פסקי דין על ישעיהו אלון | פסקי דין על מסלול חן בע"מ

11042/04 דמ     06/11/2005




דמ 11042/04 ישעיהו אלון נ' מסלול חן בע"מ




בעניין:

1



בתי הדין לעבודה


בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב -יפו
דמ 011042/04


בפני
:
כב' השופטת ורדה סאמט
נ.צ מר אריה המר
תאריך:
06/11/2005




בעניין
:
ישעיהו אלון

תובע


נ
ג
ד


מסלול חן בע"מ

נתבע
פסק דין
1.
התובע עותר לתשלום שכר עבודה בגין 18 ימי עבודה במהלך חודש 4/04, דמי הודעה מוקדמת, ופיצויי הלנה. כן מבקש התובע לקבוע כי אין תוקף להתחייבות עליה הוחתם לשאת בדמי השתתפות ו/או בנזקי הנתבעת במקרה של קרות נזק לאוטובוס בו נהג התובע במסגרת עבודתו.
2.
בכתב ההגנה נטען כי קבלתו של התובע לעבודה הותנתה בכך שיחתום על מכתב התחייבות לפיה יישא בתשלום סך השתתפות עצמית שיוטל על הנתבעת, התחייבות אשר ניטלת מכל עובד בנתבעת שכן הדבר נועד להרתיע את עובדיה מביצוע עבירות

תנועה ונהיגה זהירה. התובע חתם מרצונו וללא היסוס ללא מחאה על כתב ההתחיבות. התובע פוטר מעבודתו לאחר פיטוריו התבקש להפקיד צ'יק ביטחון עד אשר תתברר התביעה בגין התאונה בה היה מעורב,שהוגשה ע"י צד ג'. הנתבעת לא ביקשה לעכב ו/או לקזז את שכרו של התובע אלא, להחזיק בצ'יק ביטחון עד בירור התביעה בלבד, וכנגד תשלום שכרו האחרון של התובע.
3.
הצדדים הגישו עדויות ראשיות בתצהיר. מטעם הנתבעת הוגש תצהיר מנהל הנתבעת, מר אמנון חן (להלן- "אמנון")
4.
ואלה העובדות הצריכות לעניין כפי שעולות מחומר הראיות:
א.
הנתבעת, חברה בע"מ המפעילה אוטובוסים לנסיעות וטיולים.
ב.
התובע עבד בנתבעת כנהג אוטובוס החל מיום 1.9.03 ועד ליום 18.4.04 המועד בו פוטר מעבודתו.
ג.
תנאי העסקתו של התובע הועלו על הכתב כדלקמן:

"בסיס 8 שעות 3510

שעות נוספות 125% 22.90

שעות נוספות 150% 26.89

לינה מ' הביטחון 150 ₪

עבודה שבועית מ' הביטחון אוטומט 3 ש"ע ביום עבודה יומית רגיל

כל העלויות ברוטו"
(נספח א' לתצהיר התובע)

סיכום זה מוצא ביטויו בתלוש השכר שצורף לחודש 1/04.
ד.
עובר לקבלתו לעבודה, ביום 25.8.03 חתם התובע על כתב התחייבות כדלקמן:

"...ידוע לי כי האחריות לתפעול ואחזקת כל רכב בצורה מקצועית ואחראית חלים עלי. אני מתחייב להחזיר את הרכב בו אני נוהג במצב שמור ותקין וכן את ציודו כפי שקיבלתיו. ידוע לי כי במידה ואקבל דוחות כלשהן חניה או עבירת תנועה כלשהיא ואשר אני אשם בעבירות שהוזכרו להלן, התשלום עבור הדוחות יחולו עלי, ואני מתחייב לשלמם במועד שנקבע לתשלום.
ידוע לי כי אשא בהוצאות ההשתתפות העצמית אשר קבעה חב' הביטוח בו מבוטח הרכב הנ"ל, במידה ואגרום לתאונה או נזק לרכב עקב חוסר זהירות ורשלנות בהפעלתו, כל זאת רק במידה ואהיה רשלן במקרים הללו במידה ומנהל החברה ו/או מי מטעמו יחליט לתקן את הנזק בכוחות עצמו, אשא בתשלום עבור התיקון בחלקו או במלואו וזאת על פי שיקול דעתו של מנהל החברה.
אני מאשר בזה כי מנהל החברה יהא רשאי לנכות ממשכורתי את הסכום המוזכר כאן במלואו".
(נספח ב לתצהיר התובע, להלן:"כתב ההתחייבות").
ה.
ביום 29.10.03, בסוף יום עבודה, נטען ע"י אדם בשם בקר משיח כי במהלך נהיגת התובע באוטובוס פגע ברכבו של בקר. בקר, הגיש תביעת צד ג' כנגד הנתבעת על סך של 4,000 ₪ בגין הפגיעה ברכבו, והתביעה התנהלה בבית משפט השלום בפתח תקוה.
ו.
התובע פוטר מעבודתו ביום 18.4.04. התובע ביקש לקבל משכורתו האחרונה ונענה ע"י אמנון כי משכורתו תשולם כנגד הפקדת שיק לביטחון עד לבירור התביעה שהוגשה כנגד הנתבעת ע"י צד ג'.

ביום 27.5.04 הנתבעת שיגרה מכתב לתובע, בדואר רשום, בו נרשם כדלקמן:

"בהמשך לשיחתנו הטלפונית הריני להודיעך כי התלוש + תלוש בגין חודש 4/04 נמצאים במשרדנו והינך מוזמן לבוא לקבלם.

כמו כן הנך מתבקש להפקיד במשרדנו והינך מוזמן לבוא לקבלם. כמו כן הנך מתבקש להפקיד במשרדנו צ'יק פקדון בגין התאונה שעליה יחול משפט בקרוב מאחר ונתבענו על תאונה שאתה גרמת לדבריהם. להזכירך כי הנך חתום על תשלום השתתפות עצמית במידה ותימצא אשם. אי תגובה מצידך תגרום לנו להבין שהינך מפקיד את שכרך בגין חודש 4/04 כפקדון עד ליום המשפט".
ז.
התובע סירב לדרישתה זו של הנתבעת ורק ביום 14.9.04 הפקיד שיק לביטחון על סך 2,000 ₪, וקיבל לידיו שיק על סך 2,090.81 ₪ בגין שכר חודש 4/04. זמן הפירעון הנקוב על גבי השיק הוא 9.5.04 (נספח ג' לתצהיר התובע).
ח.
בעקבות ביטול ההמחאה ע"י הנתבעת פתח התובע תיק הוצל"פ, בלשכת ההוצל"פ בתל אביב. (תיק מספר 01-81308-04-0).

במסגרת הליכי ההוצל"פ הוטל עיקול ביום 14.6.05 על כספי הנתבעת אצל צד ג' במשרד הביטחון-אגף הכספים.
ט.
בהודעת זיכוי/ חיוב מספר 3265671 מיום 16.6.05 שנמסרה ע"י משרד הביטחון לנתבעת נוכה סכום העיקול בסך של 3,142 ₪ מהסכומים המגיעים לנתבעת.

לאחר בחינת חומר הראיות ועיון בסיכומי הצדדים להלן החלטתנו:
5.

