פסקי דין על ארדשטיין קרין | פסקי דין על ברוך עמנואל ארדשטיין | פסקי דין על ג'ון איב מסטיי

1809/03 בשא     04/02/2004




בשא 1809/03 ארדשטיין קרין, ברוך עמנואל ארדשטיין נ' ג'ון איב מסטיי




בעניין:

1



בתי המשפט

בית משפט השלום צפת
בשא001809/03

בתיק עיקרי: א
001682/03

בפני
:
כבוד השופט מ. נדל
תאריך:
04/02/04




בעניין
:
1 . ארדשטיין קרין

2 . ברוך עמנואל ארדשטיין




המבקשים


נ
ג
ד



ג'ון איב מסטיי





המשיב

החלטה


מונחת בפני
י בקשה למחיקה או דחייה על הסף.

השתלשלות האירועים
:

מדובר בתביעה בסדר דין מקוצר אשר הגיש התובע ולפיה, ב- 5.4.85 רכש מרשות הפיתוח דירה בגוש 13061 חלק מחלקות 62,63,64,94 בעיר העתיקה ברחוב יא' 67 קרית האומנים, וביום 24.5.98 רכש דירה נוספת מאת הרשות לפיתוח ברחוב יב' 90 גוש 13061 חלקות 62,63,64,94,95 , (להלן: ההסכם הראשון והשני בהתאמה).


בחלק הצפון מערבי

של חלקה 62 מצויה גינה ובית גובל המצויים בחלקה 61.
הנתבעים הם בעלי הגינה והבית. הנתבעים רכשו
דירתם מיורשי ג'ני קירשינברג (להלן: המנוחה). המנוחה עוד בהיות התובע בחו"ל, הקימה קיר אבן בין הגינה לדירה ובכך סיפחה את הגינה לדירתה. התובע פנה אליה במכתב וביקש כי תהרוס
את קיר ההפרדה, אולם המנוחה הגישה תביעה.
זו נמחקה לבסוף בהסכמה.

מאוחר יותר, שוב הגישה תביעה לצו מניעה קבוע ותשלום פיצויים, ולאחר פטירתה הוגשה
תביעה מתוקנת על ידי יורשיה. יורשי המנוחה מכרו את הדירה לנתבעים, והם מחזיקים בגינה בחלקה 62 ועושים בה שימוש בלעדי. התובע טוען, כי הגינה בבעלותו מכוח הסכם לפיו רכש את הדירה מאת רשות הפיתוח.


מחיקה ודחיה על הסף
:

הנתבעים הגישו
בקשה למחוק ו/או לדחות את התביעה מהטעמים הבאים:
א.
ישנו השתק עילה, העניין נדון בתיק 1904/96 בש"א 512/99 בפני
כבוד השופט בנימין ארבל וניתן פס"ד ביום 16.8.99. בתיק ישנו צו לפיו: " התובע ימנע מלעשות כל פעולת בניה... אשר יש בהן כדי לפגוע בקיר האבן נשוא צו המניעה מיום 27.10.98." לכן ישנו מעשה בית דין בהתאם לתקנה 101 (א) (1) של תקנות סדר הדין האזרחי.
ב.
ישנו הסכם פשרה בין הצדדים שניתן בבית משפט השלום בצפת בפני
כבוד השופט ג'רג'ורה ראיק לפיו, התובע מודה שהקיר "גובל בנכסו עם נכס התובעת". זה הבסיס לטענת "מעשה בית דין מכוח תקנה 101 (א)(1) ובסיס לטענה של "

equitable estoppal
" כלפי טענות התובע.
ג.
מהות התביעה שבפני
נו הינה פינוי ולסילוק יד וגם הריסת קיר בין דירת התובע לגינת הנתבעים, הסעד אותו דורש קיר הריסה מבנה או חלקו הינה בסמכות בית המשפט המחוזי. הם גם
הפנו לברע"א
7166/02 פונטה אלגריה נ. שמאי אברמוב.

התובע מצדו טוען, כי דין הבקשה להדחות מהטעמים הבאים:

א.
התובע רכש את כל חלקה 62 על פי הסכם מכר. הנתבעים רכשו את חלקה 61 אולם אך ורק את אותם זכיות של הבעלים הקודמים, ועל כן אין יכולים הבעלים להעביר להם זכויות יותר ממה שיש להם.
ב.
הנתבעים רכשו מבנה בן 4 חדרים בגוש 13061 ולא גינה המצויה בחלקה 62.
ג.
החלטות בית המשפט לא העניקו לבעלים הקודמים שום זכות . פסק הדין של כבוד השופט ארבל נמחק בהסכמה. מה גם שאם לא נמחק אזי אין מחסום דיוני, כי לא דנו בשאלת החזקה והשימוש. פסק הדין בת"א 407/89 ביום 23.9.93, עוד קודם לרכישת השטח בידי התובע.
משרכש התובע את הזכות הקניינית, הרי שזו עדיפה על פני כל זכות אחרת.
ד.
התביעה הינה לפינוי וסילוק יד ולא כפי טענת הנתבעים להריסת מבנה או חלק ממנו. משום שהתביעה העיקרית הינה סילוק יד, והסעד הנלווה כיוון שכך,
הסמכות נתונה לבימ"ש השלום.

