פסקי דין על בן ציון כהן | פסקי דין על יששכר שלמה יונה | פסקי דין על זבולון ארז |

6080/04 א     21/04/2004




א 6080/04 בן ציון כהן נ' יששכר שלמה יונה, זבולון ארז




בעניין:

1



בתי המשפט


בית המשפט המחוזי בירושלים
ת"א 6080/04



בפני
:
כב' השופט יוסף שפירא


26/04/2004




בעניין:
בן ציון כהן



ע"י ב"כ עו"ד יהודה שנייויס
התובע

נ
ג
ד



1. יששכר שלמה יונה

2. זבולון ארז



הנתבעים

החלטה


בפני
נו בקשה למתן

פסק דין
כנגד הנתבע 2 בהעדר כתב הגנה.

רקע עובדתי:
1.
בתאריך 22.2.04 הומצא, לטענת המבקש, כתב התביעה לנתבע 2, (להלן: הנתבע). בתאריך 7.4.04 הוגשה בקשה למתן

פסק דין
נגד הנתבע בהעדר הגנה.

2.
לטענת המבקש כתב התביעה הוגש על ידי המבקש לבית המשפט והומצא לכתובתו של המבקש, לידי כלתו המתגוררת עמו ביום 22.2.04. העתק מאישור המסירה ותצהיר צורף לבקשה. על אף שחלף המועד הקבוע בתקנות להגשת כתב הגנה, לא הוגש כתב הגנה. לפיכך לטענת התובע הוא זכאי לסעדים שפורטו בכתב התביעה. בתיק אין כל תגובה מצד הנתבע.

דיון:
3.
תקנה 19 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984
קובעת:

"בהזמנה לדין יידרש הנתבע להגיש כתב הגנה תוך שלושים ימים לאחר המצאת ההזמנה, או תוך תקופה ארוכה יותר שקבע בית המשפט או הרשם".

עומדת בפני
השאלה האם ההמצאה, כמפורט לעיל, נעשתה כדין, זאת לאור תקנה 481 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, הקובעת:

"באין אפשרות למצוא את הנמען, די בהמצאת הכתב לאחד מבני משפחתו הגרים עמו ושלפי מראית עין מלאו לו שמונה עשרה שנים".

על פי תקנה הנ"ל,
כתב המצאה יומצא לבן משפחה רק אם לא הייתה אפשרות למצוא את הנמען. במקרה זה מאחר וזו כתובתו הקבועה של הנמען, היה מקום לאתר אותו אישית.

בבר"ע (ת"א) 1758/01, בנק אוצר החייל בע"מ נגד יעקובזדה שבן מרגלית, (טרם פורסם) נדון מקרה בו לא נעשתה ההמצאה ישירות למשיבה. שם נפסק על ידי כבוד השופטת ה' גרסטל :

"העובדה שלא נעשה כל ניסיון לבצע המסירה ישירות למשיבה, בניגוד 481 סדר האזרחי, התש"מד – 1984 ..אין בכך די כדי לקבוע שהייתה מסירה כדין של כתב התביעה, שהרי כאמור, אין מחלוקת, אף לגישתו של ב"כ המבקש, שקיימות תהיות רבות באשר לחתימה המתנוססת על אישור המסירה של כתב התביעה. די לי בכך כדי לתמוך בהחלטת בית משפט קמא נשוא הבר"ע..."

בית המשפט מתבסס על דברי המחבר א' גורן המציין:
"כאשר פסק הדין, שניתן במעמד צד אחד, פגום – ובדרך כלל נובע הפגם מהיעדר המצאה כדין למבקש – יבוטל פסק הדין מבלי להתייחס כלל למשקל הטענות ולסיכויי ההצלחה. הלכה זו נסמכת על ההשקפה, שלפיה בעל-דין זכאי לקיומם התקין של ההליכים המקדמיים, עובר למתן פסק הדין. ביטול כזה נעשה "מתוך חובת הצדק"" (ראה גם י. זוסמן, "סדרי הדין האזרחי", מהדורה שביעית – 1995, עמ' 736).
ב

המצאת כתב התביעה לכלתו של הנתבע אינה בגדר המצאה ל"בן משפחה" כנדרש בתקנה 481 לתקנות סדר הדין האזרחי. בהעדר הגדרת בן משפחה בתקנה 481 הנ"ל נפנה להגדרה של "בן משפחה" בסעיף 1 לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995:

"בן משפחתו -
(א) בן זוגו, לרבות הידועה בציבור כאישתו, בן זוגו לשעבר, בן זוגו שנישואיו עמו פקעו ובלבד שנושא התובענה נובע מהקשר שהיה ביניהם בתקופה שבה היו בני זוג;
(ב) ילדו, לרבות ילדו של בן זוגו;
(ג) הוריו, הורי בן זוגו או בני זוגם;
(ד) נכדו;
(ה) הורי הוריו;
(ו) אחיו ואחיותיו, שלו או של בן זוגו";

עולה איפוא שכלה אינה נמנית על "בן משפחתו" על פי ההגדרה הנ"ל. בבש"א 1003/03(ב"ש) לא פורסם, נדון מקרה דומה כאשר ההמצאה נמסרה לבן משפחה שאינו גר יחד עם המבקש. שם נפסק על ידי כבוד הרשם ע' עידו:

"יש לקבוע, כממצא עובדתי, כי המבקשת איננה גרה בכתובת מקום מגוריו של אביה. משמעות הדבר כי לא הייתה במקרה דנן המצאה כהוראתה של 481, סדר







א בית משפט מחוזי 6080/04 בן ציון כהן נ' יששכר שלמה יונה, זבולון ארז (פורסם ב-ֽ 21/04/2004)