פסקי דין על נעים כליף גולן | פסקי דין על יוסף כדורי | פסקי דין על אברהם כדורי ואח' |

4328/05 הפ     06/10/2005




הפ 4328/05 נעים כליף גולן נ' יוסף כדורי, אברהם כדורי ואח'




בעניין:

1



בתי המשפט


בית המשפט המחוזי בירושלים
הפ 004328/05


בפני
:
כבוד השופט עוני חבש
תאריך:
06/10/2005





נעים כליף גולן

בעניין:

מבקש


ע"י ב"כ עו"ד שכטר ואח'




נ
ג
ד




1. יוסף כדורי

2. אברהם כדורי
3. יצחק כדור


משיבים


ע"י ב"כ עו"ד ברקמן ואח'


החלטה

1.
המבקש עתר לצו מניעה בהתאם לסעיף 16 לחוק הבוררות, במעמד צד אחד, ולפיו יצווה על המשיבים או מי מטעם שלא לבצע כל פעולה של השכרה, השכרת משנה או מתן רשות שימוש לאחרים בנכסים הנמצאים ברחוב כורש 6, 8 ו-9 בירושלים, הידועים כגוש 30045 חלקות 64, 76 ו-77, וזאת עד למתן החלטה אחרת על ידי בית המשפט או הבורר החליף שיתמנה על ידי בית המשפט לבקשת מי מהצדדים.
ביום 19.9.05 ניתן צו מניעה זמני כמבוקש, וביום 27.9.05 נתקיים דיון בבקשה.
2.
לפני כ-30 שנה פנו הצדדים לבורר מוסכם, הרב שמואל כהן (ז"ל), להכרעה בסכסוכים שביניהם. במהלך השנים התנהלו בפני
ו הליכי בוררות רבים, שגררו אחריהם אף התדיינויות בבתי המשפט בכל הערכאות. הבורר נפטר באוגוסט 2005 והמבקש הצהיר כי בכוונתו להגיש בקשה למינוי בורר חליף שייכנס בנעליו של הרב כהן המנוח.

ביום 10.7.85 נתן הבורר החלטה, המחייבת את המשיבים ליתן ערבויות למילוי החלטותיו ופסקיו (נספח י"א לבקשה). בהתאם להחלטה זו, שעבדו המשיבים לטובת הבורר, כבטחונות וערובות, נכסים שונים, בהם זכויות השכירות שלהם בנכסים נשוא בקשה זו.
3.
לטענת המבקש, לאחרונה נודע לו כי המשיבים עומדים להשכיר הנכסים האמורים בשכירות משנה ולקבל לידיהם דמי שכירות ראויים, אך הדבר נוגד את התחייבויותיהם על פי שטר המשכון כלפי הבורר. לדידו, קיים חשש כי הללו יבצעו פעולות שיסכלו את מימוש הערבות שניתנה באמצעות הנכסים האמורים, והדברים מקבלים משנה תוקף לאור העובדה שבפני
הבורר מונחת תביעת המבקש, שהקפה הנו מעבר לערך הערבויות.
4.
לטענת המשיבים, המבקש הגיש בקשה מופרכת, מתוך מטרה לטרפד העסקה שהמשיבים ביקשו לבצע ומתוך רצון להסב להם נזקים. משכך, ביקשו כי מקום בו תתקבל הבקשה, יחויב המבקש בהפקדת התחייבות עצמית לכל נזק וערבות בסכום גבוה, המשקף את הנזקים שנגרמו או ייגרמו להם כתוצאה מהגשת הבקשה.
לגופו של עניין, טענו המשיבים כי דין הבקשה להדחות על הסף, מאחר והבקשה אינה מגלה עילה, שכן אף אם השעבוד הנטען היה תקף, אין בו כדי לאסור על השכרת הנכסים; וממילא, הוסיפו המשיבים, המשכון אינו תקף ודינו להימחק שכן החיוב חדל, ולכל הפחות אין כל עילה לגיבושו. בדיון בפני
הוסיף בא כוח המשיבים, כי דמי השכירות נועדו להשבחת הנכס ולשמירה על תקינותו, וכן הצהיר, שמרשיו מתחייבים כי שכירות המשנה אין בה כדי להעביר זכויות דיירות מוגנת.
5.
השאלה היחידה העומדת לדיון היא האם יש להותיר את הצו על כנו, או שמא למחקו?
הלכה היא, כי אין משכון זכויות בנכסים משמעותו איסור על השכרתם. כפי שטענו המשיבים בתגובתם, כל עוד לא נתגבש המשכון בהתאם לתנאי השטר, רשאים הם להשכיר הנכסים ולגבות בעבורם דמי שכירות. מ' דויטש כותב בספרו קניין (חלק ב', תשנ"ט) 31:

" האם יש מקום לקרוא לתוך עסקת משכון, בהיעדר אינדיקציה אחרת, התחייבות של הממשכן להימנע מדיספוזיציות בנכס... לרוב, הבעיה לא תתעורר בצד המעשי, שכן הנושה, כעניין שבשגרה, עומד על כך שהממשכן יתחייב כלפיו במפורש שהוא יימנע מעריכת עסקאות בנכס ללא הסכמתו של הנושה. אם נעדרת הוראה בנדון בשטר המשכון, דומה שהציפייה הסבירה היא לכך שהממשכן יהיה רשאי לעשות דיספוזיציות בנכס גם ללא צורך בהרשאות מאת הנושה, ובלבד שאין העסקה מתיימרת לשלול את המשכון. ציפייה זו באה לידי ביטוי בסעיף 85(א) לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969, אשר קובע כי משכנתא אינה פוגעת בזכותו של בעל המקרקעין, להחזיק בהם, להשתמש בהם, ולעשות בהם כל עסקה, והכל בכפוף למוסכם בתנאי המשכנתה" (ההדגשות כאן ולהלן אינן במקור).
6.
מכאן, עלינו לבחון את ההסכמים בין הצדדים, הנוגעים לשעבוד הנכסים דנן.
שטר המשכון (נספח י"ג)
נחתם ונרשם ביום 4.12.87. לפי סעיף 2(א) לשטר, משכנו המשיבים את זכויות השכירות שלהם בנכסים האמורים, להבטחת ביצוע כל פסק, החלטה והוראות שינתנו על ידי הבורר. לפי סעיף 2(ב), במקרה של גיבוש המשכון, רשאי הבורר לממש מיד את המשכון ולהפעיל את כל זכויותיו על פיו, כאשר לפי סעיף 4, המשכון יתגבש בכל מקרה שהבורר יאשר בכתב חתום על ידו כי התגבש המשכון, ובמקרה כזה, לפי סעיף 5(א), יהא הבורר רשאי להעמיד למכירה הנכסים הממושכנים, ו/או לגבות ההכנסות ו/או דמי המפתח ו/או לגרום להעברת השכירות לאחר כנגד קבלת דמי מפתח. יצוין, כי בשטר המשכון אין כל התייחסות לדיספוזיציה או השכרה של הנכסים.
דא עקא, בדיון בפני
הגיש המבקש מסמך מיום 10.7.86 (סומן מב/1), ובו התחייבות המשיבים כי מצב הנכסים וזכויותיהם בהם לא ישתנו או ישונו, אלא אם יקבלו מראש ובכתב אישור הבורר (סעיף 1). סעיף 2 מפרט התחייבות המשיבים כדלקמן:
"שלא לעשות שום עסקה ושום הסכם ושום התקשרות ושום שעבוד בקשר לנכס ולזכויותינו הנ"ל, להשאיר את החזקה בנכס כפי שהיא היום, לא להשכיר ולא להחכיר ולא לשעבד את הנכס, לא להרשות למישהו להשתמש בנכס, לא להאריך את שכירותו הבלתי מוגנת של הנכס (אם יש כזאת) ובכלל לא לעשות שום שינוי ושום פעולה ולא לעשות שום הסכם ושום התקשרות לגבי החזקה בכנס – אלא אם נקבל מראש ובכתב אשור מהבורר לנהוג או לפעול אחרת".
על אף שמסמך מב/1 מגדיר התחייבותם של המשיבים כעולה בקנה אחד עם צו המניעה, אין לחלץ ממנו מענה לשאלה שבפני
נו. מסמך מב/1 ושטר המשכון סותרים האחד את השני, כאשר המאוחר בהם (השטר) שותק בשאלת השכרת הנכס, ומשהתעורר הספק, יפעל הוא לטובת המשיבים. הדברים מקבלים משנה תוקף לאור העובדה שהמסמך המאוחר הנו שטר המשכון, קרי המסמך הספציפי המגדיר התחייבויות הצדדים הנוגעות לשעבוד עצמו, ומשלא נקבעו בו הגבלות על יכולת המשיבים להשכיר את הנכסים, אין לקרוא לתוכו הגבלות כגון דא.
למען השלמת התמונה ראוי לציין, כי המבקש העלה טענה לפיה שני המסמכים – שטר המשכון והמסמך מב/1 – שניהם מאותו התאריך, ומכאן כי יש לראות הוראותיהם כמשלימות זו את זו.
לדידי, גם במצב דברים זה שטר המשכון הוא המחייב לעניין התחייבויות הצדדים ותנאי מימוש המשכון. מה גם, שבדיון בפני
הסכימו הצדדים כי התאריך המאוחר המצוין על גבי שטר המשכון הוא התקף, ואף הצביעו על חתימות הצדדים על גבי שטר המשכון, אשר באות לאשר תיקון זה.
7.
מן המקובץ עולה כי אין במשכון הנכסים כשלעצמו, ובטרם התגבש המשכון, כדי לאסור על המשיבים להשכירם (ומכאן, כי גם אין מקום להכריע בשאלת תקפותו של השעבוד האמור, וממילא אין זה מסור לשיקול דעתו של בית המשפט). יתר על כן, התחייבות המשיבים, כי לא יעבירו זכויות דיירות מוגנת, מבטיחה כי האפשרות למימוש המשכון, מקום בו יהא בכך צורך, לא תסוכל.

לאור זאת, הבקשה נדחית. הצו מיום 19.9.05 מבוטל בזאת.

המבקש ישלם למשיבים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק.
ניתנה היום ג' בתשרי, תשס"ו (6 באוקטובר 2005) בהעדר הצדדים.
המזכירות
תמציא העתקים לב"כ הצדדים.


עוני חבש
, שופט







הפ בית משפט מחוזי 4328/05 נעים כליף גולן נ' יוסף כדורי, אברהם כדורי ואח' (פורסם ב-ֽ 06/10/2005)