פסקי דין על זכריה צברי | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

10517/06 בל     14/07/2008




בל 10517/06 זכריה צברי נ' המוסד לביטוח לאומי




בעניין:

1



בתי המשפט


בית הדין האזורי לעבודה בירושלים
בל 010517/06


בפני
:
כב' השופטת יפה שטיין



14/07/2008




בעניין:
זכריה צברי



ע"י ב"כ עו"ד
סודאי

התובע


נ
ג
ד


המוסד לביטוח לאומי



ע"י ב"כ עו"ד
אפרת לבנוני

הנתבע


פסק דין
1.
זהו

פסק דין
בעניין תביעתו של התובע להכרה בפגיעה בשמיעה כמחלת מקצוע.


2.
הרקע לתביעה:

א.
התובע, יליד 1958, עובד כמפעיל ציוד מכאני כבד ומדריך בתחום זה, החל משנת 1980.
ב.
אין מחלוקת בין הצדדים כי התובע עבד בתנאי רעש משוקלל של 85 דציבל לפחות. לתובע רקע רפואי של סכרת ושומנים בדם.

ג.
ביום 28/6/04 הגיש התובע תביעה לדמי פגיעה בגין פגיעה בשמיעה (ירידה בשמיעה וטנטון), אשר ארעה – ע"פ טענתו – כתוצאה מחשיפה לרעש במהלך עבודתו .

ד.
תביעתו זו נדחתה בשל העדר קשר סיבתי בין הפגיעה ובין עבודתו.
היות וכך– הגיש התובע תביעה לבית דין זה.

ה.
ביום 20/9/08 מינה בית הדין את ד"ר יורם גורביץ כמומחה רפואי, על מנת שיחווה דעתו בדבר הקשר הסיבתי בין המחלה בה לקה התובע לבין עבודתו.


3.
חוות הדעת:

א.
ביום3/10/06 כתב ד"ר גורביץ כדלקמן:

"הבדיקה משנת 2005 מראה שמיעה בתחום גבול הנורמה בשתי האוזניים בכל התדרים .בדיקת השמיעה משנת 2006 מראה על שמיעה תקינה לגמרי בתחום תדרי הדבור עד 2000 הרץ וכולל, וליקוי קל בתדרים הגבוהים, מקסימום הליקוי הינו בתדר 4,000 הרץ, אך התדרים שסמוכים לו לפני ואחרי 4,000 גם הם פגועים כמעט באותה מידה – דגם
v
שטוח מאוד (פחות
5 דציבל).בבדיקה משנת 2005 נבדקו הדים כוכלאריים ונמצאו תקינים בכל התדרים
.

נמצאו אפיוני טנטון בתדר 4000 הרץ בעצמה

של 4045
." (ההדגשה במקור – י.ש.)

ד"ר גורביץ שולל את הקשר האפשרי בין הממצאים לעבודתו של התובע,
כאשר הגורמים ששוללים את הקשר הינם: גרף אחד משנת 2005 שלא מראה כלל סימנים אופיינים לנזקי רעש, וגרף שני מ- 2004 המראה סימן קל בלבד שאינו אופייני וברור.
כמו כן לדבריו, קיומם של הדים כוכלאריים משנת 2005 שולל במידה משמעותית חשד לנזקי רעש, וכי מחלות הרקע (סוכרת ושומנים בדם) יכולות להיות רקע מתאים לליקוי הקיים.

עוד הוסיף כי אפשרי שיותר מגורם אחד אחראי על ליקויי השמיעה והטנטון על המתלונן, וכי כדי לא לקפחו שמא בכל זאת ככל קיימת תרומה כלשהי בשמיעתו עקב החשיפה לרעש – העריך כי חלקו של הרעש הינו בתחום ה- 25% מהליקויים הקיימים.

ב.
לאחר שנמסרה לד"ר גורביץ בדיקת שמיעה נוספת משנת 2004 השיב בתשובות ההבהרה כי:
הבדיקה הנוספת מציגה עקומת שמיעה האופיינית לנזקים מרעש, אך לא רק לנזקי רעש. לדבריו הבדיקה מ- 2004 לא מלמדת על ליקוי חמור יותר, אלא קל יותר, אך בעיקר שונה.
במסקנתו בתשובות ההבהרה קבע כי ללא בדיקות שמיעה נוספות ניתן לסכם כי גדולים הסיכויים להיווצרותו של ליקוי שמיעה דווקא מתחלואה מאשר לחשיפה מרעש.

ג.
לאור דברי ד"ר גורביץ – התקבלה החלטת בית הדין על ביצוע של עוד שתי בדיקות שמיעה במכונים שונים.

לאחר ביצוע בדיקות השמיעה הנוספות האחת מה- 8/5/07 והשנייה מה- 11/6/07 קבע ד"ר גורביץ כי
בבדיקה הראשונה (מ-8/5/07), לא קיימים כלל אפיוני נזק מרעש ובבדיקה השניה (מה-11/6/07) – קיים אפיון קל בתדר 6000 הרץ גם הוא "שטוח" מאוד דומה לבדיקה משנת 2006. לאור זאת קבע כי אינו משנה את מסקנותיו כפי שנרשמו בחוות דעתו הראשונה.

4.
דיון:
א.
פריט 7 לחלק ב' של התוספת השניה לתקנות קובע כי מחלת מקצוע לעניין השמיעה תוכר כאשר נגרם נזק לאוזן הפנימית כתוצאה מחשיפה לרעש


"שהביא לירידה בכושר השמיעה בתדירויות הדיבור"
, וזאת אצל מי שעבד

עבודה ממושכת בתנאי רעש ממוצע ומשוקלל של לא פחות מ- 85 דציבל.


ב.
מהאמור לעיל עולה כי תנאי להכרה במחלת מקצוע הוא כי נגרם נזק לאוזן הפנימית כתוצאה מחשיפה לרעש.

אלא שהמומחה קבע לעניין זה כי הבדיקה משנת 2005 מראה שמיעה בתחום גבול הנורמה בכל התדרים וכי גרף השמיעה משנת 2005 לא מראה כלל על סימנים אופיינים לנזקי הרעש. גם לעניין הבדיקה מ 2006, קובע המומחה כי בדיקת השמיעה מורה על שמיעה תקינה לגמרי בתחום תדרי הדיבור עד 2000 הרץ וכולל, וליקוי קל בתדרים הגבוהים.
ג.
כאמור, קבע ד"ר גורביץ כי קיים פקטור נוסף – והוא בדיקת ההדים הכוכלאריים וכי:

"קיומם של הדים כוכלאריים (2005) שולל במידה משמעותית חשד לנזקי רעש".
ויצוין עוד כי המומחה קבע כי הרקע הרפואי של התובע (סוכרת ושומנים בדם) יכולים אף הם לגרום לנזק בשמיעה.

אם נבדוק את סך כל הבדיקות שנערכו לתובעת נמצא רוב בדיקות השמיעה שהתבצעו בענינו של התובע לא היו אפיוני נזק מרעש:
הבדיקה משנת 2005 מעידה על ירידה בתחום השמיעה, כשקיום בדיקת ההדים הכוכלאריים שוללת במידה משמעותית את החשד לנזקי רעש, על פי חוות הדעת. הבדיקה משנת 2006 מעידה על שמיעה תקינה בתחום תדרי הדיבור
וליקוי קל בתדרים הגבוהים.
בבדיקה מ- 8/5/07 לא נמצאו אפיונים לנזק מרעש והבדיקה מ- 11/6/07 מעידה על אפיון קל בתדר ה- 6000 הרץ, שטוח מאוד.
דהיינו – למעט הבדיקה משנת 2004 שערך התובע במכון "שנהב" בחיפה (בדיקה שערך מיזמתו בטרם הגשת התביעה), לא נמצא נזק מרעש.


יצוין כי ד"ר גורביץ הביע תמיהתו וקבע כי:
"כאשר לאותו שינוי בבדיקות השונות בחדר 8000 הרץ, אני יכול להסיק אחת משתי האפשרויות: או שמדובר באי דיוק בבדיקה הראשונה מ- 2004 או אי דיוק בבדיקות המאוחרות יותר."

אלא, שכאמור, מאז בוצעו בדיקות נוספות, ואלו אינן תומכות בבדיקה משנת 2004. יתרה מכך, באשר להחמרה שנצפתה בבדיקות המאוחרות בתדר 8000 הרץ, במענה לשאלות ההבהרה מיום 8/1/07 קבע המומחה כי:
"ההחמרה בבדיקות המאוחרות יותר בתדר 8000 הרץ לא יכולה להיות משויכת לנזקי רעש, ובהחלט יכולה להיות משויכת לנזקי תחלואת סכרת ושומנים בדם".

ה.
ב

פסק דין
חג'ג' – המוסד, עב"ל 723/06 מיום 22/11/07 קבע בית הדין כי:
"גם אם לחשיפה של המערער לחומרים בעבודתו הייתה השפעה כלשהי על מחלתו, הרי שאין מדובר בהשפעה משמעותית. משכך, לא הוכיח המערער במידת הוודאות הנדרשת שלמעלה מ- 50% קיים קשר סיבתי משמעותי בין תנאי עבודתו לבין מחלתו."
נכון אמנם שהמומחה סבר – בתחילה, ובטרם קבלת שאר הבדיקות, כי כדי לא לקפח את התובע יש להעריך שחלקו של הרעש הינו בתחום ה- 25% מהלקויים הקיימים – אעפ"כ, ולאור הבדיקות הנוספות משנת 2007, והקביעות הברורות שלו בעניין זה – לא קיבלה הערכה זו כל ביטוי נוסף או חיזוק מהבדיקות האחרות.

ו.
משכל האמור לעיל – ולאור הבדיקות שנערכו לתובע ולאור האמור בחוות הדעת של ד"ר גורביץ, עולה כי לתובע לא נגרם נזק שמיעתי מרעש, ועל כן לא הונחה תשתית עובדתית לצורך הכרה במצבו שלה תובע במחלת מקצוע, ולא הוכח כי הירידה (המזערית) בשמיעה הינה תוצאה של חשיפה לרעש. היות וכך – אף הטנטון אינו יכול לנבוע ממקור של רעש, אלא מסיבות אחרות.

ז.
סוף דבר:
לאור כל האמור לעיל, אין מנוס מדחיית התביעה.

אין צו להוצאות.
ערעור על

פסק דין

זה
ניתן להגיש לבית הדין הארצי תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין ליד הצד המבקש לערער.

ניתן היום י"א בתמוז, תשס"ח (14 ביולי 2008) בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתקים לצדדים.

---------------------
--------------------------
-------------------

נציג עובדים
יפה שטיין
, שופטת
נציג מעבידים

אב"ד






בל בית דין אזורי לעבודה 10517/06 זכריה צברי נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 14/07/2008)