בתביעה אשר הוגשה לאחר שפקיד תביעות דחה תביעה לקבלת דמי מזונות בהתאם לחוק הבטחת מזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב –1972 בטענה שהחייב הינו תושב חוץ.

3.

ביום 5/3/07 התקבלה הודעת הנתבע בה צויין כי הוא מתנגד להעברת העתק מסמכים מתיקו של החייב לידי ב"כ התובעת.

4.
להלן טענות הנתבע בתמצית:


א.

מדובר בתיק אישי של מבוטח לגביו מוטלת על הנתבע לשמור על פרטיות.

ב.

לא הוגשה כל בקשה מטעמו של המבוטח או בא כוחו לקבלת המסמכים.

ג.

המבוטח אינו צד להליך והמצאת תיקו יכולה לפגוע בזכויותיו ו/או ליצור לו חבות.

ד.

התובעת אינה יכולה להשיג כנגד החלטת התובע בשאלת תושבותו של המבוטח ואין אפשרות לדון בכך כעניין שבגררא.

5.

ביום 4/4/07 ושוב ביום 10/4/07 התקבל "
כתב תשובה להודעה מטעם הנתבע
" (להלן:"התשובה") במסגרת כתב תשובה פרט ב"כ התובעים מדוע יש להורות לנתבע להעביר לתובעים "
עותק כל המסמכים המצויים ברשותו או בחזקתו אודות בעלה של המבקשת 1..והקשורים לאזרחותו, תושבותו, מועדי חיובו
בפרמיות הביטוח..ומועדי שהייתו בארץ".

6.
להלן טענות התובעים בתמצית:


א.

שאלת תושבותו של החייב, לרבות תקופת התושבות, דרך חישבוה, חוקיות קביעתה ושלילתה הינן שאלות מהותיות בתובענה.

ב.

גם שאלת אזרחותו של החייב הינה שאלה מהותית.

ג.

נטל ההוכחה אודות תקופת תושבותו של החייב מוטל על הנתבע בהתחשב בעובדה שמדובר בטענת הגנה.

ד.

במסמכים הנדרשים יש כדי לבסס את התביעה.

ה.

בהתאם לתקנה 120 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד -1984, רשאי בית הדין ליתן צו גילוי או עיון במסמכים "
כדי לאפשר דיון הוגן או כדי לחסוך בהוצאות
" ובהתאם לתקנה 113 לתקנות הנ"ל, מוסמך בית הדין להורות לבעל דין לגלות מסמך ספיציפי.

ו.

ההלכה הפסוקה תומכת בעמדת התובעים.

ז.

כשמדובר בחייב אשר זנח את בני משפחתו בארץ, ללא פת לחם, אין מקום לשמור על "זכויותיו".

7.

דיון והכרעה

תקנה 46 (א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב - 1991 (להלן:התקנה"), קובעת כי:

"
(א) בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין, אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או לחסוך בהוצאות
"


תקנה 46 הנ"ל, היא מקור סמכותי ליתן צו לגילוי ולעיון במסמכים. צו שכזה, לא יינתן, מקום שיש בכך הכבדה קשה על צד לדיון ו/או מקום שבית הדין אינו מוצא שמתן הצו ייעל את הדיון או יחסוך בהוצאות.


מדיניותו של בית הדין לעבודה היא להרשות גילוי מסמכים הנחוצים כדי להגיע לחקר האמת וכדי לאפשר בירור יעיל של הפלוגתאות, תוך שמירה על איזון ראוי ומידתי בין האינטרסים של הצדדים.


במסגרת בחינת האינטרסים של הצדדים, על בית הדין לאזן בין הצורך בגילוי האמת מחד, לבין הכבדה אשר היענות לבקשה תטיל על הצד המשיב, אגב בדיקת הרלוונטיות של הפרטים והמסמכים המבוקשים [רע"א 3576/94 השקמה הוצאות לאור בע"מ נ. רום, פ"ד מח (4) 388 (1994)].

8.

ההלכות הנהוגות בביהמ"ש ובביה"ד לעבודה לעניין גילוי מסמכים ספציפיים קובעות כי:

א.

כלל
יסוד העומד ביסודו של ההליך לגילוי מסמכים הוא הכלל שהמסמכים שעל גילויים יצווה ביהמ"ש הם אך אלו הנוגעים לשאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים. גילוי המסמכים נערך כדי לאפשר דיון הוגן בשאלות הללו בלבד ולא באחרות.

ב.

כאשר מתבקש
גילוי מסמכים ספיציפיים בודק בית הדין את הדברים הבאים:

1
.

האם המסמכים רלוונטיים לדיון המתנהל בין הצדדים.

2
.

האם זוהי הדרך היעילה לברור העובדות הנכונות.

3
.

האם יש בכך הכבדה בלתי סבירה על הצד השני.

4
.
כאשר מתבקש מידע הכרוך בחשיפת סודות מקצועיים או בשיקולים של הגנה על הפרטיות - לטובת מי נוטה המאזן כאשר נשקל הנזק שנגרם למבקש לעומת הנזק שנגרם למשיב.

ג.

נקודת המוצא העקרונית בקשר לגילוי מסמכים, כפי שנקבעה בפסיקה היא ש:

"כל אדם חייב למסור כל ראיה. ביסוד עקרון זה עומד הערך של גילוי האמת. גילוי האמת משרת אינטרס ציבורי בהבטיחו את תקינות המשפט. גילוי האמת משרת את אינטרס הציבור בהבטיחו את תקינות הפעולה של המערכת החברתית כולה
" [רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ. הנרי אזולאי, פ"ד מ"ט (4) 54 (1995)].

למעשה, מדיניות בית הדין היא להרשות גילוי מסמכים רלוונטיים על מנת להגיע לחקר האמת, יחד עם זאת נוהג בית הדין ביד קמוצה בכל הנוגע למתן מידע באשר לאנשים אשר אינם צדדים למשפט.
ראה לדוגמא: דב"ע מט/ 3-2 מדינת ישראל נ. רויך ואח'
, פד"ע כ',
377 (1989).

בהתאם להלכה, אכן הכלל הוא האמת והצורך בגילויה כאשר החיסיון הוא החריג כשבית הדין אימץ את כללי החיסיון.

9.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה השתכנעתי כי אין מקום להעתר לבקשה וזאת מאחר ומצאתי טעם רב בטענת הגנת הפרטיות לה טען הנתבע כשיחד עם זה מצאתי כי צודקים התובעים בטענתם לפיה נטל ההוכחה אודות תקופת תושובתו של החייב מוטל על הנתבע ומכאן שמקום שהנתבע לא ירים נטל זה, ממילא תפגע הגנתו דבר שבאופן טבעי יועיל לתובעים.
ויודגש,
חרף טענות התובעים הרי שלא מצאתי כי ניתן לבטל במחי יד את זכאותו של החייב להגנת פרטיותו, מה גם שהאיזון הנדרש לא יפגע בהתחשב בנטל ההוכחה, כאמור לעיל.

10.

לנוכח האמור לעיל, הריני דוחה את הבקשה.

11.

מאחר ותצהיר עדות ראשית מטעם התובעים הוגש זה מכבר, הריני קובעת כי בתיק תתקיים
ישיבת הוכחות
ביום
18/9/07
בשעה
9:30
.

12.

הנתבע יהיה פטור מהגשת תצהירים אם הגנתו מבוססת על הודעות שגבה חוקר המוסד, אשר יתייצב לחקירה אלא אם התובעים יוותרו על זימונו.

במידה ויגיש הנתבע תעודת עובד ציבור כמשמעותה, יהיה פטור מגישה מלהתייצב לישיבת ההוכחות, אלא אם התובע יבקש זימונם.

13.

למען הסדר הטוב ובכדי לאפשר לב"כ התובעים להֵערך, מבעוד מועד לישיבת ההוכחות, נדרש הנתבע להודיע עד ליום 17/6/07 האם הגנתו מבוססת על הודעות שגבה חוקר המוסד אם לאו, כאשר במידה ומתכוון הנתבע להגיש תעודת עובד ציבור הוא נדרש להגישה בתוך המועד הנקוב לעיל, הכל עם העתק לצד השני.

14.

במידה והנתבע יגיש תעודת עובד ציבור, יודיעו התובעים בתוך 14 יום מיום שתומצא להם התעודה האם הם מבקשים זימנו/ה של מוסר/ת ההודעה.

15.

לעיוני, בשלב ראשוני, ביום 18/6/07.


16.

למען הסר ספק יובהר כי לא מצאתי לנכון להורות על צֵרופו של החייב כנתבע לתיק.



ניתנה היום כ"ה באייר, תשס"ז (13 במאי, 2007) בהעדר הצדדים.

אורית יעקבס
, שופטת







בל בית דין אזורי לעבודה 2230/06 מירווה בת סאלח בסול., לילה בת עומר בסול, מחמוד בן עומר בסול ואח' נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 13/05/2007)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים