Google

יחזקאל ניסים, יחזקאל ראובן, יחזקאל כדורי - בנק הפועלים בע"מ-סניף גור

פסקי דין על יחזקאל ניסים | פסקי דין על יחזקאל ראובן | פסקי דין על יחזקאל כדורי | פסקי דין על בנק הפועלים בע"מ-סניף גור

737/06 בשא     13/07/2006




בשא 737/06 יחזקאל ניסים, יחזקאל ראובן, יחזקאל כדורי נ' בנק הפועלים בע"מ-סניף גור




בעניין:

1



בתי המשפט


בית משפט השלום אשדוד
בשא000737/06

בתיק עיקרי: הפ
000048/06

בפני
:
כב' השופט אריאל חזק
תאריך:
13/07/2006




בעניין
:

1 . יחזקאל ניסים

2 . יחזקאל ראובן
3 . יחזקאל כדורי
המבקשים


ע"י ב"כ עו"ד
עו"ד שומר נעים



נ
ג
ד


בנק הפועלים בע"מ-סניף גור

המשיב


ע"י ב"כ עו"ד
א.בלק




החלטה


ביום 30.03.06, הוגשה לביהמ"ש בקשה בהמרצת פתיחה, ובבקשה נתבקש ביהמ"ש ליתן

פסק דין
הצהרתי הקובע כי הסדר תשלומים מיום 18.12.05, עליו הוחתמו המבקשים ע"י המשיב, הינו בטל ומבוטל. כמו כן נתבקש ביהמ"ש בהמרצת הפתיחה, להורות לאלתר, במעמד צד אחד בלבד, על עיכוב כל הליכי הגבייה והמימוש של נכס שמישכנו המבקשים לטובת המשיב, וזאת עד למתן החלטה בבקשת המבקשים להצהיר על ההסכם מיום 18.12.05 כבטל.

בד בבד עם הגשת המרצת הפתיחה, הוגשה לביהמ"ש בקשה בבשא 737/06, כאשר הסעדים שנתבקשו באותה בקשה זהים לבקשה שבהמרצת הפתיחה.

הואיל ומדובר בבקשה שהוגשה מתוך דחיפות, החלטתי לקבוע דיון בבשא 737/06 בהקדם, ליום 4.5.06, כאשר דיון בהמרצת הפתיחה נקבעה ליום 19.11.06.

במהלך הדיון מיום 04.05.06 הודיע ב"כ המבקשים על הסכמתו כי בשלב זה, יסוב הדיון אך ורק סביב הבקשה לעיכוב הליכי המשכון [עמ' 8 לפרוט'].

הואיל ודנים אנו כעת אך ורק בבקשה שהוגשה בבשא 737/06, תינתן החלטתי זו אך ורק בבקשה לעיכוב הליכי הגביה ועיכוב הליכי מימוש המשכון, והדיון בבקשה למתן

פסק דין
הצהרתי, בדבר בטלות ההסכם מיום 18.12.05 יהיה אך ורק לצורך הכרעה בבקשה לעיכוב הליכים.

דיון מלא בבקשה ל

פסק דין
הצהרתי ייערך במידה וידרש, לאחר הדיון הראשוני בהמרצת הפתיחה, 48/06, ביום 19.11.06.

הבקשה לעיכוב הליכים
-

בבקשת המבקשים לעיכוב הליכים,
ציינו המבקשים, בין היתר, כדלקמן:


המבקשים הינם הבעלים של בניין הנקרא בית כ.נ.ר המצוי באזה"ת באשדוד
הידוע כגוש 2453 חלקה 140, [להלן: "הנכס"]. לשם ניהול עיסוקם, נטלו המבקשים מאת המשיב הלוואה ובמסגרת חשבון הבנק, אותו מנהלים המבקשים אצל המשיב, קיבלו המבקשים מאת המשיב אשראי הלוואות ושירותים בנקאיים שונים, כאשר להבטחת האשראי שיעבדו המבקשים לטובת המשיב את
הנכס.


מאחר והתשלומים שנותרו לפרעון וההלוואות לא נפרעו כסדרם, הגיש המשיב נגד המבקשים תביעה במסגרת ת.א 824/04 בבימ"ש השלום בקריית גת.

על פי הסדר פשרה בין הצדדים מיום 16.06.04, חתמו הצדדים על הסכם להסדר חוב שבמהותו התחייבו המשיבים לשלם ב- 15 החודשים הראשונים, אך ורק את הריבית וההצמדה בגין ההלוואות, ולאחר מכן ב - 105 תשלומים נוספים את החוב עצמו בצירוף ריבית והצמדה.

הסכם הפשרה מיום 16.06.04 קיבל תוקף של

פסק דין
בבימ"ש שלום בקרית גת [להלן: "פסק הדין"].

על פי ההסכם להסדר חוב, תקופת 15 החודשים הראשונה עמדה להסתיים בחודש ספטמבר 05'.

המבקשים ביקשו להאריך את תקופת 15 החודשים שנועדה לתשלום הריבית והצמדה בלבד, בשישה חודשים נוספים, ובסופו של דבר נעתר מנהל סניף המשיב לבקשת המבקשים, ומר מוריס אסרף- מנהל מח' הגביה בסניף, הודיע למבקשים כי בקשתם אושרה.

בחודש דצמבר 05' קיבלו המבקשים הודעה מאת עו"ד אהרון בלק, ב"כ המשיב, כי ההסכם להארכת התקופה האמורה מוכן, ועל המבקשים להגיע למשרדו כדי לחתום על ההסכם.

ביום 18.12.05 הגיעו המבקשים למשרדו של עו"ד בלק, על מנת לעיין
בהסכם, וזאת מבלי שניתן להם לעיין בו קודם לכן, על אף בקשתם, וגם במהלך הפגישה במשרדו של עו"ד בלק, סירב עו"ד בלק למסור לעיונם של המבקשים את ההסכם, ובמקום זאת הקריא להם במשך דקות ספורות סעיפים בלתי מהותיים של ההסכם.

המבקשים חתמו על ההסכם החדש בידיעה ברורה כי ההסכם החדש מאריך את תקופת תשלומי הריבית וההצמדה בלבד בשישה חודשים נוספים, וכן הבינו כי בכל יתר תנאי ההסכם, זהה הסכם זה
להסכם מיום 16.06.04, כפי שהודיעם מר אסרף.

ביום 22.03.06, נדהמו המבקשים לשמוע מעו"ד בלק, כי הואיל ולא פרעו את סכום ההלוואה עליהם לפנות הנכסים ששועבדו, וכי הנכסים ימכרו באמצעות כונס נכסים. לאחר הודעה זו עיינו המבקשים בהסכם עליו חתמו ביום 18.12.05, ולתדהמתם התברר להם, כי על פי הסכם זה, הוחתמו תוך הטעייה על הסכמה כי עליהם לסלק את מלוא ההלוואות כולן עד ליום
31.03.06, וכי נתנו הסכמתם כי עו"ד בלק ועו"ד פינטו ימונו ככונסי נכסים.

אילו ידעו המבקשים שבהסכם החדש מיום 18.12.05 הם מוותרים על יתרת פרעון הלוואה למשך 105 חודשים ואילו ידעו שימונו כונסי נכסים, לא היו חותמים על הסכם זה בשום אופן.

המבקשים אינם כופרים בחובם, ומסכימים להמשיך לפרוע התשלומים החודשיים ולמשיב לא ייגרם שום נזק באם ההסכם עליו הוחתמו, תוך הטעייה, מיום 18.12.05, יבוטל ויעוכבו הליכי מימוש המשכון עד למתן פסק הדין ההצהרתי.

בתצהיר תשובה, שהוגש ע"י מר אסרף, מנהל סניף המשיב, ציין מר אסרף ,בין היתר, כדלקמן:

ביום 29.06.04 ניתן תוקף של

פסק דין
להסכם הפשרה מיום 16.06.04, ובפסק הדין הוסכם כי במקרה של פיגור יפנו המבקשים את הנכס, והנכס ימומש ע"י כונסי הנכסים, עוה"ד בלק ופינטו.

במהלך המו"מ, בטרם חתימת הסכם הפשרה, התחשב מר אסרף בהבטחת המשיבים שבכוונתם לממש אחד מנכסיהם, דהיינו או אחת משלושת הווילות שלהם, או בניין מסחרי, ובתמורה לסלק את מלוא החוב, ולכן ניתנה להם אפשרות לשלם ריבית בלבד במשך 15 חודשים ראשונים, ואת היתרה אך ורק מיום 16.10.05.

לאחר חלוף מס' חודשים, מעת חתימת הסכם הפשרה, ניסו המשיבים לדחות את תשלום הקרן, על מנת למכור נכסים, ובקשותיהם נדחו פעם אחר פעם.

