פסקי דין על משה ראובני | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

1736/02 בל     23/05/2005




בל 1736/02 משה ראובני נ' המוסד לביטוח לאומי




בעניין:

1



בתי הדין לעבודה

בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו
בל 001736/02


בפני
:
כבוד השופטת לאה גליקסמן


23/05/2005





התובע
משה ראובני

בעניין
:


נ
ג
ד


הנתבע
המוסד לביטוח לאומי


פסק דין

1.
התובע הגיש תביעה להכרה בפגיעה בכתף ידו השמאלית ובשכמה השמאלית כפגיעה בעבודה על רקע מיקרוטראומה ו/או מחלת מקצוע.
2.
הצדדים הגיעו להסכמה על מינוי מומחה רפואי, על יסוד העובדות כמפורט להלן:
2.1.
התובע הוא לוטש יהלומים במקצועו, ועובד במקצועו כ- 40 שנה לערך.
2.2.
שעות עבודתו של התובע היו כמפורט להלן:
2.2.1.
ימים א' – ה' – משעה 7:00 עד שעה 18:00.
2.2.2.
יום ו': משעה 7:00 עד שעה 13:00.
2.3.
במסגרת עבודתו כלוטש יהלומים, ביצע התובע את פעולת הליטוש, שנעשית באופן המפורט להלן:
2.3.1.
התובע אוחז ביהלום בצד שמאל, עם מכשיר הנקרא "דוב", ומתחתיו מסתובב אופן המונע באמצעות מנוע חשמלי, כאשר האופן מונח על השולחן.
2.3.2.
האופן משמש למעשה כמעין "נייר זכוכית" כאשר במקום זכוכית יש עליו אבקת יהלומים,


וחיכוך
של היהלום עם פני האופן גורם לליטוש היהלום.
2.3.3.
כל שניה לערך, התובע מוריד את היהלום לכיוון מגע עם האופן, ומיד מרים את היהלום חזרה לגובה העיניים, וזאת על מנת שיוכל לראות את צורת היהלום לאחר המגע.
2.3.4.
ביד ימין שלו, התובע אוחז כל הזמן משקפת מיוחדת, שבאמצעותה הוא יכול לראות את פני היהלום.
2.3.5.
בכל מהלך העבודה, התובע יושב בתנוחה קבוע ופעולת יד שמאל חוזרת על עצמה מהאופן לעין שמאל (הבוחנת את היהלום) וחוזר חלילה.
3.
בהחלטה מיום 13.7.2003 מינה בית הדין את דר' מנחם יצחקי. להלן, יפורטו השאלות ותשובותיו של דר' יצחקי לשאלות:
3.1.

מה היא מחלתו של התובע?
מתוך המסמכים קשה מאד לקבוע מהי בדיוק מחלתו של התובע. הנתונים הרשומים הם כאבים בצוואר וכאבים בכתף שמאל. ישנם מסמכים המעידים על שינויים ניווניים בצוואר וכאבים בכתף. יתכן בהחלט שמדובר בכאבים ממקור צווארי הקורנים לאזור הכתף והזרוע. יתכן גם שמדובר בכאבים שמקורם בכתף השמאלית, למשל על רקע קרע בשריר ה-
rotator cuff
.
3.2.

האם יש קשר סיבתי בין מחלת התובע לבין עבודתו כפי שתוארה לעיל?
על פי האמור במסמכים ובתיאור העובדתי קשה לי לקבל קשר סיבתי בין מחלתו לבין עבודתו וזאת בניגוד לחוות דעתה של דר' הגר פטיש. זאת מאחר והתנועות שתוארו הינן בעיקר תנועות בשורש כף היד ובמרפק שמאל, שאין להן שום קשר עם הכתף עצמה. וכך גם לגבי הצוואר. מאידך ידוע שמעל גיל 40 קיימים קרעים ב-
rotator cuff
באופן ספונטני אצל מרבית האוכלוסייה וכך גם לגבי הפרעות בצוואר, ללא קשר לעבודה כלשהי. הייתי ממליץ לצורך בירור לבצע גם בדיקת אולרטאסאונד של הכתפיים ולקבל תשובה עדכנית.
3.3.
האם מחלתו של התובע היא תוצאה של תהליך תחלואתי, או שהיא תוצאה של אירועים זעירים (מיקרו טראומות)
- פגיעות זעירות וחוזרות בידו של התובע, שניתן לאתר בזמן ובמקום?
התיאור של התנועה של הרמת האבן לכיוון העין איננו מהווה אירוע זעיר אלא תנועה טבעית שמתבצעת יום יום וללא כל מאמץ, כך [ש]גם אם היא חוזרת על עצמה הרבה פעמים היא איננה מהווה מיקרוטראומה.
3.4.
אם קבעת כי היו פגיעות זעירות – האם יש לראות במחלת התובע תוצאה של אותן פגיעות קטנות וחוזרות, שבמצטבר גרמו להופעת המחלה ממנה סובל התובע? במלים אחרות,
ההיתה כל פגיעה בעלת אופי בלתי הפיך
(

irreversible
), כך שבהצטרף אליה פגיעות זעירות דומות וחוזרות נוצר המצב הקיים?
כאמור לעיל לדעתי לא מדובר כאן במיקרוטראומה כלל.
3.5.
אם התשובה לשאלה הקודמת חיובית – האם תנאי עבודתו של התובע כפי שתוארו בהחלטה, השפיעו על התפתחות המחלה הרבה יותר או הרבה פחות מאשר נתוניו האישיים (גורמי סיכון) של התובע, אם היו כאלה? פרט את גורמי הסיכון האחרים, אם היו כאלה.

לדעתי אין קשר סיבתי בין מחלתו של התובע שהיא כנראה ממקור צווארי או בכתף ולבין העבודה שהתבצעה במפרק ובשורש כף היד.
4.
לבקשת התובע, קבע בית הדין בהחלטה מיום 25.2.2004 כי על מנת לאפשר לתובע למצות את ההליכים, התובע יהיה רשאי לבצע בדיקת אולטראסאונד של הכתפיים ולהעבירה למומחה, למתן חוות דעתו. עקב קשיים של ב"כ התובע באיתור התובע, בוצעה הבדיקה רק בחודש יוני 2004. בדיקת האולטראסאונד הועברה לעיונו של המומחה בהחלטה מיום 21.6.2004. חוות דעתו המשלימה של המומחה הרפואי דר' יצחקי, מיום 8.8.2004, שניתנה לאחר קבלת תוצאות הבדיקה היתה כדלקמן:
"יש דלקת (ברוסיטיס) בכתף שמאל עם מעט נוזל ומספר הסתיידויות זעירות בקצה הדיסטאלי הסובסטפולאריס.
ממצאים אלה מעידים על כך שהכאבים מהם הוא [=התובע] סובל מקורם בכתף. תנועות שתוארו בפני
י אינן בכתף אלא בשורש כף היד ובמרפק בעיקר. כך שלהערכתי אין בין מצבו ובין עבודתו שום קשר סיבתי."
5.
בהחלטה מיום 25.11.2004 נעתר בית הדין לבקשת התובע להפנות למומחה שאלות הבהרה. להלן, יפורטו שאלות ההבהרה ותשובות המומחה:
5.1.
האם נכון שהחזקת היד "באוויר" [ללא תמיכה] כאמור בסעיף 2(ד) להחלטה מיום 13.7.2003, כרוכה בהפעלת שרירי הכתף?
לא. החזקת יד באוויר איננה כרוכה בהפעלת שרירי הכתף מאחר והכיפוף והחזקת היד באוויר מתבצע במרפק ובשורש כף היד ולא בכתף. אפשר להחזיק את היד באוויר גם כשהכתף למשל צמודה לגמרי לגוף והדבר אינו מצריך תנועה כזאת.
5.2.
אם כן, כיצד מתיישב הדבר עם מסקנתך בחוות הדעת המשלימה שהתנועות "אינן בכתף" אלא במרפק ובשורש כף היד?
ראה תשובתי לשאלה א'.
5.3.
אם כן, האם יש קשר בין הפעלת שרירי הכתף לבין מחלתו של התובע?
לדעתי אין קשר בין הפעלת שרירי הכתף לבין מחלתו של התובע.
6.
התובע ביקש למנות מומחה נוסף ולפסול את חוות דעתו של דר' יצחקי. בהחלטה מיום 17.3.2005 קבעתי כי בנסיבות המקרה הנדון, אכן קיים ספק אם מסקנותיו של המומחה הרפואי מתייחסות למלוא התשתית העובדתית שהוצגה בפני
ו בקשר לעבודתו של התובע, וספק זה צריך לפעול לטובת המבוטח. לפיכך, יש מקום במקרה הנדון למנות מומחה רפואי נוסף, אשר בפני
ו יוצגו התשתית העובדתית והשאלות כאמור בהחלטה מיום 13.7.2003. עוד נקבע, כי למומחה הרפואי יועבר כל החומר הרפואי שעמד בפני
דר' יצחקי, לרבות בדיקת האולטראסאונד מיום 31.5.2004, ולמעט חוות הדעת של דר' יצחקי.
7.
להלן, יפורטו תשובותיו של דר' דוד אנג'ל לשאלות שהוצגו לו:
7.1.
מה היא מחלתו של התובע?

המחלות שנמצאו אצל התובע שיכולות לתרום לכאבים באזור הכתף היו: שינויים ניווניים בכתף, שינויים ניווניים בצוואר, מעט הסתיידויות בקצה גיד סובסקפולריס בכתף, מעט נוזל בבורסה בכתף.
7.2.
האם יש קשר סיבתי בין מחלת התובע לבין עבודתו כפי שתוארה לעיל?

עבודתו של התובע כללה תנועות חוזרות של היד משולחן הליטוש לכיוון הפנים והחזקת היד באוויר ללא תמיכה במרפק. עבודתו לא כרוכה בהרמת היד מעל גובה השכם, אין הרמת משאות כבדים, ומידת התנועה של הכתף אינה רבה (רוב התנועה מתבצעת בכפוף ויישור המרפק). יש בעבודתו עומס על שרירי הטרפציוס ושרירי הכתף והזרוע, אולם אין בעבודתו כדי לגרום נזקים זעירים, מוגדרים ובלתי הפיכים, שיצטברו ויתרמו תרומה ממשית לאחת מהמחלות הנ"ל. להערכתי לכן, לא גרמה עבודתו למחלותיו, למרות שברור שכשלאדם מחלות כמו שנמצאו כאן, יורגש כאב בזמן העבודה.
7.3.
האם מחלתו של התובע היא תוצאה של תהליך תחלואתי, או שהיא תוצאה של אירועים זעירים (מיקרו טראומות)
- פגיעות זעירות וחוזרות בידו של התובע, שניתן לאתר בזמן ובמקום? אם קבעת כי היו פגיעות זעירות – האם יש לראות במחלת התובע תוצאה של אותן פגיעות קטנות וחוזרות, שבמצטבר גרמו להופעת המחלה ממנה סובל התובע? במלים אחרות,
ההיתה כל פגיעה בעלת אופי בלתי הפיך (

irreversible
), כך שבהצטרף אליה פגיעות זעירות דומות וחוזרות נוצר המצב הקיים
? מחלתו היא תהליך תחלואי שכיח בגילו. עבודתו לא גרמה למחלותיו במנגנון מיקרוטראומה.
7.4.
האם תנאי עבודתו של התובע כפי שתוארו בהחלטה, השפיעו על התפתחות המחלה הרבה יותר או הרבה פחות מאשר נתוניו האישיים (גורמי סיכון) של התובע, אם היו כאלה? פרט את גורמי הסיכון האחרים, אם היו כאלה.

השפעת העבודה על מחלותיו הינה פחותה בהרבה מהשפעת תהליך תחלואי רגיל. סביר שהכאב יורגש בזמן העבודה אולם אין בכך כדי לקשור קשר של גרימה בין העבודה למחלות.
8.
בהודעה מיום 26.4.2005 ב"כ התובע ביקש לקבל את תביעתו של התובע על יסוד כל החומר שבתיק, ולראות בהודעה תחליף לסיכומי התובע.
9.
הנתבע טען בסיכום טענותיו שיש לדחות את התביעה, מנימוקים אלה:
9.1.
שני המומחים הרפואיים שמונו על ידי בית הדין קבעו כי אין כל קשר בין מצבו הרפואי של התובע ובין עבודתו.
9.2.
על פי הפסיקה, יש לייחס משקל מיוחד לחוות דעתו של המומחה הרפואי.
9.3.
ממסקנות שני המומחים עולה כי הוכח כי השפעת העבודה על מחלת התובע היתה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים.
9.4.
משנשלל הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לבין המצב הרפואי הנטען על ידו, נשמט הבסיס להכיר בתביעתו.
10.
דין תביעתו של התובע להידחות, מנימוקים שיפורטו להלן:
10.1.
בהתאם לפסיקה
..... אין המומחה-היועץ הרפואי בא במקום בית-הדין-לפסיקה. הפוסק הוא בית-הדין וחוות הדעת אינה באה אלא להדריך ולייעץ בתחום שאינו בידיעתו המקצועית של המשפטן, אך הינו בתחום ידיעתו המקצועית של הרופא. לפי שיטת המשפט בישראל אף חוות דעת כזאת היא בבחינת "ראיות" ויש להתייחס אליה בהתאם לכך. השוני העיקרי שבין חוות דעת רפואית מטעם מומחה-יועץ רפואי הפועל מטעם בית-הדין, לבין חוות הדעת של רופא המעיד מטעם צד להתדיינות, הוא במשקל אשר בית-הדין ייחס לחוות הדעת. אך טבעי הדבר שבית- הדין ייחס משקל מיוחד לחוות דעת המוגשת על-ידי מומחה הפועל מטעמו ולא מטעם אחד הצדדים.
דב"ע
לו/ 8 – 0 סימיון דוידוביץ נ' המוסד לביטוח לאומי
, עבודה ארצי ט(2) 97.
10.2.
במקרה הנדון, לנוכח הספק שהתעורר אם דר' יצחקי התייחס למלוא התשתית העובדתית,
מינה בית הדין מומחה יועץ רפואי נוסף מטעם בית הדין. כמו כן, התובע אף ערך בדיקת אולטראסאונד עדכנית, שהועברה לשני המומחים הרפואיים.
10.3.
שני המומחים הרפואיים קבעו באופן חד משמעי שאין קשר סיבתי בין מחלתו של התובע לבין תנאי עבודתו, וכי מדובר בתהליך תחלואי ולא בפגיעה בעבודה מסוג מיקרוטראומה.
10.4.

לאור האמור בחוות דעתם של שני המומחים היועצים הרפואיים, הוכח כי לא קיים קשר סיבתי בין עבודתו של התובע לבין מחלתו, וכן הוכח כי השפעת העבודה על מצבו הרפואי של התובע, אם בכלל, היתה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים. לפיכך,
אין להכיר במחלתו של התובע כפגיעה בעבודה.
11.
סוף דבר

– התביעה נדחית. כמקובל בתביעות מבוטחים כנגד המוסד לביטוח לאומי
, אין צו להוצאות.

ניתן היום,
23.5.2005, בהעדר הצדדים.

לאה גליקסמן
, שופטת






בל בית דין אזורי לעבודה 1736/02 משה ראובני נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 23/05/2005)