פסקי דין על חנן אדד | פסקי דין על חברת החשמל לישראל בע"מ

2953/02 בשא     01/08/2002




בשא 2953/02 חנן אדד נ' חברת החשמל לישראל בע"מ




בעניין:

1



בתי הדין לעבודה


בית הדין האזורי לעבודה – תל-אביב-יפו
בשא002953/02


בפני
:
כב' השופטת ו. וירט-ליבנה


01/08/2002

נציגי ציבור: מר דוד רג'ואן וגב' שולה נבון



בעניין
:
חנן אדד



ע"י ב"כ
עו"ד אייל קשתי
המבקש

נ
ג
ד


חברת החשמל לישראל בע"מ



ע"י ב"כ
עו"ד בן טובים ועו"ד בן-דב
המשיבה

החלטה
1.
לפנינו בקשה לאשר את התובענה שהגיש התובע כ"תובענה ייצוגית".

2.
להלן הרקע לבקשה וההליכים הדיוניים שקדמו לה -
א.
התובע הועסק כמאבטח במתקני הנתבעת מדצמבר 2000 ועד הפסקת עבודתו באוקטובר 2001.
ב.
התובע הגיש בקשה לצו מניעה זמני כנגד פיטוריו. במהלך הדיון בצו הזמני, הוסכם כי הדיון בצו הזמני ובצו העיקרי יאוחד.
ג.
לאחר מכן, התובע הגיש כתב תביעה מתוקן בו תבע סעדים כספיים שונים, ביניהם הפרשי שכר, פיצויי פיטורים, דמי הבראה וכן העברה לידיו של הסכומים שהיו אמורים להשתלם לקרן הפנסיה "מבטחים". בנוסף התובע טען כי בתשלום שכרו נפלו טעויות חישוב.

3.
המבקש טוען כי קיימת טעות מהותית בדרך החישוב של תלושי המשכורת אצל המשיבה, לגבי עובדים מסוגו ועובדים נוספים של המשיבה.


כמו כן הוא טוען כי החברה אינה משלמת לעובדים מסוגו או עובדים אחרים נוספים בגין שני ימי כוננות בכל חודש, ובכך מופר חוק שכר מינימום, תשמ"ח - 1988.


לטענתו, המדובר בסוגיות משפטיות ועובדתיות זהות לגבי מספר גדול של עובדים, אשר התובע מעריך בכחמש מאות. אישור כתובענה ייצוגית ייעל את הדיון בתיק, יפשט את ההליך ויקל על כל הנוגעים בדבר.

4.
המשיבה טוענת כי מאחר שלתביעתו האישית של התובע שני ראשים – הטענות בגין פיטוריו ותביעתו לעניין הפרשי השכר, לא ניתן להכיר רק בחלק מהתביעה כתביעה ייצוגית. עצם ההכללה של התביעה הייצוגית יחד עם התביעה האישית מעידה על אי יכולתו של התובע להיות מייצג ראוי של הקבוצה המעוניינת.


בנוסף, שיעורו של הסעד הכספי ביחס לכל מעונייין משתנה בהתאם לתקופת עבודתו ולהיקפה. גם גובה הסכום אינו מצדיק בירור במסגרת תובענה יצוגית, כאשר הסכום מגיע לכדי אלפי שקלים לכל שנת עבודה.


תצהיר המבקש הינו סתמי ולא ניתן ללמוד ממנו על התאמתו של התובע למעמד של תובע ייצוגי.

5.
לאחר שעיינו בבקשה ובנספחיה, בכתב התביעה המתוקן וכן בתגובת המשיבה, הגענו למסקנה כי אין מקום להעתר לבקשה.

להלן נימוקינו –

א.
תביעתו האישית של המבקש נוגעת לשתי טענות שונות במהותן – האחת, שאלת תקפות פיטוריו והשניה - הסכומים להם הוא זכאי עקב טעויות, לטענתו, בחישוב השכר. מלכתחילה מדובר בכריכת שני נושאים שאינם קשורים זה בזה בהכרח, אולם מאחר שמדובר באותם צדדים ואותה תקופת עבודה, אין מניעה כי הנושאים ייכרכו. שונה הדבר לגבי כריכת טענות הנוגעות לחישוב השכר, המתיימרות לשקף טעות שיטתית לגבי קבוצת עובדים, יחד עם טענות התובע, שהן בחלקן טענות בדבר חישוב השכר ובחלקן טענות לעניין פיטוריו. נראה לנו כי בנסיבות אלה, ניהול התביעה בדרך של תובענה ייצוגית רק יסבך את ההליך. הוא ימנע בירור עובדתי של כל טענות התובע מצד אחד, ומאידך גיסא, לא השתכנענו כי ישנו אינטרס מיוחד ששאלת חישוב השכר תתברר דווקא במסגרת תובענה זו, במיוחד כאשר כל החלטה שתתקבל בתיק זה תחייב
- לטוב ולרע – את כל קבוצת העובדים הרלוונטית, באופן שעלול לשלול מקבוצת המעוניינים את זכותם להליך יעיל.

ב.
העילה המרכזית לבקשה הינה הטענה כי נפלו טעויות חישוב בשכר המבקש. לשם כך המבקש מצביע על הבדלים בין דו"חות הנוכחות שלו ובין תלושי שכרו. אין חולק כי המדובר בטענה אינדיבידואלית ממהותה, שהרי לצורך הוכחת הטענות נדרש להשוות בין שעות העבודה בפועל ובין השעות שבגינן שולם השכר. טענות מסוג זה משתנות מעובד לעובד, והן מחייבות בדיקה פרטנית של כל תלוש שכר ודו"ח נוכחות לכל חודש עבודה לגבי כל עובד בנפרד. גם אם הטענה הינה זהה – כי החישוב נערך בניגוד לחוק שכר מינימום, הרי שעיקר התביעה הינה הוכחת הסכומים. אין כל יתרון בהליך התביעה הייצוגית במקרה זה. נהפוך הוא – יש בכך רק לסרבל את הליך. במיוחד כאשר להערכת התובע מדובר בלכל הפחות 150 עובדים.

לעניין זה קבע בית המשפט העליון, כי אמנם אין דרישה לזהות מוחלטת בין כל חברי הקבוצה, אך המבחן שיש להחיל בענין זה הוא מבחן העיקר והטפל. על בית המשפט לבחון, האם רב המשותף על השונה, בין השאלות העובדתיות והמשפטיות המתעוררות במקרה מסויים. (ת"א (ת"א) 117/92 המ' 138/92 948/92 זת חברה ליעוץ בע"מ נ' טבע תעשיות פרמצבטיות, כפי שהובא ברע"א 8332/96 שמש נ' ריכרט, דינים עליון, כרך נט 946 וכן רע"א 696/92 עטייה נ' עיית ירושלים, דינים עליון, כרך כד, 769).

בענייננו, העיקר הוא החישוב הפרטני ואין כל טעם או יתרון דיוני בעריכת חישובים אלה במסגרת תובענה ייצוגית (בר"ע 98/ 900309 גבע - המוסד לביטוח לאומי, ניתן 18.4.99).

ג.
זאת ועוד, על פי פסיקת בית הדין הארצי לעבודה (ע"ע 98/ 31-3
התעשיה האוירית לישראל - מורג, פד"ע לה 289) על בית הדין להפגין איפוק ביישום התקנות הנוגעות לתובענות ייצוגיות, תוך התחשבות במיוחד למשפט העבודה, כאשר ההנחה הינה כי המקרים בהם הכלים הדיוניים המיוחדים לבית הדין לעבודה לא יספיקו לבירור טענות, הינם נדירים.

6.
מכל הנימוקים שהובאו לעיל, לא מצאנו לנכון להמשיך ולבחון האם המבקש הוכיח את תביעתו ולו לכאורה, כנדרש בהליך אישור תובענה כתובענה ייצוגית (רע"א 4474/97 טצת נ' זילברשץ, פ"ד נד(2) 577).

7.
סוף דבר –הבקשה נדחית.


המבקש ישלם הוצאות בקשה זו בסך 1,000 ש"ח בצירוף מע"מ כחוק, שאם לא ישולמו תוך 30 ימים מהיום, ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק.


ניתנה היום כ"ג באב, תשס"ב (1 באוגוסט 2002) בהעדר הצדדים.




נ.צ. – גב' שולה נבון



נ.צ. – מר דוד רג'ואן



ו. וירט – ליבנה, שופטת






שופט ראשי








בשא בית דין אזורי לעבודה 2953/02 חנן אדד נ' חברת החשמל לישראל בע"מ (פורסם ב-ֽ 01/08/2002)