פסקי דין על סגאי חגי ברוך | פסקי דין על בטוח לאומי-סניף באר שבע
1218/06 בל 04/04/2006
בל 1218/06 סגאי חגי ברוך נ' בטוח לאומי-סניף באר שבע
בעניין:
1
בתי המשפט
בית דין א.לעבודה ב"ש
בל 001218/06
בפני
:
כב' הרשם יוחנן כהן
תאריך:
04/04/2006
בעניין
:
סגאי חגי ברוך
ע"י ב"כ עוה"ד
המערער
נ
ג
ד
בטוח לאומי-סניף באר שבע
ע"י ב"כ עוה"ד
אילנית גדקר-אהרוני
המשיב
נוכחים:
המערער - בעצמו
ב"כ המשיב
פרוטוקול
המערער:
קשה לי ואין לי מה לאכול, אין מי שיעסיק אותי במצב הזה. מה אני יכול לעשות?
אני חוזר על כל טיעוני כפי שהעלתי בערעור מיום 31/1/06, אני גם מבקש להציג בפני
בית הדין חוות דעת של פרופ' נרויבך יעקב מיום 20/9/01.
ב"כ המשיב:
מדובר בערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים מיום 2/1/06 אשר התכנסה
מכוח פס"ד מיום 18/9/05 אשר הורה לוועדה לבדוק ולדון בעניינו של המערער בשני מישורים: מבחינה אורטופדית שתנמק מדוע לא קבעה למערער נכות לפי סעיף של קיבוע אלא לפי סעיף של הגבלת תנועות, וכן בעניין הנכות הנוירולוגית שתסביר מדוע בחרה בסעיף דומה.
הועדה לעררים התכנסה לאחר קבלת חוות דעת אורטופד מיום 7/11/05, לאחר שקבע האורטופד בחוות דעתו כי למעשה נקבעה הנכות לפי סעיף הגבלת תנועות ולא לפי סעיף קיבוע לאור העובדה כי למערער קיבוע רק בשתי חוליות מתוך 7 חוליות צוואריות. האורטופד הוסיף כי הקיבוע הוא תוצאה מוצלחת של הניתוח ולכן הסעיף המתאים במקרה של המערער הינו סעיף בהגבלה בתנועות. הועדה לעררים כאמור, קיבלה את חוות הדעת של האורטופד, וחזרה גם היא על נימוק זה וחזרה ואמרה כי גם בעניין הנוירולוגי אינה משנה מקביעתה והפנתה לחוות דעת האורטופד. אני מפנה את בית הדין הנכבד לממצאים הרפואיים של ד"ר קליר האוטופד אשר ציין כי אין כאב שורשי ואין חסר עצבי ולכן החלטתה של הוועדה נשארה בעינה. הוועדה כאמור מילאה אחר הוראות פסק הדין ולא עולה טעות משפטית בהחלטתה.
המערער:
שלוש האצבעות בידי השמאלית רדומות.
הערת בית הדין:
לאחר שבית הדין שמע את טענת המערער וטענות המשיב, ועיין בכל החומר אשר בתיק, לרבות פסק הדין ודו"ח הוועדה נשוא הערעור, מסקנת בית הדין, כי דין הערעור להידחות, מהטעמים הבאים:
א.
בהתאם לפסק הדין שניתן ביום 18/9/05 בהסכמת הצדדים נקבע, כי עניינו של המערער יוחזר לוועדה על מנת שתנמק מדוע נקבעה נכות לפי סעיף 35 (5) (א) בגין הגבלת תנועות עמ"ש צווארי ולא לפי פריט 37 (1) קיבוע עמ"ש צווארי וזאת לאור הממצאים הרפואיים והבדיקות שעמדו בפני
ה. כמו כן, הוחזר עניינו של המערער לעניין הנכות הנוירולוגית ובית הדין הורה לוועדה להסביר מדוע נקבע סעיף דומה.
ב.
מן המפורסמות היא, כי כאשר ניתן
פסק דין
, על הוועדה לפעול אך ורק על פי ההוראות שבפסק הדין ותו לא. (פס"ד פרנקל נ' המל"ל).
ג.
מעיון בפרוטוקול הוועדה מיום 2/1/06 עולה, כי הוועדה פעלה על פי פסק הדין ואין כל טעות משפטית בהחלטתה. להלן אבהיר דבריי: הוועדה, עיינה שוב בכל התיעוד הרלוונטי ובחוות דעתו הנוספת של ד"ר קליר וחוות הדעת הנוספת של ד"ר קליר צויין, כי בבדיקה מחודש פברואר הנכות נקבעה לפי סעיף הדן בהגבלת תנועות ולפי פסק הדין נשאלה השאלה מדוע לא נבחר סעיף 37 (1) הדן בקיבוע עמ"ש צווארי מאחר ומדובר בשבע חוליות צוואריות והקיבוע הוא אך ורק בין שתי חוליות, ד"ר קליר הסביר כי הקיבוע הוא תוצאה מוצלחת של הניתוח ולכן ניתן לקבוע נכות לפי סעיף 37 (1) וזאת מכיוון שאין קיבוע של כל עמ"ש צווארי כפי שדרוש בסעיף 37 (1).
הוועדה קיבלה את הסברו של ד"ר קליר והסבירה כי מלוח התקנות (סעיף 37 (1) ) עולה בבירור כי כוונת הסעיף קיבוע עמ"ש צווארי והכוונה ללא ספק היא קיבוע של כל עמ"ש צווארי (כל 7 החוליות) היות ועסקינן במקרה דנן בקיבוע של שתי חוליות בלבד, שהן למעשה חלק מהניתוח הצווארי שעבר המערער, אין ספק אליבא דוועדה שהשימוש בסעיף הנכון הן מבחינה רפואית והן מבחינה תיפקודית יהיה שימוש שהשתמשה הוועדה לפי סעיף 37 (5) (א).
לגבי הסעיף הנוירולוגית, דעת הועדה נותרה בעינה כפי שנרשם בפרוטוקול מיום 7/11/05, דהיינו,כי מדובר בסעיף דומה.
ד.
צודק המשיב בטענתו, כי הוועדה פעלה בהתאם לפסק הדין, ולכן כפי שפורט לעיל, לא נפל כל פגם משפטי בהחלטת הוועדה.
המערער:
לאחר ששמעתי את הסברו של בית הדין ולאחר שבית הדין סיכם את מסקנתו המשפטית כפי שפורט בפני
י, אני מקבל את המלצת בית הדין, לפיה אפנה ככל שיש בידי מסמכים רפואיים חדשים בתביעה להחמרה למל"ל. אני מקבל את ההמלצה למחיקת הערעור ללא חיוב בהוצאות.
פסק דין
1.
בהתאם להמלצת בית הדין ובהסכמת המערער - הערעור נמחק.
2.
בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.
ניתן היום ו' בניסן, תשס"ו (4 באפריל 2006) במעמד הצדדים
יוחנן כהן
- רשם
קלדנית: רות רחמים.
בל בית דין אזורי לעבודה 1218/06 סגאי חגי ברוך נ' בטוח לאומי-סניף באר שבע (פורסם ב-ֽ 04/04/2006)