באשר לתביעה לתשלום משכורת חודש 4/04

אין מחלוקת כי התובע חתם על כתב התחייבות ביום 25.8.03, עובר לתחילת עבודתו. התובע מודה כי החבות בתשלום דמי ההשתתפות העצמית חלה עליו במקרה של נזק או תאונה שיגרם לרכב (סע' 19 לתצהיר).
התובע מאשר בחתימתו על כתב ההתחיבות כי "מנהל החברה יהא רשאי לנכות ממשכורתי את הסכום המוזכר כאן במלואו". עם זאת, התובע טוען, כי כתב הויתור חסר תוקף, משנאלץ לחתום על המסמך, הדבר נוגד את תקנת הציבור ואינו מוסרי. לטענתו, הוא נדרש לחתום על כתב הויתור מבלי שניתנה לו הזדמנות לבחון את הרכב עליו הוא חתום. עוד טוען כי ההתחיבות עליה חתם נוגעת רק למקרה שייגרם נזק לרכב הנתבעת שעבד עליו התובע ולא התחייב לגביי נזק לצד ג'.
הנתבעת טוענת מנגד כי עם תחילת עבודתו, חתם התובע על כתב ההתחייבות מרצונו החופשי, ללא לחץ או כפיה, כפי שנהוג בנתבעת כאשר כל עובד חדש מגיע.
משהסכים, ביודעין, אין לו אלא להלין בפני
עצמו.
הוכח כי מדובר בנוהג המקובל בענפים מסוג זה, בו קיים סיכון ממשי לפגיעות ולקרות תאונות לפיכך נהוג ומקובל כי עובר לקבלת העובד, יחתום הוא על כתב התחייבות. מדיניות זו ידועה ומקובלת בענפים רבים כיום שכן הרציונל העומד מאחוריה הוא הרתעת העובדים מביצוע עבירות תנועה והימנעות מתאונות על ידי נהיגה זהירה ושקולה יותר, בכך מונעים נזקים רבים.
בענייננו, הוכח
כי הנוהל הקיים בנתבעת הוא כי עובר לקבלת התובע לעבודה, בדומה לנהגים אחרים בנתבעת עליהם לחתום על כתב התחייבות בגין נזקים שיגרמו לרכב הנתבעת. על כך העיד מנהל הנתבעת: "בכתב ההתחיבות שכל עובד כולל התובע חתום אצלנו כתוב במפורש שההשתתפות העצמית תופעל במידה והנהג יגרום לתאונה או לנזק לאוטובוס..." (עמ' 8 לפרוט')
לדבריו כתב ההתחיבות הוא בסיס ראשוני להתקשרות בין הצדדים שכן העיד: "היות ומדובר בנהיגה על אוטובוס, שהעבודה מאוד מאוד אחראית, בכל התנהגות לא נכונה אפשר לפגוע במישהו אפילו בלי להרגיש" (עמ' 7 לפרוט').
אכן, כתב ההתחיבות נחתם ע"י התובע ביום 25.8.03 והתובע החל עבודתו בנתבעת כנהג ביום 1.9.03.
כתב ההתחייבות בניסוחו אינו מאזכר חבות לנזק כלפי צד ג' אלא מניסוחו עולה ברורות כי הוא מתייחס לקרות נזק לרכב או לתאונה וכלשונו: "במידה ואגרום לתאונה או נזק לרכב עקב חוסר זהירות ורשלנות בהפעלתו". אשר על כן, ומשלא הוכחה רשלנותו של התובע בקרות הנזק, הרי שאין לחייב את התובע בגין ההשתתפות העצמית. הנתבעת אף לא הגישה תביעה שכנגד לעניין זה.
ביום 16.6.05 לאחר שהוטל עיקול על כספי הנתבעת אצל המחזיק צד ג' ועפ"י הודעת הזיכוי
מיום 12.7.05, הרי הנתבעת אינה חבה בתשלום שכר התובע בגין 18 ימי העבודה במהלך חודש 4/40 להם הוא טוען שכן, סכום זה שולם, או אמור להשתלם באמצעות הליכי ההוצל"פ שניהל התובע כנגד הנתבעת. בנסיבות אלו, אין התובע רשאי להיפרע בשנית.
באשר לפיצויי הלנת שכר-

