פסקי דין על חברת מעתק ירושלים (1994) בע"מ | פסקי דין על רב מיכון בע"מ - בפירוק

1246/05 בשא     18/07/2006




בשא 1246/05 חברת מעתק ירושלים (1994) בע"מ נ' רב מיכון בע"מ - בפירוק




בעניין:

1



בתי המשפט


בבית משפט השלום
בבית-שמש

בשא001246/05

בתיק עיקרי: א
001108/04

בפני
:
כב' השופט שמעון שטיין
תאריך:
18/07/2006




בעניין:
חברת מעתק ירושלים (1994) בע"מ




המבקשת


נ
ג
ד


רב מיכון בע"מ - בפירוק




המשיבה

החלטה


1.
זוהי בקשת התנגדות לביצוע שטר שהגישה המבקשת - המתנגדת כנגד המשיבה, בנוגע
לשיקים שמסרה למשיבה במסגרת חוזה למכירת מכונות צילום שנחתם ביניהן.

רקע

2.
המבקשת היא חברת מעתק ירושלים בע"מ, העוסקת בהשכרת ומכירת מכונות צילום,
ואספקת שירותים הקשורים בכך.

המשיבה היא חברת מיכון בע"מ (להלן: "המשיבה"), המצויה כיום בהליכי פירוק, ושעסקה לפני פירוקה במכירת מכונות צילום.

ביום 8.12.2004 נחתם בין הצדדים חוזה לרכישת מכונות צילום, על פיו תעביר המשיבה לידי המבקשת מכונות צילום וכן תסייע לה להעביר לחזקתה את חוזיה הקיימים עם לקוחות שונים, ובתמורה תשלם לה המבקשת סך של 1 ש"ח עבור כל פעימה מתוך הממוצע החודשי של הפעימות שנרשמו בכל המכונות המוצבות אצל הלקוחות באחד עשר החודשים שקדמו למועד החתימה.
הסכום הכולל של העסקה היה כ - 1,200,000 ש"ח, כך שסך של 500,000 ש"ח ישולם במועד החתימה, ולגבי יתר הסכום נקבע הסדר תשלומים על פיו המבקשת תעביר למשיבה 8 שיקים דחויים, כל אחד בסך של 87,500 ש"ח.
(ראה החוזה המצורף לבקשת ההתנגדות כנספח א').

3.
ביום 8.11.2005 הגישה המשיבה ללשכת ההוצאה לפועל באמצעות רו"ח צפריר גלעדי, המנהל המיוחד שמונה לחברה בפירוק, בקשה לביצוע 7 מהשיקים (תיק הוצל"פ 2-05-93875-01) (סך הכל 612,500 ש"ח).
המבקשת הגישה התנגדות לביצוע השיקים, וביום 14.12.2005 הורתה ראש ההוצאה לפועל כבוד הרשמת דהן מירה על עיכוב הליכי ההוצאה לפועל עד למתן החלטה בהתנגדות, וכן הורתה על העברת ההתנגדות לבית המשפט השלום בבית שמש.

4.
עיקרי טענותיה של המבקשת הם כדלקמן:
א.
כחודשיים לאחר חתימת החוזה הטילו חברות שונות עיקול על מכונות הצילום, בטענה כי קיימת להם זכות ראשונים על המכונות.

כתוצאה מכך אין ביכולתה של המבקשת לעשות שימוש במכונות, ואף נגרם לה נזק בכך שהיא נאלצת לשלם עבור אחסון המכונות.
לפיכך לטענת המבקשת לא התממש חלק גדול מהחוזה, משום שישנו כישלון בתמורה שניתנה עבור השיקים.

ב.
החוזה נחתם בהטעיה, שכן המשיבה הצהירה כי המכונות הינן בבעלותה כשהן נקיות משעבודים או עיקולים, אולם בדיעבד התברר שכן הוטלו עיקולים על המכונות.

ג.
על פי החוזה הוסכם כי לאחר מספר חודשים מחתימת החוזה יבדקו הצדדים את הלקוחות והמכונות שהועברו בפועל למבקשת, ולאחר שיתברר היקף העסקה תפרע המשיבה את השיקים בהתאם לתמורה שהתקבלה עבורם.

לפיכך יש לראות את החוזה כחוזה על תנאי, ואת השטרות שנמסרו למשיבה כשטרות בטחון, ומאחר שלא ניתן למבקשת דבר מתוך התמורה שהובטחה לה (בשל העיקולים), הרי שהעסקה כולה התבטלה ועל המשיבה להשיב את השיקים לאלתר.

ד.
לפיכך יש לדחות את תביעת המשיבה למימוש השיקים שהוגשו בתיק ההוצאה לפועל, ולחייבה להשיב למבקשת את כל השטרות בהם היא מחזיקה.

ה.
לחילופין טוענת המבקשת כי אם יפסק כי המשיבה לא הפרה את החוזה, יש לקזז מתוך סכום החוב של המבקשת את הסכומים ששילמה בגין מחדליה של המשיבה, המוערכים לטענתה בסך של 375,888 ש"ח.

דיון
5.
ביום 6.7.2006 נחקר מר אליקים ברוט, מנהלה של המבקשת, על בקשת ההתנגדות שהוגשה מטעם המבקשת.

המבקשת טוענת כי נאלצה לאכסן את כל מכונות הצילום, כמאתיים במספר, משום שהוטל עליהן עיקול, וכראיה צירפה הודעה למחזיק על הטלת עיקול
"על כל מכונות הצילום אשר העבירו המשיבים למחזיקה..."
(ראה מוצג מב/1).
לטענת המבקשת נגרמו לה נזקים בסך של 205,000 ש"ח כתוצאה מכך שלא ניתן היה לעשות שימוש במכונות, והיא מבקשת לקזז את הסכום הנ"ל מתוך תמורת העסקה.

לאחר עיון בהודעת העיקול, אני סבור כי לא משתמע ממנה איסור כלשהו על המבקשת להמשיך ולהפעיל את המכונות, וכן לא ברור לי על סמך מה הגיעה המבקשת למסקנה זו, ומדוע לא ביררה מהי המשמעות של הטלת העיקול על המכונות.
אני מוצא את התנהלותה של המבקשת בעניין זה כתמוהה - מדוע לא המשיכה להפעיל את המכונות או לפחות חלק מהן, ובמקום זאת בחרה לאסוף כ - 200 מכונות מכל לקוחותיה
ולהשבית את פעילותה העסקית, דבר הכרוך בהפסד כספי ניכר.

כך גם טענת המשיבה כי נאלצה לאכסן את המכונות משום שהחברות בע"מ "מפעיל" ו"קרט" סירבו לספק לה חלקי חילוף אינה ברורה דיה, שכן מדוע לא השקיעה המבקשת בהשגת חלקי חילוף בכל זאת, אף אם השגתם כרוכה בתשלום נוסף, ומה גם שסביר להניח שלא נדרשו חלקי חילוף לכל המכונות.
ודאי כי הדבר היה כדאי יותר מבחינה כלכלית מאשר לאסוף את כל המכונות הפועלות כבר אצל הלקוחות ולאכסן אותן.

לכך מתווספת העובדה שהמבקשת בחרה שלא לנקוט כנגד המשיבה בדרכים משפטיות, כגון הגשת תביעה לבית משפט בדבר אי קיום החוזה או הגשת בקשה להסרת העיקול.
מר אליקים ברוט העיד כי לא הגיש תביעת חוב למפרק של המשיבה משום ש
"שמעתי את העלויות שאני צריך לשלם, והבנתי שאין להם כסף ואין להם כלום. אני אוסיף עלי גם את הוצאות התביעה?"
(ראה בעמוד 4, שורות 23 – 24), אולם אני סבור כי נימוק זה אינו משכנע דיו, וכי התנהגותה של המבקשת בעניין זה אינה הגיונית, שכן היה טבעי כי במקום לבחור במסלול של ביטול השיקים ותו לא, תגיש המבקשת תביעת חוק למפרק של המשיבה או תפעל להשבת הכסף שלטענתה מגיע לה באמצעות הגשת תביעה לבית המשפט.

עוד אציין כי המבקשת לא צירפה כל קבלה או מסמך המעידים על אכסון המכונות ועל עלות הדבר.

6.
המבקשת טוענת כי יש לקזז מתוך תמורת העסקה סך של 170,888 ש"ח בגין אי קיום סעיף 10 לחוזה, על פיו התחייבה המשיבה לסייע למבקשת באמצעות מר ישראל הירשוביץ, בעליה של המשיבה, לפעול לחידוש החוזים עם לקוחותיה, כך שלקוחותיה של המשיבה יעברו לעבוד עם המבקשת.

כאמור, המבקשת טוענת כי המשיבה לא סייעה לה כפי שהתחייבה. עם זאת, מר ברוט העיד בחקירתו כי המבקשת ממשיכה לשתף פעולה עם מר ישראל הירשוביץ, וכי מר הירשוביץ עובד אצלו כ"עזרה סוציאלית".
דהיינו, בפועל נמשך שיתוף הפעולה בין המבקשת למשיבה.

מאחר שמר ברוט עצמו הודה כי בפועל מר הירשוביץ עובד עם המבקשת ומשמש לה כעזרה סוציאלית, הרי שעל פניו לא ברור על מה נסמכת הטענה כי המשיבה הפרה את סעיף 10 לחוזה, ולא סייעה למבקשת בהעברת הלקוחות, ודבריו של מר ברוט סותרים לכאורה את הטענה הזו.

7.
אליקים ברוט טען כי כבר בתחילת 2005 היה צורך לקזז סכום של 100,000 ש"ח מהסכומים שמגיעים למשיבה, אולם הודה כי ביום 10.6.2005 הוא שילם סך של 43,005 ש"ח לחברת ב.ס.ס.ח בע"מ (אחת מנושיה של המשיבה) (ראה נספח ד' לבקשה).


מר ברוט טען כי שילם את הסכום משום שקיבל מבית המשפט צו לשלמו, אולם לא מצאתי נימוק זה כמשכנע, ואני סבור כי מחד תשלום לחברת ב.ס.ס.ח בע"מ בגין חובות למשיבה, ומאידך הוראה לבטל את פירעון השיקים שמגיעים למשיבה, הינן פעולות המנוגדות זו לזו
ואשר סותרות האחת את השניה.
אם סבר מר ברוט כי המבקשת אינה חבה למשיבה שום סכום, ועוד להיפך – כי המשיבה היא שחבה למבקשת כספים בגין הפרת החוזה וכשלון בתמורה, אזי מדוע בחר לשלם סכום שהוא סבור כי אינו חייב לשלם, וזאת במקום להגיש תביעה מתאימה לבית המשפט לפטור
אותו מהתשלום ולהשיב לו את הכספים שהוא טוען כי מגיעים לו?

8.
נוכח האמור, התרשמתי כי חקירתה של המבקשת העלתה מספר פגמים לכאורה בטענות הגנתה, אולם, כידוע, בבקשת הרשות להתגונן די בכך שהמבקשת תראה הגנה אפשרית בפני
התביעה, וזאת היא הוכיחה בפני
.
המבקשת העלתה טענה כי החוזה נחתם בהטעיה, שכן המשיבה התחייבה בו כי המכונות חופשיות ונקיות מכל שעבוד או עיקול, ואני סבור כי זוהי טענה שעליה להתברר בפני
בית המשפט, לאחר מתן הזדמנות לצדדים להציג את טענותיהם השונות בעניין.
כמו כן השאלה האם החוזה הוא חוזה על תנאי היא שאלה של פרשנות החוזה, שעליה
להתברר בפני
בית המשפט במסגרת דיון בתביעה עצמה לאחר שתינתן רשות להתגונן, וכך גם לעניין הוצאות המבקשת בגין העיקולים.
9.
אשר על כן, בנסיבות אלה, ולאור האינטרס של מתן הזדמנות למבקשת להגן על עצמה ולתת לה את יומה בבית המשפט, אני קובע כי המבקשת העלתה טענת הגנה לכאורית שיש בה כדי לעבור את המחסום הנדרש לקבלת רשות להתגונן, ואני נעתר לבקשה ומאפשר למבקשת להתגונן מפני ביצועם של השיקים, אולם נוכח הסתירות לכאורה והקשיים
שהתגלו בהגנתה של המבקשת לעניין טענת הקיזוז של סך של 375,888 ש"ח כפי שפירטתי בהרחבה לעיל, ונוכח העובדה שבמקביל לביטול השיקים המשיכה המבקשת להעביר למשיבה כספים אחרים שהיא חייבת בגינם, אני מתנה את קבלת בקשת ההתנגדות בכפוף לכך שהמבקשת תפקיד סך של 400,000 ש"ח בקופת בית המשפט וזאת תוך 10 ימים מיום מתן החלטה זו.

10.
המזכירות תפתח תיק אזרחי.

בקשת ההתנגדות שהוגשה מטעם המבקשת תשמש ככתב הגנתה.

11.
באפשרות המבקשת לצרף תצהירי עדות ראשית נוספים מטעמה בתוך 30 יום, ובכל מקרה, גם אם לא תעשה כן, על המשיבה להגיש תצהירי עדות ראשית מטעמה בתוך 60 יום.

12.
קובע לקדם משפט ליום 31.12.2006 בשעה 09:30.

ניתנה היום כ"ב בתמוז, תשס"ו (18 ביולי 2006) בהיעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתק לצדדים.


שמעון שטיין
, שופט







בשא בית משפט שלום 1246/05 חברת מעתק ירושלים (1994) בע"מ נ' רב מיכון בע"מ - בפירוק (פורסם ב-ֽ 18/07/2006)