פסקי דין על משה ארגוב | פסקי דין על קואופ צפון אגודה צרכנית שיתופית בע"מ

1472/99 א     17/03/2003




א 1472/99 משה ארגוב נ' קואופ צפון אגודה צרכנית שיתופית בע"מ





1. משה ארגוב
ת.ז. 0-0068556-0
2. יצחק בן שלח פסקל ת.ז. 0-4372497-0
בעניין:
התובעים בתיק 1472/99
אליעזר לויט
ע"י ב"כ עוה"ד
נגד
קואופ צפון אגודה צרכנית שיתופית בע"מ

אג"ש מס' 57-000389-7

הנתבעת

ע"י ב"כ עוה"ד
ת.א. 296/00

1. שמעון גרינבאום
2. דן חרס
3. לאה לפלר
4. אילנה חימוביץ
5. אגנש הופמן
בעניין:
התובעים

ע"י ב"כ עוה"ד
נגד
הנתבעות
1. קואופ צפון אגודה צרכנית שיתופית בע"מ

2. קואופ זבולון אגודה צרכנית שיתופית בע"מ
ת.א. 425/00

1. שמעון דובקס
2. שרה דובקס
בעניין:
התובעים

ע"י ב"כ עוה"ד
נגד
הנתבעת
קואופ צפון אגודה צרכנית שיתופית בע"מ
ב"כ הנתבע בתיק אזרחי 1472/99 והמבקשות בבש"א 1078/03: עו"ד שאול כוחן + עו"ד גבריאל רובנבך + מנכ"ל המבקשות: יוסי אשכנזי
ב"כ התובעים/ כונס נכסים : עו"ד אליעזר לויט

ב"כ התובעים/ המשיבים 1-2 בבש"א 1078/03: עו"ד גילי מידן
ב"כ המשיב 12 בבש"א 1078/03 /כונס נכסים : עו"ד הרצל כספי
ב"כ המשיבים 8, 9, והמשיב 11 בבש"א 1078/03: עו"ד צ. הדסי
ב"כ רשם האגודות השיתופיות, המשיב 14: עו"ד ענת באור פרל, פמ"ח
המשיב 13 / כונס נכסים: עו"ד אביתר גושן
ב"כ המשיבים 3-7: עו"ד שמואל גלינקה
מופיעים:
פרוטוקול
הדסי:
אני חוזר על בקשתי בבשא 2809/03.

גושן:
אני חוזר על בקשתי בבשא 3269/03 לעניין שכ"ט וזאת כהמשך להודעתי על התפטרותי / בקשה לשחרורי מהתפקיד.

איש מבין הנוכחים אינו מתנגד לשיחרור עוה"ד הדסי וגושן מתפקידם ככונסי נכסים.

רובנבך:
במסגרת הבקשה 1078/03 יש את התגובות של רשם האגודות השיתופיות והן של כונס הנכסים הרשמי. מפנה לבשא 2609/03, מפנה לנספחים ב', ג' וד'.

פרל:
אנו מתנגדים למינויים של כונסים, בלי להתייחס לשאלת העילה או הסמכות. בהחלטה של כב' השופט דר אנחנו לא היינו צד. צורפנו רק בבית המשפט העליון.
רשם האגודות צריך לפעול במסגרת התפקיד שלו.

לויט:
מפנה להחלטה של כב' השופט דר מ- 11.8.02.
כונס הנכסים על פי החלטת כב' השופט דר יש

פסק דין
שנותן שאלה שצריך לפדות את מניות האגודות, בעקבות שלוש תובענות ייצוגיות, על

פסק דין
אין ערעור. אין ערעור על סעיף 6.2 להחלטת כב' השופט י. דר מיום 11.8.02, שיש לראות אותו כ

פסק דין
שלא הוגש עליו ערעור. וניתנה החלטה נוספת, סעיף 5.2 רישא, נשארה המחלוקת של הדרך למימוש הנכסים. מפנה להחלטה האופרטיבית של השופט דר שמופיעה לגבי מינוי כונסי נכסים, סעיף 7.11 וגם סעיף 9.3, וסעיף 10. כונסי הכנסים שמונו, צריכים, לפי השקפתי, לממש את הסעד שנקבע בסעיף 6.2. מונה כונס נכסים קבוע לפי תקנה 388 סיפא. דחית התובענה הייצוגית מהווה

פסק דין
לצורך ערעור ואומנם הוגש ערעור לבית המשפט העליון על נושא זה.
לאחר שלושת ההחלטות האגודות ניסו 3 פעמים לפחות לתקוף את ההחלטה של מינוי הכונסים שניתנה על ידי השופט דר. ועל זה קיבלו 3 החלטות של כב השופט י. כהן.
בקשת רשות ערעור הוגשה על ידי רשם האגודות.
הפריע שאנו 4 כונסים ו4- כונסים זה יותר מדי שכ"ט.

לפי דעתי הסוגיה שעומדת בפני
בית המשפט היום היא: האם המינוי של הכונסים היה בסמכותו של בית המשפט ואם כן, האם שיקול הדעת שהופעל כפי שמנומק בתוך הבקשה, הופעל נכון. והאם הכונסים בעלי התפקיד הם הפונקציונרים המתאימים להוציא לפועל את אותו מרכיב של פסק הדין שהוא חלוט, כלומר, לאתר על כל בעלי המניות, לממש את יתרת הנכסים ולבצע את הפידיון המניות.
שופטת בית המשפט העליון אמרה שהיא מבקשת לשמוע את עמדת הכונס הרשמי ואת עמדת רשם האגודות השיתופיות, כי נאמר לה ששני ממלאי תפקיד אלה לא נשמעו אצל כב' השופט דר.
אני מפנה את שימת הלב לעניין שיקול הדעת של השופט דר, מפנה לסעיף 5.3. בהחלטה זו יש את האיזון הראוי. ניסינו לשתף פעולה עם האגודות. במשך חצי שנה עשו כל דבר כדי להכשיל את הכונסים בניגוד לארבע החלטות של בית המשפט שלא השתנו, הן תלויות ועומדות.
לגבי הרשם, הטענה שלו נשמעה בבית המשפט המחוזי, יש תגובה של המשיבים 1-2, לרשם האגודות השיתופיות היתה הזדמנות להצטרף להליך והוא לא עשה כך.

אני רואה את החלטת הכונסים ואני מביא פסיקה, מינוי הכונסים זה החלטת ביניים, כמו בפירוק וכינוס, לאחר שיחרור שני הכונסים האחרים, נפלו הטענות לגבי ריבוי הכונסים.

באור-פרל:
יש חוקר שכפוף לרשם ששולח דוחות והוא פועל בהסכמה. החוקר הוא רו"ח בורוכוב. החוקר עובד כחצי שנה בערך. מפנה לסעיף 7.8.

כספי:
היות ואנחנו היינו ערים לכך שרשם האגודות מרגיש את עצמו נפגע בכך שפגעו בסמכויותיו, ומצד שני, היות ויש

פסק דין
תקף שמוצא לנכון שבנסיבות המקרה זה יש למנות כונסי נכסים, לקחתי יוזמה והרמתי טלפון לרשם האגודות והצעתי למנות את כונסי הנכסים כוועד ממונה של האגודה. וועד ממונה, ממילא המוסדות הנוכחיים של האגודה תוקפם יפוג בעוד כשלושה חודשים, ואז אין מוסדות. לפי מצב האגודה היא לא יכולה לקיים בחירות למוסדות חדשים, ויהיו הכונסים גם וועד ממונה.
הרשם האגודות אמר שהוא מסכים והוא ידבר עם פרקליטת המחוז, לא שמעתי מחברתי כל תגובה. אנחנו עדיין מוכנים להצעה זו.
החוקר לפי רשם האגודות צריך לתת דוחות על דברים מצומצמים ביותר. יש החלטה מפורשת של רשם האגודות שהוא צימצם את תפקידי החוקר.

באור-פרל:
סמכויות בורוכוב צומצמו. הצעת חברי היא לא בדיוק וועד ממונה, והיתה התניה של שכ"ט. אני מעוניינים במתכונת של החוקר שפועל, ויש החלטה לגבי מינויו.
כספי:
אני פונה לפרקליטות המדינה, האם היא מסכימה שרו"ח בורוכוב יתמנה לכונס נכסים בכפוף לבית המשפט, האם היא מעדיפה אותו עלינו?
מפנה לסעיף 7.4 להחלטת השופט דר. וכן ממשיך בסעיף 7.4.10.
להערכתנו שתי הבקשות שמונחות בפני
בית המשפט אינן מדוייקות, שתי הבקשות אינן נתמכות בתצהיר. הודענו לצד השני, והצד השני שלח לנו נוסח של תצהיר. בקשה 1078/03 ובקשה 2609/03. חברי לא שלח נוסח תצהיר לתיק. אם יוכנס תצהיר לתיק נבקש לחקור את המצהיר.

כוחן:
רשם האגודות מינה את בורוכוב, עבודתו שלמה, ובעצם היא כבר שלמה, ואנו עומדים במצב שלולא ההליכים האלה היינו משלמים. מצאנו צורך לחלק כספים על פי שני קריטריונים, קרטריון של כב' השופט דר, בסעיף 5(4), מה שקרה, החלטה של שווי ריאלי... הכל מסכימים שבעלי המניות זכאים לקבל את המניות בשווי ריאלי. מבחינת פנקס הזכאים, ישנה כבר פנקס זכאים פחות או יותר מוסדר, משאירים את המרווח. הקופה של האגודות משלמות את שכ"ט החוקר. ראשית, אנו מדברים כונסי נכסים שמייצגים כ- 10 בעלי מניות אחרי שהבקשה לתביעה ייצוגית נדחיתה, ומייצגים כ- 70,000 ש"ח. מתחת לדברים לא במובן המשפטי אלא במובן הפרקטי יש שתי מכשלות, המינוי של בורכוב... הכונסים האלה נמצאים לכאורה בניגוד אינטרסים וזאת, הרי הם מייצגים 10 בעלי מניות באופן אישי שנע בסביבות 70,000 ש"ח. אחד המשימות שהאגודה מבצעת בפיקוח רשם האגודות ובפיקוח רו"ח בורוכוב, הוא איתור בעלי מניות. מה שיוצא, שככל שמספר בעלי המניות גדול יותר.... כבר בתוך התגובה של עו"ד לויט ושאר הכונסים, הם דיללו

באור-פרל:
יש פקודת האגודות השיתופיות ומנגנון באגודה, הרגשתי שפתרון זה של מינוי הכונסים זה חוטא בהוראות הפקודה. אנו לא יכולים כאשר יש מינוי תקף של כונסים, אנו לא יכולים לעשות זאת על דעת עצמנו.

כוחן:
אני רוצה לפזר עננה שבית המשפט הציב, אני מפנה להחלטה ולמנגנון של ההחלטה. הרי היתה תביעה אישית בבקשה להכרת התובענה היצוגית, בתוך החלטה זו, נדחתה בקשה להכרה בתביעה ייצוגית, סעיף 10 להחלטת השופט דר"...היא אינה מסיימת את ההליך כולו...". מה שנדחה זאת הבקשה להכרה כתביעה ייצוגית. כב' השופט דר עצמו קובע שזה לא הסתיים (מעולם לא היתה בקשה למינוי כונ"ר). אנו לא מערערים על דחיית התובענה הייצוגית. כמו כן לא ערערנו על 6.2. גם אנו סברנו שיש לפדות את המניות בשווי ריאלי. התובענה תלויה ועומדת בפני
בימ"ש מחוזי. אני מצמצם את הבקשה שלי לביטול כונסי הנכסים, ובקשה אחרת, לאפשר לי לחלק כספים היום כאן ועכשיו. אם הבנתי וירדתי לסוף דעת בית המשפט, רשם האגודות השיתופיות שהוא אשר ממונה על האגודה השיתופית וכל פעולותיה ודרכיה, מינה את החוקר בורכוב כדי לחקור, למצוא ולדווח ולמצוא בעלי מניות. העבודה של החוקר הושלמה כמעט במלואה, וגם שמע בית המשפט שיש כספים לחלוקה באופן שבעלי המניות יוכלו לקבל כספים המגיעים להם כדת וכדין, בכפוף לכך, שאם הצעת בית המשפט ששיקול הדעת למינוי, אם לכאורה בית המשפט כדי להשביע את חששה של 10 בעלי מניות מתוך 35,000 בעלי מניות, והם חוששים שמשהו יגרע משווי המניה, אין לנו בעיה לדווח להם או לאחר מהם באופן שאותו אחד יוכל להעיר הערותיו, ואם תהיה מחלוקת, העניין יובא לידיעת בית המשפט. אני מבקש להגיש

פסק דין
, תביעה דומה של בימ"ש בירושלים אשר כב' השופט דחה את התביעה.

לויט:
הערעור לא יבוטל, יש עבודה של שלוש שנים, תובענה ייצוגית. אנו לא מוכנים לוותר. אני מבקש מבית המשפט, אני לא מבקש מינוי למראית עין. אנו הכונסים בודקים אחד אחד אם הוא בעל מניה. זהו תוכן מהותי של הכינוס.

כספי:
ישנה בעיה שאינה עולה על השטח, אם בית המשפט ישים לב, בבקשה שהם מבקשים לבטל את מינוי הכונסים, הם מבקשים שכל החברים שלא הודיעו שום דבר, והם לא מאותרים, יחשבו כאילו רוצים להמשיך ולהיות חברים באגודה. אותם חברים שלא אותרו, מייצגים כ- 100 מליון ש"ח. החוקר לא אומר על כך כלום, הוא בודק, ומוסר ממצאים. אני מפנה לסעיף 35 לתגובתנו שם אנו מצטטים זאת. הם רוצים להשאיר 100 מליון דולר, רוצים להרוויח מכסף זה. להצעת בית המשפט, אנו ככונסים נפקח על חלוקת הכספים, אנימבחינתי, לא אכפת לי שהצד הביצועי יבוצע על ידם, אך בפיקוח שלנו, אני לא סומך עליהם. אם הבעיה היא כבודם, שהם רוצים ליתן את התעודה לחברים, בבקשה, אך הפיקוח צריך להיות שלנו, כדי לראות שיש חלוקה נכונה, על פי דין.

כוחן:
אנו מתנגדים לכך שהם ישמשו ככונסים במובן האופרטיבי של חלוקת כספים ו/או אחזקה של כספים ו/או איתור בעלי מניות. אנו מסכימים לכך לפי הצעת בית המשפט שככל שכל מהלך יובא לידיעתם, והם יהיו רשאים לפנות כמו כל משיב אחר לבית המשפט או לרשם ולאחר מכן לבית המשפט, וזאת הדרך, שתהיה בקרה על מהלך כזה או אחר. כל הצעה של בית המשפט שבה יש להם מהלך של כונסי נכסים עומדת בניגוד לעמדתנו, וזאת כי יש לזה גם טעמים פרקטיים וגם טעמים שבחוק. פקודת האגודות השיתופיות היא הספציאליס של הליך זה, הרשם על פי סעיף 43 ועד 46 מבצע חקירה באמצעות חוקר או בכל דרך אחרת הנראית לו נאותה, ולכן, החוק מקנה לרשם את כל הדרך לפקח בכל אופן שהוא כולל פירוק וכולל הוראות והחלטות מעין שיפוטיות וכך עשה הרשם כאן. אני מצטט מ

פסק דין
בג"ץ 586/78 (המרצה 236/79) אורי חיון נ. רשם האגודות השיתופיות

פסק דין
מאוד מנומק, כב' השופט בכור מנתח את שיקול דעת הרשם, מדובר על שיקול הדעת וסמכויותיו של הרשם באופן שבית המשפט לא יתערב בהן. הואיל וסמכויות הרשם הם חוק מיוחד, הרי, תקנה 388 לתקנות סדר הדין האזרחי במצב רגיל, נדחות לפני החוק, אלא אם כן הוכח שישנה עילה לפנות לבית המשפט, ותמיד ניתן לפנות לבית המשפט. בהליך בפני
השופט דר, לא נשמעה חצי ראיה, לא זומן הרשם, האגודות זומנו ויוצגו על ידי עו"ד גושן. האגודות היו בעל דין. מינוי הכונ"רלא נעשה על ידי בקשה שהונחה על ידי הצדדים. אני מבקש לאפשר את הנקודות המשפטיות בכתב. בכל ההכנעה, עניין זה הוא בהחלט רציני וכבד משקל, ואני מבקש ככל שהצדדים רואים עצמם מסכמים, אני מבקש לסכם בתוך 4-3 ימים את הנקודות.

כספי:
אנו מבקשים להציג את האנשים האלה, אנשים שלא ניתן לסמוך עליהם. אני מתפלא שרשם האגודות סומך עליהם. אני מבקש לחקור את מנהל

לויט:
אין תצהירים של הצד שכנגד.

כוחן:
לפי תקנה 241 לסדר הדין האזרחי, שאם מבקשים לסמוך בתצהיר, צריך אישור של בית המשפט. אני אמרתי שאם יהיה צורך בכך, אני אצרף זאת לבית המשפט. כל הבקשות האחרות, צריכות להיות מעוגנות בתצהיר, וזה לא המקרה. אטען בראשי פרקים, בקשת הכינוס לא גילתה עילה משפטית או עובדתי על פניה, לא היתה מבוססת לא על ראיות ולא עובדות ואפילו לא ראיה אחת רק על סברות הנחות. החלטת בימ"ש אינה מבוססת על פקודת האגודות השיתופיות או הנחות משפטיות, וצרפתי אחת מהן לבית המשפט. ההחלטה בדבר כינוס, היא אולטה פיטיטו, ולא היתה מעוגנת בעובדות בפני
השופט דר. שם לא היתה בקשה כלל, עד שאני מגיע לתצהיר, לא היתה בקשה. אני אגיש לבית המשפט ע.א. 447/92 רוט נ. אינטקונטיננטל ואח' שם עונה פסק הדין על שאלות בית המשפט. הבקשה כפי שאמרתי לא נוהלה על סמך ראיות, אלא סיכומים ולא זומן המשיב העיקרי שהוא רשם האגודות השיתופיות אשר הוא זה אשר על האגודות השיתופיות מכל היבט וזוית לא נתבקשה תגובתם, ההחלטה בנסיבות העניין בהתחשב כך שמדובר בכונסים המייצגים באופן אישי 10 בעלי מניות מול 35,000 בעלי מניות שלא השמיעו טרוניה. קיים ניגוד אינטרסים במינוי כונסים אלה. אני מפנה את בית המשפט לפרוטוקול בית המשפט, שם נטענו טענות על ידי עו"ד גושן אשר ייצג את האגודות.

רובנבך:
החלטת כב' השופט דר מבוססת על תשתית עובדתית ולא על סיכומים. בא נציג הרשם של האגודות השיתופיות, כאן המצב שונה, כאן הרשם אומר לבימ"ש עליון, אין דופי בניהול האגודות, ולמעשה, התשתית עליה נסמכת החלטת כב' השופט דר, מעולם לא הונחה בפני
בית המשפט. האגודה כבר נקטה בהליכים לאיתור כל בעלי המניות למימון מירב הנכסים, כל שנותר נכסים בודדים, וזאת עוד לפני מינוי הכונסים, הטענה שהסיכומים מצביעים על.. וזאת בלי שהובאו עדים בעניין זה. מה שהיה, כב' השופט דר ביקש השלמת טיעונים בכתב, ובהשלמות אלה, צרפו טיעונים, על כך יש השלמת טיעונים במישור המשפטי בלבד. כותב כי ידוע על מקרים שבהם מנהלים הבטיחו... ובמפורש אומר כי המצב כך גם כאן. הוא מתייחס לאמירה כללית בהחלטה. לא היתה תשתית עובדתית שהטילה דופי.

גלינקה:
בית המשפט אמר שיש את התצהיר, מוותרים על החקירות, אם היו רוצים לחקור,היו מבקשים זאת. היה צריך להמשיך ולקרוא, סעיף 7.7 אומר השופט דר: "... ביחס". הוא קבע את שקבע על סמך הטיעונים כולל טיעוני האגודות וכן החלטתו מאפריל. האגודות לא ביקשו להביא עדים הכל הסתמכו על הטיעונים בתיק והתצהירים.

כוחן:
אני מבקש להגיש לבית המשפט הלכות ופסיקה מאוגדן אגודות שיתופיות בהוצאת חיים נועם עו"ד - מסכויות הרשם מול בית המשפט. סמכויות הרשם עומדות בהיררכיה המשפטית ככל שהן יונקות מפקודת האוגודות השיתופיות 43-46 וכן תקנות האגודות השיתופיות כפי שאצרף לבית המשפט, עומדות במערכת היררכית גבוה יותר מאשר תקנה 388 לתקנות סדר הדין האזרחי. תקנה 388א' היא תקנה שנועדה לכל אותם מקרים בהם אין הסדר מיוחד. אנו טוענים שמבחינה משפטית ומבחינה פרקטית בפקודה זו, מולא ככתבו וכלשונו על ידי הרשם, באמצעות שינוי הסיווג מאגודה צרכנית לשירותים כדי שאפשר יהיה לשלם שכר. בתיק הריבוע הכחול, ומשם הסיק בית המשפט כי זאת אישות משפטית שונה, שם מונו נאמנים, ועד ממונה, כי הוא גילה שיש אי סדרים. לכאורה, ישנה אגודה שיש לה מוסדות שכלל בעלי המניות בחרו אותה, כל פני הדברים כל מעשה המינהלי הוא תקין, כלל בעלי המניות בחרו את המוסדות כולל המורשון, אשר ממלא תפקידו כדין בפיקוח הרשם והחוקר. מה אנו צריכים להטיל על האגודה עוד מטלה כספית? בשים לב לכך שהדברים מתבצעים על פי עמדת הרשם ועמדתנו ובהתחשב בכך שאנו נמצאים "בתפילת נעילה" שאנו מבקשים לאפשר לנו בתמיכת הרשם לחלק את הכספים ככל שעלול להתעורר חשש או שביב חשש אנו נעשה זאת, הואיל להטיל על כונסי הנכסים. זה יהיה לא מידתי ולא סביר ובנסיבות העניין בית המשפט צריך לראות את עצמו כעומד, ככל שהבקשה עומדת בפני
ו, מה חטאה של האגודה? מה חטאו של הרשם? יש הטלת דופי עקיפה שלא ניתנה לרשם הזכות להגיב בהליך הראשון?
אני מבקש לבדוק את החומר המשפטי המונח בפני
בית המשפט, בעיקר בפסיקה של בית המשפט העליון וגם של בית המשפט המחוזי בירושלים וכל ההתייחסות שלו, ולהגיע למסקנה, שבית המשפט העליון אומר באלגנטיות בצורה מכובדת, היא ראתה את העיקר ומיקדה על העיקר. אמרה שהמינוי על פניו, מיותר, איננו על פי דין, לא זומן הרשם, לא נשמעה דעתו וכו'.. ואומרת שבית המשפט ידון בזה מחדש. אם אין סיבה טובה לבית המשפט, וכדי לרצות את הכונסים, לא זו הסיבה שממנים כונסים. וזה עולה מהחלטת השופט דר. זה צורם, אין מקום, לא פרקטי ולא משפטי, לא מידתי, לא סביר למנות כונסי נכסים, בהיותם מייצגים רק 10 בעלי מניות. מדוע הם צריכים לפקח על מניות של 35000 בעלי מניות, והם יטענו לדילול.
לא בכדי הם מתנגדים לפנקס המניות. ככל שפנקס המניות ידולל כך מרשיהם יקבלו יותר, בנסיבות העניין, שלא הוכח שהרשם פועל או פעל לא כדין, אני סבור שאין מקום למנות בתקנה 388 נדחית, ככל שהמחוקק בחר לעשות כך.

באור-פרל:
ראשית, ההליך במחוזי בפני
השופט דר, היה גישור של תביעה יצוגית, הרשם לא הצטרף לזה באופן שיגרתי, כמו שהיה בהחלטה של השופט במחוזי ירושלים. שנית, לא אגיד שאין סמכות למנות כונסים, אדייק ואגיד בנסיבות אלה לא היתה עילה להעדיף על המנגנון היחודי של הפקודה כדי לרצות את הכונסים על דחיית התובענה הייצוגית, בנסיבות אלה זה לא היה מוצג למנות את הכונסים.
נשאלתי למה לא הכונסים? אני שואלת למה כן? כי הם מונו, תשובתי, המינוי שלהם צריך להיבחן מחדש לאור פסיקת העליון. צריך לשאול למה כן, ואם אין סיבה להעדיף אותם על פני מנגנון שמונחה על ידי הרשם ובפיקוחו בהתאם להוראות הדין, זה מה שיש לעשות.
אציין, שבדומה לבית משפט של פירוק, צריך להנחות זה האינטרס של בעלי המניות, צריך להגן עליהם שיחולק להם הכספים במהירות ובמנימום הוצאות.
אני מוכנה לוועדת ביקורת.

כוחן:
גם אני מסכים להצעה כזו, לוועדת ביקורת שתסמן.

לויט:
חברי מקשה שהתיק חזר למחוזי, לכאורה השופטת קבעה חוסר סמכות, חברתי לא טענה על כך. אם היה חוסר סמכות לא היו מחזירים למחוזי. פה יש מלחמת סמכויות. אין מחלוקת שהרשם הוא רשות מינהלית, ואין מחלוקת שכרשות מינהלית יש לו סמכויות. תקנות סדר דין אזרחי חלות גם על אגודות שיתופיות.
מפנה לעמ' 115 סעיף ג'. לבית המשפט יש סמכויות למנות כונסי נכסים לפי סעיף 388. . בסעיף 21 לתשובה, מצרף פסקי דין, לרבות בפרשת רוט, ו

פסק דין
שם טוב.

כוחן:
אני טוען איזון, ולא טוען חוסר סמכות. אני טוען שבמקרה הזה אין צורך בכונסי נכסים ולא ראוי למנותם בנסיבות העניין.
לויט:
אחרי שעברנו את שאלת הסמכות, יש סמכות לבית המשפט למנות כונסי נכסים. והשאלה האם שיקול הדעת ששופטים אחרים הפעילו, האם יש למנות כונסי נכסים. חברתי אמרה שהיא מוכנה כונסי נכסים, למה האגודות לא רוצות כונסי נכסים גם אנו יודעים, אם יהיה כונסי נכסים זה מייתר חלק מסמכויותיהם.
טענה מקדמית, לא רק שהיה תצהירים בתובענות הייצוגיות, והיתה בקשה שלי לחידוש הליכים, והיו תצהירים בפני
השופט דר, הסוגיה החמישית שהעלה השופט דר, להתייחס גם לדרך של המימוש.
אותו רשם האגודות היו 70 שנה, עד שהגיעו תובענות ייצוגיות. עצם מעבר הזמן מצדיק את מינוי הכונסים.
באנו ושברנו עיקרון מזה עשרות שנים. האגודות לא מצאו לנכון, וגם לא רשם האגודות עד שאנו פנינו.
מפנה מש3/, מש4/. אני פונה ליועץ המשפטי לממשלה, על פי חוק. ואומר שהגשתי תובענה. מש4/, אני מודיע לרשם האגודות, מכתב מיום 12.12.99 ומודיע על התובענה הייצוגית שיש. ואז אומרים שלא ניתנה הזדמנות לרשם, והרשם היה מעודכן כל הזמן, מפנה למסמכים והתצהירים שהוגשו לבקשה לסילוק על הסף האגודות.
הרשם כל הזמן היה במעקב צמוד מה קורה בתיק.
השופט דר קיבל את העתירה. היום יש לשקול מחדש, למה בכל זאת כונסים?
האגודות היום לא מתפקדות. פקעה כהונה של הרשויות ואי אפשר לעשות בחירות, אבל סיבה אחת מאחר ומכרו את הקלאבמרקט. אין סניפים לבחור, ו- 50% מבעלי המניות לא ידועים. השאלה מי יהיה הפונקציונר שיהיה?
סעיף 43 לפקודה, מכוחו התמנה החוקר, אין לחוקר סמכויות לחקירה. הרשם צימצם אותם. מפנה לתשובת הכונסים מש14/, מיום 27.11.02, לגבי החוקר. מצמצם את סמכויות החוקר, ההנמקה כי יש כונסים. לאחר סעיף 43, האלטרנטיבה מי יבצע את הפעולה הזו, האגודה היא בבעיה, ונשאלה שאלה אם יכול להיות ועד ממונה? האם יש סמכויות לרשם למנות הסדר, לכן ההכרח בל יגונה מבחינת הרשם, שהסמכות היחידה להוציא לפועל את פסק הדין של השופט דר, על ידי כונס נכסים.
ואם כן נשאלת השאלה על ידי מי ומה הסמכויות שלו? והשופט דר מינה מטעם בעלי מניות ושהאגודות יהיו תחת פיקוח. ולא יכולנו להמשיך לעבוד איתם. האם צריך מישהו שיוצא לפועל את ההסדר? בהחלט כן, האם מישהו צריך בפיקוח ציבורי? בהחלט כן. הפיקוח יעשה על ידי בית המשפט.
לגבי התגובה בכתב שהגיש הכונס הרשמי 30.1.03 אני אומר: הכונ"ר עושה לעצמו "חיים משוגעים" אומר שאין לו מעמד והוא שולף אמירה. הטענה של הכונ"ר לא הובאה על ידי איש מבעלי הדין האחרים. לא הרשם בעד פירוק, ולא האגודה.
יש עדיפות מבחינת החבר מטעמי מיסוי על חלוקת כספים ללא פירוק. הטענה הנוספת היא, אותו דבר בפסק הדין בעתירה, בית המשפט אמר, סוג כזה של דברים של חיסול תאגיד, הוא חייב להיות בפיקוח בית משפט ולא רשות מינהלית. מפנה לפרשת קינסלי, סעיף 47 לתגובת הכונ"ר, בסעיף 48. לגבי המתח ששורר בין רשם האגודות לבין בית המשפט...
פה מדובר על 250000 ש"ח.

כספי:
יש קביעה מפורשת של השופט דר, קביעה עובדתי מאחר ושמענו ופניו היה כל החומר כולל תצהירים על ההנהלה הקיימת.

גושן:
אנו מבקשים במקביל לשחרור שלנו לתת לנו שכ"ט.

הדסי:
לעניין שכ"ט אני מציע בסעיף 4.2 שיש החלטה שניתנה. אבקש שיקבע ששכ"ט ידון בישיבה אחרת.
החלטה

1. ביום 11.8.02 ניתנה החלטה על ידי השופט י. דר במסגרת תיקים אזרחיים 1472/99, 296/00, 425/00, שעיקרה בנושאים אלה: נקבע, כי אין מקום להכרה בתביעה שהוגשה בתיק 1472/99 כתביעה ייצוגית לפי חוק ניירות ערך כנגד האגודות הנתבעות שם. לגבי קביעה זו תלוי ועומד ערעור מטעם התובעים/ המבקשים בבית המשפט העליון. בסעיף 6.2 להחלטה הנ"ל אמר השופט דר כי "אין עוד מחלוקת בדבר זכותם של בעלי המניות לקבל את ערך מניותיהם בשווי הריאלי". לגבי דברים אלה, אין מחלוקת בין בעלי הדין. למעלה מהדברים האמורים בסעיף 5.2 ציין השופט דר כי "המחלוקת היחידה שנותרה בין הנתבעות לתובעים, היא בדבר דרך מימוש הנכסים". בחלק האופרטיבי של החלטתו קבע השופט, כאמור, "שאין מקום להכיר בתובענה כתובענה ייצוגית" והחליט, שמן הראוי למנות כונסי נכסים "כדי שישלימו את הטיפול למכירת הנכסים ומימושם במטרה להביא לחלוקת התמורה בין החברים", סעיף 7.10 להחלטה. באופן מעשי מינה השופט כונסי נכסים מכוח תקנה 388 א' לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד1984-, כאשר סמכותם העיקרית היא להביא למימוש האמור בסעיף 6.2 להחלטה, דהיינו, להביא למימוש "זכותם של בעלי המניות", באגודות השיתופיות הנדונות, "לקבל את ערך מניותיהם בשווי הריאלי".

2. במאמר מוסגר אני מבקש לציין, כי דעתי העניה היא, שמן הראוי לראות את ההחלטה הנ"ל של השופט דר מיום 11.8.02 כ

פסק דין
, אשר קבע את זכויות בעלי הדין. העובדה שבית המשפט, לצורך ביצועו של פסק הדין מינה כונס נכסים אינה שוללת את מהות ההחלטה כ

פסק דין
המסיים את ההליך. ממש כפי שאם בית המשפט במעמד שימוע פסק הדין מטיל עיקול, הרי אין בכך כדי להפוך את פסק הדין, המטיל, בין השאר, את העיקול להחלטת ביניים.

3. האגודות השיתופיות ביקשו רשות לערעור על חלק מההחלטה שצוטטה ובהחלטה מיום 6.1.02 אמרה לענייננו שופטת בית המשפט העליון:
"2. אשר למינוי ארבעה כונסי נכסים על ידי השופט דר, עולה מתגובת רשם האגודות השיתופיות, כי ספק אם היה מקום למנות כונסי נכסים מלכתחילה. כמו כן לא ברור אם היה צורך למנות ארבעה כונסים, אף שהם יצגו תובעים בשלוש בקשות שונות להגשת תובענות ייצוגיות, שנדחו. עובדה זו כשלעצמה אינה מסבירה מנויים של כל הארבעה.
3. רשם האגודות בדיעה כי יש מקום להשאיר לו את המלאכה לעשותה וכי הוא מטפל בעניין ואף מינה חוקר על פי דין לטיפול באותם נושאים שהכונסים אמורים לטפל בהם. לא ברור אם נבחנה השאלה אם אכן יכול ומוסמך הרשם לעסוק בכך. הרשם לא היה צד להתדיינות בבית המשפט המחוזי, והוסף כמשיב בבקשה שהוגשה לבית משפט זה.
נראה כי גם כונס הנכסים הרשמי לא נכנס לתמונה.
4. לאור האמור, מוצאת אני להחזיר את העניין לבית המשפט המחוזי על מנת שהנושאים הנ"ל וכל נושא אחר שבית המשפט ימצא לנכון, ילובנו במעמד כונס הנכסים הרשמי שיתן דעתו בין השאר לשאלות הנ"ל ויביע עמדתו ובמעמד רשם האגודות שיביע עמדתו אף הוא. השניים יזומנו לדיון.
5. עד למתן החלטה לאחר דיון בבית המשפט המחוזי, ייימנעו הכונסים מלעשות פעולה כלשהי בנכסי המבקשות לב מפעולות חיוניות ודחופות שאינן סובלות דיחוי".

- רע"א 8431/02.

השופטת הנכבדה החזירה, איפוא, "את העניין" לבית משפט זה על מנת שידון בשאלה אם היה מקום למנות כונסי נכסים מלכתחילה ובדבר מספרם של אלה.

3. לצורך הדיון כאן נמסרה הודעה לרשם האגודות השיתופיות וכן לכונס הרשמי. רשם האגודות השיתופיות התייצב לדיון באמצעות סגנית בכירה לפרקליטת מחוז חיפה, ואין צורך להדגיש שבית המשפט מודה לה על עזרתה. הכונס הרשמי מסר הודעה בכתב מיום 30.1.03 ובו כתב, שאין בדעתו לקחת חלק בהליכים הנוגעים לתיקים כאן. הכונס הרשמי ציין, שהוא סבור, שהתפקידים שהוטלו על הכונסים ראוי שיבוצעו על ידי מפרק בהליך של פירוק אגודה שיתופית. על נקודה אחרונה זו לא חזר איש מבעלי הדין כאן.

4. בסופו של דיון התברר, כי המחלוקת בעיקרה היא האם די בצעדים שננקטו על ידי רשם האגודות השיתופיות ועל ידי האגודות עצמן לצורך מימוש האמור בסעיף 6.2 להחלטה שצוטטה או שיש צורך במינוי כונסי הנכסים כפי שהוחלט בעבר. אומנם, ב"כ המלומד של האגודות טען, כי יש לראות את ההוראות שבסעיפים 43-46 לפקודת האגודות השיתופיות כממצות את הדין הנוגע לחקירת עיסקיהם של אגודות שיתופיות באופן השולל את סמכות בית המשפט להתערב בעניין, אך משעה שטענה זו לא הובאה בראשית ההליכים בתיקים כאן, אינני סבור שמן הראוי היום, להיזקק לה.

5. למען השלמת התמונה, מן הראוי להזכיר, כי קודם למתן ההחלטה מיום 11.8.02, ניתנה על ידי השופט דר החלטת ביניים ביום 22.4.02 במסגרת החלטה זו, שניתנה במעמד הצדדים, קבע השופט את הפלוגתאות העומדות לדיון ובין אלה נקבע גם "דרכי פיקוח על מימוש הנכסים של הנתבעות וחלוקת הכספים". עוד נקבע, כי הדיון ימשך על דרך של קבלת סיכומים בכתב מאת עורכי הדין. התוצאה לענייננו היא, שהיו בפני
בית המשפט טענות עובדתיות בתצהיר, שאיש מבעלי הדין לא ביקש לשמוע עדים בע"פ או לחקור מצהירים, ושהדיון נמשך על דרך שמיעת טענות על בסיס החומר הכתוב שהוגש לבית המשפט.

6. בדיון המחודש שהתקיים בפני
י היום בעקבות ההוראות שניתנו על ידי השופטת הנכבדה של בית המשפט העליון לא הובאה כל תשתית עובדתית נוספת או אחרת מזו שהונחה בשלבים הקודמים של ההליך כאן. האגודות השיתופיות לא הגישו בפני
י כל תצהיר או ראיה עובדתית אחרת. אומנם שמעתי, שטיוטה של תצהיר נמסרה לבעל דין שכנגד, אך לא הוגש לי תצהיר כזה וממילא אינני סבור, שהיה מקום לבקש הגשה של תצהיר באיחור, וזאת לא רק בשים לב להוראת תקנה 241 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, אלא גם בהתחשב בכך שמדובר בהליכים הנמשכים זמן לא מבוטל, וכאשר ההוראה לקיומם ניתנה על ידי בית המשפט העליון עוד בראשית חודש ינואר 2003. אין בפני
י, איפוא, כל תשתית עובדתית שיש בה כדי לבסס את הטענה שבפי האגודות השיתופיות בדבר חוסר הצורך במינוי כונסי נכסים בנסיבות העובדתיות הרלוונטיות לענייננו. אם טענת האגודות היא בדבר חוסר מידתיות או העדר איזון במינוי כונסי הנכסים, הרי היה עליהם לבחון שאלה זו בדרך של חקירה שכנגד של מצהירים במהלך הדיון שהתקיים בפני
השופט דר. לפי החלטת הביניים שציטטתי, ידעו כל בעלי הדין, כי שאלת הסעד לרבות "דרכי פיקוח על מימוש הנכסים של הנתבעות וחלוקת הכספים", היא שאלה שבמחלוקת העומדת לדיון ולהכרעה בבית המשפט.

7. ב"כ האגודות טען, בהמשך לאמור בהחלטת בית המשפט העליון, כי רשם האגודות השיתופיות לא נשמע עד היום בהליכים הנוכחיים. ב"כ המלומדת לא טענה מצידה לחוסר סמכות של בית המשפט למנות כונסי נכסים. היא סברה, עם זאת, כי בנסיבות העניין די לצעדים שנקט רשם האגודות השיתופיות, יחד עם האגודות, כדי להביא למימוש האמור בסעיף 6.2 להחלטה מחודש אוגוסט 2002.

מה הנסיבות, אשר נטען, כי די בהן כאמור? מתברר, כי רשם האגודות השיתופיות מינה חוקר מטעמו לפי סעיף 43 לפקודה והטיל עליו לבצע חקירה שתביא לבירור השאלות הטעונות הכרעה לפי סעיף 6.2 הנ"ל. ב"כ האגודות הסביר, כי החוקר, רו"ח בורוכוב, השלים, למעשה, את מלאכתו.

8. השאלה במחלוקת, בסופו של יום, מצטמצמת לכך האם להשאיר על כנו מינוי של כונס או כונסי נכסים או האם ניתן להסתפק לצורך מימוש ההחלטה בפעולות חוקר מטעם רשם האגודות השיתופיות ובהודעת האגודות השיתופיות כי יפעלו לביצוע מסקנותיו. גם כאן אני מציין, שלא קיבלתי תצהיר של רשם האגודות השיתופיות או של החוקר מטעמו.

9. באופן חלופי טען ב"כ האגודות השיתופיות, כי אפילו יש מקום למינוי כונס נכסים הרי אין מקום למינוי כונסי הנכסים שנקבעו בשלב חשש לניגוד עניינים בין שולחיהם לבין יתר המחזיקים במניות.

10. אחרי ששקלתי את טענותיהם של בעלי הדין, הגעתי למסקנה, שמן הראוי להשאיר את מינוי כונסי הכנסים על כנו בשינוי מסויים של ההוראות שנקבעו בהקשר זה. אינני סבור, שיש בהחלטה של בית המשפט העליון מיום 6.1.03 כדי להורות על קיום כל ההליך שהתנהל עד עתה בערכאה זו מחדש. השאלות שעמדו לדיון בפני
י הוגדרו לעיל: אני סבור, כי הנקודה המכרעת עניינה מעבר הזמן. אומנם לאחר תחילת ההליכים המשפטיים ולקראת ההכרעה בפני
השופט דר הסכימו, למעשה, בעלי הדין, לאמור בסעיף 6.2 להחלטה, דהיינו, קביעת הזכויות לפי שווי ריאלי של המניה. בפועל לא ניתן להתעלם מכך, שעד להליכים האמורים, לא הביאה פעילות האגודות ורשם האגודות השיתופיות לתוצאה זו, שהכל מסכימים היום, שהינה תוצאה ראויה. כפי שציין השופט דר, אין בעצם מינוי כונס נכסים, כדי להטיל דופי בממלא תפקידים כאלה ואחרים מטעם האגודות או מטעם הרשם. מינוי כונס הנכסים מאפשר פיקוח ציבורי מסויים, מעבר לזה המתבצע על ידי רשם האגודות השיתופיות, וכן מאפשר השגת המטרה שנקבעה בפסק הדין מאוגוסט 2002.

11. לגבי חלוקת הסמכויות בין החוקר שנקבע על ידי רשם האגודות השיתופיות וכן כדי להבטיח איזון ומניעת ניגוד אינטרסים אפשרי בפעילות של כונסי הנכסים, הרי נראה לי, שניתן להבטיח נושאים אלה בדרך של צירוף החוקר שמונה לכונסי הנכסים. בדיון היום התברר ששניים מארבעת הכונסים שמונו מבקשים להשתחרר מתפקידם. במצב דברים זה, אני סבור, שמן הראוי לצרף לכונסי הנכסים שמונו עורכי הדין אליעזר לויט והרצל כספי גם את החוקר, רו"ח, יחיאל בורוכוב וממונים אלה יפעלו במשותף. אין, כמובן, במינויו של רו"ח בורוכוב ככונס נכסים משותף כדי לגרוע מהמטלות, החובות והתפקידים שהוטלו עליו או שיוטלו עליו בעתיד על ידי רשם האגודות השיתופיות מכוח פקודת האגודות השיתופיות.

12. שמעתי, שהחוקר השלים חלק נכבד ממלאכתו, וכי הדרך פתוחה לחלוקת כספים. הונחה בפני
י בקשה לאשר חלוקה כזאת באמצעות מוסדות האגודה. אם אומנם אלה פני הדברים, הרי אין מניעה שכונסי הנכסים, שמונו, במסגרת מימוש סעיף 6.2 לפסק הדין, יחלקו את הכספים. אינני אומר דבר באשר לשאלה אם התפקידים שהוטלו על כונסי הכנסים רבים הם או מעטים ובאיזו מידה הם יכולים להעזר בצעדים שננקטו על ידי מוסדות האגודה או על ידי החוקר לצורך ביצוע תפקידם. שאלה זו תתברר בהמשך הדרך. השופט דר אמר, כי כונסי הכנסים ישתפו פעולה עם עובדי האגודה ואני מוסיף, כי, מה שברור מאליו לאור הרחבת מספרם, כי הם ישתפו פעולה עם החוקר.

13. הועלתה שאלה של מימון כונסי הנכסים וקביעת שכרם. שאלה זו יכולה להתברר בשלב מאוחר יותר של ההליך, כאשר בפני
בית המשפט תהיה תמונה יותר ברורה של הצעדים שננקטו בפועל. בשלב זה אני מורה, שלכל בקשה של כונסי נכסים, לרבות בקשה בעניין שכרם, יצורפו כמשיבים כל מי שהתייצב היום לדיון, לרבות, רשם האגודות השיתופיות. לגבי השכר של כונסי הנכסים, המשתחררים היום מתפקידם לפי בקשתם (עורכי הדין: צ. הדסי, א. גושן), הרי גם לגבי עניין זה ייתן בית המשפט את דעתו בהמשך הדרך. בשלב זה אני מורה, על דעת כל הנוכחים, כי תקויים החלטת הביניים באשר לשכר שניתנה ביום 5.11.02 בתיק בשא 13686/02.

14. בנתון להוראות שניתנו בהחלטת השופט דר מיום 6.8.02 ובהחלטה הנוכחית, אני מבטל בזאת צווי עיכוב ביצוע, שניתנו עד היום ככל שאלה אינם עולים בקנה אחד עם החלטות אלה. אני מצפה לכך, שאפילו חלק מבעלי הדין שהופיעו בפני
י אינם שבעי רצון עם החלטתי זו, הרי ישתפו פעולה עם בעלי הדין האחרים לצורך מימוש האמור בסעיף 6.2 שצוטט בשים לב לכך שהעיקרון שנקבע שם מקובל על כולם.

15. באי-הכוח המלומדים של האגודות השיתופיות מבקשים ממני לעכב ביצוע ההחלטה הנוכחית כדי לאפשר להם לפנות לבית המשפט העליון. לא שמעתי איזו פעולה ספציפית של כונסי הנכסים טעונה עיכוב כדי למנוע נזק שאין לו תקנה. ייזכר גם בהקשר זה, שכונסי הנכסים אמורים לפעול במשותף. אם הטענה היא, שבשל חלוקת כספים כזו או אחרת, עשוי להגיע שכ"ט לכונסי הנכסים, הרי עניין זה של השכר יבוא לבירור בבוא העת, ובאותה מסגרת ניתן יהיה לטעון גם, שלא היה צורך בפעילות של כונסי הנכסים בהקשר זה (לאור דין וחשבון החוקר או בשל עובדה אחרת) המצדיקה קביעת שכר נפרד או נוסף. בכל הנוגע לעיון בתיעוד כתוב לרבות פנקסים של חברים או תיעוד בהקשר זה, הרי אינני סבור שיהיה בכך כדי לגרום נזק שלא יהיה לו תיקון, במקרה שערעור על ההחלטה הנוכחית מתקבל. בכל מקרה, טעונה פעולה מיוחדת של כונסי הנכסים, למשל בנושא של חלוקת כספים או פעולה אחרת שיש בה שינוי מצב משפטי של בעל מניות, אישור מראש של בית המשפט. אישור כזה יינתן, כמקובל, רק לאחר שמיעת הנוגעים בדבר.

16. כל אחד מכונסי הנכסים יגיש לתיק התחייבות אישית להבטחת כל נזק העשוי להיגרם כתוצאה מפעילותו עד לסך 50000 (חמישים אלף) ש"ח, להיום.

17. בנתון להוראות אלה הבקשה לעיכוב ביצוע נדחית.

18. בשים לב לתוצאת הדיון היום ולאחר שלקחתי בחשבון את העמדות השונות של הצדדים כפי שהוצגו בפני
י וגם מתוך רצון שלא להחריף את היחסים בין הצדדים אני קובע שהאגודות השיתופיות, ביחד, ישלמו לכל אחד מעורכי הדין א. לויט וה. כספי הוצאות הדיון של היום בסך 10000 (עשרת אלפים ש"ח) + מע"מ, להיום, ובסך 7000 (שבעת אלפים) ש"ח + מע"מ למשיבים המיוצגים על ידי עו"ד ש. גלינקה. גם סכומים אלה ילקחו בחשבון בהמשך הדרך. חיובים אלה הוא בנוסף להוראה שניתנה בהחלטת הביניים שהביא בפני
י עו"ד הדסי.

ניתנה היום, י"ג באדר ב תשס"ג, (17 במרץ 2003), במעמד הצדדים.

סגן נשיא
חנה אוחנה / p00147299a
23
בתי המשפט
תא 001472/99

בית המשפט המחוזי בחיפה

תאריך: 17/03/2003
כבוד סגן הנשיא גדעון גינת

בפני










א בית משפט מחוזי 1472/99 משה ארגוב נ' קואופ צפון אגודה צרכנית שיתופית בע"מ (פורסם ב-ֽ 17/03/2003)