פסקי דין על ורדה אדוארדס | פסקי דין על ח"כ אלי ישי | פסקי דין על מדינת ישראל -משרד התמ"ת | פסקי דין על נציבות שירות המדינה ואח' |

1376/08 בשא     02/07/2008




בשא 1376/08 ורדה אדוארדס נ' ח"כ אלי ישי, מדינת ישראל -משרד התמ"ת, נציבות שירות המדינה ואח'




בעניין:

1



בתי המשפט


בית הדין האזורי לעבודה בירושלים
בשא 001376/08


לפני:
כבוד השופטת שדיאור שרה
נציג ציבור (ע) מר אלון מרדכי
נציג ציבור (מ) מר חביב אהוד


02/07/2008




בעניין:
ורדה אדוארדס



ע"י ב"כ עו"ד
אבירם מאיר

מבקשת

נ
ג
ד


1. ח"כ אלי ישי

2. מדינת ישראל -משרד התמ"ת
3. נציבות שירות המדינה


ע"י ב"כ עו"ד
פרקליטות מחוזר ירושלים- אזרחי

משיבות


החלטה
בפני
בית הדין בקשת המבקשת ליתן צו מניעה זמני שיורה למשיבים, מדינת ישראל – משרד התמ"ת, נציבות שירות המדינה ושר התמ"ת ומ"מ ראש הממשלה ח"כ אלי ישי
(להלן: "המשיבים"), שלא למנות כל מועמד למשרה של מפקח עבודה ראשי במשרד התמ"ת, כל עוד לא יבוצע מכרז פנימי לאיוש משרה זו.
כמו כן, התבקש בית הדין להורות למשיבים להמשיך ולהאריך את מינויה בפועל של המבקשת בתפקיד מפקחת עבודה ראשית עד לתום הדיון בתיק העיקרי ו/או כל החלטה אחרת שתינתן.
המשיבים טענו כי תהליך הבחירה של המועמד שהתקבל נעשה כדין וכי יש לדחות את הבקשות.

העובדות

1.
המבקשת מועסקת במשרד התמ"ת בתפקיד "סגנית מפקח עבודה ראשית" מיום 15.12.91.

2.
ביום 1.1.05, עקב פרישתו לגמלאות של מפקח העבודה הראשי, המבקשת החלה למלא את תפקיד "מפקח עבודה ראשי" (להלן: "תפקיד" או "משרת המפקח"). למבקשת ניתן מינוי בפועל לתפקיד זה מיום 1.6.05 (נספח ב' לבקשה), כאשר מינויה הוארך ואושר על ידי נציבות שירות המדינה מעת לעת, ולעיתים לאחר התנגדות להארכה, וזאת מאחר שהועדה לאיתור מועמדים טרם התכנסה (נספח ג' לתגובה).
הארכת המינוי האחרונה של המבקשת בתפקיד ניתנה עד ליום 31.3.08.

3.
ביום 13.2.05 פנה מנכ"ל משרד התמ"ת דאז, מר רענן דינור, לוועדת השירות בנציבות בבקשה לפי סעיף 21 לחוק המינויים לפטור את משרת מפקח עבודה ראשי (להלן: "משרת המפקח") ממכרז פומבי (נספח ד' לתגובה). במכתבו, ציין מר דינור כי הפטור מבוקש עקב כך כי משרת המפקח הינה משרה בכירה במשרד התמ"ת, שכן הינו העומד בראש המערכת האחראית על נושא הבטיחות בעבודה וכן האחראי על מפקחי העבודה האזוריים וכי מערכת הפיקוח על העבודה היא מערכת מקצועית רגולטורית ולפיכך:
"בתפקיד מפקח עבודה ראשי באים לידי ביטוי שני התחומים שלפי החלטת הממשלה
(החלטה מס' 345 מיום 14.1.99 בה נקבע כי ניתן לפטור ממכרז משרות בכירות בשירות המדינה – ש.ש.) מן הראוי לבחור את העומד בראשם שלא באמצעות מכרז, אלא באמצעות וועדת איתור."

(נספח ד' לתגובה, סעיפים 2-6).

4.
כתוצאה מכך, ביום 12.12.05 המליצה וועדת השירות בפני
הממשלה לפטור את משרת המפקח מחובת מכרז לפי סעיף 19 לחוק המינויים (נספח ה' לתגובה, עמ' 3).

5.
ביום 15.1.06 הממשלה החליטה בהחלטה מס' 4639 לפטור את משרת המפקח מחובת מכרז פומבי וזאת בתנאי שיקויים הליך מיוחד של וועדה לאיתור מועמדים ועל פי הרכב וועדת האיתור שנקבע בהחלטה זו (להלן: "החלטת הממשלה", נספח ז' לתגובה).

6.
ביום 23.1.06 שלחה המבקשת מכתב ליועץ המשפטי לממשלה ובו היא ביקשה לקבל את עמדתו בנוגע להחלטה לאיתור מועמד על ידי וועדת האיתור ושלא באמצעות מכרז.
ביום 8.2.06, ניתנה תגובת היועמ"ש של התמ"ת ולפיו סעיף 2 בחוק הארגון על פיקוח העבודה, לא נועד להגביל את מאגר המועמדים לתפקיד מפקח עבודה ראשי למפקחי עבודה קיימים בלבד, ועל כן אין מניעה מההיבט זה להעברת המשרה למנגנון של וועדת איתור (נספח ז' לתגובה).

7.
ביום 15.8.06 פורסמה מטעם הנציבות פניה לאיתור מועמדים למשרת המפקח (נספח ח' לתגובה).

8.
ביום 14.12.06 נשלחה הודעת מינוי לחברי וועדת האיתור: בראש וועדת האיתור עמד מנכ"ל משרד התמ"ת – מר גבריאל מימון, כאשר הרכב הוועדה כלל את המשנה לנציב שירות המדינה - מר יעקב ברגר, את מנהל המוסד לבטיחות ולגיהות – מר מנחם שוורץ, את פרופ' קסוטו – מנהל המגמה להנדסת בטיחות באוניברסיטת בן גוריון ועו"ד כרמית פינטון (נציגת ציבור) (נספח י' לתגובה).

9.
בטרם כינוסה הראשון של הועדה, ביום 5.2.07 שלחה המבקשת מכתב לנציב שירות המדינה ובו טענה כנגד הרכב וועדת האיתור (נספח יא' לתגובה).

10.
על מכתב זה, השיב ביום 14.2.07 עו"ד אורי כהן, סגן בכיר ליועמ"ש של הנציבות ובו הוא ציין כי הרכבה המאוזן של וועדת האיתור נבחן על ידי משרד המשפטים, על ידי חברי וועדת שירות המדינה ועל ידי הממשלה (נספחים יב'-יד' לתגובה).

11.
ביום 11.3.07 שלחה המבקשת מכתב למשנה ליועץ המשפטי לממשלה ובו קבלה על ההחלטה להעביר את המשרה למנגנון של וועדת איתור ולא בחירה או מינוי מבין מפקחי העבודה (נספח טו' לתגובה).
המבקשת נענתה כי אין מניעה לאייש את המשרה באמצעות וועדת האיתור (נספח טז' לתגובה).

12.
ביום 13.6.07 הודיע היועמ"ש של הנציבות על החלטת נציב שירות המדינה לפיה מר שוורץ לא ישתתף בהמשך דיוניה והכרעותיה של וועדת האיתור וזאת על מנת למנוע כל טענה אפשרית של ניגוד עניינים ביחס למועמדים (נספח יז' לתגובה).
לפיכך, הוועדה התכנסה מבלי שהתמנה מחליף למנהל המוסד לבטיחות ולגיהות.
עם זאת, מועמדותו של פרופ' קסוטו נשארה בתוקפה (נספח יט' לבקשה).

13.
המבקשת הגישה מועמדותה לוועדת האיתור שהתכנסה ביום 13.6.07.

14.
בתום הדיון, החליטה הוועדה כדלקמן:

"שני מועמדים נמצאו ראויים לתפקיד מבחינת השכלתם, רמתם ונסיונם המקצועי:
מר יורם אלעזרי, ... . שניים מחברי הוועדה מצאו כי מר יורם אלעזרי ראוי יותר לתפקיד נוכח השכלתו, רמתו המקצועית ונסיונו.
כיוון שכך הציע יו"ר הוועדה להגיש את שני המועמדים להכרעת השר וחבר וועדת נוסף הצטרף לדעתו.
הוחלט להביא את הסוגיה בפני
היועמ"ש לממשלה האם ניתן להציג בפני
השר שני מועמדים."
(נספח יח' לתגובה).

15.
ביום 28.11.07 נערכה ישיבה אצל המשנה ליועמ"ש לממשלה ולאור העובדה שכל ארבעת חברי הוועדה מצאו את המשיב 4, מר יורם אלעזרי (להלן: "מר אלעזרי") כמועמד ראוי לתפקיד ורק שניים סברו שיש מועמד מתאים נוסף, סוכם שאין בסיס להצגת שני המועמדים בפני
השר.

16.
ביום 26.2.08 אישר מר ברגר את הארכת מינויה בפועל של המבקשת עד ליום 31.3.08 תוך הבהרה כי לא תאושר הארכה נוספת מעבר לתקופה זו (נספח כג' לתגובה).

17.
ביום 9.3.08 התכנסה וועדת האיתור, כאשר הוועדה ציינה כי לאחר שנעשה בירור יסודי בנוגע לתלונות שהועלו כנגד מר אלעזרי, נמצא כי אין באמור כדי למנוע את מינויו
ולפיכך הוחלט פה אחד כי יש למנות את מר אלעזרי לתפקיד (נספח יט' לתגובה).

18.
בעקבות המלצת הוועדה לבחירת מר אלעזרי למשרה האמורה, ביום 12.3.08 נשלחה לו הודעה על כך, למבקשת וליתר המועמדים (נספח כ' לתגובה).


הכרעת הדין
1.
נקדים ונאמר כי מצויים אנו בהליך של סעד זמני בו אנו נדרשים להכריע בטענות הצדדים על סמך ראיות לכאורה שהובאו בפני
נו, הכרעתינו מבוססת על ראיות לכאורה שהובאו בפני
נו, כאשר במסגרת זו עלינו לבחון את הבקשה לסעד זמני, בין היתר על פיהן ועל פי סיכויי התביעה מחד ואת מאזן הנוחות מאידך.

2.
לב ליבה של המחלוקת בין הצדדים נוגע לשאלה בדבר הליך איוש המשרה.
לטענת המבקשת, דרך המלך למינוי של אדם בשירות הציבורי הוא על ידי מכרז פנימי, וזאת בהתאם לקבוע בפרק משנה 11.4 לתקשי"ר. כמו כן, יש לערוך מכרז פנימי ורק אם לא נמצא עובד מתאים מקרב עובדי המדינה, יצא מכרז פומבי לפי חוק שירות המדינה (מינויים), דבר שלא נעשה במקרה דנן.
משרד התמ"ת טוען כי מאחר ומדובר במשרה בכירה העונה על התנאים שבהחלטת הממשלה מס' 345, ניתן להעביר את משרת המפקח למנגנון איתור מועמד באמצעות וועדת האיתור ולאו דווקא באמצעות מכרז, וכי החלטת הממשלה התקבלה משיקולים עניינים ומקצועיים ולכן אין לקבל את טענות המבקשת.
אך בטרם נבחן את טענות הצדדים לגופו של עניין, נתייחס להלן לטענות המקדמיות שהועלו על ידם.

שיהוי

3.
המשיבה טוענת כי בקשת המבקשת הוגשה לאחר שיהוי ניכר ומטעם זה בלבד, יש לדחות את הבקשה.
המבקשת טוענת כי ההליך השתהה שלא באשמת המבקשת למעלה משלוש שנים וזאת מכיוון שהתרעותיה לא נתקבלו חרף הפגמים עליהם הצביעה ותוך שהיא מאמינה כי "על המערכת לתקן את עצמה" (סעיף 51 לבקשה).
סבורים אנו כי למרות ההתכתבות הרבה בין הצדדים שהתמשכה מעל לשלוש שנים, יש לקבל את טענת המשיבים כי הבקשה הוגשה בשיהוי ניכר ונפרט מסקנתנו להלן.

4.
בסעיף 26 לתצהיר המבקשת אמרה כי בחודש נובמבר 2007 במהלך פגישה עם מנכ"ל משרד התמ"ת, נודע לה כי הועדה לא בחרה בה לתפקיד.
למרות זאת, המבקשת פנתה לראשונה לבית הדין רק בחודש אפריל 2008, דהיינו חמישה חודשים לאחר שההחלטה נודעה לה.
המבקשת לקחה חלק בהליך הבחירה שקיימה ועדת האיתור, הציגה את מועמדותה, הופיעה בפני
ה, והגישה מסמכים (סעיפים 22-25 לתצהירה).
בנוסף, המבקשת העלתה טענות כנגד החלטת וועדת האיתור כחודש ימים לאחר החלטת הוועדה שלא לבחור במועמדותה של המבקשת וזאת למרות שכפי שנפרט בהמשך, נאמר למבקשת כי באם יש לה טרוניות בנוגע להרכב הוועדה, עליה להשמיע זאת בפני
הם ובזמן הדיון ולא לאחר מכן (ר' סעיף 22 להלן), שכן כלל ידוע בפסיקה הינו כי מי שמלין על הרכבה של ועדת מכרזים, אינו יכול לבחור בדרך שלא השתתפות במכרז ורק לאחר שלא נבחר, להעלות את השגותיו כנגדה (בג"צ 422/85 גאנם נ' משרד החינוך והתרבות, פ"ד לט(4) 298).

5.
מקבלים אנו טענת המשיבים בעניין זה. הפסיקה קובעת כי מועמד המשתתף בהליכי מכרז, אינו יכול לטעון לאחר שלא זכה ובדיעבד, בדבר פגמים שלדעתו נפלו בהליך:
"אי התנגדות בשעה הנכונה עשויה לפעול נגד זה המבקש להתנגד לאחר מכן, אם משום שרואים במחדלו משום ויתור ואם משום שרואים במחדלו משום שיהוי ואם מטעם אחר."
(בג"צ 249/72 מבואות ביתר נ' עיריית ירושלים, פ"ד כו (2), 627, 631).

עוד נפסק כי:
"מי שמשתתף במכרז בידעו על פגם שנלווה אליו, אינו יכול לבוא ולבקש את פסילת המכרז בגלל אותו פגם, כאשר אין הוא זוכה בו."
(בג"צ 35/82 ישפאר בע"מ נ' שר הבטחון, פ"ד לז(2), 505, 512).

נוסף על כך, מן המפורסמות שהמלין על הרכבה של ועדת מכרזים, אינו יכול לבחור בדרך של השתתפות במכרז תחילה, ולאחר אי היבחרותו, להעלות את השגותיו בעניין, כלומר יש להעלות טענות אלו לאלתר. וכך אמר בית הדין הארצי:
"אפילו אם היה פגם בהרכב ועדת המכרזים, אין לקבל את תקיפת המערערת על כשירות המכרז, משום שנציגה מטעמה השתתפה במכרז מבלי למחות. במקביל לחובת הרשות הציבורית וקיים את המכרז על פי כללי המשפט המנהלי קיימת חובת המשתתפים ונציגי העובדים להתנהג בתום לב ובדרך הוגנת.
לענייננו יצויין הכלל, כי מי שמשתתף במכרז, ביודעו על פגם שדבק בו, מנוע מלטעון לאחר מכן כלפי תוקפו של המכרז."
(דב"ע נה/1-4 ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל, הסתדרות עובדי המדינה נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"י כח(1), 76. עוד בעניין זה ר' בג"צ 422/85 תאופיק גאנם נ' משרד החינוך והתרבות, פד"י לט(4), 298).

6.
המבקשת טוענת כנגד החלטת הממשלה מס' 4639 מיום 15.1.06 אשר החליטה על הפטור ממכרז פומבי של משרת המפקח, כאשר בקשתה זו בסעד השמני הוגשה ביום 7.4.08, למעלה משנתיים לאחר קבלת ההחלטה.
לפיכך, גם בכך יש שיהוי בלתי סביר.

7.
עוד טוענת המבקשת כנגד הרכב וועדת האיתור אשר מונתה על פי החלטת הממשלה כשנתיים לאחר היוודע לה על הרכבה, שכן המבקשת שלחה מכתב בנושא זה עוד ביום 5.2.07 לנציב שירות המדינה ובו פירטה את טענותיה (נספח יא' לתגובה) ולפיכך סבורים אנו כי עניין זה לוקה בשיהוי וכי אין לקבל את טענות המבקשת.

8.
לאור האמור, סבורים אנו כי אם חפצה המבקשת, היה עליה לפנות בהקדם האפשרי לבית הדין וללא כל שיהוי כבר בשנת 2006. על פי הפסיקה, פנייתה של המבקשת לגורמים מסוימיים בנוגע להתנהלות ההליך ובנוגע להרכב וועדת האיתור, אינם מצדיקים את השתהותה:
"עותר אינו יכול להתגבר על טענת שיהוי בכך שהוא מתעקש, אינו מוכן לראות בסירוב שהוא מקבל סוף פסוק, וממשיך להתכתב עם הרשויות. דבר זה נכון הוא במקום שהפניות הן חד צדדיות. אך דבר זה נכון הוא גם במקום שהרשויות באדיבותן משיבות לפונה שוב ושוב, כי אין בידיו לשנות החלטתן. במשא ומתן שכזה מגיע רגע מסוים, אשר ממנו ואילך מחד גיסא, פניות נוספות הן מיותרות ואינן מועילות מבחינות החובה הראשונית לפנות לרשות לפי פנייה לבית משפט זה."
(בג"צ 410/78 מילס ישראל בע"מ נ' שר האוצר, פ"ד לג(1) 271).

מה גם שנענתה באופן ענייני ולאחר התייעצות בכל אחת מפניותיה במשך התקופה.

9.
כמו כן, מאחר והיו למבקשת השגות בעניין וועדת האיתור, לא היתה צריכה היא להתייצב ולהופיע בפני
ה, וגם אם כן – היה עליה להעלות את טענותיה בוועדת האיתור. המבקשת לא עשתה כן.
מכל מקום, היה עליה לפנות בסעד זמני לפני התייצבותה בפני
וועדת האיתור לעניין הרכבה, שהיה ידוע לה מבעוד מועד.

10.
הפסיקה קובעת
ישנם שני מבחנים לקיומו של שיהוי, סובייקטיבי ואובייקטיבי (בג"צ 5138/93 נחום נ' ראש עיריית פתח תקווה פ"ד מח (5) 641, 630).
על פי המבחן הסובייקטיבי, עומדת במוקד הדיון התנהגותו של העותר. השאלה היא האם העותר פעל בזריזות המתחייבת בנסיבות העניין והאם עתירתו אינה נגועה בהשתהות הנובעת מאשמתו.
במקרה דנן, המבקשת לא הביאה כל טעם מספק מדוע השתהתה עם בקשתה חמישה חודשים לאחר שנודע לה כי לא נבחרה לתפקיד ושנתיים לאחר שנודע לה על ועדת ההיגוי.
השיהוי האובייקטיבי קיים כאשר מרוץ הזמן, עד הגשת העתירה, אפילו שלא נגרם באשמת העותר, גרם לשינוי במצב, באופן שקבלת העתירה במועדה ראוי. במקרה שבפני
נו מתקיים שיהוי אובייקטיבי שכן אפילו לא נגרם השיהוי על ידי המבקשת, הרי שבחלוף הזמן, חל שינוי במצב שבאופן קבלת הבקשה במועד זה יגרם למשיבים נזק (על כך בהמשך) שהיה נמנע לו הוגשה בקשתה במועד וטרם היבחרותו של מר אלעזרי לתפקיד, כאשר לא נשמע בפני
נו כל נימוק ראוי לשיהוי.

11.
אשר על כן, מאחר והמבקשת ידעה על ההחלטה שלא לבחור בה לתפקיד לפני מספר חודשים, ומאחר והמבקשת מעלה את טענותיה כנגד הרכב הוועדה רק עתה, לאחר שהשתתפה בהליכי המכרז, מאחר והחלטת הממשלה התקבלה למעלה משנתיים טרם הגשת הבקשה, סבורים אנו כי בהתאם להלכות ובהתאם למבחנים שנקבעו בפסיקה, בקשתה של המבקשת לוקה בשיהוי.
אולם, בכך לא נצא ידי חובה ולהלן התייחסותנו לגופו של עניין, לכאורה וכפי שהובא בפני
נו בהליך הזמני.

הליכי איוש משרת המפקח

12.
המבקשת טוענת כי מינוי אדם בשירות הציבורי צריך להיעשות באמצעות קיום מכרז פנימי ולפיכך, גם כאשר נערך מכרז חיצוני, יש קודם כל, לערוך מכרז פנימי ורק אם לא נמצא כל מועמד מתאים, יש לערוך מכרז חיצוני.
לטענתה, המלצת ועדת השירות לפטור את משרת מפקח מחובת מכרז הסתמכה על נימוקים מוטעים ומבלי שניתן משקל ראוי לאינטרסים שעל ועדת השירות חלה חובה להתחשב בהם בהחלטתה ולפיכך, ההחלטה על הפטור לוקה בחוסר סבירות היורד לשורשו של ענין ולכן יש לבטל את המלצת ועדת השירות ואת החלטה מס' 4639 של הממשלה.
המשיבים טוענים לאור החלטות הממשלה ולאור התקש"יר, לא חלה עליהם כל חובה לערוך מכרז פנימי ולפיכך הליכי המכרז היו תקינים.

