פסקי דין על גלעם בת חן | פסקי דין על גלעם דוד | פסקי דין על נחמן ישעיהו | פסקי דין על כלל חב' לביטוח |

1434/07 תק     23/06/2008




תק 1434/07 גלעם בת חן , גלעם דוד נ' נחמן ישעיהו , כלל חב' לביטוח בע"מ




בעניין:

9



בתי המשפט



בית משפט לתביעות קטנות קרית גת
תק 001434/07


בפני
:
כבוד השופט אלון אינפלד
תאריך:
23/06/2008




בעניין
:
1. גלעם בת חן

2. גלעם דוד





התובעים


נ
ג
ד


1. נחמן ישעיהו

2. כלל חב' לביטוח בע"מ





הנתבעים


פסק דין

זוהי תביעה הנובעת מתאונה, אשר אירעה ביום 16.3.07, בקרית מלאכי.

התובעת 1 נסעה ברכבו של התובע, שהוא רכב פרטי מסוג ניסן אלמרה. הנתבע 1 נסע במשאית ארוכה. אין מחלוקת שמדובר בתאונה אשר אירעה, כאשר שני כלי הרכב פנו מרחוב הרצל, שהוא כביש רחב, בעל שני נתיבים לכל כיוון לכביש צדדי, חד סטרי, צר.

אין מחלוקת, שהתובעת נסעה אחרי רכבו של הנתבע.

לגירסת התובעת, כאשר התקרבה לצומת, הבינה שהמשאית ממשיכה ישר, שכן זה לא אותת כי בכוונתו לפנות ימינה אל הכביש החד סטרי והוא היה בנתיב השמאלי מבין שני הנתיבים הממשיכים ישר. התובעת השתלבה אל הנתיב הימני, לאחר שלא היו שם עוד מכוניות חונות והתכוונה לפנות ימינה בצומת. להפתעתה, הנתבע החל אף הוא בפני
יה ימינה בצומת וכך מצאה היא את עצמה, כאשר היא נחסמת למעשה על ידי המשאית של הנתבע. לדבריה, היא בלמה מיד, כאשר המשאית החלה לסטות, אך למרות זאת התנגש החלק האחורי של המשאית עם חלקה הקדמי השמאלי של רכבה של התובעת.

הנתבע למעשה, מאשר בקווים כלליים את אופן התרחשות התאונה, אלא שהוא מציין שני פרטים חשובים נוספים: האחד – לדבריו, הוא אותת ימינה, כך שצריך היה להיות ברור למי שמגיע מאחוריו, כי בכוונתו לפנות ימינה. השני – שהוא החל את הסטייה ימינה, עוד בטרם הגיעה הנתבעת לנתיב הימני, שכן הסתכל במראה ולא ראה אותה ולמעשה היא ניסתה לעקוף אותו מימין ומכל מקום, למעשה התנגשה בפגוש האחורי של הרכב.

התובעת הגישה תמונות של הצומת (ת/1-ת/3).

אביה של התובעת הגיע למקום לאחר התאונה. הנתבע טוען, כי הראה לאבי התובעת כי ברכבו דלק ההבהוב, היינו האיתות הימני, אך אבי התובעת טוען כי אינו זוכר דבר כזה.

גירסתו של הנתבע סותרת, במידה מסוימת, את מה שרשם הוא עצמו בכתב ההגנה. ראשית, בביהמ"ש טען, כי "לקח סיבוב רחב" ולא יכול להיות שפגע בתובעת אם הייתה צמודה למדרכה, כפי שטענה. אלא, שבכתב ההגנה טען בעצמו, שחלקו האחורי ימני של המשאית בעת התאונה, "נשקה" למדרכה.

בכתב ההגנה של הנתבעת גם כן יש הודייה במקצת גירסת התובעת, שכן בסעיף 7 נטען, שהנזק נגרם בשל כך שהתובעת החלה לעקוף מימין, דבר הסותר את גירסת הנתבע בביהמ"ש, לפיה הפגיעה נגרמה למעשה תוך התנגשות פנים-אחור.

עוד יש לציין, שמצד הנתבע נשמעו טענות חדשות בביהמ"ש, כגון הטענה לפיה התובעת שוחחה בטלפון הנייד בזמן הנסיעה. דבר שלא בא זכרו בכתב ההגנה. חידושים אלה הפחיתו ממהימנות הנתבע.

לעומת זאת, גירסת התובעת הייתה הגיונית ורצופה. היא ענתה בצורה בהירה על כל השאלות בחקירה הנגדית ועלי לקבוע שגירסתה היא המסתברת יותר מבין שתי הגירסאות. לפיכך, עלי לקבוע את העובדות בהתאם לגירסתה.

יחד עם זאת, אפילו לגירסת התובעת עצמה, אין מנוס מקביעה, שהתובעת התרשלה. אפילו אם אני מניח שהמשאית לא אותתה ימינה, הרי שאף התובעת הודתה בביהמ"ש כי אירע אחד מן השניים: או שהיא האיצה לקראת הצומת, או שהמשאית האטה לקראת הצומת. שכן, תחילה נסעה אחריו ולאחר מכן, ממש לקראת הצומת, נסעה במקביל אליו.

אם התובעת האיצה, לקראת צומת, הרי שבכך לבד יש רשלנות. אם התובעת לא שמה לב לכך שהמשאית מאטה, באזור צומת בו יש לנקוט בזהירות יתרה, הרי שהתרשלה בכך.

כאשר מדובר במשאית רחבה וארוכה כל כך, ההחלטה לעבור מימין לה ולפנות, היא החלטה רשלנית. מדובר בצומת ולפיכך יש לנקוט בזהירות יתרה.

עוד יש לציין, שלמעשה מדובר בעקיפה מימין, דבר האסור לפי תקנה 47 לתקנות התעבורה. אומנם, כאשר הרכב העוקף נוסע בנתיב המיועד לפנייה ימינה בלבד, אין איסור בעקיפה מימין. אולם, במקרה זה, אין מדובר בנתיב המסומן חד משמעית כמיועד לפנייה ימינה בלבד. מכל מקום, הכלל הוא, שכל עקיפה צריכה להיעשות בצורה זהירה ובהתאם לתנאי הדרך.

התובעת צריכה הייתה לחשוד שהמשאית מתכוונת לפנות ימינה ועושה זאת מתוך הנתיב שאינו הימני ביותר, בשל גודלה. התובעת לא הבינה זאת ובכך התרשלה.

סיכומו של דבר, אני קובע את הרשלנות התורמת של התובעת בגובה של 50%.

מבחינת היקף הנזק, נתבעו השתתפות עצמית, בגין הנזקים הישירים וירידת הערך, עם עלות הכינון, בסך כולל של 3,957 ₪. נזק זה הוכח במסמכים.

נתבעו סכומים נוספים בגין אובדן ימי עבודה והפסד הנחת העדר תביעות, אך אלה לא גובו בראיות מספיקות. לא הוכח שהנחת העדר התביעות הייתה הפסד בפועל ולא הפסד צפוי ולא הובאו כל ראיות אודות אובדן ימי העבודה וערכן.

סיכומו של דבר, הנתבעים, יחד ולחוד, ישלמו לתובעים, מחצית מערך הנזק, היינו סך של 1,979 ₪. סכום זה ישולם בתוך 30 יום וישא הפרשי הצמדה וריבית מיום 16.3.07 ועד למועד התשלום המלא בפועל.

כמו כן, ישלמו הנתבעים לתובעים, הוצאות משפט, בסך 300 ₪. סכום זה ישולם אף הוא תוך 30 יום ולאחר מכן ישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

זכות הגשת בקשת רשות ערעור תוך 15 יום לבית משפט המחוזי בבאר שבע.

ניתן היום כ' בסיון, תשס"ח (23 ביוני 2008) בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתקים לצדדים.


אלון אינפלד
, שופט
001434/07תק 340 לירז ביטון.






תק בית משפט לתביעות קטנות 1434/07 גלעם בת חן , גלעם דוד נ' נחמן ישעיהו , כלל חב' לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 23/06/2008)