פסקי דין על נזיה סרחאן | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

1340/01 בל     26/05/2003




בל 1340/01 נזיה סרחאן נ' המוסד לביטוח לאומי




בעניין:

1



בתי הדין לעבודה


בית הדין האזורי לעבודה - חיפה
בל 001340/01


בפני
:
השופטת מרגלית פיקרסקי


26/05/03

נציגת ציבור: רחל מרקוביץ
נציג ציבור: אילן פלטי


בעניין:
נזיה סרחאן
התובע



- נ
ג
ד -


המוסד לביטוח לאומי
הנתבע



ע"י עו"ד הדס אהרוני



פסק-דין

1.
בתביעה שלפנינו מבקש התובע להכיר בליקויי השמיעה ובטנטון מהם הוא סובל, לטענתו,

כ"מחלת מקצוע", שהיא בגדר "פגיעה בעבודה", כמשמעה בפרק ה' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 (להלן: "החוק").

2.
לא היתה מחלוקת שהתובע עבד עבודה ממושכת, בחשיפה לרעש, שעוצמתו לא פחתה מ- 85 דציבל, ועל כן הוסכם, כי ביה"ד ימנה מומחה רפואי מטעמו לקביעת הקשר הסיבתי.

3.
עובדות המקרה נקבעו בהחלטת ביניים מיום 5/2/2002, ואלה הן, בלשון ההחלטה:
"א.
התובע, יליד 1964, עבד כנגר ב"קבוצת פיניש בע"מ" (להלן - "הנגריה"), מינואר 1997 עד מועד פיטוריו ביום 17.1.00.
ב.
במהלך תקופת עבודתו בנגריה, היה התובע חשוף לרעש מזיק. הוא עבד בנגריה קרוב למכונת
c.n.c
ולמכונה לחיתוך עצים.

כן עבד התובע קרוב למכונת אלסקינר ומכונה להדבקת עץ. עוצמת הרעש מהמכונות הנ"ל היתה גבוהה מאוד, ועלתה, ברוב המקומות בנגריה, על 85 דצ'.

לשם דוגמא, על פי מדידות עוצמת הרעש נמדדה עוצמת רעש של 89.8 דצ' ליד מכונה
c
.
n
.
c
, ו- 107 דצ' ליד מכונת אלסקינר.
ג.
בתקופת עבודתו עבד התובע בחשיפה לרעש מזיק במשך כ- 8 שעות מידי יום.
ד.
התובע החל להשתמש באטמי אוזניים רק בתקופה האחרונה לעבודתו, שכן קודם לכן לא סופקו לו אמצעי הגנה כנגד רעש מזיק.
ה.
התובע החל לחוש בירידה בשמיעה בשנת 1999.

הוא חדל לעבוד בנגריה, ומאז הוא עובד באותו תחום אבל עוסק רק בהרכבות.
ו.
על פי אישור רפואי של ד"ר ראיד גטאס, מיום 29.2.00, סובל התובע "מטיניטוס וירידה בשמיעה", והומלץ כי ימנע מחשיפה לרעש מזיק".

4.
לעניין הקשר הסיבתי בין הליקויים בשמיעה והטנטון מהם סובל התובע, לטענתו, לבין
תנאי עבודתו בחשיפה לרעש מזיק, מינה ביה"ד כמומחה יועץ רפואי מטעמו את ד"ר
א' ברקו, מומחה למחלות אף-אוזן-גרון, והפנה אליו את השאלות המקובלות הן לעניין קיומם של התנאים ל"מחלת מקצוע" על פי התקנות, הן לעניין פגיעה בדרך של מיקרוטראומה.

5.
בחוות דעתו מיום 17/5/2002 השיב המומחה בשלילה לעניין הקשר הסיבתי וקבע, כי
"הליקוי בשמיעתו אינו נובע מחשיפתו לרעש",
כי התובע אינו סובל מירידה בשמיעה
בתדירויות הדיבור, ועל כן לא מדובר במחלת מקצוע. הוסיף המומחה וקבע, כי במקרה
זה לא פעל אף "עקרון המיקרוטראומה" וכי "הליקוי השמיעתי הקל - גבולי בתדרים
הגבוהים בלבד, קשור כנראה, לתהליך תחלואי טבעי - אדיופטי".

6.
לבקשת ב"כ התובע (שבינתיים התפטר מייצוג), הועברו למומחה שאלות הבהרה
בהתייחס לחוות דעתו.
בחוות דעתו המשלימה מיום 17/11/2002 חזר המומחה על מסקנתו החד משמעית, כי לא
קיימת אצל התובע, על פי בדיקות השמיעה, "תשתית שמיעתית" המתאימה לבדיקות
שמיעה שמאפיינות ליקוי שמיעה כתוצאה מחשיפה לרעש. עוד ציין המומחה בתשובותיו
לשאלות ההבהרה, כי מאחר וחלק מבדיקות השמיעה לא היו אמינות בעיניו, הוא ביקש שתבוצע לתובעת בדיקת
bera
שהיא בדיקה אובייקטיבית ותוצאותיה הראו, לדעת המומחה, "ברורות, ששמיעתו של מר סרחאן בתדירויות הדיבור בבדיקה זו מתאימה לשמיעה בגבול הנורמה".

7.
המומחה קבע בחוות דעתו, כי התובע אינו סובל מירידה בשמיעה בתדירויות הדיבור, ועל
כן ברור, כי נשמט הבסיס להכיר בתביעתו כ"מחלת מקצוע". עוד קבע המומחה, כי התובע סובל מליקוי שמיעה קל וגבולי, וכי לא התקיימו התנאים להכיר בליקוי זה כפגיעה אף בדרך של מיקרוטאומה. לדעת המומחה, גם התלונה בדבר טנטון
אינה יכולה להיחשב כקשורה סיבתית לחשיפה לרעש, בהעדר תשתית שמיעתית תואמת.

8.
ביה"ד מייחס לחוות דעת של מומחה שהתמנה מטעמו משקל נכבד ומיוחד. חוות דעתו
של המומחה מנומקת, הגיונית וסבירה, ואין כל סיבה שלא לבסס את ההכרעה המשפטית עליה.

אשר על כן, ובהסתמך על חוות דעתו של המומחה, התוצאה היא, שדין התביעה להדחות.

9.
אין צו להוצאות.

ניתן היום,

באייר תשס"ג, (
במאי 2003), בהעדר הצדדים.


מרגלית פיקרסקי
- שופטת

רחל מרקוביץ
נציגת ציבור

אילן פלטי
נציג ציבור


001340/01בל 710 לימור לוי






בל בית דין אזורי לעבודה 1340/01 נזיה סרחאן נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 26/05/2003)