13.
על מנת להכריע בשאלה האם הליכי איוש משרת המפקח התבצעו כדין, נעמוד ראשית על מהות המשרה עצמה.
התפקידים העיקריים של משרת המפקח הראשי, כפי שפורטו בהודעת הנציבות בפני
יתה לאיתור מועמדים למילוי המשרה הינן:
"מגבש מדיניות האגף בתחומי הבטיחות, הגיהות והבריאות בעבודה ואחראי ליישומה.
אחראי לניהול השוטף של האגף ומנחה מקצועית את העובדים.
קובע נהלים ודרכי עבודה לביצוע אכיפת מערכת חוקי העבודה שהאגף מופקד עליהם.
יוזם הצעות חוקים, תקנות וצווים בנושאים שבאחריות האגף.
...
מסמיך ומרשה גופים מקצועיים ... ומפקח על פעילותם בהתאם להוראות ונהלים.
מרכז ומקדם נושאים מקצועיים בתחום פעולתו של האגף.
מייצג את המשרד בוועדות ציבוריות ומקצועיות ובדיונים עם גופים ציבוריים, משרדי ממשלה, אירגוני עובדים, מעסיקים ואירגונים מקצועיים..."
(נספח ח' לתגובה).

דהיינו, מדובר במשרה שהינה משרה בכירה, גם על פי חוק ארגון הפיקוח על העבודה, לפיו עומד מפקח העבודה בראש המערכת האחראית על נושא בטיחות בעבודה.

14.
בהחלטת הממשלה נקבע בסעיף 4 נוהל מיוחד של משרות לגביהן יחול פטור ממכרז פומבי וזאת בהתאם לקריטריונים הבאים שנקבעו בהחלטה, ובין היתר כאשר מדובר ב

"משרות בכירות אשר בהן ביצוע מדיניות השר ו/או הממשלה אינו המאפיין הדומיננטי של התפקיד והן אחד משני הסוגים הבאים:

1)
משרות המאופיינות בהיבט מקצועי/מדעי מובהק או –

2)
משרות בעלות אופי רגולטורי, שהנושא בהן מופקד על שמירת האינטרס הציבורי בתחום מוגדר, ובשל כך נדרשת ממנו מידה רבה של עצמאות ואי-תלות מקצועית."
(נספח כד' לתגובה).

אשר על כן, יש לבחון האם משרת המפקח עונה על התנאים כפי שפורטו בהחלטת הממשלה.

15.
לטעמנו המשרה עונה לנאים הנ"ל וכפי שנאמר במכתבו של מר דינור מיום 13.2.05 לוועדת השירות, הנציבות ונציב שרות המדינה:
"בתפקיד מפקח עבודה ראשי באים לידי ביטוי שני התחומים, שלפי החלטת הממשלה מן הראוי לבחור את העומד בראשם שלא באמצעות מכרז, אלא באמצעות וועדת איתור.
...
אשר על כן, מתבקשת וועדת השירות להמליץ לממשלה לפטור מחובת מכרז את משרת מפקח העבודה הראשי במשרד התמ"ת..."
(נספח ד לתגובה).

16.
לאחר מכן, מכתבו של מר דינור נבחן על ידי וועדת השירות בישיבתה מיום 12.12.05 ובה הוחלט כי וועדת השירות ממליצה לתת פטור ממכרז פומבי למשרת המפקח ובלבד שהמועמד ייבחר בוועדה לאיתור שתפעל על פי החלטות הממשלה (נספח ה' לתגובה).
לא זו אף זו, טענותיה של המבקשת לגבי ההחלטה לפטור את משרת המפקח ממכרז, כפי שהועלו במכתבה מיום 23.1.06 נבחנו פעם נוספת על ידי היועמ"ש ובמכתבו מיום 8.2.06 כתב למבקשת בין היתר, כדלהלן:
"... פרשנותך לסעיף 2 לחוק ארגון הפיקוח על העבודה אינה נכונה. כך גם לא נכונה טענתך לפיה וועדת האיתור מוסמכת להמליץ אך ורק על מועמדים מחוץ למשרד. כל מי שעומד בתנאי הסף יוכל להציע את עצמו בפני
וועדת האיתור.
בנפול שתי טענותייך אלה, נראה כי גם קביעתך שנעשתה "מעבר לכל ספק", כאילו אין הכוונת הנהלת המשרד לבחור באדם העונה על דרישות החוק – מתקשה לשאת את עצמה..."
(נספח ז' לתגובה).

17.
הנה כי כן, טענותיה של המבקשת נבחנו הן על ידי משרד התמ"ת, הן על ידי נציבות שירות המדינה והן על ידי הממשלה עצמה, עת שקיבלה את ההחלטה על פטור ממכרז לתפקיד המפקח. על כן, אין בידינו לקבל את טענותיה בדבר הפגמים שלטענתה התגלו בהליך זה או בשיקול הדעת שהופעל בו, ועל פי מה שהובא בפני
נו נמצאו לכאורה תקינים.

18.
המבקשת מעלה טענה נוספת לפיה על פי סעיף 19 לחוק המינויים, לא יתמנה עובד מדינה ללא קיום מכרז כדין.
אין בידינו לקבל טענה זו.
לכלל המנוי בסעיף 19, קיימים חריגים וביניהם נמנה החריג על פי סעיף 21 לחוק המינויים הקובע כי:
"הממשלה רשאית על פי הצעת וועדת השירות ובהודעה שתפורסם ברשומות, לקבוע משרות וסוגים של משרות שעליהם לא תחול, בתנאים שתיקבע, חובת המכרז האמורה בסעיף 19 והסעיף 11 לא יחול על הצעת וועדת השירות..."

כאמור, הממשלה בהחלטתה היתה רשאית לקבוע לאחר הצעת וועדת השירות שהתקבלה כי על משרת המפקח יחול פטור ממכרז, ולפיכך עונה היא על תנאי סעיף 19 לחוק המינויים לעיל ודין טענה זו של המבקשת – להידחות.

19.
המבקשת טוענת בבקשתה כי ההחלטה לאתר מועמד למשרת המפקח באמצעות וועדת האיתור, נוגדת לכאורה את לשון חוק הארגון והפיקוח על העבודה וזאת מכיוון שסעיף 2(ב) קובע כי שר העבודה ימנה מבין מפקחי העבודה את מפקח העבודה הראשי.
גם טענה זו של המבקשת אין בידינו לקבל וזאת לאור קביעתנו כי אין מניעה לבחור מפקח עבודה ראשי על פי המלצת וועדת האיתור וכאמור בהחלטת הממשלה.
במכתבו של היועמ"ש של משרד התמ"ת למבקשת ביום 8.2.06, נדחו טענותיה של המבקשת בעניין זה וכלשונו:
"... ואכן וועדת השירות קיבלה את עמדת המשרד והחליטה להמליץ לממשלה לקבוע כי משרת מפקח העבודה הראשי תאויש באמצעות הקמת וועדת איתור ; וביום 15 בינואר 2006 קיבלה הממשלה את החלטה מס' 4639 הקובעת כי המשרה שבנדון תאויש באמצעות הקמת וועדת איתור.
הנה כי כן, פרשנותך לסעיף 2 לחוק ארגון הפיקוח על העבודה אינה נכונה... "
(נספח ז' לתגובה).

20.
לאור האמור לעיל, לא מצאנו כי נפל פגם בהליך איוש משרת המפקח. סבורים אנו כי משהתקבלה החלטת הממשלה לפיה ניתן פטור ממכרז חיצוני למשרת המפקח, ולאחר שההחלטה נבחנה גם על ידי משרד התמ"ת, ונציבות שירות המדינה, לא מצאנו כי יש לקבל את טענותיה של המבקשת, וזאת גם מהטעם ולפיו החלטת הממשלה הינה החלטה מחייבת.
כמו כן, מאחר וסבורים אנו כי וועדת האיתור הוקמה כדין ומכוח החלטות הממשלה ובהתאם לסעיף 21 לחוק המינויים, דוחים אנו אף את טענת המבקשת לפיה וועדה האיתור הוקמה שלא כדין.

הרכב הוועדה

21.
לטענת המבקשת, מאחר והועדה התכנסה בהרכב חסר לאחר פסילת חברותו של מנהל המוסד לבטיחות ולגיהות, הרכבה לא תאם הן את החלטת הממשלה, והן את הפרסום לאיתור מועמדים ופגם זה הינו פגם היורד לשורשו של עניין
ולפיכך הוועדה פעלה שלא כדין.
המשיבים טוענים כי בהרכב הוועדה לא נפל כל פגם והיא פעלה כדין.

22.
אין בידינו לקבל טענה זו של המבקשת כנגד הרכב הוועדה. כפי שעלה מהמסמכים שהוצגו בפני
נו, המבקשת העלתה טענות כנגד הרכב הוועדה שנגעו לחברותם בוועדת השירות של מר שוורץ ומר קסוטו. טרם כינוסה של הוועדה, ביום 6.3.07, שלחה המבקשת מכתב לנציב שירות המדינה ובו טענה כנגד הרכב וועדת האיתור מהטעמים להלן:

"
a.


מנהל המוסד לבטיחות ולגיהות אמור לשבת בוועדה זו ולבחור וזאת בעת שאנוכי מכהנת כחברת מינהלת המוסד לבטיחות ולגיהות. כמו כן בתוקף תפקידי כממונה על הפעולה המונעת אני מקבלת החלטות בעניין הקצאת כספים לפעילות המתבצעות במוסד לבטיחות ולגיהות שהוא עומד בראשו. נראה בלתי תקין לחלוטין שמנהל תאגיד על פי חוק, בוחר לעצמו את מי שישמש כרגולטור ויכהן כדירקטור במנהלת התאגיד.
b.

גם בבחירת איש האקדמיה יש להקפיד שלא לבחור באדם שביקש לקבל כספים מן הפעולה המונעת שאני כאמור עומדת בראשה, ואיני בטוחה שקיים אדם כזה."

(נספח יא' לתגובה).

23.
על מכתב זה, השיב עו"ד כהן כי הרכב הוועדה נבחן על ידי משרד המשפטים, על ידי חברי ועדת השירות ועל ידי הממשלה ונמצא מאוזן ורחב. כמו כן, ציין:

"3.
הגם שעקרונית יש טעם לטענותיך בדבר אי מינוי מנהל המוסד לבטיחות ולגיהות בין חברי הוועדה, הרי שעדיין בשקלול הדברים רבה התועלת בהכללתו בועדה מאשר באי הכללתו.
4.
מנהל המוסד לבטיחות וגיהות הוא גורם מרכזי במשק שעוסק בבטיחות בעבודה וחברותו בוועדה חיונית ביותר.
5.
יחד עם זאת – ניתן להעלות הבעייתיות שאת מציינת בפני
חברי הוועדה עובר לכינוסה, ע"מ שתשקול בחירתה גם תוך נתינת הדעת לטענותייך."
(נספח יב' לתגובה, דגש שלי – ש.ש.).

24.
לאחר מכתב זה, המבקשת המשיכה להתכתב בנושא זה ושלחה מכתבים לנציבות וליועמ"ש לממשלה (נספחים יג'-טז' לתגובה), עד שביום 13.6.07 בעקבות טענותיה של המבקשת בעניין חברותו של מנהל המוסד לבטיחות וגיהות, הודיע היועמ"ש של הנציבות ליועמ"ש של משרד התמ"ת כדלקמן:

"... נציב שירות המדינה החליט כי מר מנחם שוורץ, מנהל המוסד לבטיחות ולגיהות, לא ישתתף בהמשך דיוניה והכרעותיה של וועדת האיתור שבנדון, זאת נוכח עמדתנו שיש למנוע כל טענה אפשרית של ניגוד עניינים ביחס למועמד זה או אחר."
(נספח יז' לתגובה).

25.
לאור טענותיה של המבקשת כנגד חברותו של מר שוורץ בוועדת האיתור ולאחר בחינת השגותיה, התכנסה הוועדה ללא מר שוורץ.
אשר על כן, סבורים אנו כי טענתה של המבקשת כי הרכב הוועדה היה חסר הינה תמוהה, שהרי טענותיה כנגד מר שוורץ הביאו להוצאתו מתוך הרכב וועדת השירות ולכינוסה בלעדיו ולפיכך סבורים אנו כי יש לדחות את טענותיה בעניין זה.

26.
לא זו אף זו, בהחלטת הממשלה נקבע כי ועדת האיתור תפעל בהתאם לעקרונות הבאים:

"הוועדה תהיה בהרכב מקצועי רחב. ככל, תמנה הוועדה חמישה חברים כדלקמן: המנהל הכללי של המשרה שבה נמצאת המשרה (יו"ר) ונציב שירות המדינה, או נציגיהם... וכן שלושה חברים נוספים, אשר אינם עובדי המשרד בו נמצאת המשרה, בעלי מומחיות ונסיון בתחום הרלבנטי."

27.
דהיינו, אמנם נקבע כי ככלל הועדה תמנה חמישה חברים, אך לא צויין כי זהו תנאי בלעדיו אין, וסבורים אנו כי די בנוכחותם של מר מימון ופרופ' קסוטו כדי לענות על הדרישה שבוועדה ישבו גורמים בעלי מומחיות ונסיון בתחום המשרה הנדונה ולא מצאנו כל פסול בהיעדרו של מר שוורץ וזאת מאחר שמר שוורץ לא היה הגורם המקצועי היחיד בוועדה, שכן בוועדה נכח גם פרופ' קסוטו, וכפי שנעמוד בהמשך, מצאנו כי הינו ראוי ומקצועי ולא מצאנו פגם בשיקול הדעת שהופעל ובהנמקות להותרתו בועדה כפי שנעשו בתהליך.
בנוסף, המבקשת לא העלתה טענה כנגד מקצועיות או חוסר מקצועיות הועדה אלא טענותיה עסקו בעניין ניגוד העניינים לכאורה של מר שוורץ. במידה והמבקשת היתה סבורה כי נפל בפגם בעניין זה, היה עליה לפנות לבית הדין וללא דיחוי עוד טרם התכנסותה של הועדה.
בנוסף, ממכתבו של עו"ד כהן עולה כי היה על המבקשת להעלות טענות אלה כנגד הרכב הוועדה בפני
הוועדה, ולמרות זאת, המבקשת לא העלתה בפני
הוועדה את טענותיה בעניין ומשכך אין לה להלין אלא על עצמה, לא למותר לציין כי ניתן הכשר להרכב זה של הוועדה ללא מר שוורץ על ידי היועמ"ש של הנציבות במכתבו מיום 13.6.07.
דהיינו, שאלתה נבדקה בזמן אמת ונענתה בהנמקה.

28.
לעניין השתתפותו של מר קסוטו, המבקשת טענה כי מתקיים חשש לניגוד עניינים מפני שלטענתה, נודע לה כי הוא "הביע הערכה בלתי חיובית כלפיה אשר עוררה תמיהה ותהייה" וכי היא חוששת ששיקולים זרים השפיעו על עמדתו מהסיבה כי בעבר, המבקשת הפנתה את תשומת הלב לפעילות בלתי תקינה בהעברת כספים ממשרד התמ"ת ומהוועדה לתיאום ולתקצוב ליחידה באוניברסיטת באר שבע בראשה עמד פרופ' קסוטו (סעיף 6 לנספח כא' לתגובה).

29.
גם טענותיה של המבקשת כנגד חברותו של פרופ' קסוטו נבדקו ולא נמצא להן כל צידוק. במכתבו של עו"ד אורי כהן, סגן בכיר ליועמ"ש במשרד התמ"ת, לב"כ המבקשת מיום 12.3.08 נאמר להלן:
"טענותיך לגבי עניינו האישי כביכול, של נציג האקדמיה נבחנו על ידינו לעומקם ולובנו, בין היתר, בשיחות אישיות עם מרשתך, ולא נמצא בהם כל ממש. תוצאות בדיקתנו נמסרו למרשתך זה מכבר.
במסגרת אותו בירור ביקשנו התייחסות של נציג האקדמיה, פרופ' קסוטו, לטענות כלפיו, אולם הוא כלל לא זכר כי סורב אי פעם על ידי מרשתך לבקשה כלשהי שהגיש. בנוסף – ביקשנו ממרשתך להמציא לנו אסמכתא כלשהי לטענות שהיא מעלה כנגד פרופ' קסוטו, אולם עד היום טרם הומצא לנו מסמך ו/או אסמכתא כלשהם התומכים בטענותיה. גם המשנה לנציב שירות המדינה בחן הטענות, באופן אישי, עם פרופ' קסוטו, אולם לא מצא כל ממצא המעלה ספק לגבי האובייקטיביות, היושרה והמקצועיות שלו, לבקשתו של המשנה לנציב מסר פרופ' קסוטו לעיוננו קורות חייו ופעילותו המקצועית העניפה אשר מדברים בשם עצמם."
(נספח כב' לתגובה).

