פסקי דין על אלדום אנדרי | פסקי דין על גיל שריון

50421/01 א     23/03/2003




א 50421/01 אלדום אנדרי נ' גיל שריון




בתי המשפט
בית משפט השלום תל אביב-יפו
א 050421/01


בפני
:
כב' השופט ארנסט דניאל


23/03/03

בעניין:
אלדום אנדרי





התובע

נ ג ד


1 . גיל שריון

2 . ג.שירון,שווק והשקעות בע"מ




הנתבעים

פסק דין

הרקע
תביעה זו עוסקת בטענה למרמה והטעייה במסגרת מסחר ברכב משומש.
נטען כי סוחר רכב הטעה קונה ומכר לו רכב פגום ללא שגילה לקונה כי הרכב הוא רכב חברה ולא רכב פרטי, ולאחר שהזיז אחורה את הספידומטר ב-100,000 קילומטרים.

טענות התובע:
1. התובע רכש מכונית סיטרואן קסנטיה 1995, לאחר הרכישה התברר לו כי הוטעה. מד האוץ (ספידומטר) הוזז אחורה מ- 170,000 ק"מ ל-72,000 ק"מ, הרכב היה לקוי, ולאחר נסיעה קצרה לא נסע עוד הרכב. פניה למוסך ובירור גילתה תיקונים רבים שנדרשו, כמו כן איתר התובע את המוסך שטיפל ברכב וכך התברר לו כי הרכב נסע 100,000 קמ"ש יותר ממה שנחזה בספידומטר. הרכב לא היה תקין ועד עצם הגשת התביעה עומד ואינו נוסע.

התובע מבקש ביטול העסקה והשבת הכסף ששילם (חלק שולם ע"י רכב אחר שמסר לנתבעים ע"ח התמורה חלק אחר שולם במזומן).

טענות הנתבעים:
2. לטענת הנתבעים, הרכב נבדק על ידי התובע, וכן מכונאי מטעמו, הרכב אכן נסע 170,000 קמ"ש. הנתבעים צרפו העתק מסמך טפול ברכב עם קלומטרז' גבוה. לטענתם גם בעת המכירה הראה הספידומטר 170,000 ק"מ.

דיון:
3. בשלב הראיות העיד התובע וחזר על טענותיו בדבר השינוי שנעשה במד האוץ, וטען כי הרכב אינו במצב נסיעה.עוד סיפר כי הוא עולה חדש שעלה בשנת 97 וכיום הוא בן 24. הרכב עומד כאבן שאין לה הופכין וכספו ירד לטמיון. בחקירה הנגדית לא קרסה גרסתו של התובע. מכאן שיש לקבוע כי טענותיו אמינות.

4. העד מטעם הנתבעות מר אדי איסקוב נחקר בחקירה נגדית, עדותו לא עוררה אמון, תשובותיו היו כלליות, הוא סתר את עצמו בתשובות לשאלות האם נבדק הרכב ומתי ועל ידי מי, האם נבדק על ידי מכונאי והאם נבדק מספר פעמים או פעם אחת, או שלא נבדק כלל. הרושם מתשובותיו הוא שאינו יודע דבר או לפחות אינו זוכר דבר.

5. בחקירה נגדית של הנתבע גיל שריון
נדון גם אופן טיפולו במכירת רכב אחר: התובע העביר לנתבעים כחלק מהתמורה את הרכב הישן שלו בעיסקת "טרייד אין", התברר כי הנחקר לא דייק בתשובותיו ומסר בתשובותיו מידע מטעה בדבר מכירת הרכב שמסר לו התובע בזמנו על חשבון התמורה. הדבר התברר מהשוואת תשובותיו לנ/1. מתברר שהעלימו מהקונה האחר באותה מכירה את העובדה שהרכב מקורו בבזק וכך נמכר הרכב במחיר הגבוה ב - 10,000 ₪ מעל מחיר המחירון. בין השאר רשם הנתבע את הרכב על שמו כאדם פרטי (בשונה מרכב חברה) ואולי כך הצליח למכור אותו במחיר גבוה יותר. פעולות אלה מעלות חשש למרמה, שנעשתה בעת מכירת הרכב שהעביר התובע לנתבעים. הדבר מערער את אמינות הנתבע ואמינות גרסתו של הנתבע גם לענין נסיבות מכירת הרכב לתובע. מר שריון ציין בעדותו כי מטרתו בעסק היא להשיג רווחים מקסימליים וזאת ללא שיוגשו נגדו תביעות וללא שיוגשו תלונות למשטרה. במקרה זה הגיש התובע תלונה במשטרה אך התיק נסגר מחוסר ראיות. למר שריון לא היה כל הסבר לסתירות בין עדותו לבין המסמך נ/1. את הטעיית הקונה תירץ בצורך להרוויח כמה שיותר.

6. לעניין הרכב שקנה התובע מהנתבעים: מסתבר אם כן כי הנתבעים מכרו לעולה חדש, צעיר חסר ניסיון, רכב לקוי בסכום העולה על 50,000 ₪ לאחר שהקטינו ב100,000 קילומטר את מד האוץ. התובע נותר עם גרוטאה שאינה נוסעת, הרכב הפרטי שנמסר לו התברר כי הוא רכב של חברה, ובמקום רכב במצב טוב עם קילומטרז' נמוך קיבל רכב שנסע מרחקים עצומים וכמובן היה נתון לבלאי גדול.

בנסיבות אלה נגועה העסקה בהטעיה יסודית המזכה את הנפגע בביטול העסקה ובהשבה, מכוח חוק החוזים, חוק המכר וחוק הגנת הצרכן.

7. בחוק הגנת הצרכן שולב בזמנו גם החוק למסחר ברכב משומש שבוטל עקב שילובו בחוק הגנת הצרכן.

סעיף 2 לחוק הגנת הצרכן, אוסר הטעיית צרכן, בכל עניין מהותי בעסקה, לרבות הטיב, המהות, המחיר והשימוש הקודם שנעשה בנכס.

כמו כן, חייב עוסק לגלות לצרכן נתונים המפחיתים באופן משמעותי את ערכו של הנכס.
במקרה זה, הופרו דרישות אלה של החוק. ההפרה היתה גם הפרה של ההסכם שבין הצדדים, הפרה יסודית המזכה את הנפגע בביטול החוזה בהתאם להוראת סע' 15 לחוק החוזים (כללי) וסעיף 7 לחוק החוזים (תרופות).
8. כמובן שהתנהגות המוכר לקתה גם בחוסר תום לב, בהתאם לסעיף 12 לחוק החוזים (חלק כללי).

כמו כן, ניתן לקבוע כי המעשים מהווים גם תרמית לפי סעיף 57 לפקודת הנזיקין (נ"ח).
כמו כן, זיוף נתונים בספידומטר מעורר חשש גם לעבירות פליליות, זיוף מסמך וקבלת דבר במרמה.
כמו כן, מהווים המעשים עבירה לפי חוק הגנת הצרכן.

9. הנתבע 1 היה שותף פעיל בעריכת העסקה. אך לטענתו ניתן לחייב את הנתבעת 2 בלבד – החברה. יש לקבוע כי גם הנתבע 1 חייב אישית כלפי התובע. מי שעושה פעולות הטעיה ומרמה במסחר אינו יכול להסתתר מאחורי חברה. דיני חברות אין מטרתם לשמש חזית וכסות למעשי הטעיה ומרמה. חוק החברות החדש (סע' 6) מבהיר היטב עניין זה ואינו מאפשר שימוש לרעה במסך ההתאגדות. חוק החברות החדש הרחיב את הלכות הרמת המסך בין השאר כשנעשה ניסיון "להונות או לקפח אדם" (סע' 6(ג) (1) לחוק). ראה גם ד"ר אירית חביב סגל, דיני חברות לאחר חוק החברות החדש, הוצאת אלטק 1999 בעמ' 245-260.
מכאן שיש מקום לחיוב אישי של הנתבע 1, גם אם התיימר לפעול עבור חברה, לפי הראיות שנשמעו בתיק זה.

לסיכום:
מתברר שהנתבעים מכרו תוך הטעיית הקונים שתי מכוניות, הן את המכונית שמכרו לתובע והן את המכונית שמסר התובע ב"טרייד אין" ונמכרה על ידי הנתבעים לאדם אחר. הדבר מעלה חשש כי מכירה תוך הטעייה מהווה שיטה של הנתבעים שהינם סוחרים ברכב משומש.

10. התוצאה היא, שיש לקבל את התביעה, ולבטל את עסקת המכר.
הנתבעים יחזירו לתובע את כספו.
על הנתבעים להחזיר לתובע 53,020 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה וכן לשלם הוצאות משפט בסך 15,000 ₪ + מע"מ וכן אגרת משפט.
ניתן להגיש פסיקתא.
לאחר שהסכומים הנ"ל ישולמו, רשאים הנתבעים לבוא ולגרור את הרכב שמכרו לתובעים ולהחזירו לרשותם. התובע יחתום על העברת בעלות מתאימה לאחר שהנתבעים יבצעו את חלקם בפסק הדין.

ניתן היום ד' באדר א, תשס"ג (6 בפברואר 2003), בהעדר הצדדים.
המזכירות תשלח לצדדים.
דניאל ארנסט, שופט








א בית משפט שלום 50421/01 אלדום אנדרי נ' גיל שריון (פורסם ב-ֽ 23/03/2003)