פסקי דין על לוגסי אלברט | פסקי דין על לוגסי מוריס |

2983/97 בשפ     22/05/1997




בשפ 2983/97 מדינת ישראל נ' לוגסי אלברט, לוגסי מוריס





בית המשפט העליון


בש"פ 97 / 2983


בפני
: כבוד השופט מ' חשין


המבקשת: מדינת ישראל


נגד

המשיבים
: 1. לוגסי אלברט
2. לוגסי מוריס


בקשה להארכת מעצר מעבר לשנה
מחוזי חיפה, ת.פ. 84/96, 107


תאריך הישיבה: ט"ו באייר תשנ"ז (22.5.97)


בשם המבקשת: עו"ד אורי כרמל

בשם המשיב 1: עו"ד תמר אולמן

בשם המשיב 2: עו"ד יאן רובינזון



החלטה

המשיבים עומדים לדין לפני בית-המשפט המחוזי בחיפה בעבירות של סחר בסם מסוכן ואחזקת סם מסוכן שלא לשימוש עצמי. המדובר הוא בסחר בסמים מסוכנים שנמשך תקופה ארוכה למדי, מדי שבוע בשבועו או מדי שבועיים ימים.

עם הגשת כתב-האישום הורה בית-משפט קמא על מעצרם של המשיבים עד תום ההליכים, ולאחר החלטה זו היו מספר הליכים נוספים שהאחרון בהם היה ביום 14.5.97. סופם של דברים היה זה, שהמשיבים נותרו במעצר עד תום שנה מיום הגשת כתב-האישום לבית-המשפט.

שנת מעצר חלפה-עברה ומשפטם של המשיבים טרם הסתיים. עמדה המדינה והגישה לבית-משפט זה בקשה להארכת מעצר לשלושה חודשים נוספים, היא הבקשה המונחת לפני.

נסיבותיו של העניין הנדון הינן יחידות ומיוחדות. היתה, אמנם, השתהות בהליכים, אך הכל מסכימים כי לא התביעה אשמה בהשתהות אף לא הסניגוריה. ההליכים נמשכו והלכו - ונמשכים הם והולכים אף עתה - בשל הצורך לסיים משפטם של שני עדים ראשיים כדי שיוכלו להעיד במשפטם של המשיבים; והכל כהילכת קנזי הידועה.

מעבר מזה, איפוא, נמשכים ההליכים והולכים שנה תמימה, ומעבר מזה נזכור את ההאשמה החמורה שהמשיבים עומדים בגינה למשפט. עורך-דין כרמל, בא-כוחה המלומד של המדינה, הביע תקווה כי המדינה תסיים את פרשת התביעה בישיבה הראשונה שתהיה בבית-משפט קמא. ואולם בכך לא סגי. שהרי גם להגנה יש מה לומר, לא-כל-שכן שחקירותיהם הנגדיות של שני העדים - שותפיהם של המשיבים - עשויות להימשך וללכת זמן לא-קצר.

עד שבאתי לדון בבקשת המדינה להארכת המעצר, נגלה לעיניי כי המשך שמיעת המשפט אינו קבוע אלא לשני מועדים נוספים בלבד: האחד ליום 12.6.97 והאחר ליום 22.6.97; דא ותו-לאו. פירוש הדברים הוא, שיכול ויעלה חשש על- לב שהמשפט לא יסתיים במהלך הארכה שהמדינה מבקשת להמשך מעצרם של המשיבים, וכי יעלה הצורך לבקש הארכה נוספת לכשתסתיים אותה ארכה. לו התנהל המשפט עד-כה בקצב מהיר - או, למיצער, בקצב משביע-רצון - כי אז יכול הייתי להבין את בקשת המדינה. ואולם הכל מסכימים כי המשפט עד-כה התנהל בעצלתיים, והרי שני העדים העיקריים טרם נשמעו (למעט חקירתו הראשית של קיסראוי). מכאן, ועל דרך ההפלגה, ניתן לומר: המשפט אך החל והמדינה מבקשת הארכת מעצר מעבר לשנת מעצר. אם אין די בכל אלה, המשך המשפט אינו קבוע אלא לשני מועדים בלבד.

בנסיבות אלו כולן אני מתקשה להחליט כיום להיענות לבקשת המדינה על-החלק. בה-בעת, אני מתקשה לדחות את בקשתה, כל עוד לא ניתנה לה הזדמנות לשכנע את הבלתי-משוכנע כי המשפט יסתיים במהלך הארכה המבוקשת או, למיצער, מיד בסמוך לאחר-מכן.

התלבטויות אלו מביאות אותי למסקנה כי יש לתת הזדמנות למדינה להוכיח כי משפטם של המשיבים יסתיים, אמנם, במהלך הארכה, או מיד בסמוך לאחר-מכן.

אשר-על-כן אני מחליט כי המדינה תגיש בקשה לאלתר לבית-משפט קמא, לעבות את לוח שמיעת משפטם של המשיבים, ובית-משפט קמא יעשה כמיטבו - ואני מתיר לעצמי להוסיף: ואף יצא מגידרו - כדי להוסיף מועדי שמיעה מתוך מטרה ותקווה שהמשפט יסתיים במועד הארכה. לעניין זה יתחשב בית-המשפט אך במעט - אם יתחשב בכלל - ביומניהם של עורכי-הדין, ויעשה לשמיעת המשפט אף בשעות בלתי מקובלות. לאחר שבית-משפט קמא יחליט בבקשת המדינה, תועבר לבית-משפט זה הבקשה, פרוטוקול הדיון והחלטת בית-המשפט, ומשאקבל מסמכים אלה אוסיף ואחליט על דבר המשך ההליכים. סבורני שכל הליכים אלה כולם יכולים שיסתיימו תוך שבוע ימים למירב.

אני מחליט להאריך את מעצרו של אלברט בן יוסף לוגסי עד למתן החלטה בבקשת המדינה להארכת המעצר.

היום, ט"ו באייר תשנ"ז (22.5.97)

ש ו פ ט





העתק מתאים למקור
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
01
g
.97029830







בשפ בית המשפט העליון 2983/97 מדינת ישראל נ' לוגסי אלברט, לוגסי מוריס (פורסם ב-ֽ 22/05/1997)