פסקי דין על התנועה למען איכות השלטון בישראל | פסקי דין על איגוד מבקרי הרשויות המקומיות בישראל | פסקי דין על בית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות | פסקי דין על עיריית טבריה | פסקי דין על ראש מועצת עיריית טבריה | פסקי דין על מר זהר עובד | פסקי דין על מבקר עיריית טבריה | פסקי דין על בנימין אליהו |

655/08 בג"צ     19/06/2008




בג"צ 655/08 התנועה למען איכות השלטון בישראל , איגוד מבקרי הרשויות המקומיות בישראל נ' בית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות , עיריית טבריה , ראש מועצת עיריית טבריה, מר זהר עובד , מבקר עיריית טבריה, בנימין אליהו






בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 655/08
בפני
:
כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין
כבוד השופט א' רובינשטיין
כבוד השופט י' דנציגר
העותרים:
1. התנועה למען איכות השלטון בישראל
2. איגוד מבקרי הרשויות המקומיות בישראל



נ ג ד

המשיבים:
1. בית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות
2. עיריית טבריה
3. ראש מועצת עיריית טבריה
, מר זהר עובד
4. מבקר עיריית טבריה
, בנימין אליהו


עתירה למתן צו על-תנאי

תאריך הישיבה:
כ"ד באייר התשס"ח
(29.5.08)

בשם העותרים:
עו"ד ברק כלב
; עו"ד מיקה קונר-קרטן
בשם המשיבים 3-1:
עו"ד אברהם גולדהמר

בשם המשיב 4:
עו"ד יונה סירוטה
; עו"ד אורית טורנר-שטרנברג
פסק-דין

המשנה לנשיאה א' ריבלין
:

1. כנגד המשיב 4 – מבקר עיריית טבריה
– הוגשה תובענה משמעתית המייחסת לו עבירות משמעת שונות. בין היתר, מתייחסת התובענה המשמעתית לשימוש בלתי-ראוי, לכאורה, של המשיב 4 במחשב שהועמד לרשותו בעירייה. המשיב 4 עתר בפני
בית-הדין האיזורי למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות (להלן: בית הדין המשמעתי), כי לא יתקבלו כראיה נתונים שהועתקו מהתיקייה שלו שנשמרה בשרת העירייה. בית-הדין דחה בקשה זו בהחלטה מנומקת. נקבע, כי אין המדובר בפגיעה אסורה בפרטיותו של המשיב 4, וכי קבילותן של הראיות אינה נשללת גם מכוח חוק האזנת סתר, התשל"ט-1979 וחוק הביקורת הפנימית, התשנ"ב-1992.

2. העותרים – התנועה לאיכות השלטון בישראל ואיגוד מבקרי הרשויות המקומיות בישראל
– מלינים על ההחלטה הזו וטוענים כי אין מקום להתיר שימוש, במסגרת ההליך המשמעתי, בחומרים שנאספו תוך חדירה לספריית הקבצים של המשיב 4. העותרים מבקשים עוד, בין היתר, כי לא תתבצע בעתיד חדירה לספריית קבצים של מבקר רשות מקומית ללא ידיעתו והסכמתו. העותרים מעלים את החשש כי החלטת בית-הדין המשמעתי מאפשרת למעשה, ותאפשר גם בעתיד, גישה של הגוף המבוקר למידע חסוי הנוגע לביקורת עליו; בכך, עלולה ההחלטה לשבש את הליכי הביקורת ולפגוע ביכולתו של המבקר לאסוף מידע רגיש הדרוש לו לביצוע עבודתו.

3. בחנו בעיון את טענות הצדדים ובאנו לכלל מסקנה כי דין העתירה – כפי שהוגשה - להידחות מטעמי סף, וזאת חרף הסוגיה החשובה העומדת על הפרק – שדינה להתברר בפורום המתאים.

עתירה זו, במהותה ובעיקרה, היא השגה על החלטת ביניים שניתנה על-ידי בית-הדין המשמעתי. ככל שמדובר בערעור על החלטות בית-הדין המשמעתי, הכלל הוא כי זכות הערעור קיימת רק ביחס לפסקי-דין סופיים של בית-הדין ואינה מתפרשת על החלטות ביניים שיצאו מתחת ידו. כך עולה מסעיף 24(א) לחוק הרשויות המקומיות (משמעת), התשל"ח-1978 וכך נקבע גם בער"מ 9182/99 זינגר נ' עיריית תל-אביב, פ"ד נד(5) 439, 445-446 (2000). האפשרות להשיג על החלטת בית-הדין במסגרת הערעור על פסק-הדין הסופי שרירה וקיימת, אולם בענייננו מתבקשת התערבות מיידית של בית-משפט זה ביושבו כבית-משפט גבוה לצדק, תוך שהעותרים מדגישים את הפן הציבורי והעקרוני של ההחלטה. אף אם אין לשלול מניה וביה אפשרות לפנות לבית-משפט זה בעתירה כנגד החלטת ביניים של בית-הדין המשמעתי, תוך יישום אמות-מידה דומות לאלה שהוחלו ביחס להחלטות ביניים בהליך פלילי (ראו בג"ץ 583/87 הלפרין נ' סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, פ"ד מא(4) 683 (1987)) הרי שמכל מקום לא מצאנו כי מקרה זה מתאים להתערבות כזו. ראשית, המשיב 4 עצמו לא נמנה על העותרים והביע את עמדתו בסוגיה כמשיב. בתגובתו הוא מבקש לקבל את העתירה אך כאמור – עתירה לא הגיש. לעניין זה כבר נפסק כי:

בצד הרחבת תחום פריסתה של זכות העמידה נשמר הכלל לפיו לא ייעתר בית המשפט בדרך כלל לעתירה ציבורית, מקום שברקע העניין מצוי נפגע פרטי אשר אינו פונה לבית המשפט בבקשת סעד על פגיעתו. וכך, מקום שהעתירה תוקפת מעשה מנהלי הפוגע בזכות או באינטרס של אדם מסוים ואותו אדם נמנע מלעתור לבית-המשפט, עשוי בית המשפט שלא להכיר בזכות העמידה של העותר הציבורי, גם אם העניין שהוא מבקש להביא להכרעה נוגע לנושא בעל חשיבות ציבורית כללית. הסייג האמור לזכות העמידה נועד לתחום את העתירה הציבורית אל תוך מסגרת מוגדרת שבה נדרש להעמיד במבחן שיפוטי פעולה שלטונית בעלת השלכה ציבורית חשובה, מקום שאין נפגע שהעניין נוגע לו, שאם קיים נפגע זה ייחשב העותר הציבורי כמתערב במחלוקת לא לו ופנייתו תידחה. (בג"ץ 651/03 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת השש-עשרה, פ"ד נז(2) 62, 64 (2003))
הכלל הוא כלל ויתכנו לו חריגים, אך בענייננו מדובר במקרה חריג שבחריג שבו מתבקשת התערבותו של בג"ץ בהחלטת ביניים בהליך משמעתי, כאשר בעל-הדין הנוגע בדבר אינו בין העותרים. להתערבות כזו אין מקום בנסיבות המקרה.

4. זאת ועוד, בהודעה שהוגשה לנו מטעם פרקליטות המדינה נמסר כי בבית-הדין הארצי לעבודה תלוי ועומד הליך ערעורי על החלטה שניתנה על-ידי בית-הדין האזורי לעבודה בתל-אביב-יפו; החלטה זו האחרונה עוסקת בעניין קרוב והיא שימשה גם את בית-הדין המשמעתי בהליך שבפני
נו. בהליך בבית-הדין לעבודה התייצב היועץ המשפטי לממשלה כדי להציג את עמדתו. גם מהטעמים האלה מצאנו כי בשלב זה אין מקום להתערבותו של בית-משפט זה (בדברינו אלה אין כמובן כדי לומר כי המקרים זהים וכי התוצאה צריכה להיות זהה).

5. עוד ראוי לציין כי הגם שלא ניתן להתעלם מחשיבותו של העניין שנדון על-ידי בית-הדין המשמעתי, בה בעת גם אין לראות בהחלטתו משום התוויה כללית וסופית לגבי האפשרות של גוף מבוקר להיחשף למידע המצוי בידי הגוף המבקר, כפי שנעשה במקרה זה ובכלל. מדובר בהחלטה – החלטת ביניים כאמור – שעוסקת בקבילותם של נתונים שכבר נחשפו, הכול בגדרי הליך משמעתי ספציפי, ובינתיים גם נתקיימה חקירה לגבי נתונים אלה בבית-הדין המשמעתי. ההחלטה הפרטנית תוכל כאמור לעמוד לביקורת ערעורית בבוא העת, ואילו הנושא העקרוני יוכל גם הוא להתברר במסגרת מתאימה. איננו מביעים, בשלב זה, כל עמדה לגבי החלטת הביניים ולגבי השאלה העקרונית. מצרים אנו על-כך, שהנושא העקרוני הושם, במקרה זה בסד שאינו ראוי לו.
העתירה נדחית לפיכך. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

המשנה-לנשיאה

השופט א' רובינשטיין
:

אני מסכים.
ש ו פ ט
השופט י' דנציגר
:

אני מסכים.
ש ו פ ט


הוחלט כאמור בפסק-דינו של המשנה-לנשיאה א' ריבלין
.

ניתן היום, ט"ז בסיוון התשס"ח (19.6.2008).
המשנה-לנשיאה
ש ו פ ט
ש ו פ ט

_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 08006550_p04.doc גח
מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il








בג"צ בית המשפט העליון 655/08 התנועה למען איכות השלטון בישראל , איגוד מבקרי הרשויות המקומיות בישראל נ' בית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות , עיריית טבריה , ראש מועצת עיריית טבריה, מר זהר עובד , מבקר עיריית טבריה, בנימין אליהו (פורסם ב-ֽ 19/06/2008)