פסקי דין על סאלח בן מחמוד אבו סאלח

42/08 פל     10/07/2008




פל 42/08 מדינת ישראל נ' סאלח בן מחמוד אבו סאלח




בעניין:

13



בתי המשפט



בבית המשפט המחוזי בנצרת
פלילי 000042/08


בפני
:
כב' השופטת אסתר הלמן
תאריך:
10/07/2008




בעניין
:
מדינת ישראל




המאשימה



- נ ג ד -



סאלח בן מחמוד אבו סאלח





הנאשם

נוכחים
:
בשם המאשימה עו"ד מורן רייצ'ס
.
בשם הנאשם עו"ד אבו סאלח
.
הנאשם בעצמו. {הובא ע"י הליווי}.

גזר דין

1
.
הנאשם הורשע, על פי הודאתו, ובמסגרת הסדר טיעון, בעבירות נשק, לפי סעיף 144(ב) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977, (להלן: "חוק העונשין"), יריות באזור מגורים, עבירה לפי סעיף 340א' לחוק העונשין, גניבה, עבירה לפי סעיף 384 לחוק העונשין ואיומים, עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין.

2
.
מדובר בעבירות שבוצעו כלפי בני משפחתו של הנאשם, ביום 20/04/08. הנאשם גרוש ואב לשתי בנות קטינות, הגדולה בהן בת כשלוש שנים. אמו של הנאשם, נג'אח, מסייעת בידו לגדל את בתו הבכורה הנמצאת במשמורתו.


ביום 20/04/08 בשעות הלילה, ביקשה נג'אח מאחיו של הנאשם, חסן אבו סאלח, להביא אליה את הילדה. חסן יצא לחפש אחר הילדה ומצא אותה משוטטת ברחובות עם הנאשם, אשר התנגד להביאה לאמו. חסן לקח את הילדה על אף התנגדותו של הנאשם, אל האם, נג'אח. הנאשם הגיע אחרי חסן אל הבית וצעק לעברו כי יחזיר את הבת לרשותו. חסן התרשם כי הנאשם שתוי ולא נענה לדרישתו. משלא נענתה דרישתו של הנאשם, הוא פנה לביתו ונטל משם רובה ציד מסוג קריקן וכן תחמושת וכדורים, אותם גנב בראשית שנת 2008 מרפת במושב בית הלל, בה הועסק בעבודות חשמל.

הנאשם גנב את הנשק והתחמושת במהלך עבודתו, בחודשים ינואר-פברואר 2008, והוביל אותם ממושב בית הלל לביתו במג'דל שמס.


כאמור, לאחר שפנה לביתו, הביא עימו הנאשם את הנשק והתחמושת וחזר אל בית אמו. כשהנשק הטעון בידו, צעק לעבר אחיו חסן, וכשזה יצא לבדוק את פשר הצעקות, איים עליו הנאשם באומרו: "יש לי אקדח, יותר טוב שתיתן לי את הילדה". חסן סירב להחזיר את הילדה ואז ירה הנאשם שתי יריות באוויר.

3
.
הנאשם הודה בעובדות ובעבירות שיוחסו לו בכתב האישום המתוקן מייד בתחילת ההליך השיפוטי, בכך חסך העדת בני משפחתו, חסך מזמנו של בית המשפט ומזמנם של יתר העדים.

4
.
הודאת הנאשם באה במסגרת הסדר טיעון, בו הסכימה המאשימה להגביל עצמה בטיעון לעונש ולעתור לעונש ראוי של 16 חודשי מאסר, כשהנאשם יבקש להסתפק ב - 10 חודשי מאסר.
עוד סוכם כי הטלת מאסר מותנה וקנס יושארו לשיקול דעת בית המשפט, כאשר הנאשם יבקש להמנע מהטלת קנס.

5
.
ב"כ המאשימה הסביר בטיעוניו, כי בהסדר הטיעון, בהסכמתה לעונש של 16 חודשים, לקחה המאשימה בחשבון את העובדה שחלק ניכר מן העדים הינם בני משפחתו של הנאשם והחסכון בהעדתם תורם לאיחוי מערכת היחסים ביניהם. עוד נלקחו בחשבון הודאת הנאשם במשטרה ובבית המשפט, החיסכון בזמן שיפוטי, ונסיבותיו האישיות הקשות של הנאשם, שאלמלא כל אלה היתה המאשימה עותרת לעונש חמור יותר.

ב"כ המאשימה הדגיש את חומרת העבירות, את הצורך בענישה מרתיעה, בעבירות של החזקת נשק, כל שכן, בעבירות בהן נעשה שימוש בנשק, והפנה לעברו הפלילי של הנאשם.

6
.
סניגורו של הנאשם ביקש להקל עם מרשו ולא למצות עימו את הדין, בהדגישו את נסיבותיו האישיות של הנאשם, ובהפנותו לרקע המשפחתי ולפצע שהותירו המעשים במערכת היחסים המשפחתית. לטענתו, הודה הנאשם וחסך העדת בני משפחתו, והחמרה בעונשו תביא לשסע, שקשה יהא לרפאו.


אשר לעברו הפלילי של הנאשם, טען הסניגור כי מדובר בעבירות שבוצעו בעת היותו קטין, כבן 15, 16, מאז במשך 11 שנה לא עבר כל עבירה, והוא מנהל אורח חיים נורמטיבי.

לגרסת הנאשם, את רובה הציד והתחמושת גנב לא למטרות עברייניות, אלא בשל חיבתו לציד, ולא נעשה בו כל שימוש, מאז שנגנב ועד לאירוע זה.

הנאשם טוען כי במהלך התקופה בה החזיק בנשק התכוון להחזירו לבעליו, אך ניסיון זה לא צלח. לטענה זו לא הונחה תשתית ראייתית, עובדתית עליה ניתן לסמוך, והמאשימה איננה מסכימה לה.

הנאשם טוען כי ביצע את העבירות בהיותו נתון תחת השפעת אלכוהול, ועל רקע מצוקתו האישית.

הסניגור הוסיף וטען כי מצבו הכלכלי של הנאשם קשה, שתי בנותיו הקטינות נמצאות בחזקתו, ומשפחתו מסייעות בידו לגדלן, כך שכל קנס שיוטל, הנטל לשאת בו יהא על בני המשפחה הסובבים.

הסניגור טען עוד, כי בני המשפחה מבקשים שלא להחמיר עם הנאשם, סלחו לו על מעשיו, ואחיו אף התייצב בבית המשפט לצידו.

7
.
הנאשם, יליד 1981, חטא בעבירות חמורות, בהן טמון סיכון לחיי אדם ולשלום הציבור. גניבת הנשק והתחמושת, החזקתם ברשות הנאשם לעת מצוא והשימוש בנשק זה, בהיות הנאשם תחת השפעת אלכוהול ותוך כדי ויכוח או מחלוקת עם אחרים, עלולים היו להביא לתוצאה הרת אסון.


הלכה היא כי כאשר מדובר בעבירות הנוגעות להחזקת נשק, נדרשת גישה עונשית מחמירה, במסגרתה נסוגות נסיבותיו האישיות של העבריין מפני האינטרס הציבורי (רע"פ 1281/05 מחאג'נה נ. מדינת ישראל
, ורע"פ 2718/04 אבו דאחל נ. מדינת ישראל
).


בע"פ 8899/06
- עומר ארמין נ' מדינת ישראל


נאמר ביחס לעבירות של החזקת נשק כי:

"אין חולק כי הענישה בעבירות אלה צריכה לבטא את הסיכון הפוטנציאלי הטמון בכך שנשק מוחזק שלא כדין על ידי מי שלא עבר את הבדיקות המקדמיות למתן רישיון לנשיאת נשק, לא הוכשר לשימוש בנשק וממילא גם מוחזק כמי שאינו מיומן בו... יש ליתן משקל בכל מקרה לסיכון הגלום בכך שנשק בעל פוטנציאל קטילה מוחזק מבלי שיש עליו ועל בעליו פיקוח מוסדר של הרשויות, כאשר המחזיק נתון תמיד לסיכון שיתפתה לעשות שימוש בנשק, ולו ברגעי לחץ ופחד...
בהקשר זה על בית המשפט ליתן דעתו, בין היתר, לסוג הנשק שבו מדובר, לכמותו, לתכלית שלשמה הוחזק וכן לשאלה עד כמה מוחשית היא הסכנה שייעשה בו שימוש".

8
.
במקרה זה נתממש הפוטנציאל המסוכן הגלום בהחזקת הנשק, באופן זה שהנאשם עשה בו שימוש, גם אם בפועל לא נגרם נזק ולא נפגע אדם. החשש כי החזקת נשק שלא כדין, באורח לא מפוקח, אף אם לא נעשתה מתוך מטרה מכוונת מראש לשמש כאמצעי עברייני, תוביל לשימוש בנשק, התממש ואין צורך לומר כי מעורבותו של כלי נשק בעבירת איומים מגביר במידה רבה את הסיכוי לפגיעה. מדובר אמנם ברובה ציד, אך גם בו טמון פוטנציאל לקטילת אדם או לפגיעה חמורה בשלומו.

9
.
ביחס לנאשם הספציפי, אין זה המקרה הראשון בו הוא מועד, בעבר הורשע הנאשם בעבירות חמורות של הצתה, קשירת קשר לבצע פשע, והתפרצות למקום מגורים במטרה לבצע גניבה, ונדון ל – 12 חודשי מאסר בפועל.

עבירות אלו בוצעו ע"י הנאשם בשנת 1997, בעת היותו כבן 15.5 שנים, מאז במהלך 11 השנים האחרונות, לא הסתבך בעבירות נוספות, וניהל אורח חיים נורמטיבי, עד למעשיו נשוא הרשעתו כאן.

10
.
נימוקים נוספים לקולא הינם הודיתו המיידית של הנאשם במיוחס לו, לקיחת האחריות וחרטתו. המעשים נעשו על רקע מצוקה אישית וקושי כלכלי ומשפחתי. יחד עם זאת, כפי העולה מטיעוני הנאשם, יש חשש כי הוא סובל מבעית שתיה, אשר לא טופלה במסגרת הליך זה.

11
.
על רקע מכלול השיקולים, אני סבורה כי יש לקבל את הסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים, כמשקף במידה רבה את השיקולים לחומרא וכן את הנימוקים להקלה בעונשו של הנאשם.

12
.
לאור האמור, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

א
.
15 חודשי מאסר בפועל, שימנו מיום מעצרו, 21/04/08.

ב
.
10 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים והתנאי הוא שלא יעבור במהלך תקופה זו עבירות בנשק, על פי סעיף 144 לחוק העונשין, או עבירת גניבה.

ג
.
5 חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים, והתנאי הוא שלא יעבור במהלך תקופה זו עבירה של איומים.

ד
.
קנס בסך 5,000 ₪ או 40 ימי מאסר כנגדו.

הקנס ישולם ב - 10 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים, החל מתום 30 יום מסיום ריצוי המאסר.

אי פרעון שיעור אחד או יותר במועדו, יעמיד את מלוא הקנס לפרעון מיידי.

זכות ערעור לבית המשפט העליון בתוך 45 יום.

ניתן היום ז' בתמוז, תשס"ח (10 ביולי 2008) במעמד ב"כ המאשימה הנאשם ובא כוחו.


הלמן אסתר -
שופטת
000042/08פ
054 חנה






פל בית משפט מחוזי 42/08 מדינת ישראל נ' סאלח בן מחמוד אבו סאלח (פורסם ב-ֽ 10/07/2008)