פסקי דין על מרים סגל

3423/02 פ     23/03/2003




פ 3423/02 מדינת ישראל נ' מרים סגל




בתי המשפט
בית משפט השלום ירושלים
ת.פ. 003423/02


לפני
כבוד השופטת אורית אפעל – גבאי

תאריך:
23/03/03

בעניין:
מדינת ישראל

על-ידי פרקליטות מחוז ירושלים

המאשימה


- נגד -



מרים סגל

ע"י ב"כ עו"ד ירון גלעד

הנאשמת

גזר דין

1. הנאשמת הורשעה על-פי הודאתה ב-7 עבירות של סחר בסם מסוכן ועבירה אחת של הדחת קטין לסמים מסוכנים. המדובר בעבירות שבוצעו בין החודשים פברואר עד יולי 2002, בהן מכרה הנאשמת לשוטר סמוי סמים מסוג קנבוס, חשיש וכדורי mdma (בשתי הזדמנויות). באחת ההזדמנויות סיפקה סם מסוג קנבוס לקטינה, והשתמשה בו יחד עימה.

2. העבירות בהן הורשעה הנאשמת הן חמורות ביותר ומצדיקות הטלתו של עונש מאסר, ואפילו לתקופה ממושכת. ואולם, בפני
מקרה חריג ומיוחד, המצדיק מתן בכורה לשיקולי השיקום האינדיבידואלי ונקיטת אמת מידה מתונה שאין בה משום מיצוי הדין עם הנאשמת. במה דברים אמורים.

3. הנאשמת היא בת 18 שנים בלבד. הוגשו בעניינה שני תסקירים של שרות המבחן (מיום 26.12.02 ומיום 6.3.03), ובצעד יוצא דופן התייצבה קצינת המבחן, הגב' רחל דביר, לשניים מן הדיונים על-מנת להבהיר ולהדגיש את האמור בתסקיר ולתת לאות הכתובה משנה תוקף.

על-פי האמור בתסקיר הראשון, הנאשמת היא בעלת אינטליגנציה גבוהה ובעלת יכולות וכישורים, אשר אינם באים לידי ביטוי בשל קשייה הרגשיים ומורכבות אישיותה. מורכבות זו ותוצאותיה (דכאון ונסיונות אובדניים) מתוארים במפורט בתסקיר ואיני רואה צורך לחזור על האמור שם. הוריה של הנאשמת התגרשו כאשר היתה בת 5. הנאשמת היתה בחזקת אימה עד גיל 14, מגיל 15 עברה להשגחתו של האב. אמה של הנאשמת נישאה פעמיים נוספות ואביה נישא פעם נוספת. אימה של הנאשמת מנהלת אורח חיים חרדי, והקשר בין השתיים היה דל. הנאשמת חוותה בדידות קשה ודחיה על-ידי סביבתה הקרובה, לרבות שני הוריה. הנאשמת התגוררה בהיותה בת 14 בהוסטל לנערות במצוקה, אצל קרובי משפחתה ובפני
מיה במגדל העמק, ולבסוף התקבלה לבית אביה. בשנה שקדמה לביצוע העבירות על ידה חלה התדרדרות במצבה של הנאשמת. היא נכנסה לדכאון, החלה להשתמש באלכוהול ובסמים, והפסיקה לתפקד. באותה תקופה עברה את העבירות בהן הורשעה, מתוך מצוקה ובבחינת קריאה לעזרה.

מאז נעצרה, בחודש יולי 2002, נמצאת הנאשמת במעצר בית מלא בבית אביה ובפיקוח שרות המבחן. היא שולבה ב"בית אמיר" שהינה מסגרת המיועדת למתבגרים מעל גיל 18, אשר עברו משבר בגינו חלה ירידה בתיפקודם והם זקוקים למסגרת כוללנית ושיקום. מסגרת זו כוללת טיפול קבוצתי ופרטני. ההשתייכות ל"בית אמיר" סייעה לנאשמת, אם כי היא ביטאה קשיים של ממש לנוכח מעצר הבית בו היתה נתונה. בתקופת מעצר הבית סבלה הנאשמת מדכאון, חרדה ומהתגברות הצד האובדני באישיותה, עד כדי כך שקצינת המבחן סברה שיש לסיים את הדיון בעניינה במהירות.

בתסקיר המשלים ציינה קצינת המבחן כי חלה הטבה מסוימת במצבה של הנאשמת לאחר הדיון האחרון, אם כי בחודש האחרון חלה נסיגה נוספת. כמו כן, הוגשה לבית-המשפט חוות-דעת פסיכיאטרית מעודכנת של הרופאה המטפלת בנאשמת, ד"ר אורלי יציב, אשר העריכה כי לנאשמת סיכוי טוב להשתקם אם תתמיד בקבלת טיפול פסיכותרפויטי ממושך ותעזר בקבלת טיפול תרופתי נוגד דכאון במסגרת המרפאה לבריאות הנפש.

אשר להמלצה, בשני התסקירים חוזרת קצינת המבחן על ההערכה החד משמעית, כי הנאשמת נעדרת בשלב זה של חייה את הכוחות הנדרשים להתמודדות עם מסגרת של מאסר, ולו בעבודות שרות. כוחותיה כיום מוגבלים, ויש חשש להחמרה במצבה. מצב זה אינו מאפשר הטלת עונש של מאסר. לכתחילה, סברה קצינת המבחן כי הנאשמת לא תוכל לעמוד אף בשרות לתועלת הציבור, ואולם בתסקיר האחרון נכללה המלצה לשרות לתועלת הציבור בהיקף של 120 שעות. התסקיר כולל המלצה חמה בדבר העמדת הנאשמת למבחן "טהור" למשך התקופה המקסימלית של שלוש שנים. בהמלצה זו תומכת גם הפסיכיאטרית המטפלת בנאשמת.

4. תמונת המצב המצטיירת בנוגע לנאשמת מורכבת ובעייתית, וספק אם לבית-המשפט היכולת להבין עד תום את כל האמור בחוות-הדעת של הגורמים המקצועיים. ואולם, מה שברור הוא, כי במצבה הנוכחי, הטלתו על הנאשמת של עונש מאסר, לריצוי בפועל או בעבודות שרות, תביא לפגיעה קשה ובלתי הפיכה בה, אשר תסכל את סיכויי שיקומה. לנוכח מצבה הנפשי והרגשי הקשה, סיכויים אלה אינם וודאיים בכל מקרה, ואולם ההערכה היא, כי טיפול נפשי ותמיכה יכולים לסייע למתלוננת ולקדם את שיקומה. אני סבורה, כי יש לתמוך בכל פתרון עונשי אשר יאפשר את המשך הטיפול בנאשמת וביסוס היסודות החזקים והחיוביים באישיותה, על-מנת להעלותה על דרך המלך. יש לזכור, כי המדובר בנערה צעירה, שהחיים הקשו עליה, אשר כברת דרך ארוכה בפני
ה עד לשיקום מוחלט. היא נמצאת עתה בתחילת הדרך וצועדת בה בצעדים מהוססים. חיזוק מגמה זו תביא מזור לנאשמת, ובכך תצא נשכרת גם החברה כולה.

אשר לענישה מוחשית, נראה כי בנסיבות העניין, ולנוכח מעצר הבית הממושך בו עומדת הנאשמת במשך 8 חודשים, על אף הקשיים הגדולים עימם היא מתמודדת בהקשר זה, ניתן להסתפק בהטלת עונש של שרות לתועלת הציבור, בהיקף גדול במידת מה מזה שהוצע על-ידי שרות המבחן.

סיכומם של דברים. עניינה של הנאשמת הוא יחיד ומיוחד ואינו יכול להוות תקדים למקרים דומים. המדובר בנערה צעירה, אשר ביצוע העבירות על ידה היה בבחינת קריאה לעזרה וצעד של מצוקה, יאוש והרס עצמי. מצב דברים מיוחד זה מצדיק העדפתו של האינטרס השיקומי על-פני האינטרס הציבורי המיידי, וזאת, בין היתר, מתוך ראייה ארוכת טווח בדבר טובת החברה והתועלת שתצמח לה עם שיקומה המוצלח של הנאשמת.



5. על יסוד כל האמור לעיל, אני מחליטה להטיל על הנאשמת את העונשים הבאים:

א. בגין העבירות מושאי האישום הראשון עד הרביעי: מבחן למשך שלוש שנים החל מהיום, לפי סעיף 1(1) לפקודת המבחן (נוסח חדש), התשכ"ט-1969, בתנאים ובהסדרים שיקבע שרות המבחן.

ב. בגין יתר העבירות בהן הורשעה:
1. שרות לתועלת הציבור בהיקף של 180 שעות בגן הבוטני, בעבודה משרדית ובגינון, בפיקוח שרות המבחן.

2. מאסר על-תנאי למשך 6 חודשים, והתנאי הוא שתוך שלוש שנים מהיום לא תעבור הנאשמת עבירה על פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש] התשל"ג-1973, להוציא החזקה וכלים לשימוש עצמי.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום מהיום.

ניתן היום, י"ט באדר ב' התשס"ג (23 במרץ 2003), במעמד ב"כ המאשימה עו"ד עינב גיא, הנאשמת בעצמה ובא כוחה עו"ד ירון גלעד
.

המזכירות תמציא העתק גזר הדין לשרות המבחן.

אורית אפעל - גבאי, שופטת









פ בית משפט שלום 3423/02 מדינת ישראל נ' מרים סגל (פורסם ב-ֽ 23/03/2003)