פסקי דין על שרון גדקר | פסקי דין על ארז אוסקר |

4141/05 בש     21/02/2005




בש 4141/05 מדינת ישראל נ' שרון גדקר, ארז אוסקר




בעניין:

1
בתי המשפט


בית המשפט המחוזי בירושלים

ב"ש 004141/05

ב- ת.פ.
000916/05

בפני
כבוד השופטת אורית אפעל-גבאי







בעניין:

מדינת ישראל
ע"י ב"כ עו"ד דותן רוסו
, מפרקליטות מחוז ירושלים

המבקשת





-
נ ג ד
-




1. שרון גדקר
– עניינו הסתיים

2. ארז אוסקר

ע"י ב"כ עו"ד שמואל אלבראנס
, מטעם הסניגוריה הציבורית


המשיבים




החלטה – משיב מס' 2


1.
בפני
בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו בת"פ 916/05.

2.
על-פי האמור בכתב האישום, היה המשיב, יחד עם אחר, המשיב מס' 1, שהוא גם בן דודתו (להלן: שרון), מעורב בעסקה של סחר בסם מסוכן אשר אירעה ביום 17/1/05. כך, סוכן משטרתי פנה לשרון וביקש לרכוש ממנו 15 ק"ג קנבוס. שרון יצר קשר עם ספק הסם, שזהותו אינה ידועה, וכאשר קיבל הודעה כי הסם מוכן, נסע עם המשיב במונית (שנהגה מואשם בכתב אישום נפרד) למקום הסמוך לבאר שבע, שם רכשו השניים סם בשני שקים
ובהם 15 חבילות סם מסוג קנבוס. המשיב ושרון נסעו במונית ממקום רכישת הסם לכיוון לטרון על-מנת לפגוש את הסוכן. כאשר הגיעו למקום המפגש עם הסוכן, ירדו המשיב ושרון מהמונית כשהמשיב נושא בידו את השקים ובהם הסם. המשיב ספר את חבילות הסם לבקשת הסוכן. באופן זה מכרו המשיב ושרון לסוכן סם מסוג קנבוס במשקל כולל של 12.8 ק"ג נטו, וזאת בתמורה לסכום של 7,800 ₪, אשר שולמו לשרון. שרון שילם לנהג המונית ולמשיב את חלקם. המשיב קיבל משרון סך של 150 ₪. בגין מעשים אלה מיוחסת למשיב עבירה של סחר בסם מסוכן לפי סעיפים 13 ו-19א' לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), התשל"ג-1973.

3.
ב"כ המשיב לא חלק על התקיימותן של ראיות לכאורה להוכחת העובדות המתוארות בכתב האישום, ואולם הוא חלק על התאמתה של העבירה המיוחסת למשיב לנסיבות העניין. לפי הטענה, מתוך העובדות עולה, כי העבירה שבוצעה, לכאורה, איננה עבירה של סחר בסם מסוכן, אלא עבירה של עיסקה אחרת או אספקה, לפי אחת החלופות הנוספות שבסעיף 13 לפקודת הסמים.

4.
במצב דברים זה, ניתן לומר כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת העבירה המיוחסת למשיב בכתב האישום. בין אם המדובר בעבירה של סחר, כטענת המאשימה, ובין אם המדובר בעבירה של אספקה או של עיסקה אחרת, כטענת הסניגור, המדובר בחלופות שונות של אותה עבירה המוגדרת בסעיפים 13 ו- 19א לפקודת הסמים המסוכנים. כעולה מכתב האישום, המשיב עירב את עצמו, לכאורה, בעיסקה של סחר בסמים, אשר כל שלביה בוצעו בנוכחותו, יהא חלקו המעשי בהוצאתה לפועל של העיסקה אשר יהא. אין חולק כי המוציא והמביא היה שרון. הסוכן פנה לשרון וביקש לרכוש ממנו סם בכמות גדולה; שרון יצר קשר עם ספק הסם; שרון הזמין את המונית אשר שימשה להעברת הסם; הוא קיבל מן הסוכן את התמורה וכדומה. ואולם, כי שכבר נאמר, נוכחותו של המשיב בכל אותם מהלכים לא היתה מקרית. הוא גם היה זה שנשא באופן פיסי את השקים שבהם היה הסם לרכב הטרנזיט שבו היה הסוכן, ולבקשת האחרון ספר את חבילות הסם.

5.
שירות המבחן ערך תסקיר אודות המשיב.


המדובר בבחור רווק המתגורר עם אביו ועם אח בן 17 בירוחם. למשיב אחות נשואה ושתי אחיות צעירות הנמצאות במסגרות חוץ ביתיות. אימו של המשיב נפטרה לפני שש שנים כתוצאה מהתמכרות לאלכוהול. שירות המבחן התרשם, כי המדובר בצעיר דל ביותר מכל הבחינות. הוא איננו יודע קרוא וכתוב, ואף איננו עובד. המשיב נפלט בגיל צעיר ממסגרות החינוך, לא שירת בצבא, וכאמור, הוא איננו עובד. המשיב חש מחוייבות גדולה כלפי בני משפחתו ומנסה לתווך בינם לבין גורמי הרווחה והמוסדות.


אשר להמלצה, שירות המבחן התרשם כי על אף קיומן של בעיות משפחתיות ואישיות, השקפת עולמו של המשיב היא נורמטיבית. מפגישה עימו בבית המעצר, התרשם שירות המבחן כי המעצר מהווה עבורו גורם מרתיע, וכי שחרורו בתנאים מגבילים, אשר יכללו גם העמדתו בפיקוח מעצרים במשך שישה חודשים כגורם מפקח ומלווה, יאפשרו צמצום המסוכנות.

6.
הכללים שעל פיהם יש לנהוג עת באים לבחון בקשה למעצרו עד תום ההליכים של מי שהיה מעורב בעבירת סמים בהיקף גדול - ידועים.


ההלכה היא, כי בדרך כלל יש לעצור עד תום ההליכים נאשם המואשם בעבירות סחר והחזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית, וכי רק במקרים חריגים ויוצאי דופן ניתן יהיה לשלול את חזקת המסוכנות, הקמה מכוח הוראות החוק, ולהצדיק חלופת מעצר (בש"פ 5570/03, 5635 אברג'יל נ' מדינת ישראל
, תק-על 2003(2) 6; בש"פ 3743/00 מדינת ישראל
נ' כמאל נבואני,
תק-על 2000(2) 949; בש"פ 4170/00 דוד שללאשווילי נ' מדינת ישראל
, תק-על 2000(2) 1411; בש"פ 5147/98
דניאל שולמן נ' מדינת ישראל
, תק-על 98(3) 455, ורבים אחרים). בימים אלה ניתנה על-ידי חברתי, השופטת מ. מזרחי, החלטה מקיפה הסוקרת החלטות רבות שניתנו בהקשר זה (ב"ש 4071/05 מתי אעיש נ' מדינת ישראל
החלטה מיום 21.1.05, פורסמה באתר נבו, המאגר המשפטי הישראלי). על-פי בדיקתה, המאפיין את אותם מקרים שבהם בכל זאת אומצה חלופת מעצר הוא "בקיום עובדות המלמדות כי המשוחרר בערובה מנהל אורח חיים נורמטיבי בדרך כלל, כגון שהוא עובד באופן סדיר ובעל קשר משפחתי תקין. באפיונים מעין אלה מצאה הפסיקה משקל נגד למסוכנות הנלמדת מעצם ביצוע מעשי הסחר. כמובן שככל שמדובר בכמות קטנה של סם, או בסם פחות מסוכן או בנסיבות המלמדות שהסחר הוא חד פעמי המסוכנות מלכתחילה היא יותר קטנה. מאותו טעם יש משקל בהקשר זה לעבר נקי".

7.
התלבטתי לא מעט בדבר ההחלטה שיש ליתן בענייננו. מחד גיסא, נראה כי מקרהו של המשיב נופל לגדר הכלל ויש להורות על מעצרו; ואולם, מאידך גיסא, קיים סיכוי שבחירה בחלופת מעצר לא תפגע באינטרס הציבורי ויהא בה כדי להוות מנוף לשיקומו של המשיב ולקידומו האישי, בעוד שהותרתו במעצר תסיג אותו לאחור מן המקום שבו הוא נמצא, שהוא כשלעצמו נמוך.


בסופה של התלבטות, הגעתי לכלל מסקנה כי ניתן במקרה זה לבחור באפשרות של שחרור לחלופה ולקוות כי המשיב, שהוא אדם נורמטיבי ביסודו, ינתק עצמו באופן מוחלט מעולם הסמים, בכל אופן שהוא, ובעזרת שירות המבחן, המוכן להושיט לו יד, יאזור את הכוחות הנדרשים לארגן את חייו בכיוון חיובי.


להלן אפרט את הטעמים שבבסיס החלטתי.

8.
ראשית, חלקו של המשיב בביצוע העבירה איננו החלק הארי. המדובר בעיקרו של דבר במעורבות "פיסית" (סחיבת השקים, ספירת החבילות), יתכן בעקבות היגררות אחר שרון המצוי בתחום

(לשרון הרשעות קודמות בעבירות סמים). נכונותו של המשיב לערב עצמו בכל המהלך תמורת סך של 150 ₪ בלבד יכולה להתיישב עם טפשות, תמימות וכדומה. כמו כן, המדובר בעבירה אחת (לשרון מיוחסת עבירה נוספת של סחר, בנסיבות דומות).


שנית, המשיב הוא בחור צעיר, ללא הרשעות קודמות, אשר מאופיין בתסקיר שירות המבחן כבעל השקפת עולם נורמטיבית.


שלישית, שירות המבחן ממליץ על שחרור לחלופה ומוכן לכוון ולהדריך את המשיב במסגרת פיקוח מעצרים. אישיותו של המשיב, כעולה מן התסקיר, היא של אדם דל באופן יוצא דופן, שעולמו מצומצם. נסיבות חייו היו קשות במיוחד, ויש להניח כי יש להן משקל ותרומה נכבדים בכך שהגיע למצבו הנוכחי. ואולם, המדובר גם בבחור צעיר, שכל החיים לפניו, ואשר יש לעשות כל מאמץ להעלותו על מסלול חיובי של עשייה ומיצוי הכוחות והפוטנציאל הטמונים בו. אני סבורה, כי בחסות ההליך המשפטי, וכמובן, אם המשיב יחפוץ בכך, ניתן יהיה לפעול לא רק למיצוי הדין אלא גם לשיקומו של המשיב, וכפי שאמר בצדק בא כוחו, המבחן הראשון יהא ביכולתו לקיים אחר חלופת המעצר ולהצדיק את האמון שניתן בו.


רביעית, חלופת המעצר שהתגבשה בעת הדיון בבקשה אמנם איננה אידיאלית, ואלם ניתן היה להתרשם מבני משפחתו של המשיב (אביו ודודתו), כי המדובר במי שמוכנים להתגייס לעזרתו של המשיב, מבינים את משמעות האחריות הכרוכה בקבלת התפקיד של ערב, ויעשו כל שנדרש כדי לקיים אחר תנאים מגבילים שייקבעו. אני ערה לכך, כי הדודה היא אימו של שרון, אך מעדותה בפני
התרשמתי ממסירותה ונכונותה לשמש כערבה וכן ממסוגלותה להציב גבולות למשיב. אך מובן, כי אם יימצא ערב נוסף, ניתן יהיה לפנות לבית-המשפט בבקשה להרחיב את מעגל הערבים.

9.
סיכומו של דבר. המסקנה אליה הגעתי היא, כי יש לתת למשיב הזדמנות להוכיח כי הוא לא ישוב וישלח ידיו בעסקי הסמים אם ישוחרר מן המעצר וכי יקיים אחר התנאים המגבילים שיוטלו עליו. האלטרנטיבה, היינו, שליחתו של המשיב למעצר, בנסיבותיו המיוחדות, עלולה להרחיק אותו מדרך הישר, באופן שאולי יהיה בלתי הפיך, ובכך ייפגעו לא רק הוא אלא החברה כולה.


על יסוד כל האמור לעיל, אני מחליטה לשחרר את המשיב מן המעצר בתנאים הבאים:

א.
המשיב יהיה במעצר בית מלא בביתו 324/34, ירוחם, בפיקוחם של אביו, מר עוזי אוסקר ודודתו, גדקר נורה, אשר לפחות אחד מהם ישגיח עליו בבית משך 24 שעות ביממה.

ב.
המשיב יפקיד בקופת בית-המשפט סך של 2,000 ₪.

ג.
הערבים יחתמו על ערבות צד ג' בסכום של 5,000 ₪.

ד.
המשיב יימצא בפיקוח מעצרים של שירות המבחן לתקופה של 6 חודשים, בתנאים ובהסדרים שיקבע שירות המבחן.


השחרור בתנאים שנקבעו יכול שיתבצע בפני
קצין משטרה.


ניתנה היום י"ב באדר א, תשס"ה (21 בפברואר 2005) בנוכחות הצדדים.


המזכירות תמציא העתק ההחלטה לשירות המבחן.



אורית אפעל-גבאי
, שופטת


הוקלד על ידי רִנָּה








בש בית משפט מחוזי 4141/05 מדינת ישראל נ' שרון גדקר, ארז אוסקר (פורסם ב-ֽ 21/02/2005)