פסקי דין על משרד לאיכות הסביבה | פסקי דין על יועץ המשפט | פסקי דין על ציוני דרך סלילה חדרה בעמ | פסקי דין על אריה גבריאל |

1339/05 פ     06/07/2006




פ 1339/05 משרד לאיכות הסביבה, יועץ המשפט נ' ציוני דרך סלילה חדרה בעמ, אריה גבריאל




בעניין:

10



בתי המשפט


בית משפט השלום חדרה
פ
001339/05


בפני

כב' השופט מסארווה מוחמד
תאריך:
06/07/2006



בעניין
:
משרד לאיכות הסביבה
יועץ המשפט




המאשימה



- נ ג ד -


1 . ציוני דרך סלילה חדרה בעמ

2 . אריה גבריאל




הנאשמים

נוכחים:
ב"כ המאשימה
: עו"ד מייסד כנעאן
הנאשם
: בעצמו
ב"כ הנאשם
:
עו"ד דן מיכאל

גזר דין


1.
הנאשמים הורשעו עפ"י הודאתם בעבירות המיוחסות להם בכתב האישום, וזאת לאחר שהם באמצעות בא כוחם, חזרו בהם מכפירתם בעובדות כתב האישום;

הנאשמים הורשעו בזיהום מים, עבירה על הסעיפים 20 ב' (א), 20 ב (ב)
ו-20 כ"א, ונאשם 2 ביחד עם סעיף 20 כ"ב לחוק המים התשי"ט – 1959.



כמו כן הורשעו הנאשמים בלכלוך והשלכת פסולת בניגוד להוראות הסעיפים 2 ו-13 ולעניין נאשם 2 ביחד עם סעיף 15 לחוק שמירת הנקיון התשמ"ד – 1984;

ובניהול עסק ללא רשיון – עבירה על הסעיפים 4 ו- 14 לחוק רישוי עסקים , התשכ"ח – 1968, ופריטים 2.2 ו- 8.9 בתוספת לצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי ) התשנ"ה -1995.

2.
בעובדות כתב האישום בהן הודו הנאשמים, מתוארת הנאשמת 1, (להלן: "הנאשמת" ), חברה פרטית בע"מ העוסקת בין היתר בביצוע עבודות עפר, כשהנאשם 2 (להלן: "הנאשם") היה הבעלים והמנהל של הנאשמת.



במועדים הרילבנטיים לכתב האישום, החזיקו הנאשמים והפעילו במתחם, סמוך לצומת אלון, נ.צ. 196573/706343 ,
להלן: ("המתחם"), מוסך אשר שימש הנאשמים לתיקון ואחזקה של כלי רכב כבדים, ונקודת תדלוק, עסק שייקרא להלן" (המוסך"); במועדים הרילבנטים לכתב האישום המוסך פעל ללא רשיון עסק.

במהלך השנים 2002-2004, ובתאריכים כמפורט בכתב האישום ס"ק (5) פעל המוסך במתחם מבלי שהוסדרה תשתית הולמת לניקוז התשטיפים אשר נוצרו במקום ובמועדים כמפורט בס"ק 6 לכתב האישום זרמו התשטיפים דרך חור בגדר המוסך אל הקרקע הסמוכה ולאורכה של תעלת נגר שבסמוך.

זרימת התשטיפים גרמה לזיהום חמור ביותר של הקרקע והמים העיליים בפחמימנים.


בכתב האישום צוין עוד כי המוסך ממוקם על גבי מחשופי אקוויפר החוף, אחד משלושת מאגרי המים החשובים בשטח המדינה, ובקרבת מקום פועלים 6 קידוחי מים, איזור בעל מוליכות הידראולית גבוהה, חלחול התשטיפים מפני השטח אל מי התהום היה מהיר ויש בו כדי לזהם
מי התהום.


ביום 16.2.03 נשלחה לנאשמים התראה עפ"י סעיף 20 כ"א לחוק המים והתראה לפי סעיף 14 לחוק רישוי עסקים, בהתראות נדרשו הנאשמים להפסיק מיידית כל פעילות הגורמת לזיהום הקרקע והמים, כמו כן נדרשו הנאשמים לפעול לניקוי הזיהום הקיים. חודש לאחר מכן, ביום 16.3.03 נערך לנאשמים שימוע בפני
מנהל המחוז של המשרד לאיכות הסביבה
; חרף זאת המשיך המוסך לפעול, והנאשמים המשיכו להפעיל המוסך, נקודת התדלוק במתחם, לא הוסדרה מערכת לסילוק התשטיפים וההזרמה המשיכה - דרך החור בגדר המוסך.

