פסקי דין על גלינה נגמטולין | פסקי דין על ג'וזנט לרבוני

2763/05 דמ     26/04/2006




דמ 2763/05 גלינה נגמטולין נ' ג'וזנט לרבוני




בעניין:
1



בתי הדין לעבודה


בית הדין האזורי לעבודה
ב ב א ר- ש ב ע
דמ 002763/05


בפני
:
כב' השופט אילן סופר







בעניין
:
גלינה נגמטולין




ע"י
עו"ד מוטה שולמן


התובעת

נ
ג
ד


ג'וזנט לרבוני




ע"י
עו"ד שלמה אסידון


הנתבעת


פסק דין

1.
התובעת הגישה תביעה לתשלום פיצויי פיטורים, חלף הודעה מוקדמת והפרשי שכר המגיעים לה.

2.
התובעת החלה לעבוד ב- 1.6.02 אצל הנתבעת, כעוזרת בקליניקת הרזייה לנשים. שעות עבודתה של התובעת היו בין 09:00 ל- 12:00. מספר שעות זה היה מוגבל ל- 60 שעות בחודש, מאחר והתובעת קיבלה גמלת השלמת הכנסה (עדות התובעת עמ' 3 שורות 19-
20).

3.
לקראת סוף חודש פברואר 2005 הודיעה התובעת לנתבעת, כי היא יוצאת לקורס "מזכירה רפואית" מטעם משרד העבודה. השתתפות בקורס היוותה תנאי להמשכת קבלת הגמלה מהביטוח הלאומי (עדות התובעת עמ' 4 שורות 11-12).

4.
התובעת טוענת, כי בשל הקורס שהחל ב- 6.3.05, ביקשה מהנתבעת לשנות את שעות עבודתה לאחה"צ. הנתבעת הסכימה לכך, והתובעת עבדה אחה"צ החל מ- 6.3.05 ועד 17.3.05 משעה 15:00 עד 18:00. בתאריך 17.3.05 מסרה הנתבעת לתובעת, כי היא מפוטרת מאחר ועבודתה של התובעת בשעות אחה"צ אינה מתאימה לנתבעת (סעיף 10 לתצהיר התובעת).

5.
הנתבעת טוענת, כי לא ידעה כי התובעת החלה ללמוד. הנתבעת למדה זאת רק לאחר שהתובעת נעדרה במשך מספר ימים מהעבודה. התובעת נעדרה מהעבודה ב- 6.3.05 וב-8.3.05. יום עבודתה האחרון היה 10.3.05. הנתבעת לא הסכימה, כי שעות עבודתה של התובעת יוחלפו משעות הבוקר לשעות אחה"צ, מאחר ואין עבודה בשעות אלו. הנתבעת טוענת, כי ביום 14.3.05 התובעת פנתה אליה וביקשה לקבל מכתב פיטורים, אך סירבה מאחר והנתבעת לא פיטרה אותה.

6.
שני הצדדים בתיק נסמכים בין השאר על מכתבו של ב"כ הנתבעת, עו"ד מאיר שמחון מיום 20.4.05, אשר נשלח לתובעת (ת/5). במכתב זה מציין, כי בסוף חודש 2/05 הודיעה התובעת לנתבעת, כי היא שוקלת להתחיל ללמוד בקורס "מזכירה רפואית". התובעת נעדרה מהעבודה ב- 6.3.05. ב- 7.3.05. התובעת הגיעה אחה"צ, והודיעה לנתבעת, כי תוכל לעבוד רק אחה"צ החל מהשעה 15:00. ב-8.3.05 התובעת לא התייצבה לעבודה. ב- 9.3.05 התובעת עבדה מ- 15:00 עד 17:00. ב- 10.3.05 התובעת עבדה משעה 15:00 עד 16:00, ואח"כ התברר, כי התובעת נטלה את כל חפציה האישיים מהעבודה. מ- 10.3.05 ועד 14.4.05 התובעת לא יצרה קשר עם הנתבעת, וב- 14.4.05 התקשרה לנתבעת וביקשה מכתב פיטורים. ב- 18.4.05 התובעת הגיעה לנתבעת, צעקה ואיימה עליה בקשר למכתב הפיטורים.

ב"כ הנתבעת ביקש, כי התובעת תסור למשרדו לקבלת שכרה עבור החודשים פברואר- מרץ 2005.

7.
מכתבו של עו"ד שמחון שנכתב בסמוך לסיום עבודתה של התובעת, מחזק את גרסת הנתבעת. התובעת לא השכילה להוכיח את מספר הימים שעבדה לטענתה בחודש מרץ 2005. התובעת הודתה, כי בימי שישי לא עבדה (עמ' 2 שורה 11). מעיון בלוח השנה עולה, כי ה- 1/3 נפל על יום שלישי, 2/4 היה יום רביעי, 3/3 היה יום חמישי, 6/3 היה יום ראשון, ובו כאמור התובעת לא התייצבה, ב- 7/3- יום שני התובעת עבדה אחה"צ, ב- 8.3.05 התובעת מודה שלא עבדה, ב- 9/03-10/03 התובעת התייצבה.

סה"כ 4 ימים של 3 שעות, ועוד יום של שעתיים ויום של שעה, סה"כ 15 שעות. מכסת ימים שכזו, עולה בקנה אחד עם טענות הנתבעת ולא עם טענות התובעת.


התובעת לא השכילה להוכיח, כי הנתבעת הסכימה לשינוי שעות העבודה. דווקא העובדה שגרסת הנתבעת בעניין היקף שעות עבודת התובעת בחודש מרץ, הוכחה כמסתברת יותר- מלמדת כי הנתבעת לא הסכימה כי התובעת תעבוד בשעות אחה"צ. מאחר ולא הוכחה הסכמת הנתבעת, יוצא כי השינוי בשעות העבודה שבא בשל הקורס בו החלה התובעת, יצר חוזה עבודה חדש בין הצדדים, שהנתבעת לא הסכימה לו. כלומר, הגורם שהביא לשינוי וסיום יחסי העבודה, היה התובעת ולא הנתבעת.

8.
בנסיבות אלו, העובדות מלמדות, כי התובעת התפטרה ולא פוטרה, ועל כן, אינה זכאית לפיצויי פיטורים ולחלף הודעה מוקדמת.

9.
התובעת טוענת, כי לא קיבלה שכר עבור החודשים אוקטובר 2003 עד מרץ 2004, וכן חודשים 12/04 עד 1/04 וחלק מחודש מרץ 2005. התובעת ריכזה את הפרשי השכר בטבלה שצורפה לתצהירה (ת/8). בחקירתה הנגדית התובעת הבהירה, כי את הטבלה ערכה לאחר שקיבלה את תדפיסי חשבון הבנק שלה. היא הודתה, כי במהלך תקופת עבודתה לא ערכה תרשומת לגבי הכספים שקיבלה (עמ' 3 שורות 25-30).


הנתבעת טוענת, כי שילמה בתקופה זו לתובעת במזומן, מאחר והייתה מוגבלת בחשבון הבנק שלה, ולכל היותר כאשר שילמה בשיקים, היו אלו של לקוחות. את מועדי תשלום המזומן רשמה הנתבעת ביומנה (נספח ד' לתצהירה). התובעת הכחישה, כי קיבלה את משכורתה במזומן, אך הודתה כי החל מהשנה השנייה לעבודתה קיבלה שיקים של לקוחות (עמ' 4 שורות 1-8).

10.
לאחר ששמענו את התובעת והנתבעת, מצאנו כי גרסת התובעת אינה סבירה, ובעדותה יש כדי לתמוך בגרסת הנתבעת. התובעת לא עשתה עלינו רושם כמי שתעבוד במשך חצי שנה ולא תקבל שכר כלל. גם לא הגיוני שעובד לא ידרוש זאת ויחכה רק למועד סיום עבודתו, ויחפש אישור לכך בתדפיסי חשבון הבנק. מבחינה זו, עדותה של התובעת לא הייתה מהימנה עלינו.


עצם הודאתה של התובעת בכך, כי קיבלה משכורת בשיקים של לקוחות מלמדת, כי אכן הנתבעת לא יכולה להוציא שיקים משל עצמה. לראיה ת/10 - צילום שיקים שנתנה הנתבעת לתובעת לאחר סיום עבודתה אצלה. השיקים כולם של לקוחות.


מכאן ובצירוף ליומן הנתבעת, עולה כי מסתבר יותר שמעביד שאינו יכול להוציא שיקים משל עצמו, ישלם במזומן או בשיקים של לקוחות.

דברים אלו נכונים להפרשי השכר עד 1/05, ועל כן, התביעה בגינם נדחית. באשר להפרשי השכר המתייחסים ל- 3/05 - התובעת טוענת, כי עבדה 11 ימים שהם 23 שעות. הנתבעת טוענת, כי התובעת עבדה 15 שעות. מכאן, כי התובעת זכאית לשכר בגין 4 שעות. 71.72 ₪ = 17.93*4.


מאחר והייתה מחלוקת אמיתית בקשר לנחיצות עבודתה של התובעת בשעות אחה"צ, לא מצאתי מקום לחייב הנתבעת בהפרשי הלנה. הסכום ישא ריבית והצמדה כחוק מיום 1.4.05 ועד התשלום בפועל.

11.
מאחר ומרבית התביעה נדחתה, תשא התובעת בהוצאות הנתבעת בסך 1,500 ₪, בתוספת ריבית והצמדה כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.

ניתן היום כ"ח בניסן, תשס"ו (26 באפריל 2006) בהעדר הצדדים.



_______________

אילן סופר
- שופט

קלדנית- אלינור ב.







דמ בית דין אזורי לעבודה 2763/05 גלינה נגמטולין נ' ג'וזנט לרבוני (פורסם ב-ֽ 26/04/2006)