פסקי דין על זהבה פיין | פסקי דין על עזבון המנוח יוחנן פיין ז"ל | פסקי דין על טפחות בנק משכנתאות לישראל | פסקי דין על עו"ד אריה בן ארי |

1936/04 בשא     04/07/2004




בשא 1936/04 זהבה פיין, עזבון המנוח יוחנן פיין ז"ל נ' טפחות בנק משכנתאות לישראל בע"מ, עו"ד אריה בן ארי




בעניין:
1



בתי המשפט

בית משפט מחוזי נצרת
בשא001936/04

בתיק עיקרי: ה פ 001057/04

בפני
:
כב' השופט בנימין ארבל
תאריך:
04/07/2004




בעניין
:
1. זהבה פיין

2. עזבון המנוח יוחנן פיין ז"ל



ע"י ב"כ עו"ד
רועי מגל

המבקשים


נ
ג
ד




1. טפחות בנק משכנתאות לישראל בע"מ
2. עו"ד אריה בן ארי



ע"י ב"כ עו"ד
א. בן ארי ואח'

המשיבים


החלטה


1.
המבקשת מס' 1, (להלן: "המבקשת"), הינה אלמנתו של המנוח יוחנן פיין ז"ל (המבקש מס' 2), ושניהם הינם הוריה של הגב' עירית כרמי.

2.
המבקשים היו בעלי משק חקלאי, הידוע כמשק מספר 72 במושב נהלל.
בשנת 1998 העבירו השניים, את המשק, ללא תמורה לביתם, עירית ולבעלה יגאל כרמי. על המשק בנויים בין היתר, שתי דירות מגורים, באחת מהם מתגוררת משפחת כרמי ובשניה מתגוררת המבקשת.

על פי ההסכם שבין הצדדים, מיום 2.4.98 (נספח ג' לבקשה על דרך המרצת הפתיחה, שבקשה זו נעשית במסגרתה), העבירו המבקשים את המשק לה"ה כרמי ללא תמורה, תוך שימור זכות מגוריהם בדירת מגוריהם, כאשר ה"ה כרמי, נטלו על עצמם אף לדאוג למחסורם של המבקשים.

3.
המבקש מס' 2 נפטר לבית עולמו בשנת 2000, אין לדעת מי הם יורשיו, ומכח מה מייצגו עו"ד מגל, המציג עצמו כבא כוחו.

על כן לא אתייחס בהמשך למבקש מס' 2, שעה שהמבקשים הסתירו את זהות עזבונו, ואף, כנהוג במקומותינו, לא טרחו לצרף יפוי כח לבקשתם.

4.
משיקולים שונים, החליטו ה"ה כרמי ליטול משכנתא מהמשיב מס' 1, ולשם כך משכנו את זכויותיהם במשק לבנק.
משלא פרעו ה"ה כרמי את ההלוואה לבנק – מונה לבקשת הבנק, כונס נכסים למשק – הלא הוא המשיב מס' 2, וזאת בהסתמך על כתב משכון זכויות שניתן על ידי ה"ה כרמי, והתחייבות שנתנו המבקשים.

כל העובדות דלעיל אינן שנויות במחלוקת.

5.
מסתבר, כי ה"ה כרמי רשמו לזכותם הערת אזהרה וכן רשמו הערת אזהרה לטובת המשיב 1, וזאת בהסתמך על התחייבות שנחתמה על ידי המבקשים בפני
עו"ד י. בן חיים (נספח ג1 לתצהיר המשיבה). כן הוצג על ידי המשיב מס' 1 הסכם (או ליתר דיוק, עמודו הראשון של ההסכם) לפיו רכשו ה"ה כרמי את הזכויות במשק מהמבקשים תמורת סך השווה ל- 480,000 $ .

המבקשת מכחישה כי חתמה על חוזה זה.

הואיל והצדדים לא ביקשו לחקור את המצהירים, לא נתקיים דיון, בו נחקרו המצהירים, כך שטענתה זו לא נבחנה בשלב זה, ויש לקבלה, לצורך הדיון בבקשה זו בלבד, כנכונה לכאורה. עם זאת, אין המבקשת מכחישה כי חתמה על ההתחייבות לגבי המשכנתא – נספח ג' 1, אלא שהיא טוענת כי היא ובעלה, שהיה חולה אותה עת, לא ידעו על מה חותמים הם והוטעו לחשוב כי המדובר במסמך הנוגע לרישום הזכויות במשק על שם ה"ה כרמי. לטענת המבקשת נעשה הדבר כיוון שניתנו אימון בדברי נכדם – עילי כרמי, אשר הביא אליהם את המסמך לחתימה כשהוא מלווה בעורך הדין.

סבורני כי טענה זו טענה קלושה הינה, שכן חזקה על אדם החותם על מסמך כי יודע הוא את תוכנו של אותו מסמך (ר' ע"א 467/64, שוויץ נ. סנדור, פד"י יט 113 וכן ע"א 1548/96 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' זהבה לופו, פד"י נד(2) 559).

עם זאת, בשלבים מוקדמים אלה של הדיון, ובטרם נחקרה המבקשת, לא אקבע מסמרים לעניין זה.

6.
לטענת המבקשים, כאמור, החוזה היחיד שבינם לבין ה"ה כרמי, הינו הסכם המתנה מיום 2.4.98.
על פי הסכם זה היה על ה"ה כרמי לדאוג למדורם ולפרנסתם, תוך שהם רשאים להתגורר בדירת מגוריהם המצויה על המשק.

לטענת המבקשים, בוטל הסכם העברת המשק לכרמי, שכן הם הפרו את התחייבויותיהם על פי הסכם זה וכי כרמי הסכימו לכך (הודעת הביטול – נספח ח' לבקשה על דרך המרצת פתיחה – הודעת ההסכמה – נספח ט')

המשיבים טוענים כי הודעות ביטול אלה נעשו במטרה למנוע את מימוש המשכון והגנה על זכויותיהם של ה"ה כרמי. ואכן, יש טעם רב בטענה זו, ובמיוחד לנוכח העובדה כי ה"ה כרמי מצויים בהליכי פשיטת רגל.

במיוחד תמוהה בעיניי העובדה כי המבקשת לא טרחה לצרף את ה"ה כרמי כמשיבים בתיק זה.

אציין, כי לנוכח הטענה שה"ה כרמי מצויים בהליכי פשיטת רגל, ביקשתי לשמוע את עמדתו של הכונ"ר, אולם, משום מה, הכונ"ר בחר שלא להגיב עד כה.

7.
לטענת המבקשים, טרם הסתיים הסכם המתנה ברישום, על כן רשאים הם לחזור בהם ממימוש. (ר' ר"א 404/84 סעתי נ' סעתי, פד"י מא(2) 477) ואכן כך נהגו בפועל.

8.
חרף חולשתם היחסית של טענות המבקשים, והליקויים מהם סובלת בקשתם, כפי שהצבעתי לעיל. אין לומר, בשלב זה, כי בקשתם מחוסרת סיכויים לחלוטין.
סבורני, כי בשלב זה אין לשלול את האפשרות כי קיים סיכוי, ולו קלוש, כי יעלה בידי המבקשים להוכיח טענותיהם.

9.
הצדדים לא נתנו דעתם, במסגרת טיעוניהם, מה יהא גורל המשכון, במידה ויוכח כי הסכם המתנה בוטל כדין, ואף שאלה זו טעונה בירור במסגרת שמיעת הראיות, בו יהא על בית המשפט להכריע האם אכן נחתם הסכם מכר בין הצדדים, או שמא הסכם המתנה הוא ההסכם המחייב שבין הצדדים.

10.
על כן, לנוכח האמור בהחלטתי זו לעיל, קיים למבקשת סיכוי, אם כי קלוש, כי תוכיח את טענותיה. על כן, מן הראוי כי אפנה ואבחן אם נתמלאו כל התנאים למתן הסעד הזמני בהתאם לכללים בהם יפעיל בית המשפט את שיקול דעתו, באשר למתן הסעד הזמני, היקפו ותנאיו. בית המשפט ישקול בין היתר מאזן הנוחות, תום-לב, צדק ומידתיות (תקנה 362 (ב) לתקסד"א).

11.
בשורה ארוכה של פסקי דין נקבע כי לבית המשפט שיקול דעת נרחב באשר למתן צו מניעה, במיוחד כאשר מדובר בהליכי פינוי מקרקעין ובמיוחד כאשר מדובר בדירת מגורים.
(רע"א 2704/03 ענת גונן נ' כרמלה קליצקי ואח', תק-על 2003(2), 3438; רע"א 5089/03 שמחה מתוק נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, תק-על 2003(4) 873).

12.
בענייננו, אין חולק על כך, כי המבקשת מתגוררת בדירת מגורים, שהינה חלק מן המשק.

בנסיבות אלה יש לומר, כי מאזן הנוחות אכן נוטה לטובת המבקשת, שכן הנכס נשוא הבקשה הוא דירת מגוריה של המבקשת, כך שעלול להיווצר מצב בו אם המבקשת תזכה בתביעתה העיקרית, לא ניתן יהיה להעניק לה את הסעד המבוקש על ידה.

13.
יש לזכור כי במקרה דנן, קיימים יחסי כח בלתי שווים בין הצדדים, וכן אף מאזן הנוחות שביניהם. בעוד הבנק הינו גוף בעל מעמד כלכלי יציב וחסין, אשר קשה לראות מה נזק בלתי הפיך יגרם לו, וזאת בניגוד למבקשת, העומדת לאבד את קורת הגג שמעליה לעת שיבה, ולמצוא עצמה מחוסרת מדור.

לעניין זה יפים דבריו של בית המשפט העליון בע"א 189/95 בנק אוצר החייל בע"מ נ' מזל אהרונוב, פד"י נג(4), 199, עמ' 237:

"במקרה של בנק נושה מול רוכש דירה למגוריו, הסיטואציה רגישה במיוחד. הרוכשים הם בדרך-כלל "הצרכנים הקטנים" העושים עיסקאות של רכישת דירה למגוריהם, ואילו הנושה הבנק עוסק במתן הלוואות שהוא יכול להבטיחן בשעבודים, דבר שלא נעשה. …מלווה שזהו עיסוקו מפיק בדרך-כלל רווחים מעיסוק זה, ובמסגרתו מביא הוא בחשבון אפשרות של אי-פירעון. לעומת זאת, הרוכש משקיע לעתים את כל הונו כדי לרכוש דירת מגורים, והוא עלול להפסיד אותה לנושה של המוכר. מאזן הנזק נוטה בבירור לטובת הרוכש. מהיבט זה, מן הראוי, כשיקול של מדיניות משפטית, לתת לכך ביטוי בבחירת כללי העדיפות בתחרות בין זכויות.
… זו היא גם דעתה של פרופ' כהן, שלפיה יש להתחשב במיהות הצדדים, ולהעניק עדיפות לצרכן המתעמת עם מוסד כספי"

סבורני כי אף כאן, הגם שהמבקשת אינה נוטלת המשכנתא, הרי בנסיבות המקרה בהם מושכן נכס, המשמש למגוריה, והיא אשר חתמה על התחייבות – נספח ג' 1 כלפי הבנק, יש לראות בה את אותו צרכן אליו התכוון בית המשפט העליון.

14.
עוד נאמר, לענין בקשה לצו מניעה זמני כנגד מימוש משכנתא הנוגעת לדירת מגורים:

"מנגד, מאזן הנוחות פועל באופן מכריע לטובת המשיבים ועל כך הבנק אינו חולק. המדובר הוא בפינוי דירת מגורים המהווה תמיד מהלך קשה שהחזרת המצב לקדמותו לגביו אם התביעה העיקרית תצלח, מוטל בספק. קושי מיוחד נלווה לפינוי בענייננו בהתחשב בעובדה כי המשיבים הינם זוג מבוגר בני כ-70 שנה. מנגד, בהתייחס למצבו של הבנק, מימוש נכסים אחרים של המשיבים לא עוכב, והעיכוב הוגבל לנכס מגורים אישי תוך שימת דגש על ההיבט האנושי הכרוך בפינוי החייבים כנגד קיומו של אינטרס עסקי גרידא של הבנק. "
(רע"א 6994/00 בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ נ' יצחק אמר, פ"ד נו(1) 529, עמ' 532-533).

עוד אציין, כי לאחרונה התחזקה מגמתו זו של בית המשפט העליון, כאשר בית המשפט הורה, כדבר שבשגרה, כי הליכי מימוש דירת מגורים יעוכבו, כאשר קיים סיכוי, ולו קלשו, לזכיה בתביעה – או בערעור:

רע"א 1643/04 רפאל רפאלי נ' אליאב טרח, תק-על 2004(1) 2589; ע"א 5293/04 אפרים אוריון נ' בנק הפועלים, טרם פורסם -
פסק דין
מצוי באתר בית המשפט העליון מיום 30.6.04.

15.
לנוכח כל האמור, נוטה מאזן הנוחות לכיוונה של המבקשת. המבקשת מתגוררת כיום בדירה הנמצאת על הנכס, דירה זו מהווה את קורת הגג שמעל ראשה. אי-היעתרות לבקשתה עלולה להביאה לאיבוד מידי של קורת גג זו. מאידך היעתרות הבקשה והשהיית הליכי מימוש המשכנתא, ביחס לדירה זו עלולה לגרום למבקשת, לכל היותר, נזק כספי, כאשר כספיה יישארו ברובם מובטחים על ידי המשכנתא הקיימת.

בנסיבות אלה, סבורני כי כפות מאזני הנוחות נוטות בפירוש לצידה של המבקשת, וזאת חרף חולשתם היחסית של טיעוניה וקלישותם של סיכויי הזכייה.

הבאתי בין מכלול חישובי אף את גילה המתקדם של המבקשת.

16.
לנוכח כל האמור, אני מחליט כדלקמן:

א.
ניתן בזאת צו מניעה זמני, האוסר על המשיבים לבצע פעולות מכירה ומימוש כלשהן של המשק החקלאי בנהלל, הידוע כמשק מספר 72 במושב נהלל, והכולל בתוכו את בית המגורים, הבנוי על חלקה 31 בגוש 17187.

ב.
המבקשים יפקידו ערבון במזומן, או בערבות בנקאית על סך 30,000 ₪, וזאת תוך 7 ימים מהיום.

ג.
המבקשים ימציאו ערבות של ערב טוב, המשתכר מעל 10,000 ₪ לחודש, שאינו מבני משפחת כרמי, אשר יערוב לנזקי המשיבים, אם יסתבר כי לא היה מקום למתן הצו או אם הצו יפקע מכל סיבה אחרת.

ד.
הערבויות שבפסקאות ב' וג' לעיל, יהיו בנוסף לביטחונות שהופקדו על ידי המבקשים עד כה.


ה.
אני קובע את הוצאות הבקשה בסך 10,000 ₪ בצירוף מע"מ, אשר ישולמו בהתאם לתוצאות הדיון בתובענה העיקרית.

ניתנה היום ט"ו בתמוז, תשס"ד (4 ביולי 2004) בהעדר הצדדים.
המזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים.


__________________


בנימין ארבל
, שופט












בשא בית משפט מחוזי 1936/04 זהבה פיין, עזבון המנוח יוחנן פיין ז"ל נ' טפחות בנק משכנתאות לישראל בע"מ, עו"ד אריה בן ארי (פורסם ב-ֽ 04/07/2004)