פסקי דין על סעיד סאלם | פסקי דין על המכון הישראלי ליצוא ולשיתוף פעולה בין לאומי

2494/02 עב     20/02/2003




עב 2494/02 סעיד סאלם נ' המכון הישראלי ליצוא ולשיתוף פעולה בין לאומי




בעניין:

21




בית הדין לעבודה


בית הדין האזורי לעבודה בנצרת
עב' 2494/02




20/02/2003

השופט: חיים ארמון

בפני



סעיד סאלם
בענין
:


התובע
ע"י עו"ד מאהר חנא





נ
ג
ד





המכון הישראלי ליצוא ולשיתוף פעולה בין לאומי



הנתבע
ע"י עו"ד אמיר דוידוב








ה
ח
ל
ט
ה


1.
הדיון בתובענה התנהל בדרך מזורזת, וזאת עקב הסכמת הצדדים שגובשה ביום 13/1/03, בעת הדיון בבקשה למתן סעד זמני (בש"א 2960/02). בהתאם לאותה דרך מזורזת, לא נקבעה התובענה לדיון מוקדם וישיבת ההוכחות קויימה ביום 13/1/03 (ונמשכה עד לשעות אחר הצהריים המאוחרות).

2.
בעת סיום ישיבת ההוכחות, משהתבקשו ב"כ הצדדים לסכם, ביקש ב"כ התובע כי יתאפשר לו להגיש סיכומים בכתב. ב"כ הנתבעת היה מוכן לסכם בעל פה, אך משב"כ התובע עמד על דעתו שרצונו לסכם בכתב, הסכימו ב"כ הצדדים שיוגשו סיכומים בכתב (תוך 10 ימים לכל צד).

3.
ביום
17/2/03, הגיש ב"כ הנתבעת את הבקשה המונחת כעת בפני
. בבקשתו הוא עותר להגיש 3 תצהירים של עדים שב"כ הנתבעת מתייחס אליהם כ"עדי הזמה". ביסוד הבקשה עומדת טענת הנתבעת על כך שהתובע, בעדותו, הפתיע בדברים שלגרסתו נאמרו לו על ידי אותם "עדי הזמה", דברים שלא נכללו בתצהיריו של התובע. אותם עדים, לטענת הנתבעת, מכחישים דברים אלה, וברצון הנתבעת להפריך את עדותו של התובע בנוגע לדברים שהוא מייחס להם.

4.
ב"כ התובע הגיש היום תגובה על הבקשה, בה הביע את התנגדותו הנחרצת לקבלתה, מטעמים שונים - פרוצדורליים ומהותיים.

5.
לאחר ששקלתי את האמור בבקשה ובתגובה עליה, ולאחר שעברתי שוב על תצהיריו של התובע ועל הדברים שהוא אמר בעדותו - הגעתי למסקנה שלפיה אין מקום לקבל את הבקשה (אין בכך כדי להביע הסכמה לטעמים הפרוצדורליים שב"כ התובע ביסס עליהם את תגובתו).

6.
הטעמים לדחיית הבקשה הם אלה:
א.
התובע לא היה חייב לכלול בתצהיריו את כל הדברים שלגרסתו נאמרו לו על ידי גורמים שונים, והוא היה זכאי להסתפק במה שנכלל בתצהיריו. העובדה שבעת חקירתו הנגדית של התובע הוא השיב על השאלות שהופנו אליו וכלל בתשובותיו גם פרטים לגבי דברים שלגרסתו נאמרו לו - איננה מספיקה כדי להצדיק הבאת ראיות נוספות מצד הנתבעת כדי להפריך את גרסתו. ב"כ הנתבעת היה יכול לצפות לכך שהשאלות שהתובע נשאל בחקירתו הנגדית, יגררו אחריהן תשובות הכוללות גרסה רחבה יותר מאשר הגרסה שפורטה בתצהיריו של התובע.
ב.
המחלוקת העיקרית בתיק הינה בשאלת המניע האמיתי לפיטוריו של התובע. הסיכוי שראיות על כך שאותם "עדי הזמה" מכחישים שאמרו דברים שהתובע מייחס להם, תהיינה ראיות מכריעות בשאלת המניע לפיטורי התובע, הוא סיכוי נמוך מספיק, כדי שלא לקבל את הבקשה. ברור שהעובדה שהתובע גרס שאמרו לו מה שאמרו לו, אין בה כדי לראות את הנתבעת כמודה בגרסתו של התובע, גם בלא הבאת "עדי הזמה".
ג.
קבלת הבקשה תביא בהכרח לקביעת ישיבה נוספת ולסרבול הדיון, ובכך ייגרם עוול לתובע, שויתר על הדיון בבקשה לסעד זמני, מתוך הנחה שעל פי המוסכם בין הצדדים, יקויים הדיון בדרך מזורזת.
ד.
עצם הגשת הבקשה איננה מתיישבת עם הודעתו של ב"כ הנתבעת בתום ישיבת ההוכחות (כלומר - לאחר שכבר נשמעה עדותו (המפתיעה) של התובע), על כך שהוא מוכן לסכם בעל פה באותה ישיבה.

7.
לפיכך, כאמור, אני דוחה את הבקשה.



8.
אני מוצא לנכון לשוב ולהמליץ לצדדים, גם בכתב, את אשר המלצתי להם בעת סיום הישיבה ביום 13/2/03 - להמשיך ולבחון דרכים להגיע לפשרה ביניהם, ולהפנות את עיקר מאמציהם למציאת פשרה, במקום להכנת הסיכומים.

9.
מכל מקום (אם ההמלצה שבסעיף 8 לעיל לא תביא לסיום הסכסוך), יוכלו ב"כ הצדדים להתייחס בסיכומיהם גם לשאלת הוצאות המשפט בגין הבקשה להבאת ראיות הזמה, ופסק הדין יתייחס גם לענין זה.

10.
המזכירות מתבקשת לשלוח החלטה זו לב"כ הצדדים, בפקסימיליה.

ניתנה היום, י"ח באדר א' תשס"ג (20 בפברואר 2003), בהעדר הצדדים.
חיים ארמון
- שופט








עב בית דין אזורי לעבודה 2494/02 סעיד סאלם נ' המכון הישראלי ליצוא ולשיתוף פעולה בין לאומי (פורסם ב-ֽ 20/02/2003)