פסקי דין על עו"ד גבאי ציון | פסקי דין על הדסי ראובן
242/08 בשא 13/07/2008
בשא 242/08 עו"ד גבאי ציון נ' הדסי ראובן
בעניין:
{behavior:url(#default#vml);}
{behavior:url(#default#vml);}
{behavior:url(#default#vml);}
{behavior:url(#default#vml);}
1
בתי המשפט
בית משפט השלום קרית גת
בש"א
242/08
בש"א 243/08
בפני
:
כבוד הרשמת עפרה גיא
תאריך:
13/07/2008
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
בעניין
:
עו"ד גבאי ציון
ע"י ב"כ עו"ד
המבקש
נ
ג
ד
הדסי ראובן
ע"י ב"כ עו"ד
מלכא דניאל
המשיב
החלטה
לפניי התנגדות לביצוע שטר ובקשה להארכת מועד להגשת ההתנגדות.
המדובר בשיק אשר ערוך לפקודת המשיב וחתום על ידי המבקש.
תאריך פרעון השיק הינו 16/2/2000 ותיק ההוצאה לפועל נפתח ביום 13/2/07.
לטענת המבקש, מדובר בשיק שנגנב יחד עם שטרות אחרים ללא ידיעתו והודעה על כך נמסרה למשטרת ישראל כאשר ידע על הגניבה. משכך, אין המדובר בחתימתו.
לטענתו, מסר הודעת ביטול לבנק ולכן לא נפרע השיק.
כן טען המבקש, כי אין מדובר במסירה כדין, בשים לב לכך שהאזהרה נמסרה לבנו בן ה- 15.5.
מנגד טען המשיב, כי המדובר במסירה כדין מאחר ונמסרה לבן המבקש באמצעות דואר ישראל וכן טען כי לנוכח גיל הבן, הרי שניתן לומר שלמראית עין נראה כבן 18.
דיון:
תקנה 481 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984 קובעת, כי:
"באין אפשרות למצוא את הנמען, די בהמצאת הכתב לאחד מבני משפחתו הגרים עימו ושלפי מראית עין מלאו לו שמונה עשרה שנים...".
בנסיבות אלו, כאשר אין
מחלוקת כי בנו של המבקש בן 15.5 בעת ביצוע המסירה, הרי שהנטל להוכיח כי
לפי מראית עין מלאו לו שמונה עשרה, מוטל על המשיב והמשיב לא עשה דבר על מנת להרים נטל זה ולפיכך, אין המדובר במסירה כדין.
יחד עם זאת, אין מקום לקבל את טענת המבקש, כי לא קיבל אישור המסירה, לנוכח גרסתו שאינה סבירה בעיני כי לקוח שלו ראה את השיק ואת התיק נמצא אצל ב"כ המשיב.
מכך, אני קובעת כי אכן קיבל המבקש את אישור המסירה בסופו של יום מבנו ולמרות שאין מסירה כדין, הרי שנמסרה למבקש האזהרה על ידי בנו לכל המאוחר במהלך חודש ספטמבר 2007 בו התייצב במשרד ב"כ המשיב.
חרף ביצוע המסירה, הרי שהמבקש הגיש ההתנגדות רק ביום 8/1/08, ללא כל הצדק סביר.
בחקירתו, טען המבקש כי המדובר בסדרת שיקים שנגנבה ממנו במהלך שנת 1999 ולכן הגיש תלונה במשטרת ישראל. המבקש הציג לפניי העתק התלונה מיום 14/12/99 ולפיה ביום 8/12/99 נפרץ ביתו ובין היתר נגנבו גם שיקים.
אומנם, בחקירתו העיד המבקש כי המדובר בפנקסי שיקים שנגנבו ממשרדו ולא מביתו, אך בשים לב לכך שחלפו כמעט 9 שנים מיום הגשת התלונה במשטרה ועד מתן גרסתו במסגרת הדיון שלפניי, הרי שאין בהבדלי הגרסאות בכדי לשמוט הקרקע מהבקשה.
המבקש אף צרף מסמך מבנק הפועלים בו חשבונו הוגבל ביום 8/5/00 לאחר ש- 10 שיקים מחשבונו הוחזרו. לטענתו, השיקים חזרו, מאחר והמדובר בשיקים שנגנבו באותו מועד בו נטען, כי נגנב השיק נשוא הדיון שלפניי.
אומנם, השיק נשוא בקשות אלו, אינו נכלל בשיקים שהוחזרו, אך בשים לב למספרי השיקים, הרי שנראה כי המדובר בשיק מאותה סדרה.
יתרה מזו, אף הגשת השיק לביצוע ללשכת ההוצאה לפועל בחלוף כ- 7 שנים מיום פרעון השיק ורק שלושה ימים מתום מועד ההתיישנות, יש בה בכדי לתמוך בגרסת המבקש, כי פנה בעבר לזוכה והסביר לו לאחר דרישה, כי המדובר בשיק שנגנב ממנו, שאם לא כן, מדוע לא הוגש השיק לביצוע קודם לכן?
בנסיבות אלו, חרף העובדה שקבעתי כי המבקש קיבל האזהרה אף אם לא באמצעות מסירה כדין, אינני סבורה כי יש בכך בכדי להביא לדחיית ההתנגדות.
באיזון האינטרסים בין הצדדים, אני סבורה כי מן הראוי ליתן למבקש את יומו בבית המשפט, לנוכח טענת הזיוף שהינה טענה רצינית וכבדת משקל.
כבר נקבע לעניין זה, כי:
"ככלל נסיבות אישיות דוגמת אלו שהציג
המבקש, אינן עולות כדי טעם מיוחד, המצדיק הארכת מועד על פי תקנות סדר הדין. ואולם, בנסיבות המקרה שבפני
י – שבהן מדובר בשיק שהוצא על סכום ניכר, וכאשר המבקש טוען כי השיק זוייף – האיזון בין זכויות הצדדים מחייב להאריך את המועד להגשת התנגדות לביצוע שיק, וזאת על מנת לאפשר בירור לגוף העניין של זכויות הצדדים על פיו"
(ראה רע"א 3588/00 אלפונסו מחלוף נ' אברהם סעדיה).
יחד עם זאת, אני סבורה כי מחדלו של המבקש מצדיק פסיקת הוצאות, ולפיכך קובעת, כי יישא המבקש בהוצאות המשיב בגין הדיון בסך 1,000 ₪ + מע"מ ללא קשר לתוצאות.
ההתנגדות מתקבלת והתצהיר התומך ישמש ככתב הגנה בשים לב
לסכום התביעה, מורה כי התיק יועבר לפסים של סדר דין מהיר.
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.
ניתנה היום י' בתמוז, תשס"ח (13 ביולי 2008) בהעדר הצדדים.
עפרה גיא
, רשמת
000242/08בשא140 עדי ברגר
בשא בית משפט שלום 242/08 עו"ד גבאי ציון נ' הדסי ראובן (פורסם ב-ֽ 13/07/2008)