פסקי דין על סימון אלפסי | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

1031/02 בל     04/03/2003




בל 1031/02 סימון אלפסי נ' המוסד לביטוח לאומי




1
בתי המשפט
בל 001031/02
בית הדין האזורי לעבודה באר-שבע
04/03/03

כבוד השופטת יהודית גלטנר-הופמן

בפני
:

סימון אלפסי
(ת.ז. 062765136)
בעניין:
המערער

נ ג ד
המוסד לביטוח לאומי
המשיב
ג'יזל אלאלוף

ע"י ב"כ עוה"ד
פסק דין
1. מדובר בערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים מיום 23.12.01, אשר קבעה, כי לא חלה החמרה במצבו הרפואי של המערער שהוכר כתאונת עבודה מיום 1.7.74. מדובר בפועל בניין הסובל מדרמטיטיס.

2. בכתב הערעור טוען המערער, כי חלה החמרה במצבו, אינו מסוגל לעבודה. רופאי הועדה לא התייחסו למצבו הרפואי.

ב"כ המשיב טוען, כי בעבר אושרה תקופת החמרה זמנית בשיעור 100% לתקופה זמנית וחולפת מ-15.11.00 עד 21.1.01 (החלטת ועדה מדרג ראשון מיום 26.6.01), ומעבר לתקופה הנ"ל לא מצאה הועדה ממצאים פתולוגיים המאפשרים לה לקבוע המשך דרגת נכות. המשיב הציג בבית הדין החלטה של ועדה רפואית לעררים קודמת מ-12.9.78, אשר קבעה נכות זמנית בשיעור 100% עד 28.2.78 בלבד.

3. מתוך עיון בפרוטוקול הועדה נשוא הערעור, צויין, כי בפני
הועדה הובאו דו"ח ועדות קודמות, לרבות תעודת החמרת מצב מיום 14.1.01. הועדה רשמה תלונות המערער, ציינה את הממצאים הרפואיים וקבעה באופן לקוני, כי אין לראות החמרה במצבו של המערער.

4. אין ספק, כי כאשר מדובר בהחמרת מצב רפואי ועל מנת שניתן יהיה להעביר ביקורת שיפוטית על החלטת הועדה, יש לבחון החלטתה לאור מצב קודם. הועדה לא ציינה בפרוטוקול אלו פרוטוקולים של ועדות קודמות היו בפני
ה. כמו כן לא ברור האם החלטת הועדה הרפואית לעררים מ-12.9.78 הינה החלטה אחרונה חלוטה בעניינו של המערער. לא צויין האם החלטה זו עמדה בפני
הועדה.

כמו כן הועדה לא נימקה מדוע דחתה הבקשה להכיר בהחמרת מצבו הרפואי של המערער.

אין מחלוקת, כי ועדה רפואית לעררים החלטותיה הינן החלטות "מעין שיפוטיות", ולפיכך חובה עליה לקיים את הדיון כהלכתו, לנהל פרוטוקול, לשמוע את תלונות הנכה ולקיים בעניינו דיון הוגן. כאשר הוכח, כי חובות אלה לא מולאו והופרה חובת ההגינות והנאמנות בהן מחוייבת הועדה, וכן כאשר לא נימקה החלטתה נימוק ראוי, שוקל בית הדין ביטול ההחלטה והחזרת עניינו של המבוטח לדיון נוסף בפני
הועדה (ע"ע 1091/00 שטרית נ' קופ"ח מאוחדת, פד"ע לה' 5).

"ההנמקה צריך שתהיה כזאת שממנה ילמד לא רק רופא אחר את מהלך המחשבה שהביא להחלטה, אלא גם שבית הדין יוכל לעשות זאת ולעמוד על כך אם הועדה נתנה פירוש נכון לחוק" (דב"ע מג/1356-01 מרדכי לביא נ' המוסד, פד"ע יז 130; דב"ע לה/129-01 משה שריקי נ' המוסד, פד"ע ז 206; דב"ע מח/11-01 רג'ופקר שמואל נ' המוסד, פד"ע כ 116; דב"ע נד/14-01 עוגן חיון נ' המוסד, פד"ע כז 242; דב"ע נה/17-01 חיים כהן נ' המוסד, פד"ע כח 535). וזאת מאחר "שרק החלטה מנומקת מאפשרת לרשות השיפוטית למלא תפקיד הפיקוח השיפוטי שהוטלה עליה" (דב"ע שם/1694-01 יוסף מלמד נ' המוסד, פד"ע יג 327).

מן הראוי שהחלטת הועדה תהיה ברורה לכל, ללא כל צורך בפרשנות או בהסקת מסקנות (עב"ל 10082/97 שלמה שיה נ' המוסד, פד"ע לד 188).

6. לפיכך במכלול נסיבות המקרה הנדון, הערעור מתקבל.

עניינו של המערער יוחזר לועדה הרפואית לעררים בהרכב זהה, על מנת שתנמק החלטתה, תוך התייחסות הן לתעודת החמרת המצב ותוכנה (שלא הוצגה בפני
- י.ה.), והן להחלטת הועדה הרפואית האחרונה שניתנה בעניינו של המערער תוך השוואת מצבו דאז למצבו הרפואי הנוכחי עובר להחלטתה, ואם אכן מסקנת הועדה, כי לא חלה החמרה במצב הרפואי, על הועדה לנמק מסקנתה.

7. פסק הדין בערעור הנוכחי ניתן באיחור, שכן התיק הועבר למתן

פסק דין
רק במחצית חודש פברואר 2003.
8. המשיב ישלם למערער הוצאות בשיעור 500 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית חוקית מיום פסק הדין עד לפרעון המלא בפועל.

9. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.
ניתן היום ל' ב אדר א, תשס"ג (4 במרץ 2003) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לצדדים בדואר רשום עם אישורי מסירה.
י. גלטנר-הופמן, שופטת
001031/02בל 734 סיגל שימן








בל בית דין אזורי לעבודה 1031/02 סימון אלפסי נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 04/03/2003)