פסקי דין על יהודה שוחט | פסקי דין על רן נחום | פסקי דין על רשת "עמל" - המחלקה לחינוך מקצועי

6271/03 עב     03/04/2005




עב 6271/03 יהודה שוחט, רן נחום נ' רשת "עמל" - המחלקה לחינוך מקצועי




בעניין:

1



בתי הדין לעבודה

בית הדין האיזורי לעבודה בתל-אביב - יפו
עב' 006271/03

בש"א 003362/05

בפני
:
כב' השופטת חגית שגיא
– סגנית שופט ראשי
תאריך:
03/04/2005




בעניין
:
1. יהודה שוחט

2. רן נחום


ע"י ב"כ
עו"ד שי ארז
התובעים

נ
ג
ד



רשת "עמל" - המחלקה לחינוך מקצועי




ע"י ב"כ
עו"ד דוד ורשאי

הנתבעת

החלטה

1.
ביום 10.9.03 הגישו התובעים 1 ו-2 (ללא ייצוג), תביעה (עב
6272/03
) כנגד הנתבעת בה תבעו ממנה לחשב מחדש את גמלתם ואת גמולי הפיצויים והמענקים של כל אחד מהם לפי חוקת העבודה לעובדי מוסדות ההסתדרות ובהתאם לתנאים שנתנו ליתר עובדי מוסדות ההסתדרות שהחוקה חלה עליהם, וכן לשלם להם הפרשים המגיעים להם החל מיום פרישתם במסגרת פרישה מוקדמת ועד יום החלת הפנסיה עליהם.

2.
ביום 7.12.03 הגישה הנתבעת כתב הגנה בו טענה בין היתר כי התביעה הינה חסרת יסוד בדין ובעובדה וכן
כי היא קנטרנית וטורדנית.

3.
ביום 29.1.04 הגישו התובעים בקשה (בש"א 2595/04)
לתיקון כתב התביעה, וזאת על מנת שיוכלו להבהיר את טענותיהם העובדתיות והמשפטיות.

4.
ביום 19.2.04 התקבלה החלטת כב' הרשמת צדיק לפיה בהעדר תגובת הנתבעת לבקשה, יתוקן כתב התביעה כמבוקש.

5.
כתבי תביעה והגנה מתוקנים הוגשו בהתאם להחלטת בית הדין מיום 19.2.04.

6.
ביום 29.11.04, לאחר שהתקיים קדם משפט בפני
מותב וגובשו מוסכמות, הגישו התובעים הודעה לבית הדין על הוספת
עו"ד מייצג, ובקשה להארכת מועד להגשת בקשה לתיקון כתב התביעה.

7.
בהחלטת בית הדין מיום 2.12.04 הוחלט להאריך את המועד להגשת הבקשה.

8.
ביום 18.1.05 הגישו התובעים בקשה לתיקון כתב תביעה.

9.
ביום 21.2.05 הגישה הנתבעת תגובה לבקשת התובעים לתיקון כתב התביעה.

10.
תמצית טענות המבקשים:

א.
התובעים הגישו את תביעתם כנגד הנתבעת וזאת ללא ייצוג בעת הכנתה.

ב.
במהלך הדיונים התגלו קשיים בהגדרתן של הבעיות המשפטיות והעובדתיות שמעלה התביעה.

ג.
המלצת בית הדין לתובעים ביום 31.10.04 היתה כי ייקחו ייצוג של עורך דין, זאת על מנת לסייע בקידום בירור התביעה.

ד.
התובעים פעלו בהתאם לעצת בית הדין ובמסגרת זו מתבקש תיקון כתב התביעה בכדי להבהיר ולבסס במסמכים את טענות התובעים.

11.
עיקר טענות המשיבה:

א.
חרף החלטת בית הדין מיום 31.10.04 לפיה חייב את התובעים בשנית להודיעו מהם סעיפי חוקת העבודה לעובדי מוסדות ההסתדרות עליהם מבוססת תביעתם, הגישו המבקשים בקשה לתיקון כתב התביעה אשר צורפה לה, בלא קבלת הרשות, תביעתם המתוקנת השנייה לרבות מסמכים נוספים.

ב.
הבקשה אינה עולה בקנה אחד עם הקריטריונים שקבע הדין לבקשת רשות לתיקון כתב תביעה, שכן הבקשה הוגשה באיחור, ללא הסבר, ללא ציון התיקונים האמיתיים המבוקשים בה, ללא תצהיר ותוך ניצול לרעה של הליכי בית הדין.

ג.
לא נזכר כלל בבקשה כי יש בתיקון המבוקש צורך לבירור השאלות האמיתיות שבמחלוקת ולא נזכרו בבקשה כלל עובדות המראות כי אמנם דרוש התיקון למטרה זו.

ברי כי אין בעובדות החדשות צורך כדי להכריע בשאלות השנויות במחלוקת .

ד.
מושכלות יסוד כי תיקון תביעה יותר בתנאי שיש בו צורך כדי שבית הדין יכול להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת.

בעל דין המבקש רשות לתקן חייב להביא בתצהירו עובדות המראות כי אמנם דרוש התיקון למטרה האמורה.

ה.
התביעה המתוקנת השנייה שהוגשה ללא רשות, בחוסר תום לב ותוך ניצול הליכי משפט לרעה, כוללת עובדות נוספות ומסמכים נוספים, המתייחסים לאירועים שאירעו כביכול לפני עשרות שנים, ללא כל הסבר והבהרה מדוע הובאו רק כעת ומה תורמים הם לבירור המחלוקת.

ו.
קשה להשתחרר מהרושם כי בתביעה המתוקנת השנייה מבקשים התובעים "לשפץ" את תביעתם הראשונה, זאת לאור כתב ההגנה שכבר הוגש.

ז.
מטרתן האמיתית של התוספות הינה סרבול התביעה וערפולה וזו חוטאת למטרתה על פי דין של בקשה לתיקון.

ח.
גם אם שוכנע בית הדין כי תיקון התביעה אכן דרוש, לא תמה בכך מלאכתו ועליו לבדוק שמא עשוי התיקון לפגוע בצד שכנגד, שאם כך לא יותר התיקון.

ט.
לא רק שאין בתיקון המבוקש כל צורך לבירור התביעה, מתן רשות יפגע מאוד במשיבה שכן, הוספת עובדות ומסמכים מלפני עשרות שנים פוגעת במשיבה פגיעה ממשית באשר אין, לאחר כל כך הרבה שנים, כל דרך להתחקות אחר נכונות העובדות וגם לא אחר שלמות המסמכים הנוספים שצורפו.


י.
ככל שבעל דין מאחר בהגשת בקשתו ללא טעם סביר, פוחת הסיכוי שבית הדין ייעתר לו.

במקרה זה, בית הדין אינו יכול ליתן דעתו לסיבת האיחור ולא מאחר שאין סיבה כזו ואף לא נטענה סיבה כזו, למעט הטענה המצוצה מן האצבע המשתמעת כי רק כעת בית הדין "המליץ" לקחת עורך דין.

י"א.
אין ספק שכבר בעת בקשת התיקון הראשונה יכולים היו המבקשים, שנכחו בצורך בתיקון התביעה, לשקול דרכם בצורה מושכלת ולשכור שרותי עורך דין, אלא שהמבקשים בחרו להמשיך לנהל תביעתם בעצמם.

12.
לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות לה, ובכתבי הטענות עצמם, החלטתי ונימוקיה הינם כדלקמן:

א.
על פי תקנה 41 (א') לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב – 1991:
"בית הדין או הרשם רשאי בכל עת להתיר לכל אחד מבעלי הדין או להורות לו לתקן את כתבי טענותיו".
כידוע, על פי הפסיקה, סמכות בית הדין להתיר תיקון כתבי טענות רחבה מזו של בתי המשפט, וכי גישתו של בית הדין לעבודה הינה ליברלית בעיקרה.
עניין זה עולה מפסיקת בית הדין לעבודה בדב"ע שן/23-3, מדינת ישראל נ' יורם מלמן, פד"ע כא', 360, ופסקי דין נוספים.




ב.
נכון הוא שלא תמיד בית הדין מתיר תיקון כתב תביעה, ובמקרים חריגים לא נעתר לבקשות התיקון (כפי שעולה בדב"ע מח/3-5 ראובן
סימון נ' מתכת סדום בע"מ פד"ע כ, 71
(וראה לעניין זה גם את גישת בית המשפט העליון בע"א 2345/98, דנגור נ' ליבנה, פ"ד נב (3) 427).


אף על פי כן, יש לבדוק כל מקרה לגופו במטרה להביא את המחלוקות האמיתיות – ככל שניתן – בפני
בית הדין.

ג.
ההלכה היא בבתי המשפט כי כאשר תיקון כתב התביעה משנה את יסוד התביעה ומחליף את העילה המקורית בעילה אחרת לגמרי, אשר מעלה למעשה מחלוקת חדשה השונה בתכלית מזו שהתעוררה בתביעה המקורית, יסרב בית המשפט להיענות לבקשת התיקון (ע"א 634/66, יאנקי נ' ברנסה פד"י כא', (1) 390, 392).


כך גם קבע בית הדין לעבודה כי משמשנה אדם לחלוטין את עילת תביעתו, כנגד נתבע חדש, אין ברגיל בית הדין מתירו (דב"ע מח/3-166 פרידמן נ' תדיראן (לא פורסם)).

ד.
יצוין כי בענייננו, מצוי ההליך בבית הדין, בשלב מקדמי, בו טרם הוגשו תצהירים וטרם נשמעו ראיות.

מתן רשות לתקן את כתב התביעה בשלב זה, דבר שהינו נדרש לבירור הפלוגתא האמיתית העומדת לדיון (המקור המשפטי לטענות התובעים ומסגרת פרישתם לגמלאות), היא ראויה ומאפשרת לבית הדין להכריע בסכסוך דנן במסגרת הליך אחד.




כל שכן, המבקשים עותרים לתיקון כתב התביעה, לאחר שנטלו ייצוג משפטי, ובקשתם מכוונת לנמק ולבסס את מורכבות טענותיהם המשפטיות.

ה.
לפיכך, לאחר שבית הדין עיין בבקשה ובתגובה ואף שטרם הוגש כתב הגנה, מקבל בית הדין את הבקשה לתיקון כתב התביעה כפי שהיא, מהטעמים העולים בבקשת התובעים שאין בהם משום העלאת מחלוקת חדשה השונה בתכלית מזו שהתעוררה בתביעה המקורית.

ו.
זכויות המשיבה אינן מקופחות בשל התרת הגשת כתב התביעה המתוקן, שכן תיקון התביעה מעמיד לדיון את הפלוגתאות האמיתיות ואינו גורם לנתבעת נזק שאינו בר פיצוי כספי.

ז.
לאור זאת, נראה כאמור, כי אין מקום להקשות על הנתבעת, ולהתנות את תיקון כתב התביעה בהטלת הוצאות בשיעור גבוה כפי שנקבע.

סוף דבר
:

13.
לאור מגמת הפסיקה, יתיר בית הדין את תיקון כתב התביעה (בשנית).

יחד עם זאת, ובהתחשב בעובדה שזהו תיקון שני של כתב התביעה – ישלמו התובעים לנתבעת סכום של 1,500 ₪ + מ.ע.מ. הוצאות הבקשה, וזאת בתוך 30 יום, שאם לא כן יצברו ריבית והצמדה מיום מתן החלטה זו.

הנתבעת רשאית להגיש כתב הגנה מתוקן בתוך 30 יום.



14.
בתוך 60 יום מהיום, ניתן להגיש בקשות מקדמיות.

לא יוגשו בקשות מקדמיות – תינתן החלטה לעניין הגשת תצהירי עדות ראשית.

15.
התיק יובא לעיוני בעוד 60 יום.



ניתנה ביום כ"ג ב אדר ב, תשס"ה (3 באפריל 2005) בהעדר הצדדים.



ח. שגיא - שופטת
סגנית שופט ראשי



006271/03עב 720 בת-שבע.ש






עב בית דין אזורי לעבודה 6271/03 יהודה שוחט, רן נחום נ' רשת "עמל" - המחלקה לחינוך מקצועי (פורסם ב-ֽ 03/04/2005)