Google

עבד סבאח - בטוח לאומי-סניף חיפה

פסקי דין על עבד סבאח | פסקי דין על בטוח לאומי-סניף חיפה

5537/05 בל     10/07/2008




בל 5537/05 עבד סבאח נ' בטוח לאומי-סניף חיפה




בעניין:

1



בתי הדין לעבודה


בית הדין האזורי לעבודה - חיפה
בל 005537/05


בפני

סגנית נשיא - א. קציר
תאריך:
10/07/2008



בעניין:
עבד סבאח

התובע


- נ ג ד -


בטוח לאומי-סניף חיפה

הנתבע



פסק דין

זוהי
תביעה להכיר בארוע של אוטם בשריר הלב, מיום 17.5.05 כתאונת עבודה.

להלן עובדות המקרה כפי שהן עולות מחומר הראיות:

1.
התובע, יליד 15.11.46, קצב במקצועו משנת 1972.

2.
התובע שותף ביחד עם שני אחיו באטליז בשם "אחים סבח" בע"מ הנמצא ברחוב חורי 43 בחיפה.

התובע היה הראשון שהקים את העסק ושני אחיו הצטרפו אליו כשותפים לאחר מכן.

3.
התובע הגיש תביעה לנתבע בחודש יוני 2005. בטופס התביעה לתשלום דמי פגיעה טען התובע כי פרץ וויכוח בענייני עבודה בינו לבין אחיו שהינו מנהל העבודה, בעקבות התקופה הקשה בגין העבודה בחג הפסח ויום העצמאות ושעות העבודה הרבות.

בעקבות הוויכוח הוא הרגיש ברע והלך לביתו ואח"כ הוחש לביה"ח.

4.
תאריך 24.8.05 נחקר התובע ע"י חוקר המל"ל. בעדותו סיפר התובע לחוקר כי למעשה אחראי על העבודה באטליז מאחר ויש לו את הידע המקצועי הגדול ביותר בתחום הבשר.

בע"מ' 3
לעדותו סיפר התובע על הארוע בעבודתו בזו הלשון:
"ש. לגבי הארוע שהיה לך. ספר לי מתי זה קרה ואיך?
ת.
זה היה ביום שלישי 17.5.05. היה וויכוח בחנות. וויכוח רגיל של כל יום. וויכוח שיגרתי כמו כל יום לגבי העבודה הוויכוח היה ביני לבין כל העובדים. כולם התווכחו עם כולם למה שביום העצמאות נשאר הרבה שאריות ואני כעסתי מאוד על כל הדברים האלה. הוויכוח היה עם צעקות כי אני תמיד צועק. הוויכוח היה עם כולם וגם עם מוסטפא. הוא שתק אחרי שראה שאני צודק. הוויכוח היה 10, 15 דקות וזה וויכוח שגרתי שקורה כל הזמן בענייני עבודה. זה לא משהו יוצא דופן ולא ספציפי נגד מישהו.

בדיוק אחרי הוויכוח בשעה 13.30, 13.45, אני הרגשתי שמשהו דוקר אותי בחזה, לא התייחסתי בכלל, שתיתי קצת מים וזה עבר. הרגשתי דקירה פעם , פעמיים, השתעלתי קצת, שתיתי מים וזה עבר. המשכתי בעבודה עד השעה 14.50, 14.55 ואז חזר לי המקרה בחזה אבל עם לחץ. הפסקתי לעבוד הלכתי הביתה ואמרתי שאני אנוח קצת..."

5.
התובע אושפז עוד באותו היום בבי"ח בני ציון לאחר שאובחן כי לקה באוטם בשריר הלב.

ביום 19.5.05 בוצע צינתור קורונרי שהראה שהתובע סובל ממחלת תלת כלית מופשטת עם ירידה בתפקוד החדר השמאלי. התובע הועבר לבי"ח כרמל, שם עבר ניתוח מעקפים.

6.
בתאריך
29.9.05 דחה הנתבע את התביעה של התובע לתשלום דמי פגיעה בגין אוטם בשריר הלב שארע בתאריך 17.5.05, בנימוק כי לא הוכח קיום אירוע תאונתי שארע תוך כדי ועקב העבודה ואשר הביא לאוטם שהתפתח בתאריך 17.5.05, וכי האוטם התפתח כתוצאה מגורמי סיכון אישיים הטמונים בתובע.

7.
בכתב התביעה שהוגש לביה"ד ביום 25.12.05, טען התובע כי ביום 17.5.05 התפתח וויכוח גדול בינו לבין מנהל העבודה באטליז שהינו גם אחיו, וזאת על רקע העבודה הקשה שהיתה באותה התקופה של חגים, לרבות חג הפסח ויום העצמאות. במהלך הוויכוח הרגיש התובע ברע והוא חש בלחצים בחזה ותחושת בחילה והוא הלך לביתו ואח"כ הוחש לחדר המיון במרכז הרפואי בני-ציון, שם אובחן כסובל מאוטם שריר הלב.

8.
בתצהירו לביה"ד מיום 7.2.06 (ראה מסמך ת/1), טען התובע לגבי נסיבות הארוע בסעיף 2 בזו הלשון: "
ביום 17.5.05, עת עבדתי כקצב בעסק המשפחתי, התפתח וויכוח גדול ביני לבין מנהל העבודה באטליז שהינו גם אחי, וזאת על רקע העבודה הקשה שהיתה באותה תקופה של חגים יום הפסח וחג העצמאות. במהלך הוויכוח הרגשתי ברע לרבות לחצים בחזה ותחושת בחילה וביקשתי להשתחרר לביתי. משהגעתי לביתי ולאור מצבי הקשה, הובהלתי ע"י בני משפחתי לחדר המיון במרכז הרפואי בני-ציון, שם אובחנתי כסובל מאוטם שריר הלב."

9.
בבית הדין במסגרת העדות ביום 24.1.08, סיפר התובע לראשונה, כי למעשה היה וויכוח ביום 15.5.05 בינו לבין שני אחיו מוסטפא ותאופיק, על רקע רצון של האחים לפרק את השותפות וכי הוא ניסה למנוע זאת.


וכך העיד התובע בעמודים 2 ו-3 לפרוטוקול:

ש.
בטופס התביעה שהגשת לנתבע רשום שבעת הפגיעה פרץ ויכוח בינך לבין אחיך מוסטפא, ולאור העבודה הקשה באותה תקופה, לפני החגים. איזה תקופה קשה אתה מתכוון?
ת.
אנחנו 3 אחים שותפים בחנות. האחים שלי רצו לפרק את החברה ואני ניסיתי למנוע את פירוק החברה. אני רציתי לנסות בכל כוחי להשלים ביניהם וזה לא הצליח. בישיבה שישבנו ביחד ביום ראשון בחנות שהיתה סגורה והרגשתי בכלל לא טוב, והלכתי הביתה בלי להגיד לאף אחד שום דבר, וכל המתח הזה נשאר ביום שני ושלישי, ואז ביום שלישי קרה לי המקרה.
ש.
ועל מה היה הויכוח?
ת.
הויכוח היה על פירוק החברה. ביום ראשון השיחה היתה על פירוק החברה.
ש.
אז איך אתה מסביר בהודעה לחוקר, שהויכוח היה שגרתי על שאריות בשר שנשארו באותו יום?
ת.
אני אמרתי לחוקר שכל יום קורה ויכוח אבל ויכוח קשה כזה לא היה. כל יום יש ויכוח בינינו לבין הפועלים. גם עכשיו לפני שבאתי לכאן היה לי ויכוח עם הפועל שלי למה לא הבאת את זה ולמה לא עשית את זה. אבל אז היה בינינו מתח כי לפרק עסק שחיים ממנו 10 משפחות זה לא בא ברגל. החוקר לא שאל אותי על זה. אם הוא היה שואל אותי הייתי עונה לו.
ש.
החוקר שאל אותך בעמ' 3 להודעה לגבי אירוע שהיה לך, מה היה איתך ואיך?
ת.
מה שאמרתי לחוקר זה אמת. הויכוח היה ביום ראשון על ענייני עבודה. הישיבה של 3 השותפים העובדים לא צריכים לשמוע את זה. כשיש בינינו משהו אישי אנחנו הולכים למשרד אפילו הנשים שלנו לא יודעות על הויכוחים שלנו. זה נכון שהיה ויכוח על שאריות הבשר שנשארו ביום שלישי אבל זה ויכוח רגיל.
ש.
כשפנית לבית חולים בתאריך 18/5/05 אתה לא הזכרת שהיה לך ויכוח עם אחיך?
ת.
למה אני צריך לזכור. למה אני צריך להזכיר את הויכוח. הם לא שאלו אותי ממה זה קרה לי. באתי לקבל טיפול רפואי ולא לספר על הויכוח. מסמכים רפואיים מבית חולים
"בני ציון " – הוגשו וסומנו נ/4 ו- נ/5.


התובע הסביר בעדותו כי לא סיפר על הוויכוח עם שני אחיו על פירוק השותפות, כי הוא לא נשאל על כך ע"י חוקר המל"ל וגם לא סיפר על כך בביה"ח, כי לדבריו: "למה אני צריך להזכיר את הוויכוח ?"

וגם כאן טען שהרופאים לא שאלו אותו על כך.

10.
אחיו של התובע מוסטפא סבח מסר עדות לחוקר ביום15.8.05, (ראה מסמך נ/3),
סיפר בעמ' 3 לעדותו בזו הלשון:

"ש.
לגבי המקרה הנטען של עבד, ספר לי מה קרה לו ומתי?
ת.
זה היה ביום שלישי לפני כחודשיים וחצי אחרי העצמאות האחרון, כשבוע ימים, הוא סיים לעבוד כאן בשעה 14.00. הלך הביתה. באותו יום עבד כרגיל ולא הרגשתי עליו שום דבר. הוא לא סיפר לי. אני לא יודע אם הוא היה מרגיש משהו ולא היה מספר לי. אבל אני לא הרגשתי כלום. כולנו עזבנו בשעה 14.00 כמו בכל יום שלישי. אנחנו גרים בשפרעם והוא גר בחיפה. יום אחרי הוא לא הגיע לעבודה ואני מתקשר אליו הביתה, אשתו ענתה לי ואמרה לי שהיה לו התקף לב ולקחו אותו לביה"ח."


ובעמ'
4
לעדותו לחוקר, כשנחקר לגבי וויכוח עם אחיו טען כי לא היה כל וויכוח בינו לבין התובע ביום הארוע בזו הלשון:

"ש.
עבד טוען כי היה בינך לבינו וויכוח במהלך העבודה והוא לא
הרגיש טוב בחזה ואח"כ הועבר ע"י משפחתו לבי"ח, מה תגובתך?
ת.
לא היה ביני לבינו שום וויכוח. לא ידוע לי על שום וויכוח. אם הוא רשם את זה אז זה לא בסדר. לא היו דברים מעולם. עבד לא התווכח לא איתי ולא עם אף אחד מהעובדים כאן. אף פעם לא היה וויכוח ביני לבין עבד."

11.
בביה"ד שינה האח מוסטפא את גירסתו והפעם "נזכר" לפתע כי ביום א' כלומר יומיים לפני הארוע, אכן היה וויכוח בין השותפים, כלומר בין שלושת האחים ביחס לפירוק השותפות, כי האח תאופיק רצה להוציא את מוסטפא מההנהלה ולהקים הנהלה חדשה לעסק והתובע ניסה להשלים בין שני אחיו, אך ללא הצלחה, ובאותה פגישה אכן היו וויכוחים קשים בין האחים.

לאור כל האמור לעיל אני קובעת כדלקמן:
12.
ביום 17.5.05 היה יום שגרתי בעבודתו של התובע למרות שניסה לטעון כי היה וויכוח בקשר לשאריות הבשר שנשארו מיום העצמאות, שהיה כשבוע קודם לכן.

התובע ניסה ליצור אירוע חריג ביום 17.5.05 כאשר באותו יום לא היה כל ארוע יוצא דופן בעבודה וגם אם היו וויכוחים כלשהם, אז כפי שהתובע עצמו הסביר, הוא תמיד נוהג לצעוק על אנשים.


13.
למעשה רק בביה"ד, במהלך חקירתו הנגדית, "נזכר" התובע באירוע החריג שהיה לו ביום 15.5.05, כאשר היה וויכוח בינו לבין שני אחיו על פירוק השותפות ביניהם.

14.
מוזר הדבר שהתובע לא זכר את הוויכוח הנ"ל, לא בעת הגשת התביעה למוסד לביטוח לאומי לתשלום דמי פגיעה, וגם לא בעדות שמסר לחוקר הנתבע בתאריך 24.8.05. כך גם לא זכר את הוויכוח הנ"ל בעת הגשת התביעה לביה"ד, וגם לא בתצהיר שהוגש לביה"ד.

15.
על פי דברי התובע, מדובר למעשה בשותפות בין 3 אחים המנהלים עסק משותף של כ- 30 שנה, לא מדובר באירוע פעוט חסר חשיבות, אלא באירוע שאמור להיות חשוב ומשמעותי ביותר לחיי התובע ושני אחיו. לכן, קשה לי להאמין, שהתובע ואחיו שכחו לספר על הוויכוח הנ"ל, אם אכן הוא התקיים במועד לו טוענים התובע ואחיו, כי אכן התרחש יומיים לפני הופעת האוטם בו לקה התובע.

16.
לאחר שראיתי את התובע ואחיו מעידים בביה"ד, אני קובעת כי למעשה התובע ואחיו מוסטפא, ניסו "להדביק" אירוע ממועד אחר לאירוע האוטם ולנסות לטעון לאירוע חריג, שכלל לא התקיים במועד שנטען.

עדותם לא הייתה אמינה עלי ביחס לאירוע הנטען.

17.
על כן, אני קובעת כי בתאריך 15.5.05 לא היה כל אירוע חריג בעבודתו של התובע, וגם לא בתאריך 17.5.05.


18.
בנסיבות אלה, אני קובעת כי ביום 17.5.05 לא ארעה לתובע תאונת עבודה כמשמעותו בחוק הביטוח הלאומי והתביעה נדחית בזאת.

19.
אין צו להוצאות.

הדיון התקיים בפני
כדן יחיד.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

ניתן היום ז' בתמוז, תשס"ח (10 ביולי 2008) בהעדר הצדדים.


סגנית נשיא – א. קציר







בל בית דין אזורי לעבודה 5537/05 עבד סבאח נ' בטוח לאומי-סניף חיפה (פורסם ב-ֽ 10/07/2008)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים