פסקי דין על חסן שרפי | פסקי דין על סאמי זאמל אבו מוך

1481/02 בשא     25/08/2002




בשא 1481/02 חסן שרפי נ' סאמי זאמל אבו מוך




בעניין:
חסן שרפי

ע"י ב"כ עוה"ד מאג'ד ג'נאים
ואח'

המבקש/הנתבע

נגד
סאמי זאמל אבו מוך

ע"י ב"כ עוה"ד דן שפריר
ואח'

המשיב/התובע
החלטה
1. א. המשיב (להלן - "התובע") הגיש לבית משפט זה את התובענה שבת"א 1425/98,
כנגד המבקש (להלן - "הנתבע").

ב. בתביעתו טען התובע כי היה הבעלים בשלמות של חלקה 34 בגוש 8759 (להלן - "החלקה"). התובע טען כי מכר חלק מן החלקה, היינו, 617/5748 חלקים ממנה, לנתבע.

ג. התובע טען בתביעתו כי התברר לו כי הנתבע בנה על החלקה "בניין בלתי חוקי, בלא שיהיה בידיו היתר בניה כדין, תוך שהוא מערים על רשויות התכנון". עוד טען התובע כי נודע לו כי הנתבע -

"(...) מנסה, שלא כדין, לגזול מהתובע אחוזי בניה, זאת על ידי כך שהגיש לועדה המקומית לתכנון ובניה "עירון" תוכניות בניה אשר מנצלות אחוזי בניה השייכים למקרקעין של התובע".

ד. התובע טען כי בשל מעשיו הנ"ל של הנתבע נמנע ממנו לנצל את חלקו במקרקעין ולפתחם ונגרם לו נזק המסתכם בסך של 250,000 ש"ח אשר הועמד על ידו, "לצורכי אגרה בלבד", על סך של 100,000 ש"ח.
ה. התובע עתר ליתן לו את הסעדים שלהלן:

"א. להרוס כל חלק של המבנה החורג מהיתר הבניה ו/או החורג מאחוזי הבניה השייכים לנתבע והנגזרים מחלקו במקרקעין (617 מ"ר).

ב. לאכוף על הנתבעת את חוזה המכר נספח א'.

ג. לשלם לתובע את סכום התביעה".

ו. התובענה נדונה לגופה, נשמעו עדויות והוגשו סיכומים בכתב ונקבע מועד להשמעת פסק הדין.

ימים אחדים לפני המועד שנקבע להשמעת פסק הדין הגיש הנתבע את הבקשה הנוכחית (בש"א 1481/02) ובה עתר להרשות לו להגיש ראיות נוספות מטעמו. לטענתו, הראיה שהוא מבקש להגיש משמיטה כל בסיס מתחת לתביעת התובע "ועל כן דינה להדחות על הסף".

ההחלטה שלהלן מתייחסת לבקשה האמורה.

2. א. הנתבע טען בבקשתו כי לאורך כל ההליכים המשפטיים שהתנהלו בין הצדדים הוא
טען כי המגרש שנרכש על ידו הינו מגרש ספציפי מוגדר וכי לא מדובר כאן בזכויות
במושע. הנתבע טען כי -

"עיקר טענתו של התובע היתה כי בפועל תהליך פירוק השיתוף לא הושלם ועל כן, מבחינה תכנונית, הרי המדובר במגרש אחד ועל כן הבניין הגדול שהוקם על ידי הנתבע גוזל, כביכול, את אחוזי הבניה המגיעים לתובע בשל חלקו היחסי ביתרת המגרש".

לעומת טענתו הנ"ל של התובע, טען הנתבע כי לא היתה כל חריגה או השגת גבול בין המגרשים השונים.

ב. הנתבע טען בבקשתו כי מלכתחילה נתן התובע את הסכמתו הן לחלוקה והן לבניה שביצע הנתבע על מגרשו. לטענתו, "טכנית" טרם בוצע פירוק השיתוף בחלקה עד היום.

ג. הנתבע טען כי הגיש לבית משפט השלום בחיפה תובענה בדבר פירוק השיתוף בחלקה "הכל ברוח ההסכם בין הצדדים כך שיופרד מגרשו של הנתבע מיתרת החלקה של התובע" (ת"א, שלום חיפה, 2538/01).

הנתבע טען כי לאחר שהתובע הוזמן כדין להתגונן כנגד התביעה שהוגשה לבית משפט השלום בחיפה, ולא עשה כן, נתן בית המשפט

פסק דין
המורה על פירוק השיתוף בחלקה וקבע כי המגרש שעליו הוקם מבנהו של הנתבע יהפוך להיות חלקה עצמאית. לטענתו, החלוקה שעליה הורה בית משפט השלום "תואמת את החלוקה המוסכמת בין הצדדים בדיוק וללא כל סטייה ממנה".

הנתבע טען כי "לאחר פסק דינו של בית המשפט בחיפה התבטלה עילת תביעתו של התובע". לדבריו, "אחוזי הבניה במקרקעין נגזרים מחלקה בת רישום. לאחר פירוק השיתוף כמצוות החלטת בית משפט השלום בחיפה, הרי המדובר במגרשים שונים ונפרדים ואחוזי הבניה גבי כל אחד מבין המגרשים הינם עצמאיים ואינם תלויים אחד בשני. ניצול אחוזי הבניה לגבי מגרש אחד אין בו כדי להשפיע על אחוזי הבניה לגבי המגרש השני".

ד. על שום כך ביקש הנתבע להתיר לו להביא את פסק דינו הנ"ל של בית משפט השלום כראיה נוספת במסגרת ת"א 1425/98.

3. דיון

א. לאחר עיון בטענות ב"כ הצדדים, הגעתי למסקנה כי מן הדין לדחות את הבקשה.

ב. הלכה פסוקה היא כי אמנם דלתות בתי המשפט פתוחות לרווחה לפני המבקשים סעד, ויכולת הפניה לבתי המשפט הינה מזכויות היסוד של האדם, אולם חובה על בית המשפט לשמור על סדריו: ע"א 579/90 מרדכי וגילה רוזין נגד ציפורה בן-נון, פד"י מ"ו (3) עמ' 738. שאם בית המשפט לא ישקוד על סדרי דין תקינים, תשתלט אנדרלמוסיה בבית המשפט ולא ייעשה צדק: ראו בספרו של ד"ר יואל זוסמן, "סדרי הדין האזרחי", מהדורה שביעית, עמוד 510.

הכלל לעניין הגשתן של ראיות לבית המשפט הוא כי על בעל הדין להגישן "בחבילה אחת": ע"א 579/90 הנ"ל, שם, בעמ' 742 מול האות ד'; וראו גם את דברי כבוד השופט ריבלין ברע"א 2137/02 אליהו ממן נגד פז חברת נפט בע"מ (החלטה מיום 30/07/02, טרם פורסמה).

עם זאת, נפסק שכאשר מונחת בפני
בית המשפט, אשר סיים כבר את שלב הבאת הראיות לפניו, בקשה להגשת ראיה משלימה, על בית המשפט לשקול, אם החיוב שבקבלת הראיה הנוספת עולה על השלילה שבסטיה מהנהלים הקבועים: ע"א 188/89 פיאד אחמד עזאיזה נגד המועצה המקומית כפר דבוריה, פד"י מ"ז (1) עמ' 661 בעמ' 665 מול האותיות ג' - ד'.

ג. חוששני כי אין בראיה הנוספת שאותה מבקש הנתבע להגיש כדי להעלות או להוריד, בנסיבות העניין שלפני. בראיה האמורה אין כדי להשפיע על המחלוקת העיקרית העומדת להכרעה בתיק זה, היינו, שאלת הניצול הנטען של אחוזי הבניה של התובע בידי הנתבע. הראיה הנוספת, היינו, פסק הדין בדבר פירוק השיתוף, איננו מלמד דבר על אחוזי הבניה המותרים על החלקה הנדונה.

הדברים שציטטתי לעיל, מתוך דברי בא כוח הנתבע, על כך שלאור ההחלטה בדבר פירוק השיתוף והחלוקה הרי שלכל מגרש נפרד אחוזי בניה נפרדים אינם חורגים מגדר טענות של בא כח הנתבע. דברים אלה עצמם, אינם בגדר ראיה. אילו היה בפסק הדין של בית משפט השלום משום ראיה לעניין אחוזי הבניה, כי אז הייתי נעתר לבקשה ומתיר את הגשת הראיה. אלא שבראיה הנדונה, כשלעצמה, אין ולא כלום לעניין המחלוקת הנדונה כאן. ממילא, על כן, דין הבקשה להדחות.
4. אחרית דבר

לאור יריעת המחלוקת האמיתית שבין הצדדים, ומאחר וכאמור לעיל אין בראיה הנוספת שהנתבע מבקש להגיש כדי להשפיע כהוא זה על המחלוקת האמורה, קשה לי להשתחרר מן הרושם כי בקשה זו לא באה אלא כדי לעכב את מתן פסק הדין ולדחות את הקץ.

אשר על כן ולאור כל האמור לעיל, אני מורה כדלקמן:

א. אני דוחה את הבקשה שבבש"א 1481/02.

ב. אני מחייב את המבקש (הנתבע) לשלם למשיב (התובע) הוצאות משפט ושכר טירחת עורך דין בסך כולל של 7,500 ש"ח בתוספת מע"מ כחוק ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

ג. פסק הדין לגוף התובענה שבת"א 1425/98 ינתן ביום 17/09/2002 בשעה 14:00.

פיסקה 4 של החלטה זו הושמעה בפומבי בנוכחות עו"ד רפאלה שפריר ב"כ המשיב ועו"ד מאג'ד גנאים ב"כ המבקש והמבקש עצמו.

ניתנה היום י"ז באלול תשס"ב, 25 באוגוסט 2002.
מותר לפרסום מיום 25/08/2002.

עודד גרשון
, שופט

ע.ש. / h001481022.1
1
בתי המשפט
בית המשפט המחוזי בחיפה

בשא 001481/02
בתיק עיקרי: א 1425/98

בפני

כבוד השופט עודד גרשון








בשא בית משפט מחוזי 1481/02 חסן שרפי נ' סאמי זאמל אבו מוך (פורסם ב-ֽ 25/08/2002)