פסקי דין על אייל קבועה |

10736/08 בש     22/06/2008




בש 10736/08 אייל קבועה נ' מדינת ישראל




בעניין:





בתי המשפט
1


בית משפט השלום ירושלים
בש 010736/08

בתיק עיקרי: פ
005063/08

לפני:
כב' השופטת אתי באוםֿֿניקוטרה
תאריך:
30/06/2008





בעניין
:
אייל קבועה






המבקש

נ
ג
ד


מדינת ישראל






המשיבה

החלטה


בפני
בקשה לגילוי ראיה לפי סעיף 45 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א – 1971 (להלן:"הפקודה").

ביום 07/01/08 הוגש כנגד הנאשם כתב אישום במסגרת ת.פ. 5063/08 של בית משפט זה ובו יוחסו לנאשם עבירות של סחר בסם מסוכן, החזקת סם שלא לצריכה עצמית, החזקה ושימוש.

כתב האישום מחזיק 4 אישומים – 3 מהם מתארים סחר בסם מסוכן מסוג חשיש לסוכן משטרתי והאחרון מתאר המצאות סם בכליו של הנאשם משנעצר.

באישום השלישי נטען עוד, כי הנאשם הגיע אל מקום ביצוע העבירה ברכב נהוג על ידי סלימאן אלקרען (בשאר האירועים הגיע לבדו ברכב).

ביום 03/02/08 הוצאה ביחס לתיק האמור "תעודה בדבר ראיות חסויות מטעמי אינטרס ציבורי חשוב", מכח סעיף 45 לפקודה ולפיה נחסה המפורט:

"כל פרט או מידע שיש בו כדי לגלות זהות אנשים אשר מסרו למשטרה את המידע המתואר בדו"חות ידיעה מס' 343..., 153..., 236... לרבות תוכן המידע ומועד מסירת המידע."

"כל פרט או מידע, שעניינם: השיטה, האמצעים ואופן הביצוע הטכני ששימוש בביצוע הקלטת שיחות...".
כנ"ל באשר לביצוע הקלטות והסרטות.

"כל פרט או מידע שיש בו כדי לגלות תוכנו המלא של חומר החקירה, המסומן "1-40", לרבות זהות האנשים המוזכרים בו ופעולות החקירה המתועדות בו".

"כל פרט או מידע שיש בו כדי לגלות זהותם של השוטרים המכונים "163" ו – "170"... וזהות אנשי יחידתם...".

ביום 30/03/08 כפר הנאשם במיוחס לו בכתב האישום בהליך המתנהל בפני
כב' השופטת א.זיסקינד.

במהלך הדיון טענה ב"כ הנאשם, כי למרשה טענות באשר לסוכן מדיח ומעורבות אחרים בפרשייה. ישנן טענות בשאלה

"מי קישר בין השוטר הסמוי".

ביום 03/04/08 הגיש הנאשם הבקשה שבנדון ובה טען:
"לנאשם טענות הגנה שונות ובין היתר, בדבר סוכן מדיח, זהות סוחרי הסמים האמיתיים ועוד..." –

ומשכך, עתר לגילוי הראיה.

הדיון בבקשה נקבע ליום 22/05/08, אלא שבמועד זה לא הייתה ערוכה המאשימה כדבעי – החומר הרלבנטי לא הובא לדיון, כן לא התייצב איש מודיעין כלשהו ומשכך – נקבע דיון בבקשה ליום 04/06/08.

בדיון הנוסף, שנתקיים ביום 04/06/08, טענה ב"כ הנאשם, כי בתיק זה ולאור קו ההגנה של
מרשה – יש צורך בחשיפת הראיות, שכן –

"היו שלוש עסקאות, שהסם לא הובא מהמקום עצמו. היו עם הנאשם כל פעם ברכב בין אדם אחר לפי גרסת השוטרים. מישהו הפגיש את הנאשם שלי עם אותו סוכן סמוי. ... מאוד משמעותי מה חלקו בסיפור הזה... שנית, הנאשם דיבר על כמה אנשים. הידיעות המודיעיניות איך הגיעו אליו, מה עשו בכדי לאתר את האחרים..."

עוד הוסיפה ב"כ הנאשם, כי למשפחת הנאשם יש סכסוך משפטי עם משטרת הדרום ולכן, חשוב לקבל מידע כדי לבחון אפשרות של התנכלות מצדם וכן טענה, כי בתיק אף


חשיבות למרחק ממנו בוצעו פעולות שונות.

ב"כ המאשימה טענה, כי עצם חתימת השר לבטחון פנים על התעודה מקימה חזקה, כי החומר חסוי וטוב לו שיישאר חסוי וזאת על מנת לשמור על חייהם ובטחונם של מקורות ומודיעים.

ב"כ המאשימה הפנתה אל החלטת בית המשפט המחוזי בב"ש 1506/06.

אציין, כי במהלך הדיון יצאו הנאשם ובאת כוחו את האולם ובית המשפט נותר עם ב"כ המשיבה וקצין המודיעין, כאשר הוצג לעיניי החומר החסוי וקצין המודיעין נתן הסברים.

פרוטוקול ביחס להליך זה נכתב בכתב ידי, הושם במעטפה ונשמר בכספת בית המשפט.

"הטלת חיסיון על ראייה במשפט הנה חריג לכלל הרחב המחייב הצגת מכלול הראיות בפני
הנאשם על מנת לרדת לחקר האמת ולהבטיח את עשיית הצדק.
.....
העקרון המושרש בהפעלת ביקורת שיפוטית על חיסיון ראיות הוא כי ביחס שבין שיקולי האינטרס הציבורי לבין צרכי ההגנה של הנאשם ניתנת הבכורה לשיקולי הצדק וההגנה של הנאשם בהליך השיפוטי...".
(ראה בש"פ 155/08 מאמון אבו טיר נ' מדי, תק –על' 2008 (2)).

פסיקה עניפה קבעה, כי בבקשה להסרת חיסיון נדרש בית המשפט לאזן בין שני אינטרסים
נוגדים –

"האחד הוא האינטרס (הציבורי והפרטי) בקיום דיון פלילי הוגן במרכזו עומד הצורך לגלות את האמת, כדי שחף מפשע יזוכה ואשם יחוייב בדין... האחר, הוא האינטרס (הציבורי והפרטי) במניעת חשיפתו של חומר חקירה, אשר חשיפתו עלולה לפגוע בבטחון המדינה"

(ובענייננו – בבטחון הציבור) – (ראה בש"פ 1924/93

משה גרינברג נ' מד"י

, פד"י מז (4) 766).

"עשיית צדק"

עליה מדבר סעיף החוק הרלבנטי משמעותה בהקשר זה –

"ניהול הליך פלילי הוגן שיש בו כדי לחשוף את האמת ולא לגרום לעיוות דין לנאשם".

(ראה שם).

וכן –

"לאמיתם של דברים תחנת המוצא ותחנת הסיום בנושא החיסיון הוא הצורך בעשיית צדק לנאשם, בקיומו של משפט הוגן. הגינות היא אמת מידה וצדק הוא המבחן. הם אשר ייקבעו בשאלת החיסיון ועל פיהם יוכרע דין."

(ראה בש"פ 6392/97

בלביס נ' מד"י

, פס"ד נא (5)
176).

ועוד נקבע –

"בימ"ש יורה על הסרתו של חיסיון ועל גילויה של ראיה אם אי גילויה של הראיה יפגע בהגינותו של ההליך הפלילי ויכרסם בעשיית צדק לנאשם ולהפך:
ביהמ"ש לא יורה על הסרתו של חיסיון (בהנחה שהחיסיון נועד להגן על עניין ציבורי חשוב) ועל גילויה של ראיה אם אי גילויה של הראיה לא יפגע בהגינותו של ההליך הפלילי ולא יכרסם בעשיית צדק לנאשם

(ראה ע"פ 1152/91

סיקסיק ואח' נ' מד"י

, פד"י מו (5) 8).

מאחר שהגנתו של הנאשם מועלית על נס – הרי

"אם מגיע ביהמ"ש למסקנה, כי הראיה החסויה היא חיונית להגנתו של הנאשם, במובן זה שבלעדי גילויה נמנעת מהסנגוריה דרך הגנה סבירה שיכולה להיות פתוחה לפניה, כי אז מן הדין שבית המשפט יורה על גילוי הראיה, אפילו יש בכך כדי לפגוע באינטרס ציבורי בעל חשיבות. במקרה כזה, הברירה היא בידי המדינה לגלות את הראיה או לשמור על המידה שבידיה חסוי "במחיר" של סגירת התיק המתנהל כנגד הנאשם."

(ראה ע"פ 112/89

כיאל נ' מד"י

, פד"י מה (ו) 459).
ומה בענייננו?

ראשית יצוין, כי תעודת החיסיון כוללת בחובה, באותו פרק העוסק במסמכים שסומנו "1-40" גם מסמכים, שאין מקום להחיל עליהם תעודה זו והכוונה למסמכים העוסקים בשרשרת הסם ויש לקבוע, כי יש להסיר החיסיון מעל המסמכים העוסקים בשרשרת הסם ולהציגם בפני
הנאשם.

לאחר שעיינתי בחומר החסוי ובתיק החקירה הגלוי ושקלתי טענות הצדדים, לרבות טענות ההגנה וכן המבחנים שנקבעו בפסיקה – באתי לכלל מסקנה, כי בענייננו אין מקום להסיר החיסיון ואסביר;

במהלך הדיון נמסרו לב"כ הנאשם פרפראזות בקשר עם הידיעות שנחסו.

פרפראזות אלו מעניקות לנאשם את עיקרי הידיעות מבלי לפגוע בשם המקורות, במועד מסירת המידע או פרטים נוספים, אשר גם הם עלולים לגרום לפגיעה בהם ואציין, כי במהלך הדיון ביסס קצין המודיעין את החשש הממשי לפגיעה במקורות.

לטעמי, חשיפת המקורות לא תסייע לנאשם בקו ההגנה כפי שהוצג בפני
וזאת אף לאור המצוי בתיק החקירה.

כך גם באשר לשיטת החקירה, הקלטות וההסרטות ולזהות השוטרים "163" ו – "170".

ב"כ המאשימה טענה, כי יתכן ובדיון המשפטי תאלץ לקבל פרטים בנוגע "למרחקים", אלא שטענתה זו לא פורטה די ולא היה באפשרותי להתייחס לטענה זו באופן ענייני.

אשר על כן – דין הבקשה שבפני
להידחות, למעט ביחס למסמכים, שעניינם שרשרת סם.

המזכירות תשלח העתק מהחלטתי זו לצדדים בפקס

.

ניתנה היום י"ט בסיון, תשס"ח (22 ביוני 2008) בהעדר הצדדים.

אתי באוםֿֿניקוטרה
, שופטת
עינת נעמי ישראלי






בש בית משפט שלום 10736/08 אייל קבועה נ' מדינת ישראל (פורסם ב-ֽ 22/06/2008)