פסקי דין על זוהיר נג'אר | פסקי דין על המוסד לבטוח לאומי

477/06 בל     23/06/2008




בל 477/06 זוהיר נג'אר נ' המוסד לבטוח לאומי




בעניין:
1



בתי הדין לעבודה
בית הדין האזורי לעבודה – חיפה
בל 000477/06

בפני
:
כב' השופטת עדנה קוטן

23/06/2008



נציגי ציבור:
מר דורון מתי (נציג מעבידים)

מר חיים דרור (נציג עובדים)


בעניין:
זוהיר נג'אר


ע"י ב"כ
עו"ד טנוס מורשד
התובע



נ
ג
ד


המוסד לבטוח לאומי


ע"י ב"כ
עו"ד"ד אורה קרן

הנתבע


פסק דין

1.
התובע, מסגר במקצועו, המועסק במסגריית הרוש יעקב כ – 14 שנים וקודם לכן עבד כמסגר עצמאי , מבקש להכיר בכאבי גב מהם הוא סובל כ"פגיעה בעבודה", כתוצאה מאירוע תאונתי מיום 2.3.03 ולחילופין – עפ"י תורת המיקרוטראומה.

נדון להלן בשתי התביעות – כסדרן.

התביעה בגין פגיעה מיום 2.3.03


2.
בטופס תביעתו למל"ל טען התובע, כי במועד הנ"ל, תוך כדי הרכבת מעקות במכללת אורנים , חש כאב בגב תחתון".
במקום המיועד לציון שמותיהם של עדים לאירוע לא רשם התובע דבר.
מנגד, בהודעתו לחוקר, כמו גם בעדותו בביה"ד טען התובע, כי חש בכאבים משעסק במועד הנ"ל בהרכבת מעקות ברזל ביחד עם עובד נוסף במסגריה, מר סמעאן, עמו התקין לדבריו את המעקות במכללה, באותו יום.

דא עקא שמר סמעאן הנ"ל, לא זו בלבד שלא הוזכר כאמור בטופס התביעה, אלא שגם לא הוזמן למתן עדות בביה"ד, זאת – אליבא דב"כ התובע, מחשש שהביע מר סמעאן הנ"ל שמא יפוטר (???).
יהא אשר יהא שיקול התובע לגבי זימונו של העד למתן עדות, בסיכומו של דבר לא נשמעה אפוא עדות כלשהיא לתימוכין בגרסה.

3.
באשר לאירוע הנטען עצמו, בהודעתו לחוקר המל"ל
מסר התובע (סיפא עמ' 3 להודעה,נ/7):
"לא היה שלב מסוים שבו הופיעו הכאבים אלא תוך כדי עבודה הכאבים הופיעו לאט לאט והחמירו עד שלא יכולתי להמשיך בעבודה".
התובע הוסיף וציין,
כי לאמתו של דבר סובל הוא מכאבי גב עוד משנת 1990 וכי אף הגיש בעבר תביעה לנכות כללית, אולם קיבל 0% נכות.
משנשאל מדוע הגיש, אם כן, תביעה בגין פגיעה בעבודה, השיב:
"זו החמרת מצב
;
בעבר היו לי כאבים קלים אך עכשיו הכאבים הם חזקים מאד".

4.
באשר לטיפול הרפואי לאחר הפגיעה הנטענת מסר התובע, כי כבר למחרת הפגיעה, ביום
3.3.03 פנה לרופא קופ"ח , דר' נעום אסעד. עיון ברישומים הרפואיים מעלה, כי הרופא סיווג את הביקור כ "ביקור רגיל" (להבדיל מתאונת עבודה) ולגבי תלונות התובע נרשם, כי התלונן על "כאבים לאורך רגל שמאל , מזה כשבועיים, כאבים בצוואר, ידוע על דיסק בגב תחתון".
התובע חזר וביקר אצל דר' נעום הנ"ל בתאריך 5.3.03
והרישום מביקורו זה – זהה לרישום הנ"ל.
בשני הביקורים הללו - אין זכר לתאונה הנטענת בעבודה (ראה נ/5).

5.
התובע הופנה לרופא נוסף, לדר' עואדיה יוסף , אצלו ביקר בתאריך 13.3.03 ושוב בתאריך 15.3.03.
גם בשני הביקורים הללו נרשם, כי מדובר ב"ביקור רגיל" וכי "סיבת הפנייה: כאבי גב תחתון שמקרינים לאורך רגל שמאל". ביום 15.3.03 נרשם, בנוסף, כי התובע "מוסר על החמרה".
גם ברישומים הללו – אין זכר לפגיעה הנטענת בעבודה (ראה נ/6).


6.
ביום 22.3.03
- בשעה 12:02 התובע חזר וביקר אצל דר' נעום אסעד .
גם ברישום ממועד זה , שהוגדר כ"ביקור חוזר" ואליו הועתק נוסח הרישומים הקודמים בדבר סבל מכאבים כשבועיים,
אין זכר לפגיעה הנטענת בעבודה.
כך גם במכתב השחרור מחדר המיון
בביה"ח בני ציון, שם ביקר התובע במועד הנ"ל עפ"י הפניית דר' נעום, אין זכר לפגיעה הנטענת בעבודה.

(ראה המכתב, במצורף לתצהיר עדותו הראשית של התובע).

7.
עפ"י רישום נוסף בתיקו הרפואי של התובע אצל רופא קופ"ח, דר' נעום, חזר אליו התובע, מסתמא, בשעה
13:30 (ביום 22.3.03) ואזי נרשם לראשונה:
"לדבריו נתפס הגב בעבודה בתאריך 2.3.03".
לבקשת התובע ניתנה לו , בביקורו זה, תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה.

8.
עיון בתיקו הרפואי של התובע מעלה, כי התובע ביקר אצל רופאיו אינספור פעמים, החל משנות ה-90 ואילך והתלונן על כאבי גב מהם סבל, מסתמא, חדשות לבקרים, במהלך השנים.
עוד עולה מן הרישומים הרפואיים (בבדיקה מדגמית בלבד), כי בעבר התלונן התובע בפני
רופאיו הנ"ל על לא מעט פגיעות בעבודה.
כך,למשל, רישום מתאריך 7.8.02, רישום נוסף מתאריך 14.8.02 "נפגע בצוואר וכתפיים בתאונת עבודה", רישום מתאריך 10.9.1992 בדבר "פגיעה בעבודה בכף יד שמאל" , רישום בדבר תאונת עבודה מתאריך 18.5.1993: "נפגע בראשו ונפצע באזור פרונטאלי". רישום מתאריך 9.5.1994 בדבר "כאבים באשך ימני – הופיעו לאחר הרמת משא כבד בעבודה" וכך גם רישום ממועד מאוחר יותר – 23.12.06 לפיו – "ביום 21.1.206 נפל ברזל על גב תחתון בעבודה ומאז כאבים".

9.
עפ"י ההלכה הפסוקה , יש לתת משקל מיוחד לרישומים הרפואיים, שכן ההנחה היא כי הנפגע ימסור לצוות הרפואי המטפל בו את מלוא המידע הרלבנטי אודות הפגיעה הנטענת ונסיבותיה, על מנת לזכות בטיפול המתאים להקלת סבלו ולריפויו האופטימאלי (ראה עב"ל 75/07 ג'ובראן נגד המל"ל).
קל וחומר כך, באין עדים לתמיכה בגרסת התובע לגבי הפגיעה הנטענת.
בענייננו, בכל הרישומים הרפואיים מן המועדים הסמוכים ליום 2.3.03 ועד שלושה שבועות לאחר מכן, אין מילה וחצי מילה בדבר פגיעה כלשהי בעבודה, זאת – הגם שבפרק הזמן הנ"ל ביקר התובע, מספר פעמים, אצל שלושה רופאים שונים – שניים בקופ"ח ורופא שלישי בחדר המיון בביה"ח.
בנסיבות אלו, היעדר כל ציון בדבר ה"פגיעה בעבודה" , ככל שהיתה, מדבר בעד עצמו, מה גם בשים לב לרישומים הרבים בדבר תאונות עבודה, בהן נפגע התובע מסתמא במהלך השנים, המעידות על כך , כי עת נפגע בעבודה – ידע לציין זאת בפני
רופאיו ואף היה מודע היטיב ל"פרוצדורה" הכרוכה בפני
יה לרופא לאחר פגיעה בעבודה, להבדיל מ"ביקור רגיל" עקב מחלה/כאבים שגרתיים , שאף לגביהם קיימים רישומים אינספור.
על רקע זה מתחדד הרושם, כי התובע עצמו ייחס את כאביו ביום 2.3.03 לכאבים מן הסוג בו נתקף, חדשות לבקרים,
במשך שנים רבות, על רקע המחלה ממנה סבל בגבו.
למעשה, כך אף עולה מאמירתו המפורשת לרופא מיום המחרת לאירוע, כי "מזה שבועיים" סובל הוא מהתקף הכאבים, בגינו הגיע לרופאו, אמירה שהיא בבחינת גרסה פוזיטיבית לגבי הרקע לכאבי הגב מהם סבל ביום 2.3.03 ויש בה, לכשעצמה, כדי לשלול גרסתו בדבר אירוע תאונתי בעבודה מן המועד הנ"ל.
קל וחומר כך במצטבר לאי אזכורה של פגיעה
בעבודה במועד הנ"ל ועל רקע מכלול נסיבות העניין כמפורט לעיל.

10.
אשר על כן הננו קובעים, כי התובע לא הוכיח כי נפגע באירוע תאונתי בעבודתו במועד הנ"ל ותביעתו ככל שהיא מתייחסת לאירוע זה – נדחית, אפוא.

התביעה על פי תורת המיקרוטראומה

11
.
מהודעת התובע לחוקר המל"ל, כמו גם עדותו בביה"ד עולה, כי בעבודתו כמסגר עסק התובע בייצור עבודות מסגרות והרכבתן ובמסגרת זאת ביצע פעולות שונות: מדידות, חיתוך החומר, הלחמתו, חיבור חלקי הברזל שהם בגדלים שונים ובמשקלים שונים, הרמתם וסחיבתם, אל אלה תוך שימוש בכלים שונים ובכלל זה – מלחם, מכשיר ריתוך, משור חשמלי ומקדחה.

12.
לצורך הפעולות הללו ביצע התובע תנועות שונות ומגוונות, חלקן בישיבה, חלקן בעמידה וחלקן בהתכופפות. התנועות בוצעו בזוויות שונות, בתדירות משתנה, לפי צרכי העבודה ודרישותיה, בהתאם למוצר הספציפי בייצורו עסק, עפ"י הזמנת הלקוח.
עבודתו אף בוצעה במקומות ובתנאים שונים , משבוצעה בחלקה במסגרייה וחלקה בוצע מחוצה לה, באתרים אצל המזמינים – אליהם נדרש להגיע לצורך מדידות ולהרכבת המוצרים הגמורים.

13.
בנסיבות אלו, התובע
לא הניח תשתית עובדתית אף לא בבחינת ראשית ראייה, לפגיעה על פי תורת המיקרוטרואמה, ומדובר, לכל היותר, בעבודה שיש בה מאמץ פיזי מגוון.
אשר על כן , התביעה אף במישור המיקרוטראומה
-
נדחית.

כמקובל בתביעות שהן בתחום הביטחון הסוציאלי , אין צו להוצאות.

14.
לצדדים הזכות לערער על פס"ד זה לביה"ד הארצי לעבודה בירושלים , תוך 30 ימים ממועד קבלת פסה"ד.


ניתן היום כ' בסיון, תשס"ח (23 ביוני 2008) בהעדר הצדדים.
המזכירות תשגר עותק

פסק דין
זה לב"כ הצדדים.



דורון מתי
נציג ציבור

חיים דרור
נציג ציבור

עדנה קוטן
- שופטת



000477/06בל 710
אורלי ש.






בל בית דין אזורי לעבודה 477/06 זוהיר נג'אר נ' המוסד לבטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 23/06/2008)