30.
על כן, למבקשת ניתנה ההזדמנות להוכיח את טענותיה ולעגנם במסמכים או בכל אסמכתא אחרת, אולם לא עשתה כן. גם בפני
נו לא הוצגה ולו ראשית ראיה כי שיקול דעתו של פרופ' בוועדה בעניינה של המבקשת הייתה לא מקצועית או לא עניינית.

31.
לאור האמור מצאנו כי כל חברי הועדה נבחרו על סמך ניסיונם המקצועי ותחום עיסוקם. לא הוצגה ולו ראשית ראיה בפני
בית הדין כי שיקול דעת חברי הועדה בעניינה של המבקשת היה לא מקצועי או לא ענייני.
המבקשת ידעה על הרכב הועדה במועד קיומה ולא טענה טענת פסלות כנגד מי מחברי הועדה, לא בעת שישבה בפני
הם ואף לא לאחר קיומו של המכרז אלא רק לאחר שנודעה לה כי לא נבחרה וגם זה נעשה בשיהוי.
יתרה מכך, משבאים אנו לבחון את שיקול דעתה של הועדה, עת מורכבת הועדה מארבעה חברים, ומשהועדה בחרה פה אחד במר אלעזרי לתפקיד, לא ישים בית הדין שיקול דעתו במקום שיקול דעתם של חברי הועדה, שקבעו פה אחד.

32.
על כן לאחר ששקלנו את כלל העובדות לכאורה אשר הוצגו בפני
נו, לא מצאנו בשלב זה
כי המקרה של המבקשת נופל בגדר המקרים אשר מהווה עילה להתערבות בית הדין בשיקולי הועדה ולהחליף את שיקול דעתה של הועדה בשיקול דעתו של בית דין זה.

יצוג הולם

33.
המבקשת סבורה כי היה על הועדה להתייחס לעובדת היותה המועמדת היחידה במכרז וזאת על פי החובה לפעול לייצוג הולם בגופים ציבוריים כאמור בחוק שירות המדינה (מינויים) ועל פי הנחיות היועמ"ש לממשלה.
המשיבה טוענת כי טענה זו הינה חסרת בסיס, למבקשת לא היתה זכות עודפת לבחירתה למשרה וכי כישוריו של מר אלעזרי עולים על כישוריה של המבקשת (ר' סעיפים 127-146 לסיכומי מר אלעזרי) .

34.
וועדת האיתור מיום 13.6.07, החליטה בסיום כינוסה כי ישנם שני מועמדים הראויים לתפקיד, והמבקשת לא ביניהם, כאשר שניים מחברי הוועדה מצאו כי מר אלעזרי ראוי יותר לתפקיד נוכח השכלתו, רמתו המקצועית וניסיונו. כיוון שכך, הציע יו"ר הוועדה להגיש את שני המועמדים להכרעת השר והוחלט להביא את הסוגיה בפני
היועמ"ש לממשלה האם ניתן להציג בפני
השר שני מועמדים (נספח יט לתגובה). יש לציין כי המבקשת לא נכללה בשני המועמדים הסופיים.
לאחר שהתקבלה תשובת היועמ"ש לממשלה, התכנסה שוב וועדת השירות ובפרוטוקול הוועדה נכתב כי לאחר דיון אצל המשנה ליועמ"ש סוכם שבמקרה דנן "לא ניתן לומר שלא היתה עמדת רוב לגבי אחד מהמועמדים. המועמד לתפקיד הוא זה שיחשב כמי שקיבל את רוב הקולות ולפיכך יש להציג רק את מועמדותו בפני
השר" וזאת בכפוף לבירור התלונה כנגד המשיב.
לאחר שנעשה בירור יסודי של התלונות כנגד המשיב, לא נמצא כי יש בהם ממש כדי למנוע את מינויו ולפיכך החליטה הועדה כדלקמן:

"החלטה
חברי הוועדה ממליצים פה אחד למנות את מר יורם אלעזרי כמועמד הראוי ביותר לתפקיד מהנימוקים המפורטים להלן:
מר אלעזרי הרשים בהשכלתו, רמתו וניסיונו המקצועית וכן ביכולתו להטמיע נהלים ולקדם את נושא הבטיחות של העבודה."
(נספח יט לתגובה).

35.
סעיף 15א(א) לחוק המינויים אמנם קובע כי בקרב עובדי המדינה, יש לתת ביטוי הולם לייצוגם של שני המינים. עם זאת, סעיף 6 ג' לחוק שיווי זכויות האישה (התשי"א-1961) קובע כי:

"בגוף ציבורי ובועדות המכרזים והמינויים של גוף ציבורי, יינתן ביטוי הולם בנסיבות העניין, לייצוגן של נשים בסוגי המשרות ובדירוגים השונים בקרב העובדים, ההנהלה, הדירקטוריון והמועצה, ובלבד שאם לצורך ביצוע הוראה זו נדרשת העדפת אישה, תינתן העדפה כאמור אם המועמדים בני שני המינים הם בעלי זהות







בשא בית דין אזורי לעבודה 1376/08 ורדה אדוארדס נ' ח"כ אלי ישי, מדינת ישראל -משרד התמ"ת, נציבות שירות המדינה ואח' (פורסם ב-ֽ 02/07/2008)