פסקי דין על ליבנת עירית | פסקי דין על גולדברג נועה | פסקי דין על חלף אורן | פסקי דין על טובול יריב | פסקי דין על חברת יבטח | פסקי דין על מוטורולה ישראל |

2860/04 עב     10/07/2008




עב 2860/04 ליבנת עירית , גולדברג נועה , חלף אורן , טובול יריב נ' חברת יבטח בע"מ , מוטורולה ישראל בע"מ




בעניין:

1



בתי הדין לעבודה

עב 2860/04
עב 10406/05
בית דין א. לעבודה ת"א




כבוד השופטת לאה גליקסמן
נ.צ. (עובדים) מר שמשון רוט
נ.צ. (מעבידים) מר איתן ליברוט

בפני
:






בעניין
:
1. ליבנת עירית

2. גולדברג נועה
3. חלף אורן
4. טובול יריב


ע"י ב"כ עו"ד
עו"ד אשר אברהם
התובעים

נ
ג
ד


1. חברת יבטח בע"מ

2. מוטורולה ישראל בע"מ


ע"י ב"כ עו"ד
1.
מרחב אמנון
2.
בירן גדעון



הנתבעות


פסק דין

1.
בפני
נו ארבע תביעות שאוחדו יחדיו, במסגרתן תובע כל אחד מהתובעים תשלומים שונים המגיעים לו, לטענתו, בקשר לעבודתו ובקשר לסיום עבודתו בנתבעת 1 (להלן – יבטח).
2.
יבטח היא חברה שעיסוקה במתן שירותי אבטחה, שמירה, ניקיון ושירותי מוקד וייעוץ בטחוני. הנתבעת 2 (להלן - מוטורולה) היא חברה שעיסוקה בפיתוח, ייצור, שיווק ומתן שירותי אחזקה למכשירי קשר אלחוטיים ורכיבים נלווים.
3.
התובעים הועסקו כמוקדנים במוקד הביטחון של מוטורולה (להלן -
המוקד). התובעים 2-4 הופנו לעבודה במוקד על-ידי יבטח, ואילו התובעת 1 הופנתה לעבודה במוקד על-ידי חברת כוח האדם

ors
, כאשר בהמשך יבטח לקחה על עצמה את התחייבויותיה של חברת
ors
כלפי התובעת 1.
4.
ביום 2.2.04 הגישה התובעת 1 (להלן – עירית) תביעה כנגד יבטח (עב 2860/04; להלן -
התביעה הראשונה), לתשלום הפרשי שכר בעד שעות נוספות ועבודה בשבת וחג בצירוף פיצויי הלנה, יתרת פדיון חופשה שנתית, דמי הודעה מוקדמת, פיצויי פיטורין ופיצויי הלנת פיצויי פיטורין. בכתב ההגנה שהגישה יבטח בפני
תביעה זו לא כפרה בקיומם של יחסי עובד מעביד בינה לבין עירית.
5.
ביום 20.5.04 הגישו התובעים 2 – 4 (להלן – נועה, אורן ויריב, בהתאמה) תביעות כנגד יבטח (דמ 6109/04, דמ 6110/04, דמ 6111/04 אשר אוחדו יחדיו; להלן -
התביעה השניה) בהן תבעו תשלומים שונים בקשר לעבודתם ובקשר לסיום עבודתם ביבטח. בכתב ההגנה שהגישה יבטח כנגד התביעה השניה, היא ביקשה למחוק את התביעה על הסף מחמת היעדר יריבות והיעדר עילה, בטענה כי לא מתקיימים יחסי עובד מעביד בינה לבין התובעים, וכי מעסיקתם של התובעים הייתה מוטורולה. כמו כן, תיקנה יבטח את כתב ההגנה בפני
התביעה הראשונה, והתאימה אותו לעמדתה בתביעה השנייה, לפיה לא התקיימו יחסי עובד מעביד בינה לבין התובעים.
6.
יבטח הגישה בקשת רשות למשלוח הודעת צד ג' כנגד מוטורולה בשתי התביעות.

ב

פסק דין
מיום 2.12.04 (עב 8336/04) נתקבל ערעורה של יבטח על החלטת הרשם אורגיל, וניתנה רשות ליבטח להגיש הודעת צד ג', וכן צורפה מוטורולה כנתבעת נוספת.
7.
בפועל לא הגישה יבטח הודעת צד ג' לאחר קבלת רשות בית הדין. אולם, כאמור מוטורולה צורפה כנתבעת בתיקים, ועל כן הגישה כתב הגנה. בכתב ההגנה כפרה מוטורולה בקיומם של יחסי עובד מעביד בינה לבין התובעים, וטענה כי מעבידתם של התובעים הייתה יבטח בלבד.

8.
בפני
בית הדין העידו כל התובעים; מר שרון אשטמקר, סמנכ"ל יבטח;
מר איתן קורן, אשר בזמנים הרלוונטיים לתביעה שימש כעוזר מנהל הביטחון במוטורולה.
9.
השאלות העומדות להכרעה הן:
9.1.
זהות המעביד של התובעים – יבטח, מוטורולה או שתיהן;
9.2.
זכויות התובעים בקשר לעבודתם ובקשר לסיום עבודתם.

זהות המעביד של התובעים
:
המסגרת המשפטית:
10.
בעניין כפר רות [דב"ע נב/142 – 3 אלהרינאת – כפר רות ואח';
פד"ע כד 535] קבע בית הדין הארצי את המבחנים לקביעת זהותו של המעביד בהסדר העסקה משולש, בהם מעורב צד שלישי, בנוסף לעובד ולמשתמש בעבודתו והם:
10.1.
כיצד ראו הצדדים את היחסים ביניהם וכיצד הגדירו אותם;
10.2.
בידי מי הכוח לפטר את העובד ובפני
מי עליו להתפטר;
10.3.
מי קיבל את העובד לעבודה ומי קבע והסדיר את תנאי התקבלותו אליה;
10.4.
מי קובע את מכלול תנאי עבודתו של העובד, לרבות את גובה שכרו ואת הנלווים לשכרו;
10.5.
מי חייב לשאת בתשלום שכרו של העובד;
10.6.
מי נותן חופשות לעובד וממי עליו לבקש את אישור חופשותיו;
10.7.
כיצד דווחו יחסי הצדדים למס הכנסה, למוסד לביטוח לאומי ולרשויות אחרות;
10.8.
מכלול הקשרים והזיקות בין הצדדים הרלבנטיים להסדר ההעסקה, כגון: מי מפקח על עבודת העובד; למי מדווח העובד על עבודתו; למרותו של מי סר העובד;
10.9.
למי הבעלות על הציוד, החומרים או הכלים המשמשים את העובד בעבודתו;
10.10.
האם העבודה שלשם ביצועה נשכר העובד נעשית במסגרת עיסוקו העיקרי

של המשתמש בעבודה, ובו משתלב העובד, או שמא נשכר העובד לביצוע פרוייקט

צדדי, הדורש מיומנות מיוחדת שאינה מסוג המיומנויות הרגילות הדרושות לעיסוקו העיקרי של המשתמש בעבודה;
10.11.
רציפות, זמניות, ומשך קשר העבודה (מבחן זה הוא שולי ועשוי להוות לשון המאזנים במקרים גבוליים);
10.12.
האם יש לצד השלישי עסק משלו אשר בו משתלב העובד, הנותן את שירותיו לאחר.

העובדות, כעולה מהעדויות וחומר הראיות בפני
נו:
11.
להלן, נפרט את העובדות שהוכחו במקרה הנדון, וזאת על פי המבחנים שנקבעו בעניין כפר רות.
12.
כיצד ראו הצדדים את היחסים ביניהם וכיצד הגדירו אותם?

אין ספק, כי עד לשלב ההתדיינות בהליך (ואף בראשית ההתדיינות בהליך), כל הצדדים ראו את יבטח כמעבידתם של התובעים. התובעים ומוטורולה רואים גם כיום את יבטח כמעבידה של התובעים. במהלך ההתקשרות יבטח ראתה עצמה כמעבידתם של התובעים ונהגה כמעביד. כך למשל, יבטח שלחה לעירית ונועה מכתבי פיטורים כאשר מוטורולה החליטה על סיום עבודתן במוטורולה (נספחים ת/1 לתצהיר עירית; ת/1(6) ו- ת/1(7) לתצהיר נועה). מעבר לכך, כאמור, בכתב ההגנה בפני
תביעתה של עירית לא הכחישה יבטח קיומם של יחסי עובד מעביד.
13.
מי קיבל את העובד לעבודה ומי הסדיר את תנאי הקבלה?

כעולה מהעדויות בפני
נו, יבטח פרסמה מודעה בעיתון אודות המשרה במוקד, ואליה פנו התובעים (למעט עירית, אשר עבדה במוקד מטעם או. אר. אס עוד קודם להתקשרות בין מוטורולה לבין יבטח) (עדות נועה, ע' 13, ש' 18 – 21) . קריטריונים לקבלה לתפקיד נקבעו על ידי מוטורולה
(עדות איתן, ע' 44, ש' 18 – 21). יבטח ערכה מיון ראשוני של המועמדים, ופסלה מועמדים שלא עמדו בקריטריונים של מוטרולה (עדות שרון, ע' 29, ש' 16 – 26; ע' 30, ש' 2 – 3; ע' 41, ש' 13 – 14). ראיונות הקבלה לעבודה התקיימו במוטורולה, כאשר את הראיון ערכו איתן ונציג יבטח (עדות נועה, ע' 8, ש' 3 – 15; עדות אורן, ע' 23, ש' 6 – 9; עדות יריב, ע' 25, ש' 6 – 12; עדות איתן קורן, ע' 45, ש' 1 – 5). על פי עדותו של איתן, ההחלטה אם לקבל את המועמד הייתה החלטה משותפת של מוטורולה ושל יבטח (ע' 45, ש' 1 – 5) ואילו על פי עדותו של שרון, ההחלטה הסופית התקבלה על ידי איתן בלבד
(ע' 41, ש' 11 – 12). בעניין זה אנו מעדיפים את עדותו של שרון על פני עדותו של איתן, ומקובלת עלינו הגרסה כי ההחלטה הסופית אם לקבל מועמד לעבודה הייתה של מוטורולה. הליכי הקבלה לעבודה (חתימה על טפסים שונים) נעשו על ידי יבטח. מהאמור לעיל עולה כי הן מוטורולה והן יבטח היו שותפות לקבלת התובעים לעבודה. כמתואר לעיל, הפן המהותי של הליך הקבלה לעבודה נשלט על ידי מוטורולה – קביעת הקריטריונים לתפקיד והחלטה על קבלה לעבודה. יבטח הייתה אחראית יותר לפן הטכני של קבלה לעבודה – פרסום מודעה, גיוס מועמדים (לאחר סינון ראשוני על פי הקריטריונים שקבעה מוטורולה), השלמת הליכים פורמאליים של קבלה לעבודה.
14.
מי קובע את מכלול תנאי עבודתו של העובד, לרבות את גובה שכרו ואת הנלווים לשכרו?

כעולה מהעדויות בפני
נו, תנאי שכרם של התובעים נקבעו על ידי מוטורולה. מוטורולה שילמה ליבטח בנוסף לשכר על בסיס שעות עבודה גם את כל התשלומים הנוספים שהגיעו לתובעים בקשר לעבודתם ובקשר לסיום עבודתם - חלוקת רווחים, בונוסים, דמי חופשה, דמי הבראה, פיצויי פיטורים
(עדות שרון, ע' 31, ש' 1 – 4; עדות שרון, ע 37, ש' 4 – 10; עדות איתן, ע' 46 ש'
11 – 13; ע' 50 ש' 25 – 26; ע' 51, ש' 1 – 4). על פי עדותו של איתן, "חלוקת רווחים" שולמה לתובעים בעד התמדה בעבודה, באותה תקופה בה שולם לעובדי מוטרולה חלוקת רווחים, ולכן המענק כונה "חלוקת רווחים" (ע' 51, ש' 7- 11). על הסכומים שהגיעו לתובעים נוספה עמלה, אשר שולמה ליבטח (עדות שרון, ע' 31, ש' 5).
15.
מי חייב לשאת בתשלום שכרו של העובד?

כאמור, השכר שולם לעובדים על ידי יבטח, אולם מוטרולה נשאה למעשה בכל התשלומים המגיעים לעובד בעד עבודתו ובעד סיום עבודתו, ולא שילמה ליבטח תשלום גלובלי בעד העסקת העובדים. עם זאת, יבטח הייתה אחראית לתשלום שכרם של התובעים, והתובעים פנו ליבטח כאשר התעוררו בעיות בנוגע לשכר (עדות נועה, ע' 8 ש' 23; עדות יריב, ע' 24, ש' 23 – 24).
16.
מי נותן חופשות לעובד וממי עליו לבקש את אישור חופשותיו?

על פי עדותו של אורן, בקשות לאישור חופשה הוגשו לאיתן, עוזר מנהל הביטחון של מוטרולה (עדות אורן, ע' 23, ש' 15 – 16). על פי עדותו של יריב, עובדי המוקד הסתדרו ביניהם (ע' 24, ש' 21 – 22).
17.
כיצד דווחו יחסי הצדדים למס הכנסה, למוסד לביטוח לאומי ולרשויות אחרות?

כעולה מתלושי השכר שצורפו לתצהירי התובעים ומעדותו של שרון (ע' 30, ש' 14 – 16), התובעים דווחו לרשויות המס כעובדי יבטח ולא כעובדי מוטורולה.
18.
מכלול הקשרים והזיקות בין הצדדים הרלבנטיים להסדר ההעסקה, כגון: מי מפקח על עבודת העובד; למי מדווח העובד על עבודתו; למרותו של מי סר העובד?

כעולה מהעדויות בפני
נו, מוטורולה היא זו שקבעה את סדרי העבודה ופיקחה על עבודתם של התובעים; מוטורולה קבעה את השעות והמשמרות בהן יאוייש המוקד ואת מהות עבודתם של התובעים; איתן ורפי עובדי מוטרולה היו הסמכות בכל הנושאים המקצועיים הכרוכים בעבודת התובעים (עדות נועה, ע' 10, ש' 6 – 10; ע' 11, ש' 20 – 21; ע' 12, ש' 1 – 4; עדות יריב, ע' 2, ש' 19; עדות עירית, ע' 17, ש' 24). קליטת עובד חדש לעבודה והסמכתו נעשתה על ידי איתן (עדות נועה, ע' 12, ש' 6 – 7; עדות איתן, ע' 50, ש' 1 – 2). ככלל, התובעים קבעו והסדירו בינם לבין עצמם את שיבוצם במשמרות השונות (עדות נועה, ע' 11, ש' 15 – 19; עדות עירית, ע' 18, ש' 1 – 4).
עם זאת, כאשר היה חסר בעובד במשמרת מסוימת, לעתים שרון מלא את מקומו של העובד החסר (עדות שרון, ע' 38, ש' 11 –
20).
19.
למי הבעלות על הציוד, החומרים או הכלים המשמשים את העובד בעבודתו?

התובעים עבדו בחצרי מוטורולה, והשתמשו בציוד של מוטורולה. לא היה שום סממן שהעיד על שייכותם של התובעים ליבטח, כגון מדים ועליהם סמל יבטח.
20.
האם העבודה שלשם ביצועה נשכר העובד נעשית במסגרת עיסוקו העיקרי

של המשתמש בעבודה, ובו משתלב העובד, או שמא נשכר העובד לביצוע פרוייקט

צדדי, הדורש מיומנות מיוחדת שאינה מסוג המיומנויות הרגילות הדרושות לעיסוקו העיקרי של המשתמש בעבודה?
כעולה מעדותה של נועה (ע' 9, ש' 13 – 24; ע' 10, ש' 1 – 5). עבודתם של התובעים במוקד הביטחון כללה מתן מענה טלפוני לעובדים של מוטרולה בכל בעיה או תקלה; פתיחה של בניינים באמצעות מחשב או באמצעות הפניית מאבטחים; אחריות למערכת גילוי אש; מתן מענה טלפוני ללקוחות מוטורולה; עבודה במערכות המחשב, טיפול בדוא"ל; שירות לקוחות והדפסות. (ראו גם: סעיף 10 לתצהירים של נועה, יריב ואורן).
התובעים לא עסקו אמנם בפעילות שהיא ליבת העיסוק של מוטורולה, אולם הועסקו בתפקיד חיוני לפעילות של מוטורולה.
עוד יש לציין כי התובעים ביצעו מטלות שונות (הדפסה, שירות לקוחות) שחרגו מהגדרת התפקיד
של "מוקדן".
21.
בידי מי הכוח לפטר את העובד ובפני
מי עליו להתפטר?

כעולה מחומר הראיות, ההחלטה על סיום עבודתם של התובעים במוטורולה הייתה נתונה בידי מוטורולה ולא בידי יבטח, ואכן מוטורולה החליטה על סיום עבודתן של עירית ונועה (תצהיר איתן קורן, סעיפים 34 ו- 38;
עדות איתן, ע' 52, ש' 4; עדות נועה, ע' 12, ש' 12– 17). אנו סבורים, כי בנסיבות המקרה הנדון, עת התובעים נקלטו לעבודה ביבטח כעובדי מוקד של מוטורולה ולא כעובדי יבטח, אשר הצבתם לעבודה נעשית לפי צרכי העבודה של יבטח, עירית ונועה פוטרו למעשה על ידי מוטורולה. אמנם, יבטח היא זו ששלחה לעירית ולנועה את מכתבי הפיטורים (ת/1 לתצהיר עירית; ת/1(6) לתצהיר נועה), אולם לדעתנו שליחת המכתב הייתה אקט פורמאלי שבא בעקבות הפסקת העבודה על ידי מוטורולה, ולא אקט הפיטורים עצמו, שנעשה כאמור על ידי מוטורולה. גם העובדה כי מוטורולה ראתה עצמה כאחראית לסיום עבודתן של נועה ועירית (עדות איתן, ע' 51, ש' 23 – 24; ע' 52 ש' 9 – 10) והעבירה ליבטח כספים לתשלום פיצויי פיטורים לעירית ולנועה מעידה על כך שלמעשה סיום עבודתן במוטורולה היווה פיטורים, וכי בידי מוטורולה היה הכוח לפטר את התובעים.
22.
רציפות, זמניות, ומשך קשר העבודה (מבחן זה הוא שולי ועשוי להוות לשון המאזנים במקרים גבוליים):

במקרה הנדון, התובעים עבדו תקופות קצרות יחסית, שנתיים עד שלוש שנים. אכן, אין מדובר בתקופת העסקה ממושכת. עם זאת, יש לציין כי התובעים עבדו במוקד מוטורולה בלבד בכל תקופת עבודתם ביבטח, ולא הוצבו במקומות עבודה שונים מטעם יבטח.
בכל הנוגע לתובעת עירית יש לציין כי תחילה עבדה במוקד מטעם או אר אס ולאחר מכן הועברה להיות עובדת יבטח, ללא שנדרשה לעבור הליך קליטה נוסף ביבטח. רציפות זו מעידה כי קשר העבודה המהותי היה בין עירית לבין מוטורולה.

23.
האם יש לצד השלישי עסק משלו אשר בו משתלב העובד, הנותן את שירותיו לאחר?

אין ספק, כי ליבטח עסק משלה, מתן שירותי שמירה, ניקיון, שירותי מוקד וייעוץ ביטחוני. עם זאת, בנסיבות המקרה הנדון, אנו קובעים כי התובעים לא השתלבו בעסקה של יבטח, וזאת מנימוקים אלה: התובעים גויסו ליבטח לשם עבודה במוקד מוטורולה, כאשר קבלתם לעבודה ביבטח הייתה תלויה למעשה בקבלתם לעבודה במוטורולה; התובעים עבדו רק במוקד מוטורולה, ולא במקומות שונים להם נתנה יבטח שירותים, ולא נוידו על ידי יבטח ממקום למקום; סיום עבודתם של התובעים במוטורולה היה למעשה סיום עבודתם של התובעים ביבטח. לפיכך, למרות שיש ליבטח עסק משלה, התובעים לא השתלבו בו.

הכרעה:
24.
על יסוד העובדות המפורטות לעיל, הגענו לכלל מסקנה כי הן מוטורולה והן יבטח היו מעסיקות של התובעים. בחינת הזיקות השונות בין מוטורולה ויבטח לבין התובעים מעלה כי התקיימו סממנים של יחסי עובד מעביד הן בין מוטורולה לבין התובעים והן בין יבטח לבין התובעים.
25.
באשר למוטורולה:

הקשר בין מוטורולה לבין התובעים היה קשר אישי, שראשיתו בהליך הקבלה לעבודה עליו חלשה מוטורולה, הן בקביעת תנאי הקבלה והן בהחלטה אם לקבל את התובעים לעבודה; המשכו בקביעת מהות העבודה, סדרי העבודה,
הסמכת התובעים לעבודה במוקד, תנאי העבודה והפיקוח על עבודתם של התובעים; וסיומו בכך שהייתה זו מוטורולה שהייתה מוסמכת לסיים את קשר העבודה עם התובעים, כפי שעשתה בפועל עת סיימה את העסקתן של נועה ועירית. התובעים הועסקו בתפקיד חיוני לפעילות מוטורולה, והשתלבו בפעילותה ולא השתלבו בפעילות יבטח. מהעובדות עולה, כי על פי המבחנים העיקריים – קבלה לעבודה; קביעת תנאי העבודה; ניהול ופיקוח של העבודה; סמכות לסיים את קשר העבודה; יציבות ורציפות הקשר בין התובעים לבין מוטורולה; השתלבות התובעים בפעילותה של מוטורולה – מוטורולה הייתה המעסיקה של התובעים. אמנם, תמיד המשתמש מעורב ומפקח על עבודתם של העובדים המוצבים אצלו ברמה זו או אחרת. אולם, אנו סבורים כי במקרה הנדון מעורבות מוטורולה בהעסקת עובדים חרגה מהמקובל ביחסים בין משתמש – עובד קבלן כוח אדם/חברת שירותים, ולכן נוצרו יחסי עובד מעביד בין מוטורולה לבין התובעים.
26.
באשר ליבטח:

כמפורט לעיל, התקיימו סממנים של יחסי עובד מעביד גם בין יבטח לבין התובעים: יבטח הייתה שותפה להליך קבלתם של התובעים לעבודה; יבטח שילמה לתובעים את שכרם, והיא הייתה הכתובת במקרה של בירורים בקשר לשכר; התובעים דווחו לרשויות מס הכנסה ולמוסד לביטוח לאומי כעובדי יבטח; יבטח שלחה לנועה ולעירית מכתבי פיטורים; הן התובעים, הן יבטח והן מוטורולה ראו את התובעים כעובדי יבטח עד להליך המשפטי.
בהתקיים סממנים אלה, יבטח היא מעבידתם של התובעים במקביל להיותם עובדים של מוטורולה, וביחד עם מוטורולה.
27.
מעבר לאמור נוסיף כי לדעתנו גם משיקולי מדיניות אין לקבל את טענתה של יבטח כי היא הייתה "צינור תשלום" בלבד ואינה אחראית לזכויותיהם של התובעים. כאמור, יבטח הציגה לתובעים מצג לפיו הם עובדים שלה במהלך כל תקופת עבודתם. יתר על כן. יבטח הפיקה רווחים מהעסקתם של התובעים, שכן בעד העסקתם ותשלום שכרם שילמה לה מוטורולה עמלה. לאור האמור, טענתה של יבטח כי לא התקיימו יחסי עובד מעביד בינה לבין התובעים והיא אינה אחראית לתשלום זכויותיהם מקוממת ונגועה בחוסר תום לב. משמעות טענתה של יבטח היא כי זכותה "להשתמש" בתובעים כעובדיה לצורך הפקת רווחים, אולם היא רשאית להתנער מאחריותה כלפיהם, ככל שמתברר כי מגיעות להם זכויות נוספות בקשר לעבודתם ובקשר לסיום עבודתם מטעמה. יתר על כן. כפי שיפורט בהמשך יבטח אף אחראית בהתנהלותה לאי תשלום חלק מזכויות התובעים. אנו סבורים, כי אין מקום שבית הדין יאפשר למי שהציג עצמו כמעסיק של עובדים והפיק תועלת ממעמדו כמעסיק של עובדים להתנער מאחריותו כלפיהם, ככל שמתברר כי לא שולמו כל זכויותיהם ומגיעות להם זכויות נוספות בקשר לעבודתם ובקשר לסיום עבודתם. כשם שבמקרים המתאימים מטילים בית הדין והמחוקק אחריות על המשתמש או המעסיק בפועל לתשלום
זכויותיהם של עובדים, כך על בית דין להטיל אחריות על מי שהציג עצמו כמעסיק של העובדים והפיק תועלת מהיותו מעסיק של העובדים. זאת, גם אם במקביל לכך המשתמש היה המעסיק ואחראי לזכויות העובדים.

28.
בהתייחס לטענות הצדדים לעניין זה בסיכומים נוסיף:
28.1.
הצדדים התייחסו באריכות להסכם לאספקת שירותים בין מוטורולה לבין יבטח (נספח א' לתצהיר איתן) ולהשלכותיו. בעניין זה אנו מקבלים את טענת יבטח כי הסכם זה אינו חל על העסקתם של התובעים, עובדי המוקד. תפקיד המוקדן הוא תפקיד אחר ושונה מתפקיד מאבטח, שומר ופקיד מודיעין, ואין לראות בו "מאבטח פלוס", כנטען
על ידי מוטורולה. גם אם חלק מעבודתם של התובעים היה פיקוח על מתקני החברה, מתן מענה במקרה של אזעקות וכו', הרי שהיה זה רק היבט אחד של עבודתם, ובכל מקרה אין הם בגדר "מאבטחים". בהקשר זה חשוב לציין כי התובעים גם לא עמדו בקריטריונים של "מאבטח" כקבוע בהסכם, ובמיוחד הם לא היו בעלי רשיון לנשיאת נשק ולא נשאו בפועל נשק, כנדרש על פי ההסכם. גם אופן התשלום בעד העסקתם של התובעים, תשלום מלוא הסכומים המגיעים להם כשכר ותנאים נלווים + עמלה ליבטח, שונה לחלוטין מאופן תשלום התמורה בעד השירותים על פי ההסכם – תשלום סכום גלובלי בעד כל שעת עבודה. לא הובאה כל ראייה להוכחת טענת מוטורולה כי הוסכם בעל פה על שינוי ההסכם בעניין מתכונת התשלום. בעדותו, אישר איתן כי נושא העסקת המוקדנים הוא "מחוץ להסכם" (ע' 50, ש' 21 – 24).
לאור האמור, אנו קובעים כי ההסכם נספח א' לתצהיר איתן אינו חל על העסקת התובעים.
28.2.
למען הסר ספק נבהיר כי אין בקביעה כאמור לעיל משום הכרעה בשאלה אם על פי ההסכם בין יבטח לבין מוטורולה בכל הנוגע להעסקת התובעים, מוטורולה או יבטח אחראיות לתשלום הסכומים המגיעים לתובעים על פי הסכם זה. עניינו של ההליך בפני
נו הוא הזכויות המגיעות לתובעים, כאשר על פי קביעתנו יבטח ומוטורולה אחראיות כלפי התובעים יחד ולחוד. משלא הגישה יבטח הודעת צד ג' כנגד מוטורולה, אין אנו דנים בשאלה אם מי מהנתבעות שתשא בתשלום לתובעים תהיה זכאית לשיפוי מהנתבעת השנייה על הסכומים שתשלם לתובעים. בעניין זה רשאית כל אחת מהנתבעות לנקוט כל הליך שתמצא לנכון בפני
הערכאה המוסמכת לדון במערכת היחסים בין שתי הנתבעות.
29.
סיכום ביניים: אנו קובעים כי הן מוטורולה והן יבטח היו מעבידות של התובעים, והן חייבות יחד ולחוד בתשלום הסכומים המגיעים לתובעים בקשר לעבודתם ובקשר לסיום עבודתם.

הסכומים המגיעים לתובעים
:





גמול בעד עבודה בשעות נוספות ובמנוחה השבועית:
30.
התובעים צירפו לתצהיריהם תלושי שכר, פירוט שעות עבודתם וטבלאות ובהן פירוט הסכומים המגיעים להם בעד עבודה בשעות נוספות ובמנוחה שבועית.
31.
הנתבעות לא התייחסו בפירוט לתחשיבים אלה, אלא העלו טענות כלליות כנגד התחשיבים, במטרה להפריכם.
להלן, נתייחס לטענות אלה.
32.
העובדה שהתובעים קבעו בעצמם את שעות המשמרת שלהם אינה גורעת מזכותם לתשלום גמול שעות נוספות לפי החוק. למוטורולה ויבטח היה פיקוח על שעות עבודתם של התובעים, והיה עליהן
שלא להתיר שינוי שעות המשמרות, ככל שרצו למנוע עבודה בשעות נוספות. מעבר לאמור, שולם לתובעים גמול שעות נוספות עבור חלק מהשעות הנוספות בהן עבדו, ובכך יש לראות משום הסכמה של מוטורולה ויבטח לשעות העבודה שעבדו התובעים.

33.
גם אם התובעים היו עובדי שמירה, הם זכאים לגמול שעות נוספות בעד שעת העבודה שמהשעה התשיעית ביום חול ומהשעה השמינית ביום ו' ובערב חג [דב"ע 300104/98 משאבי (ג) אביב בע"מ – זאיד (לא פורסם, 22.3.1999)]. לא נטען ולא הוכח כי שולם לתובעים גמול גלובלי בעד עבודה בשעות נוספות, על פי הוראות צו ההרחבה בענף השמירה. נהפוך הוא. הוכח כי שולם בפועל גמול בעד עבודה בשעות נוספות לפי דיווח, אלא ששולם גמול חלקי.
34.
כעולה מתחשיבי התובעים, התובעים הביאו בחשבון את גמול השעות הנוספות החלקי ששולם להם. לכן, אין לקבל את טענת יבטח כי התובעים התעלמו מכך ששולם להם גמול שעות נוספות. עם זאת, כאמור, התובעים הוכיחו כי לא שולם להם מלוא גמול שעות נוספות שהגיע להם.

35.
הטענות כי היו לתובעים הפסקות בעת המשמרת, כי התובעים ישנו בעת המשמרת וכו' הועלו לראשונה בסיכומי יבטח. טענות אלה לא הוכחו, וכן מדובר בשינוי חזית שאין להתירו, ולכן הן נדחות.
36.
אין משמעות לכך שהתובעים לא התלוננו על אי תשלום מלוא שכרם. ראשית, לא נסתרה טענת התובעים בעדותם כי לא היו מודעים למלוא זכויותיהם על פי החוק. שנית, ובכל מקרה, מדובר בזכות קוגנטית מכוח חוק מגן, ואין תוקף לויתור העובד על זכות קוגנטית.
37.
טענה אחת של הנתבעות שיש לבחון היא האם כל שעות העבודה בשבת, לרבות שעות העבודה במוצאי שבת, הן בגדר שעות עבודה במנוחה שבועית. צודקת מוטורולה כי ככלל אין עובד זכאי לגמול בעד עבודה במנוחה שבועית בעד עבודה במוצאי שבת. בהתאם לנפסק בדב"ע נה / 7 – 2 קיבוץ להבות חביבה - תמר מחול – אייזנברג ואח' (עבודה ארצי כח (1) 372), 25 שעות מתוך שעות העבודה בסוף שבוע/חג הן שעות מנוחה שבועית. שעת כניסת השבת אינה אחידה, אולם נראה לנו סביר לקבוע כי שעות שבת הן משעה 17:00 ביום ו' עד שעה 18:00 ביום שבת.
אולם, בהתאם לפסיקה -
ייתכנו מקרים שעבודה במוצאי שבת תיחשב כעבודה במנוחה שבועית אם לא קדמה לה הפסקה רצופה של 36 שעות כדרישת סעיף 7 לחוק שעות עבודה ומנוחה. שילוב של עבודה ביום שישי אחר הצהריים ועבודה במוצאי שבת יכול, בתנאים מסוימים, להיחשב כעבודה במנוחה השבועית.

[ע"ע 1038/00 שלמה מנחם- שאול יוסף (לא פורסם, 19.12.02].
לאור האמור, התובעים זכאים לגמול בעד מנוחה שבועית בעד שעות עבודה שבמוצאי שבת רק באותם מקרים בהם לעבודה במוצאי שבת לא קדמה מנוחה שבועית בת 36 שעות. ככל שלא קדמה לעבודה בשבת או מוצאי שבת מנוחה שבועית בת 36 שעות, התובעים זכאים לגמול בעד עבודה במנוחה שבועית בעד כל שעות העבודה בשבת או במוצאי שבת.
38.
כללו של דבר:

אנו קובעים כי התובעים זכאים לגמול שעות נוספות כמפורט בטבלאות שצורפו לתצהירים, בתיקון אחד: ככל שלעבודה בשבת/מוצאי שבת קדמה מנוחה שבועית בת 36 שעות, התובעים יהיו זכאים לתוספת בעד עבודה בשבת בשיעור של 50% רק בעד שעות העבודה החלות ביום שבת עצמו, דהיינו משעה 17:00 ביום ו' עד שעה 18:00 במוצאי שבת. ככל שלא קדמה לעבודה בשבת/מוצאי שבת מנוחה שבועית בת 36 שעות, התובעים יהיו זכאים לגמול בעד עבודה בשבת בשיעור של 50% בעד כל שעות העבודה בשבת/מוצאי שבת.
39.
בכל הקשור לחיוב בעד תשלום גמול בעד שעות נוספות ומנוחה שבועית, חלק ניכר מהתביעות לפיצויי הלנה התיישנו, וכן הייתה מחלוקת בנוגע לאופן החישוב. לפיכך, הסכומים המגיעים לתובעים בגין גמול שעות נוספות ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק בלבד. לשם פישוט החישוב, כל תובע יהיה זכאי להפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד מחצית תקופת עבודתו ועד למועד התשלום בפועל.
40.
לעניין רכיב זה בכתב התביעה, התובעים רשאים להגיש פסיקתא לאישור בית הדין.

פדיון חופשה (כללי):
41.
על-פי סעיף 3(א)(1) לחוק חופשה שנתית, התשי"א-1951 (להלן: "חוק חופשה שנתית"), זכאי עובד ל-14 ימי חופשה (קלנדריים) עבור כל אחת מארבע שנות העבודה הראשונות.
42.
על-פי סעיף 10 (ב)(2) לחוק חופשה שנתית, עובד בשכר זכאי לדמי חופשה שיחושבו לפי מכפלת ימי החופשה בשכרו היומי הממוצע, באופן הבא:
(2) לגבי עובד בשכר - שכר העבודה היומי הממוצע כפול במספר ימי החופשה; שכר העבודה היומי הממוצע הוא הסכום היוצא מחילוק שכר רבע השנה שקדמה לחופשה למספר תשעים; היו ברבע השנה כאמור חדשי עבודה לא-מלאה, יחושב השכר היומי הממוצע לפי רבע השנה של העבודה המלאה ביותר שבשנים-עשר החדשים שקדמו לחופשה, הכל לפי בחירת העובד.


לפיכך, זכאי כל תובע לחישוב פדיון חופשה על בסיס שכרו היומי הממוצע בהתאם להוראות החוק.
43.
בהתאם לפסיקה תכליתו של חוק חופשה שנתית היא לתת לעובד חופשה בפועל, ולא להגדיל את הכנסתו של העובד. הדרך היחידה והמותרת לתשלום פדיון חופשה היא כאשר העובד חדל לעבוד מבלי שניתנה לו החופשה המגיעה לו. לפיכך, כעיקרון,
אין לקזז מהסכום המגיע לתובעים בעד פדיון חופשה סכומים ששולמו להם על חשבון חופשה במהלך תקופת עבודתם [ע"ע 1144/04 אברהם מרחיב – מוקד אמון סביון (1981) בע"מ; לא פורסם, 21.12.2006 (סעיף 31 לפסק הדין); עע 324/05 ריבה אצ'ילדייב – עמישב שירותים בע"מ; לא פורסם, 27.3.2006 (סעיף 11 לפסק הדין)]. עם זאת, בית הדין לא יפסוק לתובע מעבר לסכום שנתבע על ידו בכתב התביעה.

44.
להלן, נתייחס לסכומים המגיעים לכל תובע.
עירית
:
45.
כללי
45.1.
עירית עבדה במוקד מטעם חברת

ors
מיום 31.1.01 ומטעם חברת יבטח מיום 1.3.01.
45.2.
על פי הדין חלה רציפות זכויות באותו מקום עבודה לצורך חישוב זכויותיו של עובד, ובהן: פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת, פדיון חופשה, דמי הבראה [עב (ת"א) 5471/06 מוטי אוחיון – חברת אופק דיפנס – שמירה ואבטחה בע"מ (לא פורסם, 15.4.08] והאסמכתאות שם]. לכן, הנתבעות חייבות בתשלום זכויותיה של עירית על מלוא תקופת עבודתה במוקד, 26 חודשים.

46.
פדיון חופשה:
46.1.
עירית
עבדה במוקד החל מיום 31.1.01 ועד ליום 31.3.03, קרי שנתיים וחודשיים. עירית טענה כי לא קיבלה חופשה בפועל במהלך העסקתה, וטענה זו לא הופרכה על ידי יבטח.

46.2.
בין החודשים אוקטובר ודצמבר לשנת 2002 (רבע השנה המלאה ביותר בשנה שקדמה לסיום עבודתה) השתכרה עירית (שכר בעד שעות רגילות + דמי מחלה) סך של 9,254 ₪, ושכרה הממוצע ליום (קלנדרי) הוא 103 ₪. לפיכך, פדיון חופשה בעד 30 ימי חופשה (קלנדריים) עומד על סך של 3090 ₪.
46.3.
לפיכך, עירית זכאית לפדיון חופשה בסך של 3090 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 31.3.03 ועד למועד התשלום בפועל.
47.
פיצויי פיטורים והודעה מוקדמת:
47.1.
אין מחלוקת, כי עבודתה של עירית במוקד הופסקה ביום 31.3.03, וזאת על פי החלטת מוטורולה (סעיף 34 לתצהיר איתן). עירית אף קיבלה מכתב פיטורים מיבטח (נספח ת/ 1 לתצהיר עירית).
47.2.
על פי עדותה של עירית בתצהירה, יבטח סירבה לשלם לה דמי הודעה מוקדמת, והתנתה את תשלום פיצויי הפיטורים בחתימה על מסמך לפיו היא מוותרת על כל תביעותיה. משסירבה לחתום על מסמך העדר תביעות, לא שילמה לה יבטח גם את פיצויי הפיטורים.
47.3.
על פי ראיות שהגישה יבטח ביום 22.6.06 יבטח הכינה המחאה לתשלום פיצויי פיטורים לעירית על סך של 6,319 ₪ (נ/2), אולם המחאה זו לא נמסרה לעירית. מחשבונית מס' 20 שהגישה יבטח (מיום 30.4.03) עולה כי מוטורולה שילמה ליבטח את בעד פיצויי פיטורים שהגיעו לעירית סך של 6,400 ₪. ביחד עם ההמחאה הגישה יבטח מכתב לוואי שנשלח מטעם איתן באמצעות פקסימליה (נ/ 3) ותרשומת פנימית לא חתומה (נ/4). הבקשה נתמכה בתצהירו של שרון
(נ/5). בתצהיר נ/ 5 טען שרון כי ההמחאה הוחזרה ליבטח על ידי מוטורולה, בצירוף "תרשומת סיכום מה שנחזה כמו"מ שניהל מאן דהוא ממוטורולה עם ב"כ תובעת 1 [=עירית]". בסיכומים נטען כי פיצויי פיטורים לא שולמו לעירית עקב חילוקי דעות בין עירית לבין מוטורולה.
47.4.
אנו דוחים לחלוטין את טענת יבטח כי פיצויי הפיטורים לא שולמו לעירית עקב "דין ודברים בין מוטורולה לעירית", וטענתו של שרון בתצהירו (נ/5) כי מדובר בהמחאה אשר הושבה ליבטח על ידי מוטורולה בצירוף הנספחים לה נסתרה לחלוטין בחקירתו הנגדית של שרון ולאחר הגשת המסמכים המקוריים. ראשית, אין זה סביר שהמחאה תוחזר בפקס, כנטען על ידי שרון בתצהירו, וטענה זו הופרכה כליל משהוגשה ההמחאה המקורית. שנית, במכתב הלוואי נאמר כי המסמך כולל מכתב הלוואי כולל 2 עמודים ולא שלושה. שלישית, התרשומת (נ/4) היא בכתב יד שונה לחלוטין מכתב היד על מכתב הלוואי (נ/3). עדותו של שרון בעניין זה הייתה בלתי אמינה בעליל, והוא הודה כי אינו זוכר אם המסמכים נשלחו בפקס (ע' 34, ש' 4), כי טענתו בדבר ויכוח בין עירית לבין מוטורולה היא ניחוש (ע' 34, ש' 16 – 17), כי אין לו מושג מדוע לא שולמו לעירית פיצויי פיטורים (ע' 35, ש' 15 – 22), כי אינו יודע מה צורף לשדר פקס (ע' 40, ש' 13). עוד יש להוסיף בעניין זה כי בשלב שלפני הגשת התביעה, וגם לאחר הגשת התביעה של עירית, יבטח כלל לא העלתה את הטענה כי אינה מעבידה של עירית. אנו מקבלים בעניין זה את עדותה של עירית, כי פיצויי הפיטורים לא שולמו לה על ידי יבטח עקב סירובה לחתום ליבטח על אישור העדר תביעות. לדעתנו, עולה מהתרשומת נ/4, התנהל מו"מ בין עו"ד יובל אשר (אחד מב"כ עירית) לבין גורם בחברת יבטח או גורם שייצג את יבטח ולא גורם בחברת מוטורולה, שכן כאמור בשלב ראשוני זה יבטח טרם טענה כי מוטורולה היא המעסיקה.
47.5.
באשר לסכום פיצויי הפיטורים המגיע לעירית:


על פי תלושי השכר ונספח ת/3 לתצהירה שכרה הממוצע לחודש הוא 3,062 ₪; תקופת העבודה היא 26 חודשים; לפיכך, סכום פיצויי הפיטורים המגיע לעירית הוא 6,635 ₪. לסכום זה יש להוסיף הפרשי הצמדה למדד מיום 31.3.03 ועד למועד התשלום בפועל.
47.6.
פיצויי הלנה:

כעולה מהמתואר לעיל, יבטח הלינה את סכום פיצויי הפיטורים המגיעים לעירית, וזאת בשל דרישתה כי עירית תחתום על העדר תביעות. בנסיבות אלה, יש לחייב את יבטח בלבד בתשלום פיצויי הלנת פיצויי פיטורים. בהתחשב במכלול נסיבות העניין אנו מחייבים את יבטח לשלם לעירית פיצויי הלנת פיצויי פיטורים בסך של 30,000 ₪. אם סכום זה לא ישולם בתוך 30 יום, ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית ממועד מתן פסק הדין.
47.7.
באשר לסכום הודעה מוקדמת המגיע לעירית:

עירית זכאית לתמורת הודעה מוקדמת בסך של 3,062 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 31.3.03 ועד למועד התשלום בפועל.

נועה
:
48.
פדיון חופשה:
48.1.
נועה עבדה במוקד החל מיום 1.11.01 עד יום 31.12.03.
48.2.
התקופה אפריל 2003 עד יוני 2003 היא רבע השנה המלאה ביותר, ושכרה ליום (קלנדרי) עמד על סך של 114 ₪.
48.3.
תקופת החופשה לה זכאית נועה היא 30 יום (קלנדרי).
48.4.
סך הכל זכאית נועה לפדיון חופשה בסך של 3,420 ₪.
48.5.
הואיל ונועה תבעה סך של 1,790 ₪ בלבד, ובית הדין אינו פוסק לתובע מעבר לנתבע בכתב התביעה, נועה זכאית לפדיון חופשה בסך של 1,790 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.1.04 ועד למועד התשלום בפועל.
49.
פיצויי הלנת פיצויי פיטורים:
49.1.
על פי הנטען בתצהירה של נועה, פיצוי פיטורים שולמו לה על ידי יבטח רק ביום 29.2.04. טענה זו לא הוכחשה על ידי יבטח וכל אשר היא טענה בסיכומים היה כי היא פעלה על פי הוראות מוטורולה.
49.2.
אנו סבורים, כי האחריות לביצוע תשלום פיצויי הפיטורים במועד הייתה מוטלת על יבטח, אשר ביצעה את התשלומים. לכן,
אנו מחייבים את יבטח לשלם לנועה פיצויי הלנת פיצויי פיטורים בסך של 2,572 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 29.2.04 ועד למועד התשלום בפועל.


אורן
:
50.
אורן עבד במוקד מיום 8.2.01 עד יום 31.5.04, ובעד תקופה זו זכאי ל- 46 ימי חופשה (קלנדריים).

51.
שכרו היומי ברבע השנה המלאה (חודשים מרץ 2004 עד מאי 2004) הוא 121 ₪ ליום (קלנדרי).
52.
סכום פדיון חופשה המגיע לאורן הוא 5,556 ₪. הואיל ואורן תבע סך של 3,035 ₪ בעד פדיון חופשה, הוא זכאי לפדיון חופשה בסך של 3,035 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.6.04 ועד למועד התשלום בפועל.

יריב:
53.
פדיון חופשה:
53.1.
יריב עבד במוקד מיום 24.11.01 עד ליום 27.6.03, סך הכל
שנה ושבעה חודשים.
53.2.
בעד תקופת עבודתו זכאי יריב
ל- 22 ימי חופשה.
53.3.
רבע השנה המלאה (על פי תלושי השכר שצורפו לתצהירו של יריב) הוא יולי 2002 עד ספטמבר 2002. השכר היומי הממוצע הוא 123 ₪. יריב זכאי לפדיון חופשה בסך של 2,706 ₪. בכתב התביעה נתבע סך של 1,463 ₪, ולכן יריב זכאי לפדיון חופשה בסך של 1,463 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.7.03 ועד למועד התשלום בפועל.

54.
נסיעות:

טענתו של יריב כי הוא זכאי להפרשי נסיעות בסך של 915 ₪ לא נסתרה על ידי הנתבעות, ולכן יריב זכאי להפרשי נסיעות בסך של 915 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.11.02 ועד למועד התשלום בפועל.

סיכום
55.
אנו מחייבים את יבטח ואת מוטורולה, ביחד ולחוד, לשלם לתובעים בתוך 30 יום ממועד המצאת פסק הדין כמפורט להלן:
55.1.
גמול בעד שעות נוספות ומנוחה שבועית

– כפי שנקבע בסעיף 38 לעיל, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממחצית תקופת עבודתו של כל תובע ועד למועד התשלום בפועל.
55.2.
פדיון חופשה -
55.2.1.
לעירית -
סך של 3090 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 31.3.03 ועד למועד התשלום בפועל.
55.2.2.
לנועה -

סך של 1,790 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.1.04 ועד למועד התשלום בפועל.
55.2.3.
לאורן -

סך של 3,035 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.6.04 ועד למועד התשלום בפועל.
55.2.4.
ליריב –

סך של 1,463 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.7.03 ועד למועד התשלום בפועל.
55.3.
החזר הוצאות נסיעה
ליריב -


סך של 915 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.11.02 ועד למועד התשלום בפועל.
55.4.
פיצויי פיטורים לעירית –

סך של
6,635 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 31.3.03.
55.5.
תמורת הודעה מוקדמת לעירית -

סך של 3,062 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 31.3.03 ועד למועד התשלום בפועל.
56.
אנו מחייבים את יבטח בלבד לשלם בתוך 30 יום:
56.1.
לעירית – פיצויי הלנת פיצויי פיטורים בסך של 50,000 ₪, אם סכום זה לא ישולם בתוך 30 יום ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל.
56.2.
לנועה – פיצויי הלנת פיצויי פיטורים בסך של 2,572 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 29.2.04 ועד למועד התשלום בפועל.
57.
אנו מחייבים את יבטח ומוטורולה לשלם, ביחד ולחוד, שכ"ט עו"ד לכל התובעים יחדיו בסך של 10,000 ₪. ככל שסכום זה לא ישולם בתוך 30 יום, ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל.


ניתן היום, 10.7.08,
בהעדר הצדדים.



נ.צ. (עובדים)
לאה גליקסמן
, שופטת
נ.צ. (מעבידים)
מר שמשון רוט
אב"ד
מר איתן ליברוט












עב בית דין אזורי לעבודה 2860/04 ליבנת עירית , גולדברג נועה , חלף אורן , טובול יריב נ' חברת יבטח בע"מ , מוטורולה ישראל בע"מ (פורסם ב-ֽ 10/07/2008)