פסקי דין על משפחת המנוח אלירן גולן ז"ל |

2617/05 בש     09/09/2005




בש 2617/05 משפחת המנוח אלירן גולן ז"ל נ' מדינת ישראל




בעניין:

4



בתי המשפט



בית משפט מחוזי חיפה
בש 002617/05


בפני
כב' השופט ר. ג'רג'ורה

תאריך
09/09/2005








המבקש
משפחת המנוח אלירן גולן ז"ל

ע"י ב"כ עוה"ד תמי אולמן ואח'
שד' פל-ים 2 - חלונות הסיטי
חיפה


בעניין:










- נ ג ד -






המשיבה

מדינת ישראל


ע"י משטרת ישראל - תחנת זבולון









ב"כ המבקשת עו"ד פרנטי ממשרד עורכת דין אולמן
ב"כ המשיבה עו"ד גב' חיון ורס"ם בן עזרה יוסי מתחנת זבולון
מופיעים:


החלטה


המנוח, אלירן גולן, ז"ל, להלן: "המנוח", נפטר בהיותו מאושפז בבית החולים רמב"ם
בהיותו נתון במעצר עד תום ההליכים.

המשטרה הגישה בקשה לבית משפט השלום בהתאם לס' 19 לחוק חקירת סיבות המוות, תשי"ח – 1958, להלן: "החוק". הבקשה נדונה בבית משפט השלום בפני
כב' השופטת יעל פרדלסקי, היום בשעות הבוקר. לטענת המשטרה, המנוח שהה בתא מעצר בקישון וביום 1.9.05 נמצא כשהוא תלוי, הוא הובא לבית החולים רמב"ם ואמש נקבע מותו. עוד טענה המשטרה כי יש צורך בחקירת נסיבות מותו כדי לבדוק אם לא מדובר בעבירה פלילית, תוך שהיא מציינת כי בזמן האירוע נכח בתא המעצר עצור אחר.

ב"כ המשפחה התנגד לבקשה וטען כי המשטרה לא הניחה תשתית שיש בה כדי לתמוך בטענה לפיה מותו של המנוח נגרם בעבירה. עוד טען ב"כ המשפחה בבית המשפט קמא וחזר על טענותיו בפני
כי נסיבות מותו של המנוח אינן מחייבות בדיקה. לטענתו, תנאי הכרחי בחקירת סיבות המוות מותנה בקיומו של יסוד סביר כי מותו של המנוח נגרם בעבירה, ועוד תנאי הדרוש לעריכת הניתוח הוא בירור סיבת המוות. לטענתו, המשטרה לא עמדה בשני התנאים ולכן הוא מבקש, בהעדר אינדיקציה לכך שהמוות בוצע כתוצאה ממעשה עבירה, המשטרה לא יכולה לבצע פעולת חקירה.

בית המשפט קמא שקל את טענות הצדדים וקבע, לאחר שעיין בבקשה ובתיק החקירה, כי מתקיים היסוד הסביר לחשש כי נסיבת מותו של המנוח אינה טבעית או שמותו נגרם בעבירה, ואין מנוס במקרה הזה מלחקור את נסיבות המוות ולהורות על ניתוח הגופה, עם המלצה למשטרה לפעול בזריזות לנתיחת הגופה על מנת שניתן לקיים את ההלוויה מוקדם ככל האפשר.

ב"כ המשפחה ביקש לעכב את ביצוע ההחלטה והגיש ערר על ההחלטה סמוך לאחר השעה 10.00.

ב"כ המשטרה העלתה טענה מקדמית והיא שלבית משפט זה אין סמכות לדון בערר וכי הסמכות נתונה לבית הדין הגבוה לצדק, ושם צריך להגיש עתירה נגד ההחלטה. ב"כ המשטרה הפנתה לשני פסקי דין, בג"צ 66/81, לה (4) 337 ובג"צ 7695/01, ווינטראוב ואח' נ. כב' השופט ר. בן יוסף ומשטרת ישראל, פד"י נו(1) ע' 418.

ב"כ המשפחה ציין כי לבית משפט זה יש סמכות לשמוע ערר על החלטה ולכן ביקש שאדון בערר לגופו של העניין.

השאלה שהטרידה אותי היא אם יש לבית משפט זה סמכות לדון בערר. ס' 27 לחוק קובע כי ניתן להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי על צו המורה על פתיחת קבר ובדיקת גוויה לפי ס' 26 לחוק.

עיינתי בכל הוראות החוק ולא מצאתי שום הוראה המקנה לבית משפט זה סמכות ענינית לדון בערעור זה. סמכות ענינית נקבעת על פי הוראה מפורשת בחוק ובהעדר הוראה מפורשת כזו, אין ללמוד על סמכות ענינית בהליך פלילי או מעין פלילי על קיום סמכות מכללא. ב"כ המשפחה המלומד היה אמור לבסס
את סמכותו הענינית של בית משפט זה אך לדעתי הוא לא עמד בנטל זה.

מצד שני, לפי ס' 15(ג) לחוק יסוד: השפיטה, במקום שבית משפט מחוזי או שלום מחוסר סמכות ענינית לדון בסוגיה מסויימת, בית המשפט המוסמך הוא בית הדין הגבוה לצדק.

לאור כל האמור לעיל, ובהעדר סמכות ענינית אני דוחה את הערר. מסיבה זו גם לא מצאתי לנכון להתיחס לטענות לגופו של העניין.

ניתנה היום ה' באלול, תשס"ה (9 בספטמבר 2005) במעמד ב"כ הצדדים.

ר. ג'רג'ורה
, שופט

הקלדנית: אתי באזוב






בש בית משפט מחוזי 2617/05 משפחת המנוח אלירן גולן ז"ל נ' מדינת ישראל (פורסם ב-ֽ 09/09/2005)