פסקי דין על אחים נאיף אבו עגאג | פסקי דין על ערמון שווק בע"מ

1090/05 א     04/10/2006




א 1090/05 אחים נאיף אבו עגאג נ' ערמון שווק בע"מ




בעניין:
1



בתי המשפט



בית משפט השלום דימונה
א
001090/05


בפני
:
כבוד השופטת רות בהט
תאריך:
04/10/2006





בעניין
:
אחים נאיף אבו עגאג


ע"י ב"כ
נסאסרה עבד אלעזיז

התובע

נ
ג
ד


ערמון שווק בע"מ


ע"י ב"כ עו"ד
עו"ד ערמון אריה

הנתבעת

החלטה

בפני
בקשה לדחיית התביעה על הסף מחמת השתק עילה, אותה העלתה הנתבעת כטענה מקדמית במסגרת כתב הגנתה.

לטענת הנתבעת, הואיל והתובע הגיש התנגדות לביצוע השיקים נשוא כתב התביעה, אשר נדחתה על ידי ראש הוצאה לפועל והמתבססת על אותה עילה עליה מתבסס כתב תביעתו, הרי שהוא מנוע מלהגיש תביעה בגין עסקת היסוד. טענות התובע היו צריכות להיות נדונות במסגרת התנגדותו לביצוע השטר.

בדיון בפני
טען ב"כ הנתבעת כי כנגד התובע הוגשו מספר שיקים לביצוע בלשכת ההוצל"פ. התובע הגיש התנגדות אשר נדחתה על ידי ראש ההוצל"פ.
המדובר באותם שיקים נשוא כתב התביעה. כל טענותיו של התובע לרבות הטענות לעניין אבדן רווחים והוצאותיו הועלו במסגרת ההתנגדות.
ב"כ הנתבעת מפנה לפסיקה רלוונטית.


ב"כ התובע, בתגובה לטענה המקדמית טוען כי אין השתק עילה. שכן רק כאשר התביעה נדונה לגופה והוכרעה על ידי בית המשפט, אין להיזקק לתביעה נוספת באותה עילה. עוד מציין ב"כ התובע כי לא הייתה כל הכרעה לגופו של עניין בגוף ההתנגדות אלא היא נמחקה כיוון שהתובע לא התייצב לדיון בהתנגדותו, ועל כן אין "השתק עילה" או "השתק פלוגתא".
עוד טוען הוא כי התביעה הנוכחית בחלקה חוזית ללא קשר לשטרות מאחר והנתבעת לא עמדה בכל התחייבויותיה כלפי התובע .
ב"כ הנתבעת בתגובה מפנה ל

פסק דין
אשר לטענתו עוסק בענין דומה. עוד הוא טוען כי במסגרת ההתנגדות הועלו טענות דומות ביותר לטענות המופיעות בכתב התביעה. ההתנגדות נדחתה ולא הוגש כל עירעור ועל כן פסק הדין הפך לחלוט ואין להתיר הגשת תביעה חדשה באותה עילה. העובדה שלא הייתה הכרעה לגופו של עניין בהתנגדות אינה משנה לענין השתק העילה.

ההחלטה

הלכה פסוקה היא כי דחיה או מחיקה על הסף של תובענה תיעשה על ידי בית המשפט ביד קפוצה, ותמיד תועדף "דרך המלך" לבירור התובענה, וראה לעניין זה ע"א 693/83 שמש נ' רשם המקרקעין ת"א ואח' (פ"ד מ (2) 668): שם נקבע כי
"פתרון ענייני של כל מחלוקת לגופה, הינו לעולם עדיף. רצוי על כן שבית המשפט יעדיף תמיד דיון ענייני בפלוגתא על פני פתרון דיוני פורמליסטי אשר מהווה לפעמים סוף פסוק לתיק קונקרטי אולם איננו סוף הדרך מבחינת המשך ההתדיינות סביב אותו ענין."
עם זאת, שאלת הסילוק הסף נסמכת על טיעונים שונים, ועל בית המשפט לבחון
הטיעונים הספציפיים שהועלו על ידי הצדדים.

בע"א 246/66 קלוזנר נ' שמעוני, פ"ד כב (2) 561,( להלן: "הלכת קלאוזנר") סיכם וקבע הנשיא אגרנט את משמעות המושג "השתק עילה": "כידוע, תורת ה –
res judicata
של המשפט המקובל מושתתת על שני כללים עיקריים, הכלל האחד הוא: מקום שתביעה נדונה לגופה והוכרעה על ידי בית משפט מוסמך, שוב אסור להיזקק לתביעה נוספת בין אותם הצדדים או חליפיהם, אם זו מבוססת על עילה זהה.
במקרה כזה אם במשפט הראשון זכה התובע בדין, כי אז אומרים שעילת תביעתו שם 'נבלעה'... בפסק הדין, אשר הכיר בזכותו ובא במקום העילה שאיננה עוד...; וכן, אם במשפט הראשון זכה הנתבע בדין, אזי אומרים שקם מחסום... המשתיק את התובע מלחזור על תביעה שניה המבוססת על אותה עילה, בחינת היותה חסומה או מושתקת... עד כאן הכלל הראשון ורגילים לכנותו בשם 'ענין שנדון'... ולאחרונה בשם 'השתק ישיר' ואף השתק עילה..." .

במקרה דנן אין זהות בין העילות. עילת התביעה היא חוזית ונזקית .

בבר"ע (י-ם) 3118/97 ארכה בע"מ נ' רולר נקבע כי כלל העילה הפסוקה, אינו משמש מחסום בפני
הנתבע בהליך הראשון, שהפך בהליך השני לתובע. חילופי העמדות בין בעלי הדין, הם כשלעצמם פוגמים בזהות העילות. מסקנה זו, אליה הגיע בית המשפט המחוזי, מבוססת גם על האמור בספרה של ד"ר נ' זלצמן "מעשה בית דין בהליך אזרחי" (הוצאת רמות 1991, עמ' 44-45, עמ' 47): ”כלל השתק העילה אינו משמש "מחסום" לפני הנתבע שנהפך לתובע, שהרי העילות אפילו הן דומות במרכיביהן העובדתיים, אינן זהות משום חילופי עמדות בעלי הדין...אף אין נפקא מינה לענין זה אם הטענות שמעלה הנתבע בתביעתו שלו הן אותן טענות שהעלה בתביעה הראשונה כטענות הגנה או אם הן טענות חדשות...”.
היות והתובע בתובענה זו היה הנתבע ככל שהדבר נגע להתנגדותו לביצוע השטר, הרי שלאור האמור אין כל השתק עילה אפילו שהאמור בכתב תביעתו, לפי טענת הנתבעת, זהה לטענות אותן העלה במסגרת ההתנגדות.

זאת ועוד, ידועה ההלכה כי עילת תביעה מכוח שטר אינה חוסמת את הדרך לתביעה על פי עסקת היסוד.(ראה לעניין זה בר"ע (י-ם) 4075/02 רון נ' ברלה). האמור בכתב התביעה מעלה כי לתובע טענות באשר לעמידת הנתבעת בתנאי החוזה בכך שלא העניקה לו שירות תיקונים ולא החליפה סחורה פגומה. מכאן יוצא כי גם אם נקבע שהנתבעת החזיקה בשטר כדין, עדיין אין למנוע מהתובע את האפשרות לתבוע אותה על בסיס החוזה ולהיפרע ממנה , על נזקים שנגרמו לו לטענתו.

בנוסף, בקשת ההתנגדות נדחה מבלי שהתקיים דיון לגופו של עניין.

בהלכת קלאוזנר נאמר במפורש כי "מקום שתביעה נדונה לגופה והוכרעה על ידי בית משפט מוסמך, שוב אסור להיזקק לתביעה נוספת בין אותם הצדדים או חליפיהם".
בדיון מיום 8/7/04
לא הכריעה
כבוד הרשמת בגוף התובענה אלא דחתה אותה עקב אי התייצבות התובע תוך שהיא מציינת כי התובע מעלה טענה כללית לכשלון תמורה חלקי בלתי קצוב , שאינה מפורטת אשר אין בה די בהליך בו עסקינן. כב' הרשמת הורתה על מחיקתה של הבקשה.
מאחר ולא התקיים דיון לגופו של עניין ולא ניתנה הכרעה עניינית בטענות התובע, לא קיים גם "השתק פלוגתא" הדורש קביעת ממצא חיובי הנדרש לצורך ההחלטה.

לאור האמור, טענת הנתבעת להשתק עילה והשתק פלוגתא – נדחית.

כל צד ישא בהוצאותיו. אמנם הבקשה נדחתה, אולם לקחתי בחשבון כי דחיית
הדיון שהיה קבוע ליום 21/6/06
נבעה ממחדלי התובע.


קובעת לק.מ. נוסף ליום 14/2/07 שעה 10:00.

ניתנה היום י"ב בתשרי, תשס"ז (4 באוקטובר 2006) בהעדר הצדדים


______________
רות בהט
– שופטת

001090/05א
141 כוכבה לוי






א בית משפט שלום 1090/05 אחים נאיף אבו עגאג נ' ערמון שווק בע"מ (פורסם ב-ֽ 04/10/2006)