פסקי דין על חדד אברהם | פסקי דין על אילן שחר

4419/03 בשא     02/02/2004




בשא 4419/03 חדד אברהם נ' אילן שחר




בעניין:
1



בתי המשפט

בית משפט השלום באר שבע
בשא004419/03

בתיק עיקרי: א
005042/01

בפני
:
כב' הרשמת גרבי אילת
תאריך:
02/02/2004





בעניין:
חדד אברהם


ע"י ב"כ עו"ד
ברזילי פיני

המבקש

נ
ג
ד


אילן שחר


ע"י ב"כ עו"ד
מוני עזורה


המשיב



החלטה

1.
לפני בקשת המבקש לביטול

פסק דין
שניתן במעמד צד אחד, שניתן ביום 15.10.01 ע"י בית משפט זה, במעמד צד אחד ולאחר שלא הגיש כתב הגנה במועד.

2.
ביום 23.9.03 הגיש המבקש בקשה לביטול

פסק דין
ולעכוב הליכים, ביום 23.12.03 הגיש המשיב תגובתו לבקשה וביום 12.1.04 השיב המבקש לבקשה.

3.
בהתאם להחלטתי מיום 12.1.04 הודיע ב"כ המשיב ביום 1.2.04 כי הוא מוותר על חקירת המבקש על תצהירו ומסכים למתן החלטה על יסוד הכתובים.

4.
המבקש תמך בקשתו בתצהירו וזאת בניגוד לטענת המשיב בתגובתו כי דין הבקשה להדחות על הסף בשל העובדה כי לא צורף לבקשה תצהיר.

5.
טוען המבקש בבקשתו כי יש להורות על ביטול פסק הדין מחמת הצדק שכן לטענתו, כך בסעיף 9 לבקשה הוא אינו חב כל חוב כלפי המשיב ולכן אין כל עילה כנגד המבקש ויש לבטל את פסק הדין מחובת הצדק. (זהו ניסוחו של הסעיף- א.ג.).

6.
עוד טוען המבקש כי מאחר ולא בוצעה המצאה כדין מן הדין לבטל את פסק הדין נגדו.


7.
המבקש טוען בסעיף 16 לתצהירו כי:
".... לא היתה לי אפשרות להתגונן היות ולא קיבלתי הזמנה לדיון ורק ביום
22.9.03 כאשר התדפקו על דלתי אנשי המוצל"פ נודע לי על התביעה". (זו לשון הסעיף- א.ג.).

8.
ראשית יצוין כי פסק הדין ניתן בהעדר כתב הגנה ולא בהעדר התייצבות כך שנימוקו של המבקש כי לא קיבל הזמנה לדיון כלל איננה רלוונטית.

9.
המבקש כאמור טוען בבקשתו ובתצהירו כי לא בוצעה המצאה כדין וכי נודע לו על כתב התביעה רק לאחר שהחל המשיב בנקיטת הליכי הוצל"פ כנגדו.

10.
המשיב בתגובתו טוען כי כתב התביעה הודבק על הדלת החיצונית של בית עסקו של המבקש וזאת לאחר שפקיד המסירה ביקר שלוש פעמים בבית העסק.

11.
באותה כתובת בדיוק נמסרה האזהרה לאחר פתיחת תיק ההוצל"פ נגד המבקש אף היא באמצעות הדבקה, לאחר שלושה ביקורים.


הכתובת בה מדובר היא רחוב הרשב"י 10 בנתיבות.

12.
המבקש איננו מציין בבקשתו לביטול פסק הדין לא בכותרת הבקשה ואף לא בבקשה גופה או בתצהיר, מהי כתובתו.
לא ניתן להבין מהבקשה על יסוד אלו טענות מבסס המבקש את בקשתו לביטול פסק הדין מחמת הצדק, קרי בשל העובדה כי כתב התביעה לא הומצא לידיו כדין.
מעבר לכך העובדה כי המבקש מצהיר שנודע לו על כתב התביעה לאחר שאנשי ההוצל"פ הופיעו בפתח דלתו, בכתובת בה נמסרה האזהרה, הלוא היא הכתובת בה נמסר כתב התביעה, שוללת את טענת המבקש כי כתב התביעה לא הומצא לו כדין.

13.
המבקש כאמור לא מפרט מהי כתובתו ומתצהירו שלו עולה כי הסיבה לאי הגשת כתב הגנה איננה נובעת מהעובדה כי כתב התביעה לא הומצא לידיו אלא ממחדל אחר שמנע ממנו לעשות כן.
אף בתגובת המבקש לתשובת המשיב לא מבהיר המבקש עניין זה.

14.
בנוסף לכך צרף המבקש אישורים רפואיים המעידים על אישפוזו בין המועדים 9.7.01 – 23.7.01 וכן ב- 9.8.01 - 17.9.01 כתב התביעה הודבק בבית עסקו של המבקש ביום 30.7.01.
אם כן,
אף טענה זו בדבר מחלתו של המבקש או אישפוזו הארוך אינה יכולה להואיל לו שכן כאמור כתב התביעה הודבק על דלתו במועד בו לא היה מאושפז בבית החולים.



בנסיבות אלה ניתן לקבוע ומותר להניח כי כתב התביעה הומצא כדין למבקש ויש להתייחס לבקשת המבקש לביטול

פסק דין
בתוקף שיקול דעתו של בית המשפט ולא מחובת הצדק, שכן פסק הדין שניתן איננו פגום ככל שהדבר נוגע להמצאתו למבקש.

15.
בנסיבות אלה, סמכותו של בית המשפט לבטל את פסק הדין אינה סמכות שבחובה, כאשר שפסק הדין אינו פגום, אלא סמכות המסורה לשיקול דעתו.

לעניין שיקול הדעת יש להציב את שני המבחנים הבאים:
א. סיבת מחדלו של המבקש להתייצב או להתגונן.
ב. סיכויי ההצלחה כי הגנתו תתקבל.
התשובה לשאלה השניה היא החשובה ביותר. (ע"א 64/53 כהן נ' יצחק פ"ד ח 395).

ההלכה היא כי מתוך שני המבחנים אשר ציינתי לעיל, המבחן השני הוא העיקר וכי תהא מידת רשלנותו או הזנחתו של הנתבע גדולה אשר תהא בעניין המנעותו מלהתגונן, סולחים לו על כך ומפצים את הצד שכנגד בהוצאות.

אך דברים אלה אמורים בבעל דין שהתרשל ולא בבעל דין אשר מדעת התעלם מההליך המשפטי וגילה יחס של זלזול כלפי חובתו כבעל דין.

16.
במקרה האחרון, רשאי בית המשפט לדחות את הבקשה לביטול פסק הדין שניתן בהעדר, על אף סיכויו של נתבע להצליח בהגנתו.

(ע"א 635/68 פ"ד כג' (2) 721 וע"א 491/63 פ"ד יח' (1) 497)

וכך נאמר בע"א 88/72 אברהם אורן נ' דניאל מיכאל פ"ד כו (1) 772:

"כידוע מתייחס בית המשפט ברוחב לב אל בקשת ביטול של

פסק דין
, אך הוא לא יעתר לה כדבר שבשגרה. תובע הבא לפני בית המשפט מקבל על עצמו חובות מסויימות כלפי בית המשפט וכלפי יריבו. ואם הוא מזלזל במילויין, עליו לשאת בתוצאות. כמו שקבע כב' השופט בהתאם להלכה הפסוקה העקבית של בית משפט זה, המבקש ביטול להסביר לבית המשפט, ולו רק בדוחק מה גרם למחדלו, ולצורך כך עליו לעשות תצהיר".

יחד עם כל אלה, נתתי דעתי לדעה ולגישה הרווחת בדבר ממוש זכותו של בעל דין ליומו בבית המשפט כחלק מזכות חוקתית, כפי שבאה לידי ביטוי בין היתר בע"א 3110/02 רם –שן שירותים והשקעות בע"מ נ' עירית ירושלים ניתן ביום 19.11.02 (פורסם באתר האינטרנט
law data
):

"מעבר לכל האמור לעיל, אין להתעלם מכך שהדעה הרווחת היום היא, שהזכות לביטול

פסק דין
שניתן על פי צד אחד צריכה להיכלל ב"משפחת הזכויות המרכיבות את זכות הגישה לבית המשפט, שהפכה לזכות חוקתית" (ש' לוין, תורת הפרוצדורה האזרחית – מבוא ועקרונות יסוד, ירושלים, תשנ"ב, 203; וראו עוד: רע"א 8864/99 אנקווה ואח' נ' מעוז חב' לביטוח בע"מ, דינים-עליון, כרך נח, 491; רע"א 8292/00 יוספי נ' לוינסון, דינים-עליון, כרח נח, 990).
במקרה דנן, כאשר מהלכה של המשיבה היה לקוי, והיא לא הקפידה כנדרש על חובותיה כלפי המערערת וכלפי בית המשפט, הן באשר לעצם הגשת כתב ההגנה במועד והן באשר לאופי הלקוי של הבקשה לביטול פסק הדין, אינני סבור כי התוצאה צריכה להיות כה קשה כקיומו של

פסק דין
מחייב את המשיבה לשלם למערערת למעלה מארבעה מיליון ₪.
מחדליה של המשיבה צריכים להתבטא בפסיקת הוצאות, ואכן כב' הרשמת ראתה לנכון לחייב את המשיבה בהוצאות לטובת המערערת, הגם שקיבלה את בקשתה".

כאמור הגישה הרווחת היום הינה לא לחסום דרכו של בעל דין כי עניננו וטענותיו ישמעו בפני
בית המשפט ובכל אופן לאפשר לבעל דין למצות יומו בבית המשפט ולהביא לידי ביטוי את מחדליו באי הגשת כתב הגנה במועד או אי התייצבות בפסיקת הוצאות נגדו.

ובעניין בר"ע 1989/02 אל על נתיבי אוויר לישראל בע"מ נ/ בן נתן חיים (ניתן ביום 11.11.02) אוזכרה הלכת רע"א נדב נ' נדב (תק – על' 2001 (2) 217) נאמרו לעניין דחיית תובענה על הסף דברים אלה:

"אכן בדחייתה של תובעה מטעמים שבסדר הדין, אשר אינם יורדים לגופה של העילה המשפטית הנטענת בה, יש כדי לגרום לפגיעה בזכות הגישה לערכאות, שהינה זכות יסוד. החלטה שיש בה כדי לשלול את מימושה של זכות יסוד זו, שקולה מבחינת תוצאתה האופרטיבית לשלילת הזכות המהותית שמכוחה מבקש אדם סעד מבית המשפט, וזאת אף מבלי להיזקק לבחינת העילה הנטענת לגופה. תוצאה זו קשה היא, ויש בה, במידה רבה, כדי לסכל את תכליתו הבסיסית ביותר של ההליך השיפוטי, להכריע בסכסוכים בהתאם לזכויותיהם המהותיות של בעלי הדין ולהביא לאכיפת שלטון החוק..."

(לעניין זה ראו גם ע"א 717/72 זמיר קבלנות כללית בע"מ נ' פטשק ואח' פ"ד כ"ז (2) 796; ע"א 84/81 (בר"ע 25/81) גולדפרב נ' גולדפרב פ"ד ל"ו (3) 253; רע"א 3645/92 קלנר נ' לופוביץ מז (4) 133; רע"א 5357/99 נדיב נ' סלון מרכזי למכונות כביסה וטלוויזיה בבית אל-על בע"מ (טרם פורסם); רע"א 8292/00 יוספי נ' לוינסון (טרם פורסם);
(
ר
ע"א 1968/00 אריה נדב נ' סלון מרכזי למכונות כביסה וטלויזיה (טרם פורסם).

17.
אם המבקש מצביע על סיכויי הצלחה הרי שבגין המחדל יסתפק בית המשפט, בדרך כלל בהטלת הוצאות על המבקש אפילו יזכה בבקשה לביטול.
אינני יכולה לקבוע במקרה זה כי התנהגות המבקש עולה כדי התעלמות מדעת ההליך המשפטי והיא מגלה יחס של זלזול כלפי חובתו כבעל דין .

18.
אמנם המבקש המציא אישורים בגין אישפוזו בבית החולים, אך לא במועד בה נמסר לו כתב התביעה, אלא שעדיין מצהיר המבקש כי הוא חולה במחלה כרונית מזה זמן רב, אינו מתפקד והקשר שלו עם הסביבה לקוי ביותר.

19.
כעת נותרה לדיון השאלה השניה באשר לסיכויי ההצלחה של המבקש.
לעניין זה
אין הנתבע חייב להראות כי הגנתו היא איתנה ובטוחה ודי לו אם יראה, כהגנה אפשרית.

20.
המבקש פרט בבקשתו ובתצהירו את טענות ההגנה מפני התובענה.

לטענת המבקש החשבוניות שהציג המשיב אינן חשבוניות בגין סחורה שרכש באופן אישי שכן מזמינת הסחורה היא חברת "כל בו בדק בית חדד אברהם
בע"מ", ובהיותה אישיות משפטית נפרדת, יש לייחס את החוב לחברה זו ולא למבקש.

21.
לטענת המבקש בתצהירו היחסים העסקיים התקיימו בין המשיב ובין החברה ומעולם לא בין המבקש באופן אישי ובין החברה.
יתר על כן, אין למבקש קשר לחברה והחברה אינה פעילה מזה זמן רב.

22.
לטענת המשיב מהמסמכים שצורפו לכתב התביעה ניתן לראות באופן חד משמעי שמזמין הסחורה הוא המבקש ולא חברה שכן החשבוניות הן על שמו של המבקש או עסקו הפרטי ולא על שם החברה.
מעיון בחשבוניות שצורפו לכתב התביעה ניתן להבחין כי הן ממוענות ל:
"אבן פינה- חדד אברהם
, נתיבות
אזור התעשיה
נתיבות"

23.
בנסיבות אלה לא ברור מי האישיות המשפטית אשר היתה בקשרי מסחר עם המשיב וקיבלה ממנו במסגרת אותם יחסים את הסחורה בגינה הוגש כתב התביעה.

24.
החשבוניות בברור אינן מופנות למבקש אלא לגוף שתאורו כאמור בסעיף 23 לעיל.

25.
במצב דברים זה, לא ניתן לומר כי טענת ההגנה של המבקש מופרכת מיסודה . מעבר לכך אף אם מדובר בעסק פרטי ולא בתאגיד על פי פקודת החברות, לא ניתן ללמוד על אפשרות זו מעיון בחשבוניות שצורפו לכתב התביעה שכן בחשבוניות אלה לא מופיע כל מס' מזהה – מס' תעודת זהות או מס' חברה, ממנו ניתן להבין האם אכן מדובר בעסק פרטי בבעלות המבקש, או לחילופין בתאגיד שהוקם על פי חוק החברות.

26.
עוד ניתן ללמוד מעיון בחשבוניות כאמור כי הן אינן חתומות על ידי הנתבע או על ידי מי מטעמו, ולמעשה כלל אינן נושאות חתימה כל שהיא או אסמכתא כל שהיא שבה כדי להצביע על חיובו של המבקש באופן אישי דווקא לשאת בתשלומן.

27.
על כן, נראה כי המבקש הציג הגנה אפשרית מפני התובענה, הגנה הראויה להתברר בדיון המשפטי.

28.
בנסיבות אלה, אני קובעת כי יש מקום להורות על ביטולו של פסק הדין שניתן ביום 15.10.01 במעמד צד אחד, ואולם אני סבורה שבשל מחדלו של המבקש באי הגשת כתב הגנה והעדר הפרוט באשר לסיבה שלא עשה כן בזמנים הרלוונטיים להגשת כתב התביעה, יש לחייבו בהוצאות.

על כן, פסק הדין יבוטל בכפוף לתשלום הוצאות המשיב בסכום של 4,000 ₪ בצרוף מע"מ.

29.
מפאת סכום התביעה יפעל המשיב להתאמת כתב התביעה להליך ב"סדר דין מהיר" בתוך 45 יום מיום שתומצא החלטה זו לידיו.

30.
המבקש יגיש כתב הגנה ב"סדר דין מהיר" בתוך 45 יום מיום שיקבל לידיו את כתב התביעה בסדר דין מהיר.

ניתנה היום י' בשבט, תשס"ד (2 בפברואר 2004) בהעדר הצדדים.






גרבי אילת
,
רשמת



004419/03בשא134 בתיה






בשא בית משפט שלום 4419/03 חדד אברהם נ' אילן שחר (פורסם ב-ֽ 02/02/2004)