פסקי דין על סוניה צילקר | פסקי דין על יעקב צילקר | פסקי דין על וונדי לי איתן | פסקי דין על אלי איתן |

1397/97 א     17/02/2002




א 1397/97 סוניה צילקר, יעקב צילקר נ' וונדי לי איתן, אלי איתן




בעניין:
1



בתי המשפט

בבית המשפט המחוזי בירושלים
ת"א 001397/97


לפני:
כבוד השופטת יפה הכט
תאריך:
17/02/02





בעניין:
1. סוניה צילקר
2. יעקב צילקר



ע"י ב"כ עו"ד
אמנון פרום ואח'

המבקשים

נ ג ד


1. וונדי לי איתן
2. אלי איתן



ע"י ב"כ עו"ד
רמי בביאן

המשיבים



החלטה

המבקשים (להלן – צילקר) והנתבע 1 (להלן – שמשוני) היו שותפים שווים בזכויות חוזיות לקבלת חכירה מאת מינהל מקרקעי ישראל (להלן – ממ"י) ביחס לבית דו משפחתי נשוא התביעה.

שמשוני מכר את זכויותיו לתובעים ביום 28.7.95 (להלן – הסכם המכירה).
משהגיעה שעת רישום הזכויות בשם התובעים – הקונים התברר לתובעים כי בחודש אוגוסט 1995, במסגרת הליכים לרישום הבית בפנקס הבתים המשותפים, חתמו שמשוני וצילקר, על תקנון מוסכם בו קבעו שעורי הצמדות של הרכוש המשותף ליחידות השונות, באופן שהעניק לצילקר זכויות יתר בשטח המגרש, שלא היו לו בהתקשרות היסודית עם ממ"י, על חשבון זכויות שנגרעו משמשוני לאחר שחתם על הסכם המכירה.
בתביעה מבקשים התובעים סעד של ביטול ו/או תיקון צו הרישום של הבית המשותף באופן שישקף את זכויותיהם האמיתיות של הצדדים כפי שהן עולות מאישור שהנפיק ממ"י וששימש בסיס להסכם המכירה, והחזרת המצב כפי שהיה ערב מתן הצו, דהיינו שיתוף בין התובעים לצילקר בזכויות החוזיות כלפי המינהל ולחלופין תיקון הצו בדרך שתשקף רישום מחצית הזכויות בשם התובעים.
ממ"י אישר, כי על פי ההתקשרות היסודית עמו אכן היו לשמשוני רק מחצית הזכויות בנכס אך אין הוא מתערב בחלוקה שונה, אם מבקשים זאת השותפים. במקרה דנן לא היה לממ"י כל מידע הסכם המכירה ומכל מקום הודיע כי לא יתנגד לסעדים המבוקשים ויקיים כל צו של בית משפט.
צילקר ביקשו לדחות את התביעה על הסף. לשיטתם משניתן צו לפי סעיף 143 לחוק המקרקעין תשכ"ט-1969 (להלן – החוק) לרישום הבית המשותף ולרישום התקנון המוסכם, ללא ערעור מצד התובעים – מושתקים התובעים מחמת מעשה בית דין.

בטענה זו אין ממש משלא התקיימו תנאים הכרחיים מצטברים לקיומו של מעשה בית דין והם: דיון בתביעה לגופה והכרעה בה בין אותם צדדים אם זו מבוססת על עילה זהה (ע"א 246/66 קלוזנר נ' שמעוני פ"ד כב(2) 561). התובעים לא היו צד להליכים לפי סעיף 143 לחוק, וממילא לא יכלו להעלות את השגותיהם. גם אילו נטלו חלק בהליכים לפי סעיף 143 הנ"ל - לא היה המפקח לפי החוק מוסמך להכריע בסכסוך הנוגע לזכויות קניין (א' איזנשטיין, יסודות והלכות בדיני מקרקעין חלק א', הוצאות בורסי עמ' 198).

הבקשה לדחיית התביעה על הסף נדחית. צילקר ישלמו לתובעים 3,000 ₪ שכ"ט עו"ד ללא קשר לתוצאות.

נקבע לק"מ ביום 5.3.02 שעה 08:30.

מתנצלת על העיכוב במתן ההחלטה, שנגרם בשל תקלה.


ניתנה היום ה' באדר, תשס"ב (17 בפברואר 2002) בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתק ההחלטה לכל הצדדים.

יפה הכט
, שופטת

001397/97א 053 יפה הכט







א בית משפט מחוזי 1397/97 סוניה צילקר, יעקב צילקר נ' וונדי לי איתן, אלי איתן (פורסם ב-ֽ 17/02/2002)