פסקי דין על אלי קצירי | פסקי דין על פרקליטות מחוז מרכז

4618/08 בג"צ     03/07/2008




בג"צ 4618/08 אלי קצירי נ' פרקליטות מחוז מרכז




החלטה בתיק בג"ץ 4618/08

בבית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט גבוה לצדק


בג"ץ 4618/08



בפני
:

כבוד השופטת א' פרוקצ'יה


כבוד השופט א' רובינשטיין


כבוד השופט ס' ג'ובראן


העותר:
אלי קצירי



נ


ג


ד



המשיבה:
פרקליטות מחוז מרכז


עתירה למתן צו על תנאי

בשם העותר:
עו"ד א' וייג
בשם המשיבה:
עו"ד מ' מיכלין-פרידלנדר



פסק דין


השופט א' רובינשטיין
:


א.
ביום 19.5.05 הוגש נגד העותר כתב אישום בבית משפט השלום בנתניה (פ' 3493/05), בו נטען כי חברה שניהל נקלעה לחובות (בסך 224,000 ₪) לחברה אחרת (להלן
המתלוננת
), אותם ניסה לפרוע באמצעות שיקים של אשתו (בעלת מניות בחברה), עליהם זייף את חתימתה. ביום 14.12.05 הגיע העותר להסדר עם התביעה, לפיו ככל שישלם את החוב ויודה בעובדות כתב האישום - הוא לא יורשע, ויבצע שירות לתועלת הציבור (להלן
ההסדר
). ההסדר לא הועלה על הכתב. בדיון שנערך ביום 21.2.07 הודיעו הצדדים לבית המשפט כי הגיעו להסכמה בתיק, והעותר הודה בעובדות כתב האישום. בעקבות משא ומתן שילם העותר למתלוננת 17,500 דולר - וכנגדם הומצאה לו (ביום 8.7.07) "הצהרת סילוק כל התביעות" (בהמשך אמנם הועלו טענות, אך בסופו של יום נסתיימו ההליכים האזרחיים בין העותר ואשתו למתלוננת).

ב.
עמדת התביעה (כפי שהוצגה לבית המשפט, בין היתר בדיון ביום 9.7.07) היא כי ההסדר התייחס לתשלום
הסכום הנקוב בכתב האישום
, והתשלום בפועל פחת מכך, ולפיכך לא עמד העותר בתנאים שנקבעו - והתביעה מבקשת לחזור מההסדר. מנגד, עמדת העותר היא כי ההסדר לא התייחס לתשלום הסכום הנקוב בכתב האישום דווקא, ובסופו של דבר הסתפקה המתלוננת בסכום ששולם. עוד נטען, כי למעשה הסכום הנקוב בכתב האישום שגוי, וכי התשלום שנעשה עלה על גובה החוב - אך "הנאשם הודה כי העדיף שלא לנהל הוכחות, מאחר וחשש שתתקבל עמדת המתלונן ולא שלו ולא בעטיו, וכן כדי לא להעלות את אשתו להעיד". כן נטען - והדבר מתועד בפרוטוקולים - כי העותר הצהיר בבית המשפט כי מתנהל מו"מ לגבי הסדרת החוב "תחת סכום של כ - 20,000 דולר" (פרוטוקול מיום 30.5.07), ולפיכך ברי כי גם התביעה היתה מודעת לסיכום המתגבש. ביום 16.4.08 קבע בית המשפט כי בין הצדדים קיימת מחלוקת שלא הובהרה לגבי תנאי ההסכם - ובנסיבות עוכבו הטיעונים לעונש כדי לאפשר להגנה לשקול צעדיה.

ג.
ביום 22.5.08 הוגשה העתירה הנוכחית, בה נטען כי ההסדר לא חייב את העותר לשלם את הסכום שבכתב האישום - אלא להסדיר את חובו לשביעות רצונה של המתלוננת. עוד נטען, כי המשיבה היתה מודעת כי מתגבשת הסכמה לתשלום סכום נמוך מהסכום הנקוב - ושלאור שתיקתה, היא מנועה מלטעון שההסדר הופר. הוזכר, כי העותר כבר קיים את חלקו בהסדר - הודה בעובדות, והסדיר את החוב בעזרת סיוע מצדדים שלישיים, ונטען כי לא מתקיימים התנאים לחזרה מהסדר טיעון - במיוחד נוכח ההסתמכות. עוד נטען כי אפילו נניח שנפלה אי הבנה בין הצדדים בעת גיבוש ההסדר - יש להעדיף את עמדת העותר שהתנהל בתום לב ובשקיפות כלפי התביעה ושינה את מצבו לרעה, שעה שהתביעה הפרה את חובתה להעלות על הכתב את ההסדר (סעיף ג(2) להנחיית פרקליט המדינה 8.1), ובכך גרמה לתקלה הנוכחית.

ד.
בתגובת המשיבה (מיום 17.6.03) נטען כי דין העתירה להידחות - שכן מדובר בשאלה עובדתית הראויה להתברר בערכאה הדיונית. נטען כי המסגרת המתאימה היא סעיף 153(א) לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), תשמ"ב - 1982 שעניינו "חזרה מהודיה", והוסף כי בכל מקרה יעמוד פסק הדין לביקורת בערכאת הערעור. הוזכר, כי בית המשפט הגבוה לצדק נמנע מלהתערב בהליכים פליליים תלויים ועומדים, ונטען כי לרשויות התביעה חופש
להשתחרר
מהסדרי טיעון בנסיבות מסוימות. בתגובה (מיום 19.6.08) טען העותר מחד, כי אינו משיג כלפי החלטה של הערכאה הדיונית ואינו עותר לחייבה לתת לו סעד; ומאידך גיסא, כי הוא עותר לחייב את המשיבה לעמוד בהתחייבותה - ולפיכך שהעתירה היא האכסניה המתאימה לבירור טענותיו.

ה.
לאחר העיון חוששני שאין בידינו להיעתר למבוקש. אכן "ככלל אין בית המשפט הגבוה לצדק מתערב בהליכים המתנהלים בבתי משפט שחוק בתי המשפט דן בהם, אלא במקרים חריגים" (בג"ץ 2522/02
עטיה נ' בית המשפט המחוזי
(לא פורסם); בג"צ 3209/06
שורפי נ' בית המשפט המחוזי בתל אביב
(טרם פורסם); בג"צ 8528/06
אליטוביץ' נ' בית המשפט המחוזי בתל אביב
(טרם פורסם)). אמנם, עמדת המשיבה אינה פשוטה.
ראשית
, סעיף 153 לחוק סדר הדין הפלילי עוסק במקרים בהם מבקש נאשם לחזור מהודיה - אך במקרה שלפנינו הסעד המבוקש אינו שחרור העותר מהסדר הטיעון, אלא חיוב המשיבה לעמוד בהסדר הנטען; הסדר עליו הסתמך העותר (לטענתו) לא רק בכך שהודה, אלא גם בנכונותו לגייס כספים מצדדים שלישיים לצורך תשלום חוב שבחלקו הוא כופר.
שנית
, תגובת המשיבה מתייחסת לכללים המסדירים את אפשרותה לחזור מהסדרי טיעון - אך במקרה שלפנינו עמדתה היא, כי אין מדובר בהשתחררות מהסכם, אלא בעמידה על מילוי הסכם הקיים.
שלישית
, לכאורה הוצהרה חתירתו של העותר לסגירת חובותיו בסכום נמוך מהנקוב בכתב האישום (פרוטוקול 30.5.07 הנזכר) בפני
בית המשפט - ויש מקום לכאורה להתייחס לטענה, כי גם אם סברה התביעה שסוכם על תשלום הסכום הנקוב במלואו, היה עליה לתת לכך ביטוי בדיונים.
רביעית
, הנחיית פרקליט המדינה 8.1 מחייבת העלאת הסדרי הטיעון על הכתב, דבר שככל הנראה לא נעשה - ויתכן שהיה מונע את המצב המורכב שלפנינו. כל זאת מעבר לכך שבאופן
משפטי-טכני
להבדיל מן המהות –אין מדובר בהתערבות "בהליכים המתנהלים בבתי משפט", לפחות לא באופן ישיר,
וחמישית,
לא במהרה תשתחרר התביעה מהסדרי טיעון שאליהם הגיעה, ודרושה זהירות רבה בכך; אין זה נשק של יום יום. החלטה צריכה להתקבל
בדרג בכיר
בתביעה, בשים לב לכל המוטל בכף. אך ככלות הכל, יהא בכך במהות משום מלאכותיות המנוגדת לשכל הישר של ניהול הליכים ראוי ויעיל, אם בית משפט זה, שאינו בנוי להכרעות עובדתיות, יחדור
במהות
בחינת "פיל בחנות חרסינה" לתוך משפט פלילי המתנהל בפני
בית משפט השלום. על התיק להתברר בבית משפט השלום, מקומו הטבעי.


ו.
בהחלטתו (מיום 16.4.08) ציין בית משפט השלום, כי התביעה מוכנה להציג בפני
ו "את התרשומות הפנימיות הקשורות בהסדר שהוגש" - ויתכן שיש בבירור עובדתי זה כדי לפזר את הערפל מעל ההסדר המדויק שגובש. בית המשפט יוכל לשקול זאת, בצד שאר שיקולים הקשורים בהבנת ההסכם ובשאלות תום הלב וההסתמכות, ובהתנהלות התביעה במהלך המשפט, וזאת לא רק לעניין חזרה מהודיה אלא גם כיבוד הסדר, ושוב בלא שנקבע מסמרות. יהא בבירור כולו כדי לעגן את שיקול הדעת השיפוטי בתשתית עובדתית. המשיבה טוענת בפני
נו כי על המחלוקת להתברר בפני
בית משפט השלום - אציע כאמור לקבל עמדה זו, העולה בקנה אחד עם הפסיקה המובאת מעלה בדבר דרכו של בית משפט זה בשבתו כבג"צ באשר להליכים הנדונים בבתי המשפט. ברי כי בנסיבות משמעות העמדה היא, כי על בית משפט השלום לבחון עובדתית פרטי ההסדר ולהכריע. אוסיף רק, כי פשיטא שמצופות מן הכל בנידון דידן עמדות תמות לב, והדברים אמורים, כמובן מבלי להביע כל דעה לגבי העובדות לגופן, גם בתביעה הכללית, משרתת הציבור. אפשר שיימצא כי היתה אי הבנה, מה שקרוי לעתים "טלפון שבור", ואפשר שלא. ובית המשפט יידע דרכו.

ז.
אציע כאמור שלא להיעתר לעתירה, ולקבוע כי הנושא שבמחלוקת יבורר בבית משפט השלום. אין צו להוצאות.


ניתן היום, ל' בסיון תשס"ח (3.7.08).



ש ו פ ט ת
ש ו פ ט
ש ו פ ט



_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

08046180_t03.doc

עש

+ מפ
מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,






בג"צ בית המשפט העליון 4618/08 אלי קצירי נ' פרקליטות מחוז מרכז (פורסם ב-ֽ 03/07/2008)