פסקי דין על אוהד בן יובל אושרי | פסקי דין על אסף בן ישראל פרקש | פסקי דין על אשר בן שלמה סאדיחוב | פסקי דין על קרן בת אאלכסנדר סרנקו | פסקי דין על עמית בן ישראל פרקש |

7028/08 פח     19/06/2008




פח 7028/08 מדינת ישראל נ' אוהד בן יובל אושרי , אסף בן ישראל פרקש , אשר בן שלמה סאדיחוב , קרן בת אאלכסנדר סרנקו , עמית בן ישראל פרקש




בעניין:

205



בתי המשפט


בית משפט מחוזי חיפה
פח 007028/08


בפני
הרכב כב' השופטים:
י. אלרון
[אב"ד]
כ. סעב
מ. גלעד
תאריך:
19/06/2008



בעניין
:
מדינת ישראל







המאשימה



- נ ג ד -


1. אוהד בן יובל אושרי
ת.ז 301378535

2. אסף בן ישראל פרקש
ת.ז. 303055024
3. אשר בן שלמה סאדיחוב
ת.ז 066746749
4. קרן בת אאלכסנדר סרנקו
ת.ז 304550596
5. עמית בן ישראל פרקש
ת.ז 300094794





הנאשמים


גזר – דין (בעניינו של נאשם 5)


הנאשם מס' 5 הורשע על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, לפיו, חזר בו מכפירתו, והוגש כתב אישום מתוקן (א).

העבירות בהן הורשע הנאשם הן עבירות בניגוד לסעיף 274 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977
וכן עבירות בניגוד לסעיף 288 לחוק העונשין התשל"ז 1977, קרי,
ביצוע עבירות של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות והעלבת עובד ציבור.

הצדדים לא הגיעו להסדר לעניין העונש, וכל אשר סוכם היה כי יטענו באופן חופשי.

עובדות כתב האישום בהן הודה הנאשם:

בתאריך 05.02.08, בשעה 01.30 לפנות בוקר, או בסמוך לכך, בסמוך למועדון ה"פרנקלין" שבכרמיאל, עצרו שוטרים רכב מסוג איסוזו (להלן: "הרכב") בו נסעו הנאשמים מס' 3, 4, ו-5, ושניים נוספים. השוטרים ביקשו מנוסעי הרכב להזדהות וכן ביקשו לערוך חיפוש ברכב.

בתגובה לבקשת השוטרים כאמור לעיל, החלו הנאשמים מס' 4 ו-5 לקלל את השוטרים בכך שהנאשם מס' 5 קרא להם: "אפסים, שוטרים מניאקים" ואמר להם שהוא "לא רואה אותם". הנאשמת מס' 4 קראה לשוטרת לירז טל (להלן: "לירז"): "שרמוטה" וקראה לשוטרים האחרים "בני זונות".

לדרישת השוטרים, יצאו כל הנוסעים מהרכב והנאשמים מס' 4 ו-5 המשיכו לקלל את השוטרים כאשר בין היתר קרא הנאשם מס' 5 לשוטר ווסמן תלש (להלן: "ווסמן"): "קוקסינל" וכן אמר לשוטרים: "אתם אפסים אתם לא שווים כלום בלי מדים". באותו מעמד תקפה הנאשמת מס' 4 את לירז בכתפיה ובחזה באמצעות תיק, בעטה בה, וכן חנקה אותה וגרמה לה לשריטות בצווארה.

השוטרים עידן כהן וזוהר סגל תפסו את הנאשמת מס' 4 על מנת למנוע ממנה להמשיך ולתקוף את לירז ואז בעטה בהם הנאשמת מס' 4 מספר פעמים באזור האשכים.

מיד בהמשך התקרב הנאשם מס' 5 לעבר ווסמן, דחף אותו בחזקה, והפילו על גבו כך שווסמן נחבל מדלת ניידת המשטרה אשר היתה מאחוריו.

הנאשם מס' 5 תפס את השוטר עידן כהן, בצווארו, באחיזת חניקה, ומשך אותו לאחור.

בעקבות האמור לעיל נעצרו הנאשמים 4 ו-5 והובאו לתחנת משטרת כרמיאל. כשהנאשמת מס' 4 הוכנסה לניידת המשטרה, היא בעטה בשוטרים שהכניסו אותה לניידת. בנוסף, במהלך הנסיעה לתחנת כרמיאל, המשיכה הנאשמת מס' 4 לקלל את השוטרים ומשכה בשערה של לירז.

כעולה מכתב האישום, תקף הנאשם שוטרים, שהינם עובדי ציבור כשהם ממלאים את תפקידם תוך כוונה להכשילם בתפקידם או למנוע או להפריע להם למלאו.

וכן, כעולה מכתב האישום, העליב הנאשם במילים את השוטרים עובדי הציבור כשהם ממלאים את תפקידם כחוק ובנוגע למילוי תפקידם.

יודגש, שכתב האישום מייחס לנאשמים 1, 2 ו- 3, עבירות חמורות אחרות שאינן מיוחסות לנאשם דנן, ולא הואשם בביצוען.

כמו כן, לנאשמת 4 בכתב האישום, מיוחסות עבירות אלימות נגד שוטרים והעלבתם, וכן עבירת תקיפה הגורמת חבלה של ממש לשוטרת, שהנאשם אינו מואשם בהן.

למען הסר ספק, גזר דין זה יתייחס רק למעשים ולעבירות אותם ביצע הנאשם כמפורט בכתב האישום המתוקן, ומבלי להביע כל דעה בקשר לשאר הנאשמים אשר משפטם מתנהל בפני
נו.

טיעוני באי כח הצדדים לעונש:
ב"כ המאשימה בטיעוניה לעונש הדגישה את החומרה הרבה שיש לראות בעבירות המבוצעות כנגד מי שמסמלים בעיסוקם את מערכת רשויות החוק (שוטרים, עורכי דין ואח').

לדברי ב"כ המאשימה, אנו עדים לאחרונה לגל של אלימות אשר בו נחצו "קווים אדומים".

נקדים ונאמר כי התעלמנו מדברי ב"כ המאשימה ביחס לנטען בכתב האישום המקורי, כמשתמע מדבריה בטיעונים לעונש.

עוד ציינה ב"כ המאשימה, כי למרות גילו הצעיר של הנאשם (22 שנה), צבר לחובתו 3 הרשעות קודמות וקביעה אחת שביצע עבירות "ללא הרשעה", כמפורט בגליון ההרשעות הקודמות שסומן ב/1.

בהפנותה לגיליון הרשעותיו הקודמות של הנאשם, טענה ב"כ המאשימה כי יש בהן כדי ללמד על זלזול ברשויות החוק, כשהתנהגותו בתיק זה הינה דוגמא לכך.

בסיכומו של דבר, עתרה ב"כ המאשימה להשית
על הנאשם עונש מאסר בפועל, מעבר לפרק הזמן בו היה נתון במעצר (מיום 5.2.08 ועד יום 5.6.08), עונש מאסר מותנה וקנס.

ב"כ הנאשם בטיעוניו לעונש טען כל אשר יכל לטעון דברי זכות למרשו ובכלל זה ציין את הודיית הנאשם בכתב האישום המתוקן, חסכון הזמן השיפוטי, שהייתו במעצר לפרק זמן כמצויין לעיל מהווה עבורו ישיבה מאחורי סורג ובריח לראשונה.

עוד טען ב"כ הנאשם
כי אין ללמוד מעברו הפלילי של הנאשם על היותו עבריין מסוכן, וזאת לנוכח שלוש ההרשעות הרשומות לחובתו כאשר העבירה האחרונה בוצעה בשנת 2005 ומאז לא ביצע עבירות.

בנוסף לאמור לעיל הפנה ב"כ הנאשם לתיקון שבוצע בכתב האישום המקורי, לפיו, נמחקה עבירת אלימות חמורה כנגד שוטרים.

זאת אף זאת, לדברי ב"כ הנאשם אין בתי המשפט נוטים להחזיר אדם ששוחרר מן המעצר בחזרה למאסר. (על טענה זו השיבה ב"כ המאשימה שהנאשם שוחרר ממעצרו לפני הסדר הטיעון וכשהמשפט עתיד היה להמשך זמן רב, ואין המעצר בא על חשבון העונש).

למרות שהמאשימה לא ביקשה במסגרת עתירתה לעונש לפצות את השוטרים, מוכן הנאשם, כחלק מן העונש, לפצותם.

בסיום טיעוניו, ביקש ב"כ הנאשם להסתפק בתקופת המעצר בו היה נתון הנאשם וכן לפצות את השוטרים.

באי כח הצדדים הגישו אסופת פסיקה, כאשר באת כח המאשימה מפנה לענישה מחמירה וב"כ הנאשם לענישה מקלה.

הנאשם בפנותו לבית המשפט הסכים לשלם פיצויים לשוטרים והביע חרטה על מעשיו.

דיון:

באת כח המאשימה ובא כוחו של הנאשם 5 ביקשו מאיתנו, כי משהודה והורשע בדינו, לגזור את עונשו במנותק מעניינם של הנאשמים האחרים אשר ההליך הפלילי בעניינם טרם הסתיים.

אין חולק כי העבירות המיוחסות לנאשם 5 שונות בתכלית השינוי מן העבירות המיוחסות לשאר הנאשמים, ובמיוחד ככל שהדבר מתייחס לנאשמים 3-1.

יתרה מכך, נראה כי המסכת
העובדתית המפורטת בכתב האישום המתוקן בעניינו של הנאשם, הינה מסכת עובדתית נפרדת מזו של הנאשמים האחרים ולפיכך, הבקשה המשותפת לגזור את דינו של הנאשם בפני
נו – יש לה טעם רב.

על דבר החומרה הרבה שיש לראות בעבירות המיוחסות לנאשם שבפני
נו, אין לנו אלא להפנות
לעובדה כי המחוקק מצא לנכון לקבוע עונש חובה של מאסר מינימום, אם כי לא בהכרח עונש מאסר בפועל.

לצורך כך יפים דברים שנאמרו
ברע"פ 1860/07:

"ואבהיר שוב, בעבירות של אלימות קשה, ובמיוחד נגד נציגי החוק בתי המשפט מחוייבים להכביד את ידם ולתת עונשים מרתיעים כאשר העונש המירבי הכתוב בחוק ראוי לו שיהיה נקודת מוצא".

(שחר נחמני נ' מדינת ישראל
, תק-על 2007 (2) 4214).

כן ראויים לציון דברי בית המשפט המחוזי בחיפה בע"פ 2502/01, מדינת ישראל
נ' נערני אמיר והישאם:

"שוטרי ישראל נמצאים, מעצם מהות תפקידם, בחיכוך מתמיד עם עבריינים, וחיכוך זה חושף אותם לאפשרות שיותקפו בעת מילוי תפקידם, ויפגעו בגופם. על כן, על בית המשפט לתרום את תרומתו להגנת השוטרים, שהרי בסופו של דבר, הגנת השוטרים היא הגנת הציבור כולו. רק מסר חד משמעי, יבטיח את כר הפעולה הדרוש לשוטרים, על מנת שיוכלו לבצע את תפקידם כראוי ולשמור על הסדר הציבורי ובטחון הציבור, וחייב להיות ברור לכל אדם, כי כל פגיעה בשוטר תזכה לתגובה הולמת ונחרצת מצד בתי המשפט, וידע כל אדם, כי בתקיפת שוטר, נועל הוא את עצמו, ובמו ידיו, בבית האסורים"

.

(ההדגשות שלנו).

מיותר לציין עד כמה קשה ותובענית עבודתו של שוטר הממלא את תפקידו לצורך
שמירת הסדר הציבורי, אכיפת החוק
ושמירה על ביטחונם ושלומם האישי של אזרחים מן הישוב.
פגיעה באנשי המשטרה, מהווה כפגיעה בסמל שלטוני לכל עניין ודבר.

יהא מי שיטען כי הגנה על מי שמופקד על שמירת החוק מהווה הגנה על הציבור כולו ועל כן, הפגיעה בשוטרים מחייבת תגובה עונשית הולמת, מרתיעה וכואבת על מנת להרתיע את הנאשם שבפני
נו ועבריינים בפוטנציה.

הטחת עלבונות בשוטרים, התייחסות מזלזלת ובוטה, יש בהן כדי ללמוד על נאשם אשר העיד על עצמו כי אין עליו מורא דין ודיין.

איננו מתעלמים מטיעוניה לחומרה של באת כח המאשימה אשר בצדק רב הפנתה לגל האלימות לו אנו עדים לאחרונה כלפי עובדי ציבור, אנשי אכיפת החוק, דבר המחייב תגובה עונשית הולמת.

במקרה דנן יאמר כי, הנאשם שבפני
נו אומנם צעיר בגילו, אולם צבר לחובתו מספר הרשעות בפלילים ובאמתחתו 16 עבירות שונות.

מנגד, לא ניתן להתעלם ממכלול נימוקים לקולא, ובכלל זה, הודיית הנאשם בכתב האישום המתוקן באופן שנמחקה העבירה החמורה שיוחסה לו מלכתחילה, הבעת החרטה וחסכון הזמן השיפוטי.




לצורך כך נפנה לנאמר בספרו של י. בזק:

"בתי המשפט נוהגים להתחשב בעובדה שהנאשם הודה באשמה כגורם לקולא. הנימוק לכך כפול. קודם כל רואים את מי שמודה באשמה, כמי שמתחרט על מעשיו ומוכן לתת את הדין על כך. מכאן מסיקים כי הסכנה שיחזור לסורו בעתיד פחותה ואולם, נוסף על כך יש גם רצון לעודד על ידי כך נאשמים אחרים שינהגו בדרך זו ועל ידי כך לחסוך מזמנו של בית המשפט ולמנוע עינוי דין וסחבת במצבור המשפטים התלויים ועומדים"

(ההדגשות שלנו)
(י. בזק: "הענישה הפלילית", הוצאת דבר, 1981, עמ' 206).

למרות הרשעותיו הקודמות המרובות והמגוונות של הנאשם, על אף גילו הצעיר, הרי שעד עתה טרם ריצה עונש מאסר. למעשה התקופה הממושכת ביותר בה שהה מאחורי הסורגים היתה בתיק זה, בו היה הנאשם עצור 4 חודשים ושוחרר ל"מעצר בית" עם איזוק אלקטרוני ביום 5.6.08.

נכונה גם הטענה שתנאי המעצר קשים יותר מתנאי המאסר. בתי המשפט נוהגים, בגוזרם לראשונה מאסר על נאשם ובמיוחד נאשם צעיר בגילו להקל עימו מתוך תקווה שילמד לקח מן המאסר הראשון ולא יחטא עוד.

אין להתעלם מעובדת שחרורו של הנאשם ממעצר, ואשר על כן, לא על נקלה נחליט על השבתו מאחורי סורג ובריח בנסיבות העניין.

התלבטנו רבות באשר לעונש שמן הראוי לגזור על הנאשם. אין ספק שהנאשם ראוי לעונש מאסר בפועל ממושך יותר מארבעת החודשים בהם שהה במעצר. מחד, ומאידך אין בכוונתו להחזירו מאחורי סורג ובריח כדי לתת לו הזדמנות להשתקם ולתקן את דרכיו.

לכן, לא בלי התלבטות אנו מחליטים שלא למצות את הדין עם הנאשם וזאת לאור הודייתו, כאמור, פרק הזמן בו היה נתון במעצר שממנו לא התעלמנו ונתנו דעתנו עליו, הבעת החרטה ועוד היבטים לקולא שבאו לידי ביטוי מטיעוני בא כוחו בפני
נו.

לאור כל האמור לעיל, ולאחר ששקלנו את מכלול השיקולים הן לקולא והן לחומרה, אנו גוזרים על הנאשם את העונשים הבאים:

א.
6
חודשי מאסר בפועל - ללא ניכוי ימי מעצרו.

ב.
8
חודשי מאסר על תנאי לבל יעבור תוך 3 שנים, עבירות של אלימות כלפי שוטרים ו/או עובדי ציבור, ויורשע בגינן בתוך תקופת התנאי או לאחריה.

ג.
4
חודשי מאסר על תנאי לבל יעבור תוך 3 שנים, עבירות של איומים, הפרעה לעובד ציבור והעלבת עובד ציבור בניגוד לסעיפים 192, 288 ו-288א לחוק העונשין.

ד.
קנס בסך 1,500 ₪ או 15 ימי מאסר תמורתם - הסכום הנ"ל ישולם לא יאוחר מיום 01.08.08.

ה.
אנו מחייבים את הנאשם לשלם פיצוי כספי לכל אחד מהשוטרים: לירז טל, ווסמן תלש ועידן כהן בסך 1,500 ₪. הפיצוי ישולם בשלושה תשלומים שווים, כאשר התשלום הראשון יהיה בתאריך 01.08.08 ובכל ראשון לחודש שלאחריו.

הנאשם ירצה את עונש המאסר בפועל במסגרת עבודות שירות – היה וימצא מתאים לכך.

מזכירות בית המשפט תמציא עותק כתב האישום המתוקן וגזר דין זה לממונה על עבודות שירות בשב"ס.

הממונה על עבודות שירות מתבקש להגיש חוות דעת מטעמו וזאת עובר למועד שיקבע.

ניתן היום ט"ז בסיון, תשס"ח (19 ביוני 2008) במעמד הצדדים והנאשם.



י. אלרון
, שופט

אב"ד



כ. סעב
, שופט



מ. גלעד
, שופט


אתי עטיאס







פח בית משפט מחוזי 7028/08 מדינת ישראל נ' אוהד בן יובל אושרי , אסף בן ישראל פרקש , אשר בן שלמה סאדיחוב , קרן בת אאלכסנדר סרנקו , עמית בן ישראל פרקש (פורסם ב-ֽ 19/06/2008)