פסקי דין על מזרחי מיכאל | פסקי דין על מזרחי שלמה אופיר | פסקי דין על מוחמד חסן מטור | פסקי דין על עדנאן חסן מטור | פסקי דין על נדאל חסן אלמטור ואח' |

2527/05 בשא     29/12/2005




בשא 2527/05 מזרחי מיכאל, מזרחי שלמה אופיר נ' מוחמד חסן מטור, עדנאן חסן מטור, נדאל חסן אלמטור ואח'




בעניין:

1



בתי המשפט


בית הדין האזורי לעבודה בירושלים
בשא 002527/05
עב 2720/03
עב 2721/03
עב 2722/03

בפני
כב' הרשמת גרשון חופית


29/12/2005



בעניין:
1. מזרחי מיכאל

2. מזרחי שלמה אופיר


ע"י ב"כ עו"ד
סימה וייס

המבקשים


נ
ג
ד


1. מוחמד חסן מטור

2. עדנאן חסן מטור

3. נדאל חסן אלמטור


ע"י ב"כ עו"ד
רמזי נדאף

המשיבים


החלטה

עיקרי העובדות וההליכים בתיק



1.
התביעה העיקרית בתיקים המאוחדים הינה תביעתם של המשיבים לתשלום פיצויי פיטורים, פיצוי חלף הודעה מוקדמת ודמי הבראה, הכל בגין תקופת עבודה לכאורה אצל המבקשים בתקופה שמחודש מרץ 1997 ועד לחודש דצמבר 2001.
2.
בכתבי ההגנה טענו המבקשים, כטענה מקדמית, כי אין יריבות ולא התקיימו יחסי עובד ומעביד בינם לבין המשיבים, שכן המבקש 1 שימש כמנהל בחברות שהעסיקו את המשיבים ("ברנט" ו"ברק") והמבקש 2, שהינו יליד שנת 1980, שימש כמנהל באחת החברות תקופה קצרה בלבד.
3.
כן נטען בכתבי ההגנה, כי החברות האמורות התקשרו עם המשיב 1 בהסכם קבלנות משנה לאספקת שירותי ניקיון, וכי המשיבים 2-3 היו עובדים של המשיב 1.
4.
בדיון שנערך ביום 8.3.2005 נידונה בקשה מטעם המשיבים לתיקון כתב התביעה, בין היתר בכך שיתווספו שתי נתבעות נוספות – החברות "ברנט" ו"ברק". הבקשה התקבלה על אף התנגדות הצד שכנגד, והמשיבים (התובעים) חויבו לשלם הוצאות בסך 600 ₪ בצירוף מע"מ כדין בגין התיקון.
5.
הבקשה נשוא החלטה זו, מיום 28.8.2005, הינה לחייב את המשיבים בהפקדת ערובה, להבטחת הוצאות המבקשים בהליך. בבקשה נטען, כי המבקשים הינם תושבי הרשות הפלסטינית וכי יש לחייבם בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות המשפט של המבקשים, מן הטעמים העיקריים הבאים:


א.
המשיבים תבעו את המבקש 2, אף שגם לפי טענתם הועסקו ע"י שתי חברות שונות ורק בסוף התקופה הועסקו ע"י המבקש 2.

ב.
המבקש 2 לא יכול היה להיות מעסיקם של המשיבים, לאור גילו הצעיר.

ג.
המשיבים קיבלו היתר לתיקון כתב התביעה, אולם לא שילמו הוצאות שנפסקו ביום 8.3.2005 לטובת המבקשים, בסך 600 ₪ בצירוף מע"מ כדין, עד למועד הגשת הבקשה. כתב התביעה המתוקן שהוגש לבסוף לא ענה על הדרישות בהחלטת בית הדין – המשיבים לא פירטו את תקופות ההעסקה אצל כל מעסיק והתביעה אינה מופנית כלפי כל הנתבעים הרלוונטיים.
6.
המשיבים התנגדו לבקשה וטענו, בין היתר, את הטענות הבאות:

א.
מדובר בתביעה לתשלום תנאים סוציאליים, בגין תקופת עבודה מחודש מרץ 1997 ועד לחודש דצמבר 2001, אשר סיכוייה גבוהים.

ב.
המבקש 2 נכנס לעסק המשפחתי בחודש מאי 2000 והודיע כי ישמש כמעסיק, יחד עם המבקש 1.

ג.
המשיבים 1 ו- 3 הינם תושבי הרשות הפלסטינית אולם המשיב 2 מתגורר בירושלים והינו בעל תעודת זהות ישראלית.
7.
בדיון שנערך בפני
ביום 6.12.2005 הודה ב"כ המשיבים, כי ההוצאות שנפסקו לטובת המבקשים בדיון מיום 8.3.2005 אכן טרם שולמו, וזאת בשל מצבם הכלכלי של המשיבים והעובדה שהמשיבים 1 ו- 3 לא הורשו להיכנס לתחומי מדינת ישראל. ב"כ המשיבים ביקש ליתן למשיבים ארכה בת 30 יום נוספים לתשלום ההוצאות והודיע כי המשיב 2 הינו תושב ירושלים ואם יתר המשיבים לא ישלמו את ההוצאות שנפסקו, ישא הוא בתשלום כולו.
8.
ב"כ המבקשים התנגדה לבקשה לארכה נוספת, לאור פרק הזמן שחלף, וחזרה על הבקשה לחייב את המשיבים בהפקדת ערובה. ב"כ המבקשים ציינה, כי אם המשיבים מתקשים לשלם סכום הוצאות נמוך יחסית, של 600 ₪, הדבר מהווה נימוק התומך בצורך לחייבם בהפקדת ערובה.
9.
בהתאם להחלטת בית הדין מאותו מועד, נקבע כי על המשיבים לשלם את הוצאות המשפט בתוך 7 ימים ולאחר מכן, תינתן ההחלטה בבקשה לחייב בהפקדת ערובה. לעניין התביעה המתוקנת – נקבע כי כתב התביעה המתוקן שהוגש אינו תואם את הרשות לתקן והתובעים נדרשו להגיש שוב כתב תביעה מתוקן, המתייחס לכל ארבעת הנתבעים שהוזכרו בבקשתם לתיקון התביעה (המבקשים ושתי החברות שלכאורה העסיקו את המשיבים).
אשר למשיב 2, נקבע כי אם אכן הוא אינו מתגורר סמוך לחברון, אלא בירושלים, בניגוד לאמור בכותרת כתב התביעה המתוקן, יש להגיש הודעה המפרטת את הכתובת הנכונה בצירוף תצהיר תומך של המשיב 2.
10.
ביום 14.12.2005 נמסרה הודעה מטעם המשיבים, לפיה שולמו הוצאות המשפט, בסך 600 ₪. להודעה צורף צילום מתעודת הזהות של המשיב 2 ותצהירו, לפיו הוא מתגורר בא-טור, מחוז ירושלים.
11.
המבקשים הגיבו להודעת המשיבים וטענו, בין היתר, כי עד ליום 14.12.2005 לא שולמו ההוצאות בפועל, כי הסכום ששולם לא כולל את המע"מ שנפסק וכן שהשיק נכתב לפקודת ע"ד סימה וייס
ולא לפדות עו"ד חברוני.
12.
בתגובה מטעם המשיבים, מיום 22.12.2005, הם הודיעו כי בשל טעות טכנית שולם סך 600 ₪, במקום 699 ₪. כן הודע כי השיק נשלח בדואר רשום ונכתב על שם עו"ד וייס, שכן היא מוכרת למשיבים כמטפלת בתיק.
הכרעה
13.
העיקרון הבסיסי שיש לשקול בבקשות מעין זו המונחת בפני
, הובא מפי כב' הנשיא אדלר בעאח 76/05 בניזרי נ'

rudarska rositsa stefanova

(לא פורסם, ניתן ביום 2.11.2005), בהאי לישנא:

"זכות הגישה לערכאות היא מזכויות היסוד הראשוניות העומדות לפרט בחברה דמוקרטית. ללא מתן אפשרות לאדם כי יהא לו יומו בבית המשפט, תישמט הקרקע תחת בסיס שיטת המשפט
... זכות הגישה לערכאות, ככל זכות אחרת, יסודית וראשונית ככל שתהא, אינה מושלת לבדה בכיפה. אין מדובר בזכות מוחלטת וניתן לאזן אותה עם זכויות אחרות.".
14.
הלכה היא, כי לא בנקל תוגבל זכות הגישה לערכאות ולפיכך אין די בכך שתובע הינו תושב השטחים על מנת לחייבו בהפקדת ערובה.
ראו לעניין זה:
ע"ע 1424/02 פתחי אבו נסאר נ'
saint peter in gallicantu

תק-אר 2003(2), 1424; עע 00/ 1064 דניאל קיניאנג'וי
daniel kinyanjui mwangi
נ' אוליצקי עבודות עפר כבישים ופיתוח בע"מ
פד"ע לה 625.
15.
בבקשה להפקדת ערובה, שומה על בית הדין לבחון ראשית את סיכויי התביעה, בחינה במשקפיים מקלות, הבוחנות אם אין התביעה מופרכת, על פניה.
16.
אם אין התביעה מופרכת, לכאורה, נדרשים המבקשים להוכיח כי לא יוכלו להיפרע מן המשיבים בהוצאותיהם, ככל שיוטלו עליהם. גם כאשר נמצא כי המבקשים עומדת בנטל הנדרש, יש להוסיף ולבחון אם קיימות חלופות שונות לחיוב בערובה.
17.
נפנה לבחון את התביעה נשוא דיוננו – מדובר בתביעה לזכויות סוציאליות. התביעה מופנית בשלב זה כלפי שני נתבעים, וכאמור על המשיבים להגיש תביעה מתוקנת המופנית כלפי כל המעבידים הפוטנציאליים. בשלב זה, ואף בטרם נשמעה עמדת שני הנתבעים שיש מקום לצרפן כנתבעות – החברות ברק וברנט, לא ניתן לקבוע כי התביעה מופרכת לחלוטין.
18.
למבקשים טענות מקדמיות בנוגע לזהות המעביד הנכון. עם זאת, לכתב התביעה צירפו המשיבים תלושי שכר בהם צוין שמו של המבקש 2 כמעסיק. כן יצוין, כי הזכויות הנתבעות נוגעות לסיום יחסי העבודה או לתקופת העבודה האחרונה, ולפיכך, למרות גילו הצעיר של המבקש 2 (שהינו יליד 1980), לא ניתן לקבוע בשלב זה כי התביעה נגדו מופרכת.
19.
נפנה לבחינת הסיכון כי המבקשים לא יוכלו להיפרע מן המשיבים בהוצאותיהם – המשיבים שילמו את ההוצאות שהוטלו עליהם ביום 8.3.2005 במסגרת ההליכים בתיק זה, גם אם באיחור. בנסיבות אלה, לא הוכח גם כי המבקשים לא יוכלו להיפרע מן המשיבים בהוצאותיהם בעתיד, אם יוטלו עליהם.
20.
בשולי הדברים יוער, כי המשיב 2 הינו תושב ירושלים ונושא תעודת זהות ישראלית, בהתאם לתצהיר שהגיש. ביחס לתושבי מדינת ישראל הכלל הינו:
"בדברנו בתושבי ישראל, השיקול העיקרי והראשוני לחיוב בהפקדת ערובה טמון בבחינה מוקדמת של סיכויי התביעה. ככל שאין לשלול את סיכוייה, לא יחויב התובע, גם אם אביון ודל הוא, בהפקדת ערובה"
(ע"ע 1424/02 הנ"ל).
משלא ניתן לשלול בענייננו כליל את סיכויי התביעה, לא קיימת הצדקה לחיובו של המשיב 2 בהפקדת ערובה.
21.
בנסיבות העניין, הבקשה נדחית. המזכירות תסגור את תיק הבש"א. הוצאות הבקשה יילקחו בחשבון בסיום ההליכים בתיק.


ניתנה היום, כ"ח בכסלו, תשס"ו (29 בדצמבר 2005) בהיעדר הצדדים.
המזכירות תשלח העתק מהחלטה זו לב"כ הצדדים.




גרשון חופית
, רשמת










בשא בית דין אזורי לעבודה 2527/05 מזרחי מיכאל, מזרחי שלמה אופיר נ' מוחמד חסן מטור, עדנאן חסן מטור, נדאל חסן אלמטור ואח' (פורסם ב-ֽ 29/12/2005)