לטענת התובע,לאחר פיטוריו ביקש לקבל את משכורתו לחודש 4/04, אך הנתבעת הודיעה לו כי לא יקבל את המשכורת אלא רק לאחר שיפקיד בידיה שיק ביטחון, וזאת לאור הגשת התביעה ע"י מר משיח. משסירב התובע להפקיד שיק הביטחון כנדרש עיכבה הנתבעת את תשלום שכרו האחרון של התובע.
לטענת הנתבעת, ביקשה מהתובע שיפקיד שיק לביטחון וזאת עד לבירור התביעה בגין התאונה בה היה מעורב, לאחר פיטוריו לא בא התובע לקחת משכורתו, הנתבעת פנתה אליו במכתב רשום על מנת שיגיע לקבל את שכרו, אך התובע לא הגיע. הנתבעת לא ביקשה לעכב או לקזז אלא עד בירור התביעה המשפטית בגין התאונה, כל שהיה הוא כי הנתבעת ביקשה כי התובע יפקיד שיק בטחון כנגד הסכום בו נתבעה הנתבעת ע"י צד ג'.
מעדויות הצדדים עולה כי לתובע נשלח מכתב רשום על מנת שיבוא לקחת את משכורתו, אך התובע לא הגיע.
אכן הנתבעת התכוונה לשלם לתובע את משכורת חודש 4/04 אך בתנאי שיפקיד שיק ביטחון.
התובע בעצמו מסר בתצהירו: "לאחר פיטוריי ביקשתי לקבל את משכורת החודש האחרון לעבודתי (חודש אפריל 2004), אך הנתבעת הודיעה לי כי לא אקבל את המשכורת אלא רק לאחר שאפקיד בידיה שיק נגדי לביטחון, וזאת לדבריה לאור הגשת התביעה...
סירבתי לדרישתה של הנתבעת ובעקבות זאת הנתבעת סירבה לשלם לי את משכורתי..."
(סע' 11-12 לתצהירו).
בחקירתו הנגדית נשאל התובע "מדוע לא באת לקבל את משכורתך?" התובע השיב: "באתי לא זוכר תאריך מדוייק" (עמ' 3 לפרוט').
התובע הודה בחקירה נגדית כי סירב להפקיד שיק ביטחון וכדבריו: "סירבתי לדרישתך להפקיד שיק ביטחון כגובה התביעה..."(עמ' 3 לפרוט').
כך גם מסר מנהל הנתבעת בתצהירו:"לאחר פיטוריו אכן ביקשה הנתבעת כי התובע יפקיד צ'יק לביטחון וזאת עד שתתברר התביעה בגין התאונה בה היה מעורב...לאחר התאונה לא בא התובע לקחת את משכורתו הנתבעת פנתה אליו במכתב רשום שיבוא לקחת ברם הוא לא הגיע..." (סע' 8-9 לתצהירו)
בנסיבות העניין, כפי שפורטו לעיל, מצאנו לנכון שלא לחייב הנתבעת בתשלום פיצויי הלנה בגין אי תשלום שכר 4/04 במועדו וזאת מששוכנענו כי בתום לב סברה הנתבעת כי יש מקום לעכב שכרו האחרון עקב מעורבותו לכאורה בתאונה בה נגרם נזק לצד ג' עד בירור ההליך המשפטי ועל כן, יש לראות בגדר טעות כנה המהווה הגנה בפני
חיוב הנתבעת בפיצויי הלנה, מה גם שבאמצעות הליכי ההוצל"פ שולם לתובע מלוא שכרו בגין חודש זה.
6.
דמי הודעה מוקדמת
לטענת התובע, פוטר לאלתר וללא כל הודעה מוקדמת כמתחייב ע"פ חוק.
הנתבעת לא מעלה שום גרסה נגדית ולא מכחישה את טענת התובע כי פוטר ביום 18.4.04 ללא כל מתן הודעה מוקדמת כנדרש כל שמסר מנהל הנתבעת בעדותו הוא: "היות והתובע בזמן שהאוטובוס נכנס לתיקון אחרי התאונה השניה, קיבל אוטובוס חלופי לנהיגה זמנית, גם האוטובוס הזה הוא פגע פגיעה עצמית ללא צד ג'. בעקבות זאת הוא פוטר, קיבלתי התראה מקצין הבטיחות של החברה שאי אפשר להעסיק נהג שצבר 3 תאונות בתוך תקופה של 3 חודשים" (עמ' 8 לפרוט'). משהוכח כי התובע פוטר לאלתר ללא כל מתן הודעה מוקדמת. זכאי התובע לדמי הודעה מוקדמת בסך 1,480 ₪ בגין רכיב זה.
7.
באשר להפרשי שכר:

לטענת התובע, קוזז משכרו סך של 100 ₪ בגין לינה.
לטענת הנתבעת, בעבור לינת שטח או באוטובוס זכאי התובע לשכר בסך 150 ₪, ובעבור לינה מסודרת סך של 80 ₪. הנהג רשאי ללון במקום אחר אך יקבל שכר לפי לינת שטח. התובע בחר ללון במקום אחר ובעבור שעות ההמתנה קיבל שכר מלא.
התובע לא הוכיח כי בפועל קוזז לו סך של 100 ₪ ממשכורתו בגין לינה, ועל כן דין תביעתו בגין רכיב זה להידחות.
8.
סוף דבר, על הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים כדלקמן:

א.
דמי הודעה מוקדמת בסך של 1,480 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק
מיום 1.5.04 ועד לפירעון.
ב.
הפרשי הצמדה וריבית בגין שכר חודש 4/04 על סך של 2,090.81 ₪, לתקופה החל מיום 1.5.04 ועד ליום 1.7.05.
ג.
הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 1,500 ₪ בצירוף מע"מ צמודים כדין מהיום.

ניתן היום 6 בנובמבר 2005 בהעדר הצדדים.





_________________

_________________
מר אריה המר
ורדה סאמט
- שופטת






דמ בית דין אזורי לעבודה 11042/04 ישעיהו אלון נ' מסלול חן בע"מ (פורסם ב-ֽ 06/11/2005)