בתחילת הדיון ציין ב"כ המשיב, כי הוא
מוחק מכתב התביעה את הסעד של הריסת הקיר המפריד בין הדירה
לגינה של התובע.

ב"כ המבקשים
הסכים לאחר מכן, כי הצו הזמני שניתן על ידי כבוד השופט ארבל בוטל כיוון שפסק הדין שניתן על ידי כבוד השופטת סמסון מחק את התובענה בה נכלל הצו הזמני.

נוכח מחיקת הסעד המבוקש של הריסת הקיר, אמר הוא, כי גם הטענה לעניין חוסר סמכותו של בית
משפט השלום
מבוטלת.

נוכח כל אלה, נותרה שאלה אחת במחלוקת והיא השאלה האם פסק הדין מיום 23/9/93 בת"א 407/89 של בית משפט השלום בצפת, שניתן על ידי כבוד השופט ג'רגו'רה מהווה מעשה בית דין ?

מעשה בית דין – "

פסק דין
בהסכמה
כמוהו כ

פסק דין
רגיל, נתון לכללי ההשתק, ביסוד גישה זה עומד השיקול של סופיות הדיון, שהרי
משניתנה גושפנקא שיפוטית להסכמת הצדדים בדבר הדרך ליישום הסכסוך , שוב אין מקום להתיר להם להחזיר את הגלגל אחורנית ולפתוח מחדש את חזית המריבה, שאם לא כן, לא יהיה בכוחו של
פסק הדין למלא את התכלית שלה נועד, דהיינו
- יישובם הסופי של סכסוכים".

לעניין השתק עילה יש להוכיח שני תנאים מצטברים: זהות העילות וזהות בעלי הדין .

"מעשה בית – דין יחול, אם כך, לא רק בין בעלי
דין אלא גם בין בעלי דין וחליפיהם, והוא הדין לגבי שליחיהם. לא יהיה
זה הגיוני ואף לא צודק להחיל את עיקרון מעשה בית – דין רק בין שני הצדדים הישירים, שהתדיינו ביניהם
במשפט הראשון. יש להחיל
זאת לגבי כל מי שבא בנעליהם או חליפיהם, שם נזונים
מכח אותה עילה".

בענייננו, הנתבעים רכשו את הנכס מאנשים שהיו קודם לכן צד להליך קודם שהתנהל בבית משפט זה. מה גם שהעילה
הינה אותה עילה ולכן, קיים מעשה בית דין באשר לגדר. ראה פסק הדין שהסתיים בפשרה המעיד על כך.

בשולי הדברים אוסיף, כי התובע
שהיה צד לכל ההליכים, ידע
על
פסק הדין בפשרה בו נקבע, כי הוא ימנע
מלבצע
כל עבודות הפוגעות ו/ או
עלולות לפגוע בקיר הגובל בנכסו עם נכס התובעת שם.

כיוון שכך, אזי הוא מנוע מלטעון כנגד פסק הדין.

משום שכאמור
בפתח הדיון ביקש התובע למחוק את הסעד של הריסת אותו קיר, נותרת השאלה אם
אותו

פסק דין
דן בזכויותיו של קירשנבאום בחלקה 62 . לגרסת המבקשים, כאשר נקנה הנכס היה מובן מראש מהמוכר, שהיה מעשה בית דין לגבי החזקה החוקית של
המוכר של הגינה מול הבית שלו. הכוונה היא לגבי חלק מחלקה 62.

לגרסת המשיב לא כך הוא שכן כל שנאמר בפסק הדין מתייחס לעניין הפגיעה בקיר ולא מעבר לכך . מה גם שהמשיב כופר בעובדה שיש מעשה בית דין,
וגם לא צורפה מפה לאותה הודעה על הסכם פשרה, ולא נדונה כלל השאלה של הבעלות ו/ או החזקה בגינה המצויה בחלקה 62.

לאחר שבחנתי את טיעוני הצדדים והמסמכים שצורפו,באתי לכלל מסקנה
כי מדובר כפי שפורט לעיל, במעשה בית דין.
אך אותו מעשה בית דין חל אך ורק באשר לסעד שהופיע בכתב התביעה בסעיף 19 לו, באשר
להריסת הקיר המפריד בין הגינה לדירה של התובע.

כיוון שאותו סעד נמחק, אין מדובר עוד
במעשה בית דין ביחס לשאלת החזקה והשימוש או הבעלות לגבי חלקה 62 .

יתר על כן, גם מפה המעידה
על החלוקה לא צורפה
ומשום כך, אין
אפשרות לדעת לאילו חלקות במדויק התייחס אותו

פסק דין
.

נוכח כל אלה, דין הבקשה למחיקה
או לדחייה על הסף – להידחות.

בנסיבות
הבקשה, אין צו להוצאות.

המזכירות תשלח עותק ההחלטה לצדדים ותעביר את הדיון בבש"א 1807/03
לכבוד הרשם לקביעה על פי יומנו.
ניתנה היום י"ב בשבט, תשס"ד (4 בפברואר 2004) בהעדר הצדדים.


מ. נדל
- שופט
01809/03בשא112 אורלי






בשא בית משפט שלום 1809/03 ארדשטיין קרין, ברוך עמנואל ארדשטיין נ' ג'ון איב מסטיי (פורסם ב-ֽ 04/02/2004)