פסקי דין על דבורה כהן (אסרף) | פסקי דין על רוני כהן | פסקי דין על רפאל מיוסט | פסקי דין על קניון הראל בע"מ

268/04 ברע     01/08/2004




ברע 268/04 דבורה כהן (אסרף), רוני כהן, רפאל מיוסט נ' קניון הראל בע"מ




בעניין:


1



בבית המשפט המחוזי בירושלים
בר"ע 268/04


לפני
כבוד השופט צבי זילברטל



01/08/2004



בעניין:
1. דבורה כהן (אסרף)

2. רוני כהן
3. רפאל מיוסט

על ידי עו"ד צבי שילה




המבקשים



- נ
ג
ד -



קניון הראל בע"מ
על ידי עו"ד ראם סיקרון




המשיבה


בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בירושלים בבש"א 6929/03 (ת"א 8881/03) שניתנה ביום 14.3.04 על ידי כב' השופט מ' בר-עם.


החלטה

1.
דין בקשת רשות הערעור להדחות, מבלי שהיא תידון לגופה וללא צורך בקבלת תשובת המשיבה.

2.
המשיבה תבעה את המבקשים לתשלום סכום של 217,517 ש"ח כפיצוי בגין הפרת הסכם לפיו שכרה המבקשת 1 חנות במרכז קניות המופעל על ידי המשיבה. המבקשים 2 ו- 3 ערבו לחיובי המבקשת 1. על פי כתב התביעה, החזקה במושכר נמסרה ביום 16.1.96 ומאז חודש מאי 1996 לא שולמו דמי השכירות. ביום 15.12.97 הושכרה החנות לשוכר חדש. לפיכך נתבעו דמי שכירות לתקופה שתחילתה במאי 1996 וסיומה ביום 15.12.97, לרבות הפרשי הצמדה וריבית פיגורים.
המבקשים טענו כי התביעה התיישנה, שכן כבר בחודש מאי 1996 הופר ההסכם בהפרה יסודית ועילת התביעה התגבשה במועד זה. התביעה הוגשה רק ביום 13.8.03, לאחר שחלפה תקופת ההתיישנות.

3.
בית משפט השלום (כב' השופט בר-עם) קיבל את טענת ההתיישנות בחלקה בלבד ופסק, בגדר החלטת ביניים בבש"א 6929/03, כי התביעה התיישנה רק בקשר עם דמי השכירות שהגיעו למשיבה עד ליום 13.8.96. מכאן בקשת רשות הערעור.

4.
בבקשת רשות ערעור על החלטת ביניים שדחתה טענת התיישנות דנתי בהרחבה במסגרת בר"ע 220/04 אינשטיין נ' בנק המזרחי המאוחד (החלטה מיום 13.7.04). ההחלטה דנן היא חזרה על הדברים שנכללו בהחלטה הנ"ל, היפים גם למקרה דנן.

5.
מבלי להיכנס כלל ועיקר לגופם של הטענות, אין מקום לבירורן בערכאת הערעור בשלב זה של ההליכים. אכן, לעיתים דן בית המשפט בטענת התיישנות כטענת סף, ואולם לא נובע מכך שאם נדחית הטענה, והדיון ממשיך לגופו של ענין, יש מקום לבחון בערכאת הערעור את ההחלטה לפיה נדחתה טענת ההתיישנות בטרם הסתיים ההליך כולו.
בטענה דומה דנתי במסגרת בר"ע 117/04 המגן חב' לביטוח בע"מ
נ' טרטמן (החלטה מיום 10.2.04). גם בענין הנ"ל דחה בית משפט השלום טענת התיישנות והוגשה בקשת רשות ערעור על החלטה זו. באותו ענין נפסק על ידי כדלהלן:

"מסקנתי היא, כי אין מקום ליתן למבקשת רשות לערער עתה, שכן דרכה תהיה פתוחה לערער על החלטתו של בית המשפט במסגרת ערעור בזכות עם סיום ההליכים.
...
'ככלל, זמנו של הערעור הוא לאחר תום ההליך בערכאה הראשונה
' (רע"א 4157/01 תדיראן בע"מ נ' יורשי אבשלום מיכאלי ז"ל, דינים-עליון, כרך ס, 726). לפיכך, הלכה פסוקה היא, כי, ככלל, אין להתיר הגשת ערעור בשאלת האחריות קודם שפסקה הערכאה הראשונה גם בענין גובה הפיצויים (שם, וכן: רע"א 6905/01 המרכז הרפואי סורוקה ואח' נ' גזית ואח', דינים-עליון, כרך סב, 812; רע"א 4453/00 ציון חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' שטיין, תקדין-עליון, 2000(2), 91). ההגיון שביסוד הלכה זו חל גם במקרה דנן. רק לאחר שיתברר האם המשיבה אכן זכאית לפיצוי אותו היא תובעת, כולו או מקצתו, יתברר גם סופית הצורך בבחינת סוגיית ההתיישנות ע"י ערכאת הערעור.
בהערת אגב אוסיף, כי החלטתו של בית המשפט בטענה המקדמית שהעלתה המבקשת, טענת ההתיישנות, אינה אלא החלטת ביניים ולא סוף פסוק, והלכה היא, שגם אם נפסק, במסגרת החלטת ביניים, כי תובענה מסויימת לא התיישנה, אין הערכאה הדיונית מנועה מלחזור ולהיזקק לשאלה האמורה, ואף להגיע למסקנות שונות, אם מתקיימות נסיבות
שתצדקנה הערכה מחודשת של הענין (ע"א 161/73 ארדה בע"מ נ' סמסונוב ואח', פ"ד
כ"ח(2) 228, בעמ' 234). גם מטעם זה אין מקום ליתן רשות ערעור".

ברוח זו החליט חברי כב' השופט ענבר בבר"ע (מחוזי-י-ם) 847/03 מוראי ואח' נ' דיין, תקדין-מחוזי 2003(4), 2799, כאשר היה מדובר בבקשת רשות ערעור על החלטה אשר במסגרתה נדחתה בקשה לדחייה על הסף של התובענה על יסוד טענת מעשה בית דין.
ועוד - בהחלטתי בבר"ע 176/04 ב. יאיר חב' קבלנית לעבודות בניה בע"מ נ' נטף ואח', (ההחלטה מיום 19.4.04) נדחתה בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום אשר דחה טענת נתבעת לפי הדין התובענות שהוגשו נגדה להידחות מחמת מעשה בית דין.
לאחרונה עמד כב' השופט גרוניס על המדיניות הנכונה במקרים כגון דא. במסגרת החלטה ברע"א 2459/04 אלה ר. הנדסת בנין והשקעות בניין בע"מ נ' פקיד השומה בירושלים, (החלטה מיום 9.5.04), נדונה בקשת רשות ערעור שהוגשה על החלטה שניתנה בסיום שלבו הראשון של ההליך שהדיון בו פוצל בערכאה הדיונית. בסיום שלב זה הוחלט לדחות טענה שאילו הוכרעה לטובת המבקשת היתה מביאה לסיומו של ההליך. בית המשפט העליון פסק בעניין זה כדלהלן:

"אילו ניתן לומר מיד, כי על פני הדברים טעה בית המשפט המחוזי, אפשר שהיה מקום לפתוח את שעריה של ערכאתנו כבר בשלב הנוכחי.
ברם, הענין מורכב ואין לומר כי זכייתה של המבקשת היא מובטחת או קרוב לכך. יתר על כן, יתכן ודווקא היעתרות לבקשה לרשות ערעור תביא להתמשכותם של ההליכים. טענה מעין זו שמעלה המבקשת להצדיק מתן רשות ערעור עשויה לעלות במקרים לא מעטים בהם מתנהל דיון מפוצל. הכלל הוא, בכפוף לחריגים, כי ראוי שההליך יתנהל עד תומו. המקרה הנוכחי אינו מצדיק סטייה מהכלל. ראוי אף לזכור, כי יתכן ובסופו של ההליך בערכאה הדיונית תזכה המבקשת".

עולה מהאמור לעיל, שכאשר מדובר בהחלטת ביניים, אין זה ראוי, ככלל ולמעט במקרים חריגים, שערכאת הערעור תבחן החלטה זו במסגרת בקשת רשות ערעור (גם אם קבלת בקשת רשות הערעור וקבלת הערעור עשויים לייתר את המשך הדיון בערכאה הדיונית). עמד על כך כב' השופט ד"ר ש' לוין בספרו תורת הפרצדורה האזרחית - מבוא ועקרונות יסוד, בעמ' 176-177 כדלהלן:

"ניסיון החיים מלמד ששאלה שהיתה חשובה בעתה איבדה מחשיבותה לאור התפתחויות נוספות, מאוחרות יותר במשפט, וההליך הגיע לקצו מבלי שבית המשפט (גם לא בערכאה הראשונה) נדרש להחליט בשאלה נשוא הבקשה, ובסופו של דבר אפשר יהיה במידת הצורך לערער על ההחלטה במסגרת פסק הדין.
...
איזון האינטרסים של הפרט והאינטרס של הכלל מחייב את המבקש להראות במקרה זה שהדיון בעניינו בשלב זה הוא בעל חשיבות כה רבה עד שהוא מתגבר על שיקולים של אדמינסטרציה שיפוטית, שלכאורה מצדיקים מניעת דיון כפול בשתי ערכאות בענין שלא קבע סופית את זכויות בעלי הדין".


אין להתעלם מהאפשרות כי התביעה כנגד המבקשים תדחה בסופו של דבר מטעם זה או אחר, כך ששאלת ההתיישנות לא תהיה עוד רלוונטית. אין להתעלם מאפשרויות שונות אחרות לסיום ההליך, שגם הן תייתרנה את הצורך לבחון את שאלת ההתיישנות בערכאת הערעור. כאמור, אף קיימת אפשרות שלאחר שמיעת הראיות תישקל שוב ההחלטה נשוא בקשה זו. אין מקום לעכב עתה את בירור התובענה בערכאה הראשונה כדי שסוגיית ההתיישנות תבחן לגופה בערכאת הערעור (ובמקרה כזה נראה כי עדיף היה שהבירור יעשה על ידי מותב תלתא, ויתכן שהעיכוב היה אף משמעותי יותר).

6.
לנוכח כל האמור לעיל, וגם מכיוון שאין לומר על החלטת בית המשפט קמא שהיא מוטעית על פניה, מסקנתי היא כי דין הבקשה להידחות מבלי להכריע בגופן של הטענות ואף מבלי שיהיה צורך לקבל את תשובת המשיבה (תקנה 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984).
לנוכח האמור לעיל אין צו להוצאות. הפקדון יוחזר למבקשים באמצעות בא כוחם.

המזכירות

תמציא העתק ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, י"ד באב, תשס"ד (1 באוגוסט 2004), בהעדר הצדדים.


צבי זילברטל
, שופט










ברע בית משפט מחוזי 268/04 דבורה כהן (אסרף), רוני כהן, רפאל מיוסט נ' קניון הראל בע"מ (פורסם ב-ֽ 01/08/2004)