בדיעבד נודע למשיב כי במהלך הניסיונות לדחות את התשלום, ביצעו המשיבים שינויים משמעותיים במבנה, אשר טשטשו את ההפרדה בין החלקים המשועבדים בנכס, לבין החלקים שאינם משועבדים, וזאת לאחר שרק חלק מן המבנה מושכן לטובת הבנק.

כמו כן בוצעו שינויים נוספים בחלק הממושכן בנכס, תוך הפיכתו למבנה לצורכי מגורים ואיכלוסו.

המשיבים הפסיקו לשלם תשלומיהם בהתאם להסכם הפשרה מיום 16.6.04, ולא שילמו התשלומים בגין חודשים אוקטובר, נובמבר, דצמבר 05', וביום 12.12.05 הועברה למבקש 1 הודעה כי לא יהיה מנוס מפתיחת תיק הוצל"פ למימוש הביטחונות.

המבקש 1 הפציר במר אסרף לאפשר לו הזדמנות אחרונה של 3 חודשים למכור את נכסיו, ואם לא יחסל את מלוא חובו עד יום 31.03.06 יפנה מרצון המבנים הממושכנים ויסכים למינוי כונס נכסים, ובעקבות זאת,
הורה מר אסרף לעו"ד בלק להכין הסדר תשלומים.

לאחר שנערכו מס' שינויים בטיוטת הסכם לבקשת המבקש 1, חתמו המבקשים על ההסכם ביום 18.12.05.

יתרה מזאת, אין מחלוקת כי המשיבים לא עמדו בתשלום עפ"י פסק הדין, וגם אם יבוטל הסדר התשלום החדש מיום
18.12.05 כבקשתם, הרי שפסק הדין שאישר את הסכם הפשרה מיום 16.6.04, שריר וקיים ומקנה לבנק הזכות לפעול , למימוש הנכס.

ביום 04.05.06 נערך דיון בבשא 737/06, שבמהלכו נחקרו המבקשים 1,2 ו- 3 וכן נחקר מר אסרף, נציג הבנק.

לאחר הדיון, הגישו הצדדים לביהמ"ש את סיכומיהם.

לאחר ששמעתי הצדדים ועיינתי במסמכים שהוצגו לי, אני קובע כדלקמן:
דיון
כפי שצויין לעיל, דנים אנו בבקשה לעיכוב הליכי גביה ומימוש של נכס המצוי באזה"ת באשדוד.

על מנת שיוחלט לעכב את כל הליכי הגביה והמימוש של הנכס, ביקשו המבקשים להורות כי
הסדר תשלומים שנערך ביום 18.12.05 נחתם על ידם לאחר שהוטעו בהטעייה מכוונת ע"י ב"כ המשיב.

במהלך הדיון מיום 04.05.06 הודיע ב"כ המבקשים כדלקמן:
"... עו"ד שומר:
אין מחלוקת שפסק הדין שצורף נספח ג' לתצהיר מר אסרף, נתן תוקף של

פסק דין
להסכם מיום 16/6/04, המופיע מיד לאחר עותק פסק הדין.
לשאלת בית המשפט,
האם אנו מסכימים לכך שאם תתקבל בקשתנו, המשמעות היא שפסק הדין מיום 29/6/04, יעמוד על כנו, תשובתי , כן.
אבל היו לנו הסכמות שאפשרו לנו לדחות תשלומים..."
[עמ' 6 לפרוט' ש' 8-12].

מתוך האמור לעיל עולה הסכמתו של ב"כ המבקשים לכך, שאם תתקבל הבקשה, בסופו של יום,
לביטול ההסכם מיום 18.12.05, יעמוד על כנו פסק הדין מיום 29.06.04 שאישר
הסדר קודם מיום 16.06.04, וכן עולה כי לטענת ב"כ המבקשים, הושגו בין הצדדים הסכמות שאפשרו לדחות את התשלומים, ובדבריו התייחס, ככל הנראה, להסכמות בע"פ שהושגו, לטענת המבקשים, עם מר אסרף.

על מנת להחליט בסופו של יום האם להיעתר לבקשה לעיכוב מימוש ההליכים, יהיה על ביהמ"ש ראש וראשון לבחון מה יהיו פני הדברים אם תינתן, בסופו של יום, החלטה לביטול ההסכם מיום
18.12.05.

כפי שצויין לעיל, הסכים ב"כ המבקשים לכך שאם יבוטל ההסכם מיום 18.12.05 יעמוד על כנו פסק הדין מיום 29.06.04.

ביום 29.06.04 אישר ביהמ"ש בקרית גת את ההסכם מיום 16.06.04 שנחתם בין הצדדים [ההסכם מיום 16.06.04 צורף נספח א' לבקשה, ופסק הדין צורף נספח ג' לתצהירו של
מר אסרף].

עיון בהסכם מיום 16.06.04, שקיבל כאמור תוקף של

פסק דין
מעלה כי בסעיף 12 להסכם
צויין כדלקמן:

"12.
במקרה של פיגור בתשלום כלשהו, בתשלום החוב העולה על 30 יום יחולו התנאים הבאים:
...ג.
תוגש בקשה לביצוע

פסק דין
שיינתן בעקבות הסכם זה, בתובענה זו.
ד.
יפנו הנתבעים את המבנים הממושכנים. הללו ימומשו על ידי כונסי נכסים. הנתבעים נותנים בזה את הסכמתם למינויים של עוה"ד א. בלק ו/או יוסי פינטו ככונסי נכסים על המבנים ששעובדו לטובת הבנק ולפינויים של הנתבעים מעם המבנים כדלהלן:
1.
מבנה הידוע כגוש 2453 חלקים 140/9 140/10 אשדוד.
2.

מבנה הידוע כגוש 2453 חלקה 140/13 אשדוד..."

זאת ועוד, בסעיף 7 להסכם שקיבל תוקף של

פסק דין
ציינו הצדדים כדלקמן:

"7.
כל שינוי בתנאי הסכם זה לא יהיה לו תוקף אלא אם יעשה בכתב וייחתם ע"י הצדדים."

עיון בתנאים אלה, שפורטו בהסכם מיום 16.06.04 שקיבל תוקף של

פסק דין
ביום 29.06.04, מעלה כי
על פי פסק הדין הסכימו המבקשים לכך שבמקרה של פיגור בתשלום החוב העולה על 60 יום,
הם יפנו את המבנים
הממושכנים לרבות הנכס, נשוא ענייננו, והנכסים ימומשו ע"י כונסי הנכסים, עוה"ד בלק ופינטו.

במהלך הדיון מיום 04.05.06 ציין מר יחזאקל ניסים כדלקמן:

" לשאלת בית המשפט,
את הפיגור מ 10/05 עד אפריל האם שילמת, תשובתי, לא. כי שילמנו רק את הריבית. יש לי מכתבים רשומים אליהם. הייתה פה אי הבנה. אמרו לי שאני צריך למכור. אני רק ביקשתי ביטול ריבית."

מתוך דבריו אלה של מר יחזקאל עולה, כי המשיבים לא שילמו החל מחודש ספטמבר 05' תשלומים, בהתאם להסכם שקיבל תוקף של

פסק דין
, ובפועל לא הייתה מחלוקת בין הצדדים כי ההסכם מיום
16.06.04 לא קויים על ידי המבקשים , וזאת בהתאם לטענתם של המבקשים, כי תנאי ההסכם שונו בהסכמה בע"פ עם מר אסרף.

כפי שצויין לעיל, הוסכם ע"י הצדדים בסעיף 7 להסכם מיום 16.06.04 שקיבל תוקף של

פסק דין
, כי שינוי בתנאי ההסכם שלא יעשה בכתב ולא ייחתם ע"י הצדדים, לא יהיה בר תוקף.

בנסיבות אלה, לאחר שהמבקשים הודו כי לא עמדו בתנאי ההסכם שקיבל תוקף של

פסק דין
, ולאחר שהם לא יכלו להציג לביהמ"ש מסמך חתום ע"י המשיב, אודות השינויים שבאותו הסכם, יחול לכאורה סעיף 12 להסכם מיום 16.06.04,
ולכאורה יש לתת למשיב האפשרות למנות כונס נכסים.

בנסיבות אלה, לאחר שב"כ המבקשים הודיע, כאמור, כי אם יבוטל ההסכם השני מיום 18.12.05 יחול ההסכם הראשון מיום 16.06.04, ולאחר שקבעתי שבהתאם להסכם מיום 16.06.04 קיימת לכאורה, למשיבים הזכות לפנות ולבקש מימוש המשכון, לא ניתן יהיה להורות על עיכוב הליכי מימוש הנכס.

בנסיבות אלה,
ניתן גם לומר כי לצורך הכרעה בשאלת הבקשה לעיכוב הליכי מימוש המשכון, לא יהיה מקום להיכנס לעובי הקורה בשאלה האם יש לבטל את ההסכם מיום 18.12.05 אם לאו.

מאזן הנוחות
-

בבואו של בימ"ש לבחון האם לעכב הליכי משכון, יהיה עליו בין היתר לבחון את שאלת מאזן הנוחות.

ככלל, כאשר מתבקש סעד של מימוש משכון בדרך מכירת נכסו של אדם, ראוי שביהמ"ש יבחן, בכל דרך אפשרית , אפשרויות חליפיות למימוש המשכון, אך יחד עם זאת ראוי לציין כי כלל זה יחול אך במקום בו הפגיעה בזכות בעל המשכון הינה מינורית, ומקום בו אין בעיכוב ההליכים משום פגיעה ממשית בזכות בעל המשכון.

בענייננו, ציינו המבקשים בבקשתם כי הנכס נשוא דיוננו, מצוי באיזור התעשיה באשדוד.

עיון בסעיף 6 ה' לשטר המשכנתא, שנחתם בין הצדדים בעניין הנכס נשוא ענייננו, מעלה כי המשיבים התחייבו שלא להכניס בנכס שינויים, להרוס מבנה או חלק ממבנה.

במהלך הדיון שבפני
, כאשר נחקר המבקש 1,
מר יחזקאל ניסים
,
הודיע מר יחזקאל כדלקמן:

" לשאלת בית המשפט,
מה שקיבלת אישור מהעיריה, האם שינית את המצב של המבנה, תשובתי, כן. בשביל זה חיכיתי כל הזמן. קיבלנו שימוש לאכסניה. מאחר ולא הייתה היענות למשרדים באו פועלים לאזור ואמרו רוצים לגור. אז הוספתי שירותים לכל משרד, בכדי להתקיים. גרים שם אנשים. לא תקופות ארוכות. זו אכסניה. הגשנו בקשה עם תוכניות מסודרות, הכל. יש
לנו שתי קומות. בקומה המדוברת גרים 6 אנשים. "
[עמ' 6, 7 לפרוט' ש' 27-29 וש' 1-2].

זאת ועוד, במהלך חקירתו , כאשר נחקר המבקש 2 מר יחזקאל ראובן
, הוא
השיב כדלקמן:

" לשאלת בית המשפט,
מתי נעשה השינוי של החדרים, תשובתי, לא זוכר בדיוק. עשינו את השינוי בחדרים לפני 3 שנים.
לפני שהגענו אתכם לסיכום של החזרה. מאז לא ביצענו כלום."

עמ' 12 לפרוט' ש' 17-18].

מתוך דברים אלה של המבקשים 1 ו- 2, עולה כי המבקשים ביצעו שינויים בנכס לאחר חתימת שטר המשכנתא מיום 17.07.02 [צורף נספח ד' 1 להסכם מר אסרף], וכחלק משינויים, שונה מצבו של המבנה לצורך הפיכתו לאכסנייה.

כן עולה מתוך דברי מר יחזקאל ניסים
, כי כיום מתגוררים בנכס דיירים כחלק מהיותו אכסנייה.

במצב דברים זה, כאשר מתוך העובדות העומדות בפני
ביהמ"ש עולה לכאורה, כי המבקשים שינו את צורת המבנה ואת ייעודו, ממבנה מסחרי לאכסניה, ואף הכניסו ומכניסים דיירים למקום, וכל זאת ללא הסכמת המבקש, יקים הדבר חשש לכאורה, כי עיכוב ביצוע המשכון
יפגע באופן ממשי ביותר ביכולת המשיב לממש את הנכס, וזאת בשל הצורך לפנות דיירים מדירות אותן הן שוכרים, ובשל החשש שאותם דיירים עלולים בבוא היום לטעון לזכויות כאלו או
אחרות אשר יפגעו באפשרות לממש את הנכס בדרך יעילה.

זאת ועוד, בענייננו מדובר במחלוקת כספית, ובנסיבות העניין אם ימומש הנכס, ניתן יהיה לפצות את המבקשים בפיצוי כספי.

בנסיבות אלה עולה מסקנה, כי מתן הוראה בדבר עיכוב הליכי מימוש המשכון עלולה לפגוע במשיב באופן בלתי צודק, ולפיכך לא יהיה מקום להורות על עיכוב ביצוע הליכי המשכון.





סוף דבר


לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה לעיכוב הליכי מימוש המשכון.

בנסיבותיו של
העניין אין צו להוצאות.

ניתנה היום י"ז בתמוז, תשס"ו (13 ביולי 2006) בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

א. חזק, שופט







בשא בית משפט שלום 737/06 יחזקאל ניסים, יחזקאל ראובן, יחזקאל כדורי נ' בנק הפועלים בע"מ-סניף גור (פורסם ב-ֽ 13/07/2006)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים