פסקי דין על מדר רפאל יעקב | פסקי דין על עיריית נתיבות

2386/05 בשא     30/07/2006




בשא 2386/05 מדר רפאל יעקב נ' עיריית נתיבות




בעניין:
6



בתי המשפט



בית משפט השלום באר שבע
בשא002386/05

בתיק עיקרי: א
001838/05

בפני
:
כב' הרשם עדו כפכפי
תאריך:
30/07/2006





בעניין
:
מדר רפאל יעקב


ע"י ב"כ עו"ד
עו"ד אבני גלעד

המבקש/הנתבע

נ
ג
ד


עיריית נתיבות


ע"י ב"כ עו"ד
עו"ד חייקין ברוך

המשיבה/התובעת
החלטה

1.
עסקינן בתביעה בסדר דין מקוצר לתשלום חוב ארנונה ומים למשיבה בסך של 138,953 ₪ נכון ליום 03.01.05 כאמור בדו"ח יתרות לתשלום שצורף לכתב התביעה.

הדוח הנדון מתייחס לשישה נכסים שונים שבבעלות המבקש.

2.
המבקש הגיש בקשת רשות להתגונן במסגרתה טען כי פנה ביום 18.03.05 למנהל הארנונה והגיש השגות בנוגע לשני מבנים בבעלותו. במסגרת השגה זו טען הן לגבי מחזיק אחר בנכס במבנה 23 מיום 20.05.01 עד ליום 19.05.02 וכן בנוגע לזכאותו להנחות מחמת היותו נכה. בנוסף טען לזכאותו להנחה מכח פרק ה 1 לתקנות הסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה), התשנ"ג – 1993. (להלן: "תקנות הארנונה"). מעבר להנחות טען המבקש בהשגתו כי שני מבנים שבבעלותו סגורים אחד במשך 4 שנים ואחר במשך 9 שנים ולפיכך זכאי הוא להנחות מעבר לפטור במשך 6 חודשים לפי תקנה 13 (א) לתקנות הארנונה. עוד טען כי מבנה נוסף בבעלותו היה סגור עד ליום 01.12.03.

3.
בבקשתו חזר המבקש על האמור במכתבו מיום 18.03.05. יצוין כי בבקשתו וסיכומיו הפנה המבקש לסעיפים שגויים בתקנות הארנונה, ככל הנראה מחמת צילום קטוע של התקנות. מנגד המשיבה צירפה לסיכומיה עותק לא מעודכן של תקנות הארנונה.

4.
מחמת העדר תשובה להשגותיו סבור המבקש כי יש ליתן לו רשות להתגונן. יובהר כי המבקש העלה טענותיו במסגרת בקשה לדחיה על הסף והעברת הדיון לבית המשפט לעניינים מינהליים. בהחלטתו של כב' השופט ד. מגד מיום 21.07.05 במסגרת בש"א 2387/05 נקבע כי לבית משפט השלום סמכות לדון בתובענה הכספית ובמסגרתה יאלץ הוא לדון בשאלות הקשורות בחוקיות החלטת הרשות.

5.
בדיון מיום 23.05.06 הותר למבקש להוסיף טענות בנוגע לחוקיות מינוי ועדת ארנונה ומנהל ארנונה אצל המשיבה. המבקש נחקר על תצהירו
ומחקירתו עלה כי רק בשנת 2005 פנה בהשגה בכתב למשיבה. עוד הובהר כי דרישותיו להנחות הינם בגין נכסיו
באזור התעשיה. המבקש הבהיר כי הינו בן 59 שנה.


יצוין כי ביום 13.05.05 קיבל המבקש תשובה להשגתו, חתומה על ידי מר משה מימון, מנהל הארנונה, אשר דחה לגופו של עניין את טענות המבקש.

6.
בסיכומיו חזר המבקש על טענותיו והוסיף כי למר משה ביטון לא היתה כל סמכות להשיב להשגה מאחר ודבר מינויו למנהל ארנונה, החלטה מיום 24.12.98, פורסמה ברשומות רק ביום 13.11.05. בנוסף טען המבקש כי ועדת ערר מונתה רק ביום 13.11.05 ולא ניתנה למבקש הזכות לערור על תשובתו של מר ביטון.

7.
ככלל, די למבקש שיראה הגנה לכאורה כנגד התביעה, אולם עליו לפרט הגנתו על מנת שלא תינתן רשות להתגונן מקום בו ניתן למנוע דיון בלתי נחוץ בתביעה אשר אין לנתבע כל הגנה בפני
ה.


במקרה דנן התביעה הוגשה באופן לקוני יתר על המידה אשר אינו מפרט את הנכסים בגינן קם החוב ומועד החיובים נשוא התביעה.


מנגד המבקש העלה שלל טענות תוך הפניה לסעיפי תקנות הארנונה אשר אינם חלים בעניינו.

8.
בכל הנוגע לזכאותו של המבקש להנחות יש לקרוא את התקנות בכללותן. בתקנה 1 בפרק א', מוגדר "נכס" – דירה המשמשת למגורים בלבד. בכל הנוגע לטענות להנחה מחמת נכותו של המבקש, תקנה 2 בפרק ב' מגדירה את הזכאים להנחה: "מחזיק הנכס שנתקיימו לגביו התנאים כמפורט להלן..."

קרי, זכאותו של נכה להנחה מכח תקנה 2 (3) הינה בגין דירת מגורים ואין הנחה זו חלה על הנכסים נשוא התביעה.

9.
טענתו של המבקש לפטור מכוח פרק ה 1 לתקנות הארנונה, ובמיוחד תקנה 14 א 1 ג (ב) מתעלמת אף היא מלשון הסעיף בכללותו.

בטרם תידון ועדת הנחות בבקשה להנחה, אשר במקרה דנן לא נטען כלל כי הוגשה בקשה כאמור להנחה, על המחזיק לענות על דרישות תקנה 14 א 1 ג (א) לפיה הוא בעל עסק ואינו בעל עסק נוסף, שטחו של העסק אינו עולה על 75 מ"ר ומלאו לו 65 שנה.

המבקש אינו עונה, למצער, על שני תנאים בנוגע למספר עסקיו וגילו ואינו זכאי כלל להנחה מכח פרק ה 1 לתקנות הארנונה.

10.
בכל הנוגע להנחות לבניין ריק מכוח תקנה 13 (א) לתקנות הארנונה אשר תוקנה בתשס"ד לפיה
מועצה רשאית לקבוע הנחה בשיעור המפורט בסעיף, צירפה המשיבה לסיכומיה פרוטוקול ישיבת מועצה מיום 03.03.04 במסגרתה לא אימצה המשיבה את הסעיפים המאפשרים מתן הנחות מעבר לפטור למשך 6 חודשים בגין נכס ריק. יובהר כי תחילתן של תקנות אלו ביום 01.01.04 והמבקש לא הצביע כלל על מועדי זכאותו הנטענת להנחה. ככלל, אין לאפשר לתובע להגיש מסמכים בתשובה לבקשת רשות להתגונן וודאי שלא בשלב הגשת הסיכומים, אולם מאחר ועסקינן בתקנה אשר תחולתה מותנית בהחלטת המועצה המקומית, יש לאפשר הגשת הפרוטוקול כאמור ממנו עולה כי אין בסיס לטענות המבקש בכל הנוגע לזכאותו לפטור חלקי מעבר לפטור המלא לו זכה.

יובהר כי המבקש לא טען בבקשתו לזכאותו לפטור במשך 6 חודשים בהם היו נכסיו ריקים, אלא רק לפטור מעבר לששת החודשים האמורים.
זאת ועוד, טענותיו הכלליות של המבקש בנוגע להיות שני נכסים לא שמישים מנותקים ממים וחשמל אינן מפורטות כנדרש ואין כל הסבר מדוע לא חב המבקש בתשלום ארנונה בגין נכסים אלו.

11.
בנוגע להעדר החזקה בנכס מסוים מיום 20.5.01 ועד ליום 19.05.02, צירף המבקש זכרון דברים לגבי תקופות שכירות שונות אשר השנה הראשונה אמורה היתה להסתיים ביום 19.05.01. טענות המבקש כי מר ביטון החזיק בנכס במועדים המפורטים לעיל לא נסתרו ואין למנוע בעדו מלהתגונן בטענה זו. זאת למרות האמור בסעיף 3 לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), תשל"ו - 1976.


די בעצם הכללת הטענה בבקשה כדי לראות בה בקשה למתן רשות לטעון "אינני מחזיק". הטענה אינה טענת סרק וראויה לבירור.

יתרה מכך, לאור החלטת כב' השופט מגד לפיה המבקש רשאי להעלות במסגרת הליך זה טענות כנגד חוקיות פעולות המשיבה, ומאחר והמשיבה סברה כי אין מקום לברר טענותיו במסגרת בית המשפט לעניינים מנהליים, אין מקום למנוע מהמבקש להעלות טענות אשר יכל להעלות במסגרת המנהלית.

תשובת המשיבה בסיכומיה לגבי חיוביו של המבקש בגין הנכס הנדון דורשות בירור עובדתי. יתרה מכך, הטענה כי אינו נתבע בגין חיובים ביום 20.05.00 ועד ליום 18.05.01 בגין הנכס הנדון אינה עולה מכתב התביעה, אשר לא פורט כנדרש.

12.
בכל הנוגע לחוקיות מינויו של מנהל הארנונה וועדת הערר, לאור החלטתו של כב' השופט מגד יש לאפשר למבקש להעלות טענות אלו, אולם זאת רק בהקשר של טענת "איני מחזיק" שכן טענותיו הנוספות להנחה הינן חסרות בסיס.

ההשגה מטעם המבקש הוגשה אמנם רק בשנת 2005 וגם אם החוב נשוא התביעה הינו עד לשנת 2002, עובדה אשר אינה עולה מכתב התביעה, עצם הגשת התביעה לבית משפט זה מאפשרת בירור טענות אלו ואין המבקש כבול במועדי ההשגה המינהליים.


נוכח האמור לעיל ניתנת רשות להתגונן חלקית בלבד, כאמור בסעיפים 11-12 להחלטה, קרי רק בגין טענת "איני מחזיק" מיום 20.05.01 ועד ליום 19.05.02 וטענות אי החוקיות הקשורות לטענה זו.

13.
המשיבה רשאית להגיש בתצהיר פירוט של הנכסים, החיובים והתקופות בגינן הוגש כתב התביעה, ובכפוף לפירוט כאמור ניתן לעתור למתן

פסק דין
חלקי בגין יתרת רכיבי התביעה אשר כנגדם לא ניתנה למבקש רשות להתגונן.

הוצאות הבקשה בסך 1,500 ₪ בצירוף מע"מ לפי התוצאות ביתרת התביעה.

המזכירות תשלח עותק מההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום כ"ח בתמוז, תשס"ו (30 ביולי 2006) בהעדר הצדדים



_____________

עדו כפכפי
, רשם
קלדנית: חיה דמרי






בשא בית משפט שלום 2386/05 מדר רפאל יעקב נ' עיריית נתיבות (פורסם ב-ֽ 30/07/2006)