במעשיהם אלו, לא נמנעו הנאשמים מעשיית פעולה המזהמת מים, או העלולה לגרום לזיהום מים, במישרין או בעקיפין, מיד או לאחר זמן, הזרימו והשליכו הנאשמים לתוך מקור או בקרבתו חומרים נוזליים או מוצקים, השליכו הנאשמים פסולת ברשות הרבים, ולכלכו אותה; עסקו הנאשמים בעסק הטעון רישוי ללא רשיון עסק וללא היתר זמני, והנאשם בהיותו נושא משרה בנאשמת, ואחראי לעניניה ולניהולה, לא פיקח, לא עשה את שניתן לעשות ולא נקט בכל האמצעים הסבירים כדי למנוע המעשים כלעיל.

3.
בפתח טיעוניה לעונש, הצהירה ב"כ המאשימה כי בין הצדדים הושג הסדר טיעון לפיו, חזרו בהם הנאשמים מכפירתם, הודו והורשעו;

באשר לעונש, הוסכם בין הצדדים כי ביהמ"ש יטיל על הנאשמים קנס כספי בשיעור שייקבע ע"י ביהמ"ש וכן יחויבו הנאשמים לחתום על התחייבות בגובה כפל הקנס, לפיה יתחייבו הנאשמים להימנע מלעבור עבירה מסוג העבירות בהן הורשעו למשך שלוש שנים; כמו-כן יינתן צו סגירה למוסך כהגדרתו בכתב האישום, צו הסגירה ייכנס לתוקף בעוד שנה מהיום, אלא אם
יינתן למוסך רשיון עסק.


עוד הוסכם בין הצדדים כי הנאשמים יחויבו ע"י ביהמ"ש לפנות מהמקום כל קרקע מזוהמת בהתאם להנחיות המשרד לאיכות הסביבה
, קרקע מזוהמת שמקורה בפעילותם של הנאשמים במוסך.

4.
ב"כ המאשימה מבקשת מביהמ"ש להטיל על הנאשמים קנס המבטא חומרת המעשים כפי שפורטו בכתב האישום.

מדובר בעבירה שבוצעה בידי הנאשמים לאורך תקופה ממושכת של למעלה משנתיים, שבמהלכה ניתנה לנאשמים התראה לפי סעיף 20 כ"א לחוק המים, ולפי חוק רישוי עסקים, לנאשמים התקיים שימוע וחרף כל זאת נמשך הזיהום למעלה משנה וחצי לאחר מתן ההתראה.

ב"כ המאשימה, מאשרת כי מאז הוגש כתב האישום נקטו הנאשמים בצעדים להסדרת ניקוז התשטיפים לשביעות רצון המשרד לאיכות הסביבה
, אלא שהעונש מתיחס עד להסרת המחדל.

המחוקק הביע עמדתו לרמת הענישה הראויה לעבירות מסוג זה, בכך שהגדיל הקנסות וקבע קנס מירבי של 350,000 ₪ לעבירה על חוק המים, וקנס מירבי של 23,200 ₪ עבור כל יום שבו נמשכת העבירה.
בחוק שמירת הנקיון הקנס המירבי 67,300 ₪, וכפל הקנס בעבירה של תאגיד, והקנס בעבירה על חוק רישוי עסקים הוא 12,900 ₪, וקנס יומי של 1,300 ₪ על כל יום שהעבירה נמשכת ממועד מתן ההתראה.

ב"כ המאשימה מבקשת להטיל על הנאשמים עונש להפוך העבירה לבלתי כדאית לנאשמים, שהרי מבצע עבירות מסוג זה חוסך בהוצאות, אך פוגע בציבור ובאיכות הסביבה.

ב"כ המאשימה הציגה לביהמ"ש פסקי דין המציגים את עמדת בתי המשפט בעבירות מסוג העבירות בהן הורשעו הנאשמים;

5.
מנגד מבקש ב"כ הנאשמים לקיים הסדר הטיעון אך הביע אכזבתו מכך, שב"כ המאשימה בניגוד למוסכם בהסדר הטיעון, לא ציינה לזכות, הדרכים המהירות שהנאשמים הלכו בהן להסיר את המחדלים והעדר סמכותה להסכים לקנס פחות מ-100 אלף ₪.

ב"כ הנאשמים טוען כי מדובר בנאשמת משנת 1963, שעיקר עבודותיה בסלילת כבישים באיזור.

במקום מוחזקים כלי עבודה וכלי הנדסה של הנאשמת, משם מנהלת הנאשמת מוסך הנותן שירותים אך ורק לכלי עבודה של הנאשמת.

בשל הבדלי גובה מפלסי הקרקע במקום, נמצא המוסך ממוקם במשקע בין כביש 65 והפרדסים מהצד האחר.


במצב דברים זה מתנקזים מי הגשמים משני צידי המוסך עוברים דרך המתחם , ודרך המוסך, דבר אשר
חייב כריית בור, וחור בחומה לנקז המים.

מיד עם הגשת כתב האישום, פנו הנאשמים באמצעות בא כוחם, וקיימו פגישה עם נציגי המשרד לאיכות הסביבה
למצוא האמצעים למניעת גלישת תשטיפים משטח המוסך – פרוטוקול הפגישה – נ/1.

הנאשמים פעלו בהתאם לפרוטוקול, והודעה על כך שוגרה במכתבו של בא כוח
הנאשמים לב"כ המאשימה נ/2. ב"כ הנאשמים הגיש תמונות להמחיש היקף הפעולות שנעשו למניעת זיהום האדמה והמים במקום – התמונות נ/4.

בין באי-כוח הצדדים התנהלה התכתבות המעידה על מחדלים שהוסרו, ולקויים שנותרו שיש להשלים – נ/5 – נ/6, נ/7, תמונות הממחישות את המשך הפעילות להסרת המחדלים, ולתיקון הליקויים.


ב"כ הנאשמים טוען עוד כי הנאשמים עשו את כל שביכולתם לעשות ומהר להסיר המחדלים, וזאת חרף המצב הטופוגרפי שבמקום.

ב"כ הנאשמים הוסיף, כי בשל מחלתו של מר גרבר אשר בשנת
1963 הקים החברה יחד עם הנאשם, מחלה ממארת, התעכב ביצוע התקנת
המתקנים למניעת זיהום האדמה והמים, וכי לאחרונה התמזגה החברה עם חברה בבעלות עדנאן גרגור וכיום שניהם ביחד מנהלים העסק בהצלחה.

ב"כ הנאשמים ביקש כי ביהמ"ש יתחשב בפעילות העניפה שנעשתה ע"י הנאשמים להסרת המחדלים, וכי הקנס אשר יוטל יהיה מתון ומתחשב.

ב"כ הנאשמים אף הוא הפנה לפסיקה של בימ"ש זה.


הנאשם ביקש והוסיף פניה לביהמ"ש והצטרף לבקשת בא כוחו;

ב"כ המאשימה בתגובה, ביקשה לראות בחומרה את התנהלותו של ב"כ הנאשמים שנקב בסכומי מו"מ ולא בהסדר הטיעון.

6.
לאורך השנים, השמירה על איכות הסביבה נתפסה אצלנו כענין בעל חשיבות משנית, הנדחה מפני שיקולים כלכלים שונים; הכדאיות הכלכלית היא שהכתיבה את תהליכי התנהלותם של עסקים רבים, והפגיעה הסביבתית נתפסה כמשנית בחשיבותה וכקורבן שהחברה אמורה להקריב על מזבח השיקולים הכלכליים והעסקיים, ומשום מה נעלם מדעתנו, שאנו הקורבן האמיתי, שהרי אנו נושמים האויר שאנו מרעילים; אנו שוחים בים שאנו מזהמים ואוכלים הדגה הבאה ממנו, ואנו וילדינו שותים את מי התהום שאנו מלכלכים ומזהמים.

עבירה של זיהום מקור מים חשוב, בארץ שמקורות המים הדלים ממילא בה הולכים ומתמעטים ומזדהמים, היא עבירה חמורה.


“בשנים האחרונות באנו להכרה עמוקה יותר בדבר הצורך לשמור על איכות הסביבה, ולא רק למנוע הפגיעה בנו עצמנו, אלא כדי שהסביבה, אותה קיבלנו כפיקדון בידנו, נוכל להעביר לדורות הבאים אחרינו לאחר שניסינו לשמור עליה בנאמנות".

(מדברי כב' השופט כהן בע"פ (חי') 2890/02
2633/02 מדינת ישראל נ' חאתם עראף).


בשתי דרכים עיקריות ניתן יהיה להשיג את המטרה המיוחלת, כך שחשיבות השמירה על הסביבה תעלה בדרגה, מענין שחשיבותו משנית לעניין חשיבותו עיקרית. הדרך האחת היא לעקור הכדאיות הכלכלית הכרוכה בפגיעה באיכות הסביבה, וזאת ע"י הטלת עונשים כבדים, שבעלי עסקים יהיו חייבים להביא בחשבון קודם שהם מבצעים פעילות שיש עמן פגיעה באיכות הסביבה.

הדרך השניה היא לסגור לאלתר עסקים ומפעלים ששמירת איכות הסביבה היא מהם והלאה. וככל שהפגיעה הסביבתית קשה יותר כך מתעורר הצורך לנקוט בדרך זו באופן תקיף יותר.

(ראה פס"ד השופט: כהן בע"פ הנ"ל)

עבירות הפוגעות באיכות הסביבה, עבירות כלכליות הן בעיקרן, הנאשמים בעבירות אלו היו שמחים לפעול לשמירת איכות הסביבה, אילולא היתה נלווית לפעילות זו עלות כלכלית ניכרת. אולם כיוון שפעילות הניקוי והשמירה על איכות הסביבה כרוכות הן בהוצאות כלכליות ניכרות, מעדיפים הנאשמים לחסוך בהוצאות אלו, גם אם הדבר פוגע באיכות הסביבה, על כן הקנס צריך להיות כזה שיגרום לנאשמים אלו, להפנים את העלות הכלכלית של השמירה על איכות הסביבה לפעילותם הכלכלית, ומוטב להם להשקיע את סכומי הקנסות העתידיים בפעילות למניעת הפגיעה הסביבתית, ומוטב שעה אחת קודם;

7.
בהתחשב באמור לעיל, ולאחר ששקלתי את חומרת העבירות בן הורשעו הנאשמים, טיעוני בא כוח המאשימה, הגעת הצדדים להסדר טיעון, הודאתם וחסכון הזמן השיפוטי, טיעוני בא כוח הנאשמים והעובדה שהנאשמים, ממועד הגשת כתב האישום ועד למתן גזה"ד הסירו את עיקר המחדלים ולמטרה זו השקיעו ממרצם, מאונם ומכספם סכומים משמעותיים, אני גוזר על הנאשמים את העונשים הבאים:

על הנאשמת הראשונה

א.
קנס כספי בשיעור של – 90,000 ₪ הקנס ישולם ב- 10 תשלומים חודשיים שווים ורצופים של 9,000 ₪ כ"א, החל מיום 1.8.06 ובכל 1 לחודש שלאחריו;

ב.
הנאשמת תחתום, באמצעות מנהלה , על
התחייבות כספית בשיעור של 200,000 ₪. להמנע תוך 3 שנים מהיום, מלעבור עבירה על חוק המים או חוק שמירת הנקיון; באם לא יחתום מנהל הנאשמת על ההתחייבות תוך 7 ימים מהיום הוא ייאסר למשך 3 חודשים, או עד שיחתום לפי המוקדם יותר.

על הנאשם – מס' 2

א.
קנס כספי בשיעור של 60,000 ₪ או 8 חודשי מאסר תחתיו;
הקנס ישולם ע"י הנאשם ב- 20 תשלומים של 3,000 ₪ כ"א החל מיום 1.8.06 ובכל 1 לחודש שלאחריו;
(אי-עמידה באחד מן התשלומים במועד, תעמיד לפרעון מיידי את כל יתרת הקנס).

ב.
הנאשם יחתום, על התחייבות כספית אישית ע"ס 100,000 ₪, להמנע תוך 3 שנים מהיום מלעבור עבירה על חוק המים או חוק שמירת הנקיון; במידה ולא יחתום ייאסר למשך 3 חודשים או עד שיחתום, לפי המוקדם יותר.

(הקנס ישולם לטובת הקרן לשמירת הניקיון)

אני מורה על סגירת המוסך, נשוא כתב האישום, תוך 12 חודשים מהיום; אלא אם יהיה לו רשיון עסק שניתן כדין;

אני מחייב הנאשמים לפנות הקרקע המזוהמת מן המקום, ושזוהמה כתוצאה מהתשטיפים שזרמו מהמוסך ומפעילותיו, בתיאום ועפ"י הנחיות המשרד לאיכות הסביבה
.

והודעה לצדדים זכות ערעור לבימ"ש מחוזי בחיפה תוך 45 יום מהיום.

ניתנה היום י' בתמוז, תשס"ו (6 ביולי 2006) במעמד הנוכחים.


מסארווה מוחמד
, שופט
סיגל פ.














פ בית משפט שלום 1339/05 משרד לאיכות הסביבה, יועץ המשפט נ' ציוני דרך סלילה חדרה בעמ, אריה גבריאל (פורסם ב-ֽ 06/07/2006)