פסקי דין על סלים חביב אללה | פסקי דין על פדל חביבת אללה | פסקי דין על עו"ד אשרף שריף ג'סאר
2173/02 א 04/08/2005
א 2173/02 סלים חביב אללה, פדל חביבת אללה נ' עו"ד אשרף שריף ג'סאר
בעניין:
1
בתי המשפט
בית משפט השלום חדרה
א
002173/02
בפני
:
כב' השופט חננאל שרעבי
תאריך:
04/08/2005
בעניין
:
1. סלים חביב אללה
ת.ז. 02078284
2. פדל חביבת אללה
ת.ז. 020781102
המבקשים
נ ג ד
עו"ד אשרף שריף ג'סאר
ת.ז. 026272823
המשיב
החלטה
1.
בפני
י בקשה לכוף על המשיב בקנס ו/או במאסר לקיים את פסה"ד שניתן נגדו ביום11/02/2005, בו נקבע כי המשיב רשאי לקזז את סכומי שכר הטירחה שנקבע כי מגיעים לו על פי פסה"ד, מהכספים אשר מחזיק בידיו בנאמנות עבור כל אחד מהמבקשים, ולהעביר את היתרה למבקשים, כל אחד על פי חלקו, לא יאוחר מיום 01/02/2005 בערכים דולריים.
2.
על אף שהמבקשים פתחו כנגד המשיב תיק הוצל"פ לביצוע פסה"ד, מבקשים הם גם לכוף עליו את ביצוע פסה"ד מכוח פקודת בזיון ביהמ"ש, בהסתמך, בעיקר, על החלטתו של ביהמ"ש המחוזי בנצרת, שניתנה במסגרת בש"א 1388/04 מתאריך 15/04/2004, אשר העתקה צורף לבקשה.
בהחלטה זו, שניתנה ע"י כבוד השופטת דנון, נקבע כי אין להתייחס לכספי פקדון או נאמנות המוחזקים ע"י עו"ד לטובת לקוח,
כאל חיוב כספי רגיל. לכן במקרה שעורך-הדין לא מחזיר את הפקדון או מפר את תנאי הנאמנות, ולא השיב את הכספים ללקוח, למרות שקיימים צוי בימ"ש המחייבים אותו לעשות כן, רשאי הלקוח לגבות את הכספים מעורך-הדין באמצעות לשכת ההוצל"פ, אך גם לכוף על עורך-הדין את ביצוע צוי ביהמ"ש או פס"ד של ביהמ"ש בנדון, באמצעות פקודת בזיון ביהמ"ש.
3.
נצטט בנדון את דבריו של ביהמ"ש המחוזי בנצרת, בקטעים הרלבנטיים, כדלקמן:
"...אין מדובר כאן על חיוב כספי בין נושה לחייב, אלא על החזרת פקדון שניתן בנאמנות לעורך-דין ע"י לקוח. לפיכך, הליך של פתיחת תיק בהוצל"פ והחזרת הפקדון ע"י
עורך-הדין הנאמן בתשלומים - אינו מתאים, אינו הולם, ולא נועד למקרה בו הנאמן וחוייב להחזיר את הפקדון ללקוח במלואו.
...גם העובדה שהמבקשת פתחה תיק בהוצל"פ אינה מונעת בעדה מלבקש את הפעלת הפקודה לבזיון ביהמ"ש...
...התנהגותו של המשיב מצדיקה באופן הברור ביותר את הפעלת פקודת בזיון ביהמ"ש".
4.
ביקשתי וגם קיבלתי את תגובת המשיב לבקשה, והוא סבור, כי אין לסטות גם במקרה
הנדון מההלכה הפסוקה, לפיה אין להיזקק להליכי פקודת בזיון ביהמ"ש כאשר קיימת
דרך אחרת לביצוע הצו, למשל פתיחת תיק הוצל"פ.
דיון והכרעה
:
5.
דעתי בנדון כדעתו של המשיב, כפי שבאה לידי ביטוי בסעיף 4 לעיל.
6.
לצערי נאלץ אנוכי לחלוק בנדון על דעתה של כב' השופטת דנון בהחלטתה הנ"ל.
7.
לדעתי - במקרה של הפרת חובת נאמנות של עורך-דין כלפי לקוח, באופן שעורך-דין לא
מעביר כספי פקדון (או כספי נאמנות),
חזרה לידי הלקוח,
יש לומר כי עורך-הדין
חב כלפי הלקוח בשניים:
א.
חוב כספי רגיל ללקוח, אשר הוא חוב סכום הפקדון או הנאמנות.
ניתן ללמוד כי מדובר בחוב כספי רגיל, גם
מסעיף 12 לחוק הנאמנות, תשל"ט -
1979, הקובע כי אחריותו של הנאמן היא כאחריותו של "שומר" על פי חוק
השומרים, תשכ"ז - 1967. הפרת אחריותו של שומר על פי חוק השומרים, מטילה
עליו חובת פיצויי כספי כלפי אובדן הנכס או נזקו (סעיף 5 (א) לחוק השומרים.
ודוק - חבותו של השומר היא כספית בלבד, חובת פיצוי בעל הנכס).
ב.
מפר כלפי הלקוח את אחריותו המקצועית כעורך-דין, ומבצע במעשהו זה
במקביל גם עבירה אתית.
8.
באשר לחוב הכספי - לטעמי עורך-הדין הוא בגדר חייב רגיל
של הלקוח, אשר יצטרך
לגבות
את החוב ממנו בהליכי גביה רגילים, דוגמת לשכת ההוצל"פ, מבלי להיזקק
להליכי בזיון ביהמ"ש.
במילים אחרות, אין הצדקה לסטות במקרה דנן מהכלל הרגיל האומר כי - כשניתן לגבות
חוב כספי, נשוא פס"ד או צו של בימ"ש, בהליכי גביה רגילים, דוגמת לשכת ההוצל"פ, אין
להיזקק להליכי בזיון.
9.
באשר לעבירות האתיות או להפרת חובותיו המקצועיות של עורך-הדין כלפי הלקוח -
רשאי הוא, מעבר לנסיון גביית החוב ע"י לשכת ההוצל"פ, לפנות בתלונה מתאימה ללשכת
עורכי-הדין, על מנת שתגרום להעמדת אותו עורך-דין לדין משמעתי בבית הדין המשמעתי
של לשכת עורכי-הדין.
10.
כאמור במקרה דנן, פנו המבקשים לביצוע פסה"ד בלשכת ההוצל"פ, ואף החלו בהליכי
גבייה בפועל כנגד המשיב. משכך - אין מקום לאפשר להם לסטות מהכלל הרגיל,
ולפעול בנדון נגד המשיב גם במסגרת הליכי בזיון ביהמ"ש.
11.
על כן, אני דוחה את הבקשה, ומחייב את המבקשים, יחד ולחוד, לשלם למשיב, את
הוצאותיה בשיעור של 3,000 ₪ ומע"מ כדין.
המזכירות תעביר החלטתי זו לבאי כוח הצדדים.
ניתנה היום 04 באוגוסט, 2005 (כ"ח בתמוז תשס"ה) בהעדר הצדדים.
חננאל שרעבי
,
שופט
א.דה-מנואל
א בית משפט שלום 2173/02 סלים חביב אללה, פדל חביבת אללה נ' עו"ד אשרף שריף ג'סאר (פורסם ב-ֽ 04/08/2005)