פסקי דין על ג'מאל מוחמד | פסקי דין על עאישה חסן צאלח | פסקי דין על סירייה מוחמד | פסקי דין על מנורה חברה לביטוח | פסקי דין על אבנר איגוד לביטוח נפגעי רכב |

2986/04 בשא     26/09/2005




בשא 2986/04 ג'מאל מוחמד, עאישה חסן צאלח נ' סירייה מוחמד, מנורה חברה לביטוח בע"מ, אבנר איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ




בעניין:

1



בתי המשפט


בית משפט השלום חדרה
בשא002986/04

בתיק עיקרי: א
004358/04

בפני
:
כב' השופט סברי מוחסן
- סגן נשיא
תאריך:
26/09/2005



בעניין:
1. ג'מאל מוחמד

2. עאישה חסן צאלח





המבקשים


- נ
ג
ד -



1. סירייה מוחמד

2. מנורה חברה לביטוח בע"מ
3. אבנר איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ




המשיבים

החלטה


1.
לפני בקשה למינוי מומחה רפואי
בתחום רפואה תעסוקתית / שיקומי על מנת לקבוע

את נכותו של המבקש, אם נשארה לו נכות צמיתה כתוצאה מהתאונה נשוא תביעה זו.
2.
לטענת ב"כ המבקש:
א. המבקש, יליד 1956, נפגע בתאונת דרכים ביום 03/06/99.
ב. בעקבות התאונה נשוא תביעה זו, הועדה הרפואית של המל"ל מיום 18/07/2004,

קבעה למבקש נכות צמיתה של 53%, תוך הפעלת תקנה 15.

ג. החומר הרפואי הקיים בעניינו של המבקש והנכות הגבוהה שנקבעה ע"י המל"ל

מצביעים ללא ספק על ראשיתה של ראיה הדרושה לצורך מינוי מומחה שיקומי.
3.
המשיבים מתנגדים לבקשה דנן וזאת כי לטענתם המבקש לא הוכיח כי פנה למחלקת שיקום של המל"ל ועשה די להקטנת נזקיו.
4.
דיון:
במקרה דנן נקבעה למבקש נכות עפ"י דין ע"י הועדה הרפואית של המל"ל ולכן לא מונו בתיק מומחים רפואיים שיחוו דעתם לקביעת דרגת נכותו של התובע או לעניין דרכי יקומו; דרגת הנכות של 53% שנקבעה ע"י המל"ל היא הקובעת לצורך התביעה בתיק זה.
אולם, קביעת הנכות ע"י המל"ל מחייבת רק לעניין הנכות הרפואית ולא התפקודית (ראה ע"א 516/86 אררט חברה לביטוח בע"מ נ' שמעון אזולאי, פד"י מ(4) 690, בעמ' 703), וככלל, ביהמ"ש הוא זה הקובע את נכותו התפקודית של הנפגע, על בסיס נכותו הרפואית.

ההלכה היא כי אין למנות מומחה שיקומי כעניין שבשגרה.נ
"במקרים הרגילים אין למנות מומחה שיקומי כעניין שבשגרה. הפרקטיקה הרגילה
והראויה היא שהשאלה אם למנות מומחה שיקומי במקרים הרגילים, תחתך רק לאחר

חקירתו של המומחה הרפואי "הרגיל", אם אמנם נתבקש הוא לחקירה". (ראה: א' ריבלין, תאונות הדרכים – סדרי דין וחישוב הפיצויים, (מהדורה חדשה ומעודכנת – 1999) בעמ' 609)

ברם, במקרה דנן נקבעה , כאמור, הנכות הרפואית ע"י המל"ל, והיא המחייבת עפ"י
סעיף 6ב לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975 (להלן: חוק הפלת"ד) לצורך התביעה בתיק, ולפיכך אף לא מונה מומחה רפואי מכל תחום שהוא ע"י ביהמ"ש. מכאן, לא ניתן לחקור או לשלוח שאלות הבהרה למומחה מטעם ביהמ"ש בקשר להשפעת נכותו של המבקש, בנסיבות העניין , על המשך עבודתו ותיפקודו.ו

5.
אם כך מה הדין בנסיבות אלו?
כב' השופט קלינג אשר דן בעניין דומה בת.א. (ת"א – יפו) 3177/85 שטיין נ' צור חברה לביטוח בע"מ, צלטנר 688 יח(1) אומר לעניין זה :
"מבלי שאקבע אם אכן יש שוני בין מקרה הנופל בגדרו של סעיף 6ב' לבין מקרה הבא במסגרת סעיף 6א', הרי יתכן שהבדל כזה קיים. קביעת דרגת הנכות לעניין סעיף 6ב' היא קביעה יבשה באחוזי נכות של המוסד לביטוח לאומי או גוף אחר הפועל על פי דין. לכן כשבית המשפט בא לקבוע את הנכות התפקודית, יתכן ויזדקק לחוות דעת כדי לגשר בין דרגת הנכות הרפואית שנקבעה על פי דין, לבין הנכות התפקודית". (ההדגשה שלי – ס.מ.)

גישה זו, לפיה מקום שנקבעה נכות עפ"י דין ולא התמנה מומחה רפואי ע"י ביהמ"ש שניתן לחוקרו על העניין התפקודי – שיקומי, יש מקום לשקול מינוי מומחה שיקומי, מוצאת את ביטויה אף בפסק דינו של כב' השופט אור ברע"א 4375/99 אמנון טוב נ' צ'מפיון מוטורס(ישראל) בע"מ ואח' (טרם פורסם).
יצויין כי חוות דעתו של מומחה שיקומי אין מטרתה לסתור את קביעת המל"ל אלא ווקא לסייע בידי ביהמ"ש בבואו לקבוע את הנכות התפקודית ובעניין הזה כבר נפסק בע"א 516/86: "...הוכחת הנזק הממוני או הוכחת העדרו של נזק כזה בראיה רפואית אינה סותרת את המימצא בדבר דרגות הנכות הרפואית. נהפוך הוא, עדות רופא על מידת התיפקוד של התובע במומו ובמגבלותיו המעשיות, תחזית רפואית על שיפור או הרעה בעתיד, על סוגי המלאכות שבידו לעסוק בהן על אף מומו וכיוצא באלה פרטים על כושר השתכרות, רק יאירו את עיני ביהמ"ש בבואו לפסוק בראש נזק זה, שהנסתר בו רב, בדרך כלל, מן הגלוי" (שם, בעמוד 711).ב
לאור נטיית ביהמ"ש, כפי שהובהר לעיל, במקום שהנכות הרפואית נקבעה על פי דין ולא
ניתן לזמן מומחה רפואי לחקירה, לאפשר לנפגע להוכיח את נכותו התפקודית באמצעות
מינוי מומחה בתחום השיקומי, וכאשר בענייננו לא מונה
מומחה מטעם ביהמ"ש, ודרגת
הנכות נקבעה על יסוד קביעת המל"ל (אשר קבעה למבקש 53% נכות צמיתה) , הרי
בנסיבות אלו -
בהתחשב בנכותו הגבוהה של המבקש, באופי עבודתו ובגילו -
הריני
סבור כי נמצאים אנו בגדר אותם מקרים חריגים בהם ראוי למנות מומחה שיקומי.


לאור כל האמור לעיל, אני נענה לבקשה למינוי מומחה רפואי בתחום השיקומי. שאלת שכרו של המומחה תקבע לאחר הגשת חוות דעת מטעמו.

המזכירות תשלח העתק מהחלטה זו לב"כ הצדדים.

ניתנה היום כ"ב באלול, תשס"ה (26 בספטמבר 2005) בהעדר.
סברי מוחסן
, שופט
סגן נשיא


ו. ביטון






בשא בית משפט שלום 2986/04 ג'מאל מוחמד, עאישה חסן צאלח נ' סירייה מוחמד, מנורה חברה לביטוח בע"מ, אבנר איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ (פורסם ב-ֽ 26/09/2005)