פסקי דין על אהרון יצחק | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

1409/02 בל     17/07/2005




בל 1409/02 אהרון יצחק נ' המוסד לביטוח לאומי




בעניין:

1



בתי הדין לעבודה


בית הדין האזורי לעבודה - חיפה
בל 001409/02


בפני

סגן שופט ראשי - א. קציר





בעניין:
אהרון יצחק

התובע


- נ ג ד -


המוסד לביטוח לאומי

הנתבע



פסק דין

זוהי תביעה להכיר בפגיעה מיום 17/1/01 כתאונת עבודה מסוג מיקרוטראומה.

להלן עובדות המקרה כפי שהן עולות מחומר הראיות המהימן עלינו:
1)
התובע עבד כשכיר בחברת "מקורות" (להלן: "החברה") משך כ- 11 שנים, מתאריך
30/12/1990 עד לפרישתו עקב מחלתו בתאריך 31/5/2002.

2)
במסגרת עבודתו של התובע בחברה, ביצע התובע כדלקמן:
א.
את עיקר עבודתו ביצע התובע כמפעיל ציוד מכני הנדסי כבד, במחלקת עבודות עפר של החברה.
את רוב העבודה (כ- 90% מזמנו) ביצע התובע כשהוא נוהג בכלי הנדסי כבד המכונה "מפלסת", כלי שיוצר בראשית שנות השמונים - ולמיטב זכרונו של התובע בשנת 1981 (להלן: "המפלסת").


ב.
בנוסף נהג התובע על כלים כבדים אחרים ואף ביצע עבודת כפיים, ובכללה
נשיאת משאות כבדים כגון בטונים, גלילי ניילון,
עידור, חפירה, גריפה, לרבות ערבוב ויציקת בטון.

ג.
את העבודה ביצע התובע במשך כ- 10 שעות ביום, 5 ימים בשבוע, מיום א' עד יום ה', כולל.


ד.
לטענת התובע ברובם המכריע של כלי העבודה הכבדים בהם נהג, ובכללם
המפלסת, לא מותקנים קפיצים, שייעודם בלימת ו/או ספיגת המכות, הזעזועים והתנודות (ויברציות) אותן סופג הנהג.


בנוסף ולטענת התובע, כיסא נהג המפלסת עליו ישב משך כל שנות עבודתו, הינו
כיסא ישן נושן, ובולמי זעזועים כאלה ו/או אחרים, אם בכלל היו מותקנים בו, לא פעלו כלל, וכך גם ידיות הכוונון של הכיסא והמסעד.


התובע פנה לטענתו לחברה, וביקש להחליף את כיסא הנהג של המפלסת, בכיסא
הידראולי בולם זעזועים, אולם בקשתו לא נענתה.


ה.
לטענת הנתבע, ובהתאם לתצהירו של מר רפלובסקי ממונה הבטיחות בחברה,
בכל הכלים בהם נהג התובע מותקן כיסא בעל בולם זעזועים הידראולי או מכני, ההבדל העיקרי בין בולם זעזועים מכני לבולם זעזועים הידראולי, הינו בסוג הבלימה והשיטה שבה הבולם עצמו פועל. הראשון מבצע את עבודתו ע"י קפיץ מכני והשני ע"י לחץ אוויר או לסירוגין שמן.

לטענת מר רפלובסקי, הוא אינו זוכר כי התובע פנה לחברה בבקשה להחליף את כיסא המפסלת בכיסא בעל בולם זעזועים הידראולי.


ו.
הצדדים מסכימים כי מפעיל ציוד מכני הנדסי כבד חשוף לזעזועים עקב תנאי
השטח הקשים הקיימים באתרי העבודה.

3)
ביום 11/7/01 לקה התובע באוטם ספינלי, הכל כמפורט בתיקיו הרפואיים של התובע.

4)
מטעם בית הדין מונה בתחילה כיועץ מומחה רפואי ד"ר ליאו ג'רסי - מומחה לרפואה תעסוקתית. על פי המלצתו של ד"ר ג'רסי מונה גם יועץ מומחה רפואי בתחום הנוירולגיה - פרופ' אבינועם רכס.

5)
על פי חוות דעתו של ד"ר ג'רסי מיום 1.6.04 ותשובותיו לשאלות הבהרה יום 29.1.05 מתברר כדלקמן:

א.
לתובע נגרם נזק חריף בחוט השדרה בגובה
t-6
כתוצאה מאוטם ספינלי שגרם לפלגיה שהינו שיתוק גפיים תחתונות, ולתפקוד לקוי של הסוגרים של דרכי השתן והמעיים.

ב.
ד"ר ג'רסי מציין כי לא ניתן לקבוע שהמחלה הינה תוצאה של נזק מצטבר מזעזועים חוזרים ונשנים תוך כדי עבודה על ציוד מכני כבד, כלומר מפגיעות זעירות מצטברות בלתי הפיכות שבהצטברותן נוצר המצב הקיים.

ג.
יחד עם זאת ציין המומחה כי קיימת סבירות שהתובע חלה באוטם ספינלי חריף כתוצאה מאירוע תאונתי גס (כגון
- נפילת הרכב לבור) שעלולה הייתה לפגוע בחוט השדרה ב- 24 עד 48 השעות שקדמו להתפרצות מחלתו, אך אין עדות לכך במסמכים הרפואיים.

ד.
בתשובותיו לשאלות הבהרה הבהיר ד"ר ג'רסי כי האבחנה בביה"ח שיבא תל השומר הייתה של
spinal stroke
, ואין כל סיבה רפואית שלא לקבל את האבחנה הנ"ל לאחר שנבדקו אפשרויות רבות כגון: בקע דיסק, שבר או סדק בחוליות, או תהליך דלקתי של חוט השדרה.


הסביר ד"ר ג'רסי, כי בגלל הופעתה הפתאומית של התסמונת החולנית שהוגדרה כחבלתית
stroke
הינה תופעה פתאומית בלתי צפויה המובילה לנזק של רקמה או אבר המקבל אספקת דם מן העורק שנחסם. הסיבה יכולה להיות אנודגנית פנימית - כלומר נובעת מהגוף עצמו או אקזוגנית - תאונתית.

כשהסיבה היא אנדוגנית אזי מדובר בתסחיף שסותם את העורק בעמוד השדרה או חסימה של היצרות העורק בגלל תהליך טרשתי כרוני שהתפתח במשך זמן ממושך, יתכן על רקע מיקרוטראומה עקב עבודתו בגין זעזועים חוזרים ונישנים.

יחד עם זאת, הדגיש ד"ר ד'רסי כי תהליך טרשתי בעורקי חוט השדרה הוא נדיר, כפי שהמחלה עצמה נדירה.

ה.
ד"ר ג'רסי המשיך והסביר, כי נזק של דפנות העורקים עקב זעזועים - מיקרו טראומה - נישנים וחוזרים הוא תהליך פתולוגי מוכר. עבודה הכרוכה בזעזועים עשויה לגורם לפגיעות בכלי דם - וזהו תהליך ידוע היטב לגבי פגיעה בעורקי הגפיים - אבל למומחה לא מוכר אף מקרה של פגיעה בעורקי עמוד השדרה כתוצאה מזעזועים כאלה.

6)
לאור הפגיעה הנדירה של התובע - המליץ ד"ר ג'רסי לבקש חוות דעת מומחה גם מנוירולוג, ולכן מונה גם פרופ' אבינועם רכב כיועץ מומחה רפואי מטעם בית הדין.

7)
על פי חוות דעתו של פרופ' רכס מתברר כדלקמן:

א.
התובע חלה ב-
thrombosis anterior spinal artery
וזאת על פי סיכום המחלה של המחלקה הנוירולוגית בביה"ח שיבא תל השומר. המחלה הינה חסימה (איסכמיה) של עורק חוט השדרה קדמי.

ב.
פרופ' רכס הסביר כי את חוט השדרה מזינים 3 עורקים: אחד גדול קדמי המזין את החצי הקדמי של חוט השדרה ויותר מ- 50% מחוט השדרה, ושני עורקים קטנים אחוריים המזינים את חציו האחר של חוט השדרה.

לדעתו - הממצאים הקליניים והרטגניים מביאים למסקנה כי החסימה הייתה של עורק חוט השדרה הקדמי וזאת בהסתמך, בין השאר, בדיקת ה-
mri
שמצאה אות פתולוגי בתוך חוט השדרה בחלקי הקדמי (המוזן ע"י העורק הקדמי) בגובה החוליה הגבית ה-6 (
d-6
). כמו כן לא נתגלתה כל עדות בבדיקת ה-
mri
ללחץ מבחוץ על חוט השדרה. הפלס התחושתי הופך בגובה החוליה הגבית -
d-6
לכאב בלבד ומסילות הכאב עוברות בחלק הקדמי של חוט השדרה ולא בחלק האחורי.

ג.
פרופ' רכב גם מציין כי על פי הרישומים הרפואיים בתיקו של התובע, לתובע היו "גורמי סיכון ווסקולריים" לחלות בחסימה של עורק כלי-דם וזאת בגלל השנה, עישון בעבר והיפרכילסטרולמיה אשר חשפו אותו למחלה.

ד.
פרופ' רכס ערך בדיקה ממוחשבת מדוקדקת של הספרות הרפואית העולמית בפרסומים על תסמונת חוט השדרה הקדמי וכן בצע הצלבה עם אלפי מאמרים בנושאי חבלה ומאות מאמרים בנושא של מיקרוטראומה - אך לא הצליח למצוא אפילו מאמר אד הקושר בין מיקרוטראומה לתסמונת עורק חוט השדרה הקדמי. במקרה כן נמצא קשר היה כאשר ארעה תאונת דרכים שבמהלכה נפגע עורק חוט השדרה - אך זה לא המקרה הנוכחי שלפנינו.

ה.
על כן פרופ' רכס הגיע למסקנה הרפואית שאין כל קשר רפואי בגין עבודתו של התובע לבין מחלתו, וכי לא מדובר בפגיעות זעירות מצטברות ובלתי הפיכות שבהצטברותן נוצר המצב הקיים - אלא בתהליך תחלואתי רגיל.

8)
למעשה שתי חוות הדעת של ד"ר ג'רסי אינן קובעות קשר סיבתי רפואי ישיר בין עבודתו של התובע לבין ה-
spinal shock
שבו לקה, אלא הוא מציין במפורש, כי אם היה ארוע תאונתי חריג בעבודתו של התובע תוך 48 השעות שקדמו לאוטם הספינלי שבו לקה התובע ביום 11.7.01 - אזי ניתן היה למצוא את הקשר הסיבתי בין עבודתו של התובע לבין האוטם הספינלי, אך אין כל ראיות עובדתיות לכך בנסיבות המקרה.


גם פרופ' רכס מדבר על קשר סיבתי אפשרי בין עבודת התובע לבין האוטם הספינלי שבו לקה - רק אם התובע היה נפגע בארוע תאונתי חריג כגון תאונת - דרכים שבה היה נגרם נזק לעורק חוט השדרה, וגם זה לא המקרה שלפנינו.

9)
היות וכאמור - לא נטען בפני
בית הדין על התרחשות ארוע תאונתי כלשהו ב- 48 השעות שקדמו ליום ה- 11.7.01, אלא נטען כי מדובר היה בעבודה שגרתית קשר יום-יומית, אין מנוס אלא לקבוע על פי חוות הדעת של המומחים מטעם בית הדין ד"ר ג'רסי ופרופ' רכס - כי מדובר כאן בתהליך תחלואתי בלבד ולא בפגיעות זעירות מצטברות ובלתי הפיכות שבהצטברותן נוצר המצב הקיים.

10)
לאור כל האמור לעיל - אין מנוס אלא לקבוע כי התובע לקה באוטם הספינלי כתוצאה מתהליך תחלואתי בלבד ולא בעקבות תאונת עבודה על פי עקרון המיקרוטראומה.


על כן, התביעה נדחית בזאת.




11)
אין צו להוצאות.

הדיון נערך בפני
כדין יחיד.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

ניתן היום י' בתמוז, תשס"ה (17 ביולי 2005) בהעדר הצדדים.



סגן שופט ראשי – א. קציר


001409/02בל 710 נעמי כ.






בל בית דין אזורי לעבודה 1409/02 אהרון יצחק נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 17/07/2005)