Google

עיטים בניה יזום ופיתוח בע"מ, קמזון קליין תומר, קמזון קליין ליאור - דור אנרגיה 1989 בע"מ

פסקי דין על עיטים בניה יזום ופיתוח | פסקי דין על קמזון קליין תומר | פסקי דין על קמזון קליין ליאור | פסקי דין על דור אנרגיה 1989 בע"מ

414/04 בשא     13/07/2005




בשא 414/04 עיטים בניה יזום ופיתוח בע"מ, קמזון קליין תומר, קמזון קליין ליאור נ' דור אנרגיה 1989 בע"מ




בעניין:

1



בתי המשפט



בית משפט השלום דימונה
בשא000414/04


בפני
:
כבוד השופטת רות בהט
תאריך:
13/07/2005




בעניין
:
1 . עיטים בניה יזום ופיתוח בע"מ

2 . קמזון קליין תומר
3 . קמזון קליין ליאור


ע"י ב"כ
עו"ד לוין ורה

המבקשים

נ
ג
ד


דור אנרגיה 1989 בע"מ



ע"י ב"כ עו"ד
עו"ד דרורי ארז

המשיבה

החלטה


העובדות:

זוהי התנגדות לביצוע שטר מטעם שלושת החייבים.
באשר למבקש 3 נטען כי אין הוא קשור לבקשה לביצוע שטר, ומספר הזהות הרשום בתיק ההוצל"פ הוא מספר הזהות של המבקש 2 ואין לו קשר לחוב הנטען. המבקש 2
חתם כערב לשטר.

לגופו של עניין נטען כי שטר החוב איננו תקף באשר חתומים עליו המבקש 2 ואדם נוסף בשם שאול דרעי שהיה עובד במבקשת 1. בהתאם להחלטות המבקשת 1 מורשה החתימה היחיד של
החברה, הוא מר יצחק קמזון קליין שאיננו חתום על השטר. לאור זאת, לטענתם לחתימת הערבים אין כל משמעות, ואין בחתימתם כדי להפוך את השטר לתקף.
המבקש 2 טוען כי מעולם לא חתם על שטר החוב בפני
עוה"ד שאישר את חתימתו. בנוסף, המבקשת 1 מכחישה את קיומו של החוב שבגינו הוגשה הבקשה לביצוע שטר. לטענתה, בינה לבין המשיבה קיים הסכם מסגרת לפיו המשיבה תספק
דלק בהתאם להזמנת המבקשת, כאשר איזור אספקת הדלק הינו מישור אדומים שבו מתקיימת פעילותה המסחרית של המבקשת. נציגי המשיבה ידעו היטב מיהו מורשה החתימה והמנהל.
בזמנים הרלבנטיים לבקשה הועסק ע"י המבקשת 1 מר שאול דרעי שפוטר בחודש יוני 2004 לאחר שהתגלו מעילות שביצע אצל המבקשת. בדיעבד, הסתבר למבקשת 1 כי מר שאול דרעי יצר קשר עם
המשיבה והזמין בשם המבקשת ללא אישור הגורמים המוסמכים לכך אצל המבקשת 1 דלק עבור חברה אחרת, וכן לצריכתו הפרטית, בסך כולל של 46,275.98 ₪. למרות
שהמדובר בהזמנות ליעד חריג ובכמות חריגה, המשיבה לא ראתה לנכון לאשר את נכונות ההזמנה אצל הגורמים המוסמכים במשיבה או אצל מורשה החתימה והמנהל. כראייה לכך הוגשו ההסכם שנחתם בין המבקשת למשיבה והוראות קבע עליהם מתנוססת חתימתו של מר יצחק קמזון קליין. נטען כי כאשר לא כובד סכום מסוים על ידי המבקשת, נציג המשיבה פנה
אל מר יצחק קמזון באופן אישי. המבקשת אף פנתה למשיבה בכתב כי אין היא מכירה בחיובים אלו וביקשה מן המשיבה לזכות את חשבון המבקשת אצלה. המבקשים טוענים כי יש לראות
במכתב זה משום הודעת קיזוז.

ההכרעה:
באשר למבקש 3:
עיון בשטר החוב מראה כי חתימתו של המבקש 3 כלל אינה מופיעה על שטר החוב, לא כעושה השטר ולא כערב, ולפיכך,
אין למשיבה עילת תביעה שטרית כלפיו.

באשר למבקשת 1 ולמבקש 2:
הדין מכיר גם בכך כי גם מי שלא חתם באופן פיזי על השטר עשוי לחוב על פיו. כך גם בדיני שטרות עשויה הרשאה להיווצר על ידי התנהגות וככל שהקשרים בין השולח לבין מי שנחזה כשלוח הדוקים יותר, כך תהא נטייה להסיק על קיומה של הרשאה. בנוסף עמדת המוצא לפי סעיף 22 (א) לפקודת השטרות היא, שחתימתו של אדם מחייבת אותו באופן אישי. במקרה של ספק, אם התוספת לחתימה מצביעה על שליחות או באה לתאר את אישיותו של החותם, ידו של החותם – המבקש להשתחרר מחבות אישית – על התחתונה. כך,
שגם אם תתקבל טענת המבקשת 1 כי המבקש 2 והאדם הנוסף חתום על השטר, שאול דרעי חתום בשם המבקשת 1 ללא הרשאה, עשוי המבקש 2 להיות מחוייב באופן אישי כעושה השטר (או כערב).
אינני מקבלת את טענת ב"כ המבקשים בסיכומיו, כי השטר כאילו לא נעשה כלל ולפיכך אין המבקש 2 חייב אפילו כערב, מה גם שאין מחלוקת כי הוא חתום על השטר. בנוסף, סעיף 25 (א) לפקודת השטרות קובע כלל פרשני למקרי שליחות שטרית. לפיו "כשבאים להכריע אם חתימה פלונית על שטר היא של מרשה או של המורשה שבידו נכתבה הולכים אחר הפירוש המועיל ביתר לכשרותו של המסמך".
דהיינו: יש להתאים את פרשנותו של המסמך לכוונתם המשוערת של הצדדים וסביר להניח שהללו התכוונו ליצור מסמך בר-תוקף ולא מסמך נעדר כל נפקות משפטית.

סעיף 56 לפקודת החברות תשנ"ט – 1999, (בדומה לסעיף 105 לפקודת החברות בנוסחה הקודם) קובע הלכות מיוחדות ביחס לפעולה שנעשתה עבור חברה ללא הרשאה או תוך חריגה מהרשאה, מדיניות זו שונה מדין השליחות הכללי שבסעיף 6 לחוק השליחות. חברה עשויה לחוב כלפי צד שלישי אפילו חרג שלוחה ממסגרת ההרשאה אם החריגה לא היתה ידועה לצד השלישי ולא היה
לו לדעת עליה. נטל הראיה במקרה של חריגה מההרשאה מוטל על המבקשת 1. ראה ע"א 2448/92 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' אשכנזי ואח' פד"י מח (3) עמ' 563 בעמ' 570 – 571 וכן ע"א 455/89 קולומבו מאכל ומשקה בע"מ נ'
בנק מסחר
בע"מ, פד"י מה (5) עמ' 490. סעיף 56 לחוק החברות (וכבר סעיף 105 לפקודת החברות) ביטל את עיקרון הידיעה הקונסטרוקטיבית ואת כלל הניהול הפנימי המוזכר בסיכומי ב"כ המבקשים בסיכומיו.
[ראה: י. גלעד "חתימה על שטר – סוגיית ההרשאה" משפטים כ"ט (תשנ"ח) עמ' 263 ובעמ' 299 – 302).

הואיל ובשלב בו אנו נמצאים, ההנחה היא כי הטענות המפורטות בתצהירים הן נכונות, אין נזקקים לשאלת מהימנות הגרסה. בנוסף, עומדת למבקשים טענת קיזוז, ופעולת קיזוז יכולה להיות נובעת גם בגין חיוב נזיקי שאף הוא חיוב לכל דבר ועניין. ראה לענין זה רע"א 6250/98 נורדלנד נ' מפעלי ייצור והוצאה לאור בירושלים פד"י נג' (2) עמ' 274 שם נקבע כי "חיוב כספי יכול שינבע מחוזה,
ממעשה נזיקין, מעשיית עושר ולא במשפט, מהוראת דין או מכל מקור אחר ליצירת חיוב".
יודגש כי טענת קיזוז בגין חיוב נזיקי מתייחסת אך ורק להזמנות שביצע מר שאול דרעי, להזמנות החריגות שביצע לשכונת קטמון בירושלים ולחברת אוסניר בכרמיאל, ושסכומן אינו כולל את כל החוב עפ"י השטר. כך, שככל שטענה זו מתקבלת לצרכי הרשות להתגונן, היא מוגבלת לסכום של 46275.98 ₪, והיא עומדת הן למבקשת 1 והן למבקש 2.

אינני מקבלת את טענת ב"כ המשיבה כי גרסת המבקשים קרסה בשלב זה והיא בבחינת "הגנת בדים", גם אם נפלו סתירות בגרסתם.

המבקשים הראו מספר
עילות הגנה אפשריות שפורטו לעיל.
לאור האמור לעיל ניתנת בזה למבקשים רשות להתגונן, בכל הטענות שהועלו בתצהירים.
שאלת הוצאות
הבקשה תוכרע במסגרת פסק הדין ולפי התוצאה.

ניתנה היום ו' בתמוז, תשס"ה (13 ביולי 2005) בהעדר הצדדים


______________
רות בהט
– שופטת


000414/04בשא141 כוכבה לוי






בשא בית משפט שלום 414/04 עיטים בניה יזום ופיתוח בע"מ, קמזון קליין תומר, קמזון קליין ליאור נ' דור אנרגיה 1989 בע"מ (פורסם ב-ֽ 13/07/2005)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים