פסקי דין על זחאיקה מחמד | פסקי דין על זחאיקה אמינה | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

11524/06 בל     02/07/2008




בל 11524/06 זחאיקה מחמד , זחאיקה אמינה נ' המוסד לביטוח לאומי




בעניין:

1



בתי המשפט


בית הדין האזורי לעבודה בירושלים
בל 011524/06


בפני
:
כבוד השופטת שדיאור שרה
נציג ציבור(ע) מר חיימוביץ אברהם
נציג ציבור(מ) מר פוסט אפריים


02/07/2008





1 . זחאיקה מחמד

2 . זחאיקה אמינה
בעניין:


תובע
סייף אשרף
ע"י ב"כ עו"ד



נ
ג
ד



המוסד לביטוח לאומי


נתבע
אורנה רוזן-אמיר
ע"י ב"כ עו"ד






פסק דין

בפני
בית הדין תביעת התובעים לתשלום גמלת הבטחת הכנסה. גמלתם נשללה בשל אי התייצבות התובעת במרכז אמין בתקופה נשוא התביעה.
הנתבע טען כי לא נתקיימה בתובעת עילת הפטור מהתייצבות בגין מחלת אביה ועל כן בדין נשללה זכאותה.
בתיק זה ניתן

פסק דין
, מחוסר מעש מטעם התובעת, ביום 24.1.07, אשר בוטל כדי ליתן לתובעים יומם בבית הדין, בהחלטה מיום 15.4.07.

העובדות

1.
התובעת הגישה תביעה לגמלת הבטחת הכנסה בתאריך 20.2.05 (נספח א' לכתב ההגנה).
2.
התובעת התייצבה עד לחודש אוגוסט 2005 כדין.
3.
לתקופה זו שולמה לה הגמלה.
4.
התובעת הגישה תביעה נוספת לגמלת הבטחת הכנסה, ובחודש אוגוסט 2005 הופנתה למרכז אמין (נספח ב' לכתב ההגנה).
5.
התובעת לא התייצבה במרכז אמין בחודש ספטמבר 2005 והנתבע שלח לה מכתב המודיע על הפסקת הזכאות (נספח ג' לכתב ההגנה).
6.
התובעת לא התייצבה גם בחודשים אוקטובר ונובמבר 2005 ועל כן לא חודשה זכאותה לגמלה.
7.
התובעת הגישה תביעה חדשה ביום 27.10.05 וזו אושרה כך מדצמבר 2005 עת החלה התובעת להתייצב שוב במרכז אמין.
8.
בחודש פברואר 2006 הופסק התשלום בשל הפסקת התייצבותה ומאותו מועד לא התייצבה עוד. מכתב הפסקת תשלום נשלח ביום 8.3.06.
9.
כל המכתבים נשלחו לתובעים לכתובת עליה הצהירו בטופס התביעה (נספח א' לכתב ההגנה).

המחלוקות

1.
האם תהיה התובעת זכאית לתשלום גמלת הבטחת הכנסה בעילת השגחה עקב הצורך שלה להשגיח על אביה.
2.
האם דין התביעה להידחות על הסף בשל אי הגשת בקשה לבדיקת התביעה בעילת השגחה.

הכרעת דין

1.
התובעת הגישה תצהיר בתיק זה.

על פי תצהירה גילו האמיתי של אביה כ-90 שנה, אף שלפי תעודת הזהות שלי הוא יליד 1927.

לטענתה, אביה סובל ממחלת לב קשה ובשל גילו זקוק להשגחה.
לטענתה מתגורר אצלה, ובחוסר ברירה מטפלת בו מכבסת לו , מאכילה ומשקה אותו, מכינה לו בגדים לקראת מקלחת, נותנת לו תרופות במשך היום ועוזרת לו ללכת לשירותים.
לטענתה בתצהיר, הגישה מסמכים רפואיים למל"ל אודות מצבו הרפואי ופקידי המל"ל סירבו לקבל ממנה מסמכים והורו לה להתייצב. לפיכך, טענה כי הנתבע לא בדק את טענתה בדבר הפטור מהתייצבות.
2.
נקדים ונאמר כי
בתצהיריה של התובעת (שניים) לא צורף אף לא מסמך רפואי אחד בנוגע למצבו של אביה, לא לתקופה נשוא ההתייצבות ולא לתקופה אחרת.

לתצהיר צורפה ת.ז. של אביה שבו מופיע תאריך לידה 00.00.1927.
3.
מנגד, הוגשה תעודת עובד ציבור מטעם מר אסעד קנג' סגן מנהל תחום גמלאות במוסד לביטוח לאומי, ובה גרסת הנתבע.

בתעודה זו נאמר:

" 5. באשר לטענת התובע כי אשתו משגיחה על אביה החולה, יש לציין כי טענה זו לא הועלתה מעולם בפני
הפקיד המטפל ולא הומצאו אישורים רפואיים באשר לכך. שכן לו הייתה מועלית טענה זו, הייתה בת הזוג נדרשת להמציא מסמכים רפואיים של אביה וטענה זו על השגחה הייתה נבדקת".


בית הדין, בהחלטה מיום 2.9.07 את הבקשה לזמן את עובד הציבור כעד לנוכח הפסיקה לפיה, רק בחריגה יש לזמנו.
4.
בתאריך 29.9.07 נחקרה התובעת בחקירה נגדית.

לטענתה אביה חולה לב מזה "כשנתיים". (עמ' 2 ש' 17).

לשאלה:
"ש. מה את עושה בשבילו כשהוא לא יכול לעשות לבד.

ת. אם אני לא אתן לו תרופה הוא לא ייקח, אני צריכה להביא לו את התרופה ולהביא לו לפה".


בנימוק זה מבססת התובעת את טענתה לקבלת הגמלה להשגחה.

לשאלה מדוע לא ציינה זאת בטופס הבטחת הכנסה עונה:

"ת. אמרתי. אף אחד לא ענה לי, אמרו לי שלא מגיע לי".
לטענת התובעת מחמת שהנתבע סבר שאביה נפטר לא התייחס לטענותיה. כפי שראינו בכתב ההגנה אכן סבר הנתבע שאביה נפטר והתנצל על כך.
אולם, התובעת לא ידעה ליישב את הסתירה בגרסתה בתצהיר לפיה לא נתנו לה לפגוש את "אסעד" פקיד המוסד לבין אמירתה בחקירתה הנגדית שכן נפגשה עמו. לפיכך, יש לדחות גרסתה בעניין זה.
5.
לאחר שנחקרה בבית הדין
צירפה התובעת את המסמכים הרפואיים שבידה.

מדובר במסמך אחד ת/1 מכתב שחרור של אבי התובעת, בו נדון בהמשך.
6.
גם לגבי מועד מסירת המסמכים למל"ל תשובתה איננה ממוקדת בזמן וכך עונה:
" ש. מתי העברת למוסד מסמכים רפואיים של אבא שלך ואיזה מסמכים העברת ולמי העברת ומתי.
ת. של קופת חולים שלו. הבת שלי נתנה לי את זה ואני לקחתי והלכתי למל"ל. אח"כ כשהלכתי לברר אמרו שלא קיבלו את המסמכים ואני הלכתי ומסרתי להם אותם. אני לא יודעת קרוא וכתוב ולכן סירבתי לחתום".
(עמ' 4 ש' 20 ואילך).
בגרסת התובעת אין תאריך הגשה והיא אף לא ידעה למי הגישה (עמ' 4 ש' 25,26, עמ' 5 ש' 1).
התובעת טוענת שהלכה "לאסעד ואמר שלא מגיע לנו". גרסה זו נסתרה על ידי תעודת עבוד הציבור מטעמו.
7.
לתובעת לא היה כל אישור על הגשת מסמכים (עמ' 5 ש' 6).
עיון בת/1, מראה שמטופל בחולה בן 79
, מועד המסמך שהוא מכתב שחרור הוא 29.12.05אולם, התובעת לא התייצבה גם חודש אוגוסט 2005 וגם באוקטובר ונובמבר 2005 לפיכך, אין בת/1 המתייחס לסוף דצמבר 2005 להסביר מדוע לא התייצבה שלושה חודשים קודם שלגביהם אין כל תיעוד רפואי.
יותר מכל, אין במסמך עצמו להצביע על כל צורך בהשגחה על האב, בהמלצות נאמר: "משוחרר לביתו במצב יציב..." ובהמשך בהמלצות הנוספות המשך מעקב רופא מטפל וקרדיולוג. אין כל ציון לצורך בהשגחה לא עקב גיל ולא עקב מצב רפואי.
8.
הנתבע מנגד, צירף את נ/1 הערכת תלות שבוצעה לאבי התובעת ביום 24.2.06 ואת נ/2 הערכת תלות שבוצעה לאבי התובעת ביום 12.4.06.
מנ/1 עולה כי שראיון נעשה ב"בית הזקן" ולא בבית בתו. (ראה גם עמ' 2 סעיף 5 להערכה). לפיכך, נסתרה גרסתה בתצהיר שמתגורר אצלה. אף שנכחה בראיון.
מבצע ההערכה ראה את מכתב השחרור מבית החולים (סעיף 4 לטופס בה עדות).
גרסה זו נסתרה גם בתביעה מיום 27.10.05 נספח ב' בו נאמר כי: " חמי גר בג'בל מוכבר"
ולא מצויין שגר עמם.
לגבי קיום השגחה בפועל מציינת הבודקת כי "הבת והחתאן" נמצאים רוב הזמן עם הנבדק וכי " לא נשאר בדר"כ לבדו" אולם בתוך התיאור, יש פער בין תיאור הנבדק לתיאור בתו.
סופה של ההערכה היא 1.5 נקודות ב-
adl
ובאופן שלא צבר די נקודות לזכאות.
בספטמבר 2006 נעשתה שוב הערכת התלות. במועד זה גם נרשם כי הראיון נעשה בבית הזקן. אולם, לגבי מקום בן משפחה נאמר: " הנבדק עצמו גר בבית בתו עם בעלה ובני משפחתה".
רישום זה הוא מספטמבר 2006 הרבה אחרי שהתובעת חדלה להתייצב לפיכך, אין בו תימוכין לגרסתה ההיפך מנ/1 עולה שלא גר אצלה בתקופה נשוא ההליך. בתקופה זו של נ/2 השתפר מצבו וקיבל נקודה אחת בלבד, דהיינו אין צורך בהשגחה כטענתה.

לסיכום,
מהמסמכים הרפואיים שהוגשו בתיק ע"י התובעת (ת/1) וע"י הנתבע (נ/1 ו- נ/2) עולה כי אין תלות של אבי התובעת ולא קמה עילה בשל השגחה ככל שהובא בפננו. הערכת תלות היא אינדיקציה טובה לתלות ובשתיהן שבמועדן מאוחרות למועד אי התייצבותה, אין הצדקה לעילת השגחה.
9.
בתשובה לשאלה: " ש. אביך נבדק ותביעתו נדחתה פעמיים כלומר ידעת שהמל"ל לא רואה בו כמי שזקוק להשגחה, למה לא המשכת להתייצב בכל זאת.

ת. או לפני כן הלכתי כל הזמן לשירות התעסוקה, 9 חודשים הייתי בחברת אמין.

ש. למה הפסקת ללכת.

ת. בחברת אמין מצאו עבודה ואמרתי שאיני יכולה לעבוד כאשר אבי זקוק לעזרה".
(דגש שלי ש.ש.). (עמ' 6 ש' 13 ש' 17).

לטעמו של בית הדין הפסקת התייצבותה נבעה מהצעת העבודה שקיבלה, הנמקה שעלתה בחקירה הנגדית. מכל מקום אם בחרה מרצונה להשגיח על אביה, לא מתקיים התנאי הנדרש בחוק לאי התייצבותה ובדין נשללה גמלתה.
10.
חקירתה החוזרת חיזקה את התרשמותנו כי התובעת לא הגישה כל מסמך רפואי למל"ל שכן בעמ' 7 ש' 5,6, ציינה:
"ת. פעם אחת קיבלה את זה, לא פעמיים. פעם אחת הגשתי את התביעה והייתה דחיה ופעם שניה הגשתי וגם דחו. קיבלו את המסמכים הרפואיים ואמרו שלא מגיע לי".
(דגש שלי ש.ש.).
דהיינו זו גרסה שלישית, שהגישה את המסמכים, קיבלו ואמרו שלא מגיע, וחוזרת על כך
בעמ' 7 ש' 11-12.
ובהמשך:
"ש. כשאמרת שדיברת עם אסעד למי הכוונה.
ת. למנהל הגדול שאמר שלא מגיע לי".
(עמ' 7 ש' 14,15) בניגוד מפורש לסעיף 5 בתצהירה שם נאמר "זכור לי שביקשתי לפגוש את המנהל בקומה השנייה אך אמרו לי שהמנהל לא שם".
11.
עד כאן הובהרה הסוגיה העובדתית ממנה עולה גם כי גרסת התובעת בתצהירה נסתרה בעדותה בחקירה נגדית ובחקירה חוזרת,
וכי המסמכים הרפואיים אף הם לא רק שלא תומכים בעמדתה אלא סותרים את טענתה לתלות באופן מובהק, ולא מקימים עילת השגחה.

מטעמים עובדתיים אלו לא מצאנו כל הצדקה לאי התייצבותה במרכז אמין.
כן דוחים אנו את הטענה כי מסמכיה הוגשו למוסד בזמן. הגרסה בתעודת עובד הציבור נמצאה נכונה נוכח גרסתה שלה בחקירה חוזרת שהמסמכים שהגישה נתקבלו, לפיכך משלא הגישה לא היו בידי המוסד. היא גם לא ידעה לנקוב למי ומתי הגישה.


ההיבט הנורמטיבי

12.
תקנה 3(א)(ד) לתקנות הבטחת הכנסה קובעת זכאות לגמלה להבטחת הכנסה אף אם האדם אינו ממלא אחר תנאי סעיף 2(א)(1) עד (ב) לחוק הבטחת הכנסה תשמ"א-1980.
בין היתר נקבע מצב בו "עיקר זמנו מוקדש לטיפול בבן משפחה חולה הזקוק להשגחה תמידית בביתו תקופה של 45 ימים לפחות, הוא טיפל בו תקופה כאמור בתכוף להגשת התביעה ומתגורר עמו באותה דירה; ובן משפחה, לעניין פסקה 15 הורה בן או בת"
הוכח כי "הזקן" כפי שנכתב בהערכת התלות התגורר בביתו שלו ולא בביתה לפחות בנ/1. עוד התברר כי לא הוכח כלל שהיה זקוק להשגחה מתמדת ההיפך הוכח שלא נזקק להשגחה מתמדת.
לא הוכח כל צורך ב"עיקר הזמן" גם לא על פי התצהיר וגם לא על פי עדות התובעת וגם לא על פי נ/1 ו-נ/2.
ב"כ התובעת מסתמך על הגדרת השגחה בחוק הביטוח הלאומי בפרק הדן בביטוח סיעוד (סעיף 223 לחוק) שבו ההגדרה "השגחה ופיקוח על המבוטח למניעת נזק או סכנה לעצמו או לאחרים" אולם לפי נ/1 ו-נ/2 אין זה מצבו של אבי התובעת.
זאת ועוד, בתקנה 11 תקנות הבטחת הכנסה (כללי הזכאות והוראות ביצוע), תשמ"ב-1982 נקבע כי לתביעה לגמלה יצורף אישור רפואי המעיד כי: "(2) החולה זקוק להשגחה תמידית תקופה של 45 ימים רצופים לפחות- אם עילת תביעתו היא שהוא מטפל בחולה כאמור.
באישור רפואי כאמור
בתקופה משנה (א) יצויין גם מועד תחילת המחלה ומהותה, משך הזמן שבו הקיימים עד למתן האישור התנאים האמורים בפסקאות
(1) או (2) לתקנה המשנה האמורה וכן משך הזמן המשוער בו עלולים להמשיך ולהתקיים תנאים אלה".
(דגש שלי ש.ש.).
מסמך כזה לא הוצג במל"ל וגם לא בפננו, ובהעדר התקיימות תנאי זה אכן בדין דחה אותה המוסד.
13.
זאת ועוד, תנאי לקבלת גמלה בעת השגחה בגין מצב רפואי הוא הגשת תביעה בעילה זו ונספחים א' ו- ד' לכתב ההגנה מצביעים כי התביעה לא הוגשה בעילה
כזו והעניין הרפואי אף לא עלה ברמז בתביעה. בנוסף, לא התקיימו בה תנאי העילה וגרסה זו עלתה לראשונה בתביעה לבית הדין וכל הראיות מצביעות על כך.
14.
בתובעת גם לא התקיימו התנאים הקבועים בפסיקה לעניין השגחה.
לעניין זה ראה דבע שן/39-4 המוסד לביטוח לאומי
נ' חנה מנחם
פדע בל' 490; דבע מז' 62-4 אשתר מעאס נ' המוסד לביטוח לאומי
פדע יח' 456 ודבע נזד 308-05 לאה קלמר נ' המל"ל (פד"ע אר 98(9) 344).
15.
סוף דבר,

התביעה נדחית מכל הנימוקים דלעיל.

כל צד ישא בהוצאותיו.

ניתן היום כ"ט בסיון, תשס"ח (2 ביולי 2008) בהעדר הצדדים.





המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

______________
_______________
________________
נציג ציבור,מר חיימוביץ
נציג ציבור,מר פוסט
שרה שדיאור, שופטת

011524/06בל 730 הדס כחלון.






בל בית דין אזורי לעבודה 11524/06 זחאיקה מחמד , זחאיקה אמינה נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 